יוסף כרמון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: ניסוח
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 1: שורה 1:
{{שחקן
{{שחקן
|שם=יוסף קורמן
|שם=יוסף קורמן
|תמונה={{אין תמונה|איש}}
|תמונה=
|כיתוב=
|כיתוב=
|שם במה=יוסף כרמון
|שם במה=יוסף כרמון

גרסה מ־14:16, 17 בפברואר 2017

תבנית:שחקן

עם רבקה גור בהצגה "אשכבה". תיאטרון "הקאמרי".
עם רבקה גור בסרט "חיותה וברל"

יוסף כרמון (נולד ב-14 ביוני 1933) הוא שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי.

ביוגרפיה

נולד בשם יוסף קורמן בשנת 1933 בראדום שבפולין למשפחת בורסקאים אמידה, בן לאחר ארבע בנות. הוריו ושלוש מאחיותיו נרצחו בטרבלינקה, והוא ואחותו ניצלו לאחר שהוריו הסתירו אותם אצל השכנים הגויים. ב-1946, לאחר מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ישראל באונייה עם קבוצת יתומים מהשואה, והתגורר בקיבוץ דגניה ב', שם למד ועבד בלול ובנגרות. בצה"ל שירת כלוחם. במהלך שירותו הצבאי הופיע בהצגה עם צוות הווי שביימה ימימה מילוא, והיא יעצה לו להגיע לתיאטרון הקאמרי לאחר שחרורו. לאחר שחרורו מצה"ל התקבל לסטודיו הדרמטי של התיאטרון הקאמרי ולמד שם אצל פיטר פריי. בסוף שנות החמישים השתלם בלונדון, במשך שנה, בבימוי.

בתיאטרון

החל את דרכו בתיאטרון הקאמרי, שם שיחק בין השנים 1953 - 1959. ב-1958 יצא לשנת השתלמות בלימודי משחק באקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון במימון התיאטרון. כשחזר לישראל לא חזר לשחק בקאמרי. ב-1961 שיחק בתיאטרון חיפה במשך שנה כשגילם את אנדריי בהצגה "אנדורה" מאת מקס פריש שביים יוסף מילוא. ב-1962 גילם את קאלימקו בהצגה "שורש כל רע" מאת חיים חפר, דן בן אמוץ ויורם מטמור (ע"פ המחזה לה מנדראגולה של מקיאבלי) שביים שמואל בונים במועדון החמאם. עבר לשחק בתיאטרון העונות: ב-1963 גילם את קוביאלו בהצגה "ארלקינו" שכתב וביים נסים אלוני, וב-1964 גילם את בהצגה "אל תגעו בנוימן" מאת שבתי טבת שביים נסים אלוני. ב-1965 חזר לשחק בקאמרי עד לפרישתו לגמלאות ב-2014. כרמון היה שחקן בתיאטרון הקאמרי במשך יותר מ-50 שנה, במהלכן השתתף בכ-40 הצגות, 17 מהן מאת חנוך לוין. בין תפקידיו הידועים הוא תפקיד הזקן במחזה "אשכבה", אותו גילם משנת 1999 עד שנת 2014.

בתיאטרון הקאמרי

ב-1955, ביום בו התחתן, הוקפץ להחליף את יצחק שילה (שחלה בדלקת מעיים) בתפקיד הראשי, אורלנדו, בהצגה "כטוב בעיניכם" מאת שייקספיר שביים תיאו אוטו. כרמון למד את התפקיד במהלך היום, התחתן בשעה שש בערב, ובשעה שמונה עלה לבמה, והתפקיד נשאר שלו. ב-1957 גילם את בנווליו בהצגה "רומיאו ויוליה" מאת שייקספיר שביים יוסף מילוא.

ב-1964 גילם את ריצ'רד ריץ' בהצגה "אדם לכל עת" מאת רוברט בולט שביים גרשון פלוטקין, ובהצגה "צ'יפס עם כל דבר" מאת ארנולד וסקר שביים עודד קוטלר. ב-1965 שיחק בהצגה "תוציא את השטקר, המים רותחים" שכתב וביים אפרים קישון. ב-1966 שיחק בהצגה "המלט" מאת שייקספיר שביים קונראד סוינרסקי. ב-1967 שיחק בהצגה "הפטנט" מאת אן ג'ליקו שביים שמואל בונים ובהצגה לילדים "הנסיכה והרועה" מאת ניקולאס סטיוארט גריי שביים דוד לוין. ב-1966 שיחק בהצגה "אלוף הבונים" מאת הנריק איבסן שביים גרשון פלוטקין. ב-1967 שיחק בהצגה "הנסיכה טורנדוט" מאת קרלו גוצי שביים שמואל בונים. ב-1968 שיחק בהצגה "אנריקו" מאת לואיג'י פיראנדלו שביים גרשון פלוטקין. ב-1969 גילם את הרמילוס בהצגה "ליזיסטרטה" מאת אריסטופנס שביים עודד קוטלר, ושיחק בהצגה "פילומנה" מאת אדוארדו דה פיליפו שביים לאונרד שך.

ב-1970 שיחק בהצגה "חלום ליל קיץ" מאת שייקספיר שביים שמואל בונים. ב-1971 גילם את מרטין אנדרשאפט בהצגה "הן לא תקחהו עמך" מאת ג'ורג' קאופמן ומוס הארט שביים היי קיילוס, גילם את אב בית הדין בהצגה "משפט הסופרים" מאת סטיוארט הוד שביים גרשון פלוטקין, שיחק בהצגה "החשבון" מאת ג'ון הרברט שביים הלל נאמן ושיחק בהצגה "המלך אובו" מאת אלפרד ז'ארי שביים שמואל בונים. ב-1972 שיחק בהצגה "הסוחר מוונציה" מאת שייקספיר שביים יוסי יזרעאלי, שיחק בהצגה "חגיגת קיץ" מאת נתן אלתרמן שביים שמואל בונים, שיחק בהצגה "הם יגיעו מחר" מאת נתן שחם שביים יוסף מילוא וגילם את לידנטל בהצגה "יעקובי ולידנטל" שכתב וביים חנוך לוין בשיתוף עם תיאטרון צוותא. הצגה זכתה בפרס הראשון בפסטיבל אדינבורו, הוצגה בפסטיבל תיאטרון האומות בסופיה ובתיאטרון לה מאמא בניו-יורק. ב-1973 שיחק בהצגה "מאורע מוצלח" מאת סלאבומיר מרוז'ק שביים דן רונן, ובהצגה "התאווה לזהב" מאת בן ג'ונסון שביים לאונרד שך. ב-1974 גילם את הנהג בהצגה "נעורי ורדהל'ה" שכתב וביים חנוך לוין,שיחק בהצגה "ביקור הגברת הזקנה" מאת פרידריך דירנמאט שביים יוסף מילוא ושיחק בהצגה "כי עודני מאמין בך" מאת עמוס קינן שביימה עדנה שביט. ב-1976 גילם את אנדריי בהצגה "שלוש אחיות" מאת אנטון צ'כוב שביים פיטר ג'יימס, וגילם את המושל בהצגה "מושל יריחו" מאת יוסף מונדי שביים דוד מוכתר. ב-1977 גילם את ברוטוס בהצגה "יוליוס קיסר" מאת שייקספיר שביים פיטר ג'יימס. ב-1978 גילם את יוחנן צינגרבאי בהצגה "סוחרי גומי" שכתב וביים חנוך לוין על בימת צוותא, שיחק בהצגה "רביזור" מאת גוגול שביים שמואל בונים, ושיחק בהצגה "הדוד וניה" מאת צ'כוב שביים ליאופולד לינדברג. ב-1979 שיחק בהצגה "נפוליון - חי או מת!" שכתב וביים נסים אלוני, שיחק בהצגה "פאולה" מאת ערן פרייס שביים חנן שניר וגילם את האב בהצגה "הוצאה להורג" שכתב וביים חנוך לוין.

ב-1981 גילם את סולומון בהצגה "סולומון גריפ" מאת חנוך לוין שביים חנן שניר. באותה שנה גילם את איוב בהצגה "יסורי איוב" שכתב וביים חנוך לוין. הפקה זו ספגה ביקורת מאחר שכללה סצנה בה איוב העירום משופד באחוריו על מוט על ידי חיילי הקיסר, ונותר כך למשך כל שארית המחזה. מרים גלזר-תעסה, סגנית שר החינוך והתרבות דאז, טענה מעל בימת הכנסת כי המדינה אינה צריכה לממן תיאטרון "בו גבר עירום תלוי עשרים דקות וכל ערוותו מתנדנדת". חרף ביקורת זו, זכה יוסף כרמון בפרס כינור דוד לשחקן השנה בתיאטרון. בסקירתו על הצגת הבכורה מציין מיכאל הנדלזלץ כי היה חשש שמא אנשים יזדעזעו מההצגה ויצאו באמצע ולכן בהצגת הבכורה רק חצי מהקהל היה מורכב מקוני כרטיסים רגילים וחציו השני ממכרים שהוזמנו במיוחד.

ב-1982 גילם את בראדך בהצגה הזונה הגדולה מבבל שכתב וביים חנוך לוין ושיחק בהצגה "גדול וקטן" מאת בותו שטראוס שביים אילן רונן. ב-1983 גילם את מוטקה צחורי בהצגה "אורזי מזוודות" מאת חנוך לוין שביים מייקל אלפרדס. ב-1984 גילם את אגממנון בהצגה "הנשים האבודות מטרויה" שכתב וביים חנוך לוין. ב-1985 גילם את פוזנא בהצגה "כולם רוצים לחיות" שכתב וביים חנוך לוין. ב-1986 גילם את מיכאל קולהאס בהצגה "מיכאל קולהאס" מאת ג'יימס סונדרס על פי היינריך פון קלייסט. הצגה זו הוזמנה להופיע בפסטיבל אדינבורו, בגרמניה, בפולין, במוסקבה ובסנט פטרבורג. באותה שנה גילם את הוא חרופצ'ה, אבא של יאקיש בהצגה "יאקיש ופופצ'ה" שכתב וביים חנוך לוין. ב-1989 גילם את מקבת' בהצגה "מקבת'" מאת שייקספיר שביים מיכאל גורביץ', ואת יעקב בהצגה "סוגרים את הלילה" מאת יוסף מונדי שביים ישראל גוריון.

ב-1992 גילם את קלארנס בהצגה ריצ'רד השלישי מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. ב-1993 גילם את פליישר בהצגה "פליישר" מאת יגאל אבן אור שביים עמית גזית, וגילם את האב בהצגה "ענבי זעם" מאת פרנק גלאטי המבוסס על רומן באותו שם מאת ג'ון סטיינבק שביים אילן רונן. ב-1994 גילם את יוז'ק בהצגה "פנטסיה לפסנתר" מאת עליזה אולמרט שביים גדליה בסר. ב-1995 שיחק בהצגה "בויטרה" שכתב וביים הלל מיטלפונקט (ע"פ משה קולבאק), ובהצגה "פעורי פה" שכתב חנוך לוין וביים רוברט סטורואה. ב-1996 גילם את טייגלך בהצגה "חפץ" מאת חנוך לוין שביים אילן רונן. ב-1998 גילם את השחקן בהצגה "השחקן" שכתב וביים הלל מיטלפונקט.

ב-1999 החל לגלם את הזקן בהצגה "אשכבה" שכתב וביים חנוך לוין. תפקיד זה הפך לאחד התפקידים המזוהים עם כרמון, והצגה הוזמנה להופיע במקומות רבים בעולם. כרמון גילם את התפקיד הזה עד פרישתו מהתיאטרון בשנת 2014, ורמי ברוך החל לגלם את הזקן. ב-2000 גילם סניטר, צופה וסוס בהצגה "הבכיינים" מאת חנוך לוין שביים אילן רונן. ב-2001 גילם את אורלנדו בהצגה "כטוב בעיניכם" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. ב-2002 גילם את חייצ'יק בהצגה "רומנטיקאים" מאת חנוך לוין שביים מיכה לבינסון, וגילם את חואן בהצגה "מעיין הכבשים" מאת לופה דה וגה שביים אילן רונן. ב-2003 גילם את ג'פרי תורנטון בהצגה "המלביש" מאת רונלד האוורד שביים מיכה לבינסון. ב-2004 שיחק בהצגה "עיר הנפט" שכתב וביים הלל מיטלפונקט. ב-2006 גילם את אחד מזקני העיר תבי בהצגה "אנטיגונה" מאת סופוקלס שעיבד וביים חנן שניר, בשיתוף תיאטרון הבימה. ב-2007 השתתף בהצגה "זה הים הגדול" שכתב יוסף בר יוסף וביימה דדי ברון. ב-2008 שיחק בהצגה "תרה" מאת פנינה ודורית גרי (על פי הספר בעל אותו השם מאת צרויה שלו) שביימה דדי ברון. ב-2009 גילם את מוניה פלד בהצגה "ג'וני הלך" מאת יהונתן גפן שביים אלדד זיו.

ב-2010 גילם את קנוט ברוויק בהצגה "אלוף הבונים" מאת הנריק איבסן שעיבד וביים חנן שניר בשיתוף תיאטרון הבימה. באותה שנה החליף את יוסי גרבר בהצגה "מכולת" שכתב וביים הלל מיטלפונקט, בשיתוף תיאטרון בית ליסין. ב-2013 גילם רב בהצגה "רומן משפחתי" שכתבה וביימה עדנה מזי"א.

בתיאטרוני ישראל

בצוותא: ב-1971 שיחק בהצגה "התור" מאת ישראל הורוביץ שביימה עדנה שביט.

בתיאטרון שידורי ישראל: ב-1975 שיחק בהצגה "סטלה" מאת משה בן שאול שביים רם לוי.

בתיאטרון החאן: ב-1977 שיחק בהצגה "פנשן" מאת דייוויד הר שביים חנן שניר.

ב-2000 השתתף בהצגת "קורצ'אק ידיד הילדים "- מחזה- ניצן כהן וצביקה קורמן. בימוי- צביקה קורמן, בהפקת נאוה הפקות

בפסטיבל פותחים מסך: ב-2002 שיחק בהצגה "קלון האדם" מאת רודיה קוזלובסקי שביים אלון אופיר בפסטיבל פותחים מסך 3.

בסמינר הקיבוצים: ב-2003 שיחק וביים את ההצגה "חפץ" מאת חנוך לוין.

בתיאטרון תמונע: ב-2006 גילם את הלפרין וגם ביים את ההצגה "הלפרין וג'ונסון" מאת ליונל גולדשטיין.

בתיאטרון ארצי לנוער: ב-2007 שיחק בהצגה "שורשים" מאת ניצן כהן וצביקה קורמן-כרמון שגם ביים.

בתיאטרון הקיבוץ: ב-2007 שיחק בהצגה "בראשית" - הצגת תיאטרון-מחול לילדים שעלתה במרכז סוזן דלל.

בקולנוע ובטלוויזיה

ב-1963 שיחק בסרט "אף מילה למורגנשטיין" שכתבו גבריאל דגן ואריקה עויזרמן וביימו אריה אליאס ובן עויזרמן. ב-1972 שיחק בסרט "לאן נעלם דניאל וקס?" שכתב וביים אברהם הפנר, ושיחק בסרט "עזית הכלבה הצנחנית" שכתבו עוזי פיטמן ובועז דוידזון שגם ביים, ע"פ ספרו של מוטה גור. ב-1977 גילם את מחל בסרט "דודה קלרה" שכתב וביים אברהם הפנר; שיחק בסרט "קשר הדבש" שכתב אריה קרישק וביים יעוד לבנון, ושיחק בסרט "מסע אלונקות" שכתבו קובי ניב, דני הורוביץ וג'אד נאמן שגם ביים. ב-1978 שיחק בהצגת הטלוויזיה "משחק אחשוורוש - פורים שפיל" שכתב יעקב שבתאי וביים שמואל בונים, בסרט "שרגא קטן" שכתב וביים זאב רווח ע"פ מחזה מאת הלל מיטלפונקט, ובסרט "פנטסיה על נושא רומנטי" מאת חנוך לוין שביים ויטק טרץ'.

ב-1987 שיחק בסרט "פוטו רומן" שכתב אסי דיין וביים טל רון, ושיחק בסרטו של נדב לויתן "ילדי סטלין". באותה שנה שיחק בפרק "מסדר זיהוי" בסדרה "סיפורים לשעת לילה מאוחרת" שכתב וביים מיקי בהגן. ב-1991 גילם את בני בראון בסרט "זמן אמת" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש. ב-1992 שיחק בסרט "רוקד על החוף" שכתב וביים שמואל בנית. ב-1993 גילם את רמירז בסרט "הירושה" שכתב צביקה קרצנר (ע"פ ספר שכתב אבי טולדנו) וביים אמנון רובינשטיין. ב-1994 שיחק בסרט "ארץ חדשה" שכתב קובי ניב וביימה אורנה בן דור. ב-1997 גילם את שמואל גרין בסרט "מר באום" שכתב וביים אסי דיין ושיחק בסרט "צדק מוחלט" שכתב יואב הלוי וביים ארנון צדוק. ב-1998 גילם רב בסדרה "ארץ קטנה איש גדול" שכתבו יואב כ"ץ, מאיה הפנר ואברהם הפנר שגם ביים.

ב-2001 שיחק בסרט "אינג'יל" שכתב פיני עדן וביים ארנון צדוק, ושיחק בקלטת הילדים "חלב ודבש" שכתב וביים יענקל'ה קליין. ב-2003 גילם את שוורץ בסרט "עלילה" שכתבו מארי-ג'וזה סנסלם ועמוס גיתאי שגם ביים, ע"פ הספר "מחזיר אהבות קודמות" מאת יהושע קנז. ב-2006 גילם את צבי בסרט "אדמה משוגעת" שכתב וביים דרור שאול, ושיחק בסרט התעודה "הימנית האחרונה של מכס בר" שכתב וביים אבידע לבני. ב-2007 גילם את אברהם וסרמן בסרט הטלוויזיה "וסרמן - איש הגשם" שכתב דוד אקרמן וביימה עידית שחורי. ב-2008 שיחק בסרט הקצר "מותה של שולה" שכתב וביים בנו, אסף קורמן. ב-2008 גילם את מוישל'ה בסדרה "חקירה פנימית" שכתב עמית גור וביים אליאב לילטי. ב-2009 שיחק בסרט הקצר "סגל" שכתב וביים יובל שני.

ב-2011 גילם את יוז'י היצלפלד בסדרה "גבוה וגרינבאום" שביים דניאל אדר ושיחק בסרט "עדות" שכתבו עופר עין גל ושלומי אלקבץ שגם ביים. ב-2012 גילם את צבי שטארק בסרט "ד"ר פומרנץ" שכתב וביים אסי דיין, גילם את אלימלך בן בסט בסדרה "תנוחי" שביימה שירלי שטרן, וגילם את ברל בסרט "חיותה וברל" שכתב וביים עמיר מנור. על משחקו בסרט "חיותה וברל" זכה בפרס השחקן הראשי המצטיין בפסטיבל הקולנוע ירושלים. ב-2013 שיחק בסרט "מדרגות" שכתבה נטלי נאמן וביים מיקו בן פורת. ב-2014 גילם את כרמון בסרט "מיתה טובה" שכתבו וביימו שרון מימון וטל גרניט. ב-2015 גילם את אדון לוי בסדרה "זגורי אימפריה" שביים מאור זגורי, שיחק בסרט "אם וכאשר" שכתב וביים ערן ב.י., ושיחק בסרט "קמטי צחוק" שכתב וביים פיני עדן.

בימוי

ב-1965 החל גם בקריירת בימוי, ובתור התחלה נסיונית ביים בהפקה פרטית ערב בן 2 מערכונים: "הנמר" מאת מוריי שיסגל ו"המעלית" מאת הרולד פינטר; בהשתתפות אלברט כהן, מרים גבריאלי ויוסי גרבר.[1] הפקה זו עלתה במקומות שונים בארץ ובצוותא יותר מ-100 פעמים.

בתיאטרון דורות: ב-1966 ביים את ההצגה "הזר והשחקנית" - 4 מערכונים מאת הרולד פינטר, פרנק טיס, גורדון דוויט ואבי יואב בהשתתפות השחקנים חינה רוזובסקה, דליה להב ויאיר רובין.

בתיאטרון צוותא: ב-1967 ביים את ההצגה "עצור! עד כאן" מאת צ'ארלס נולט, בהשתתפות השחקנים אברהם חלפי ודוד מוכתר. ב-1968 ביים את ההצגה "מות סיסרא" שכתבה עליזה ברוך, בהשתתפות השחקניות טובה פרדו ושושנה דואר. ב-1973 ביים את ההצגה "פוחלצים" מאת יוסף שילוח. ב-1976 ביים את ההצגה "באהבה מפושקין" - ערב קטעים מיצירות פושקין.

ב-1969 ביים את ההצגה "הכפיל" מאת גבריאל ארו, בהשתתפות אבנר חזקיהו ואלברט כהן. הפקה זו עלתה כ-90 פעמים.

בתיאטרון דגן: ב-1969 ביים את ההצגה "אדוני השופט" מאת יגאל לב, בהשתתפות השחקנים אריה אליאס, רחל רביד, יעקב בנאי ורפי נאמן.

בתיאטרון גיורא גודיק: ב-1970 ביים את ההצגה "קטאקי" מאת שמעון וינסלברג.

בפסטיבל עכו: ב-1985 ביים את הצגת היחיד שביצע ששי סעד "שמור על הסוסים שלך" מאת משה שדות. ב-1997 ביים את ההצגה "השבוי" מאת יוסי הדר.

בתיאטרון הקאמרי: ב-1985 ביים את ההצגה "טרומפלדור 1985" מאת שמעון צימר. ב-1989 ביים (ע"פ הגרסה שביים יוסי יזרעאלי ב-1966) את החידוש למחזמר "עוץ לי גוץ לי" שכתב אברהם שלונסקי ע"פ האחים גרים. ב-1995 ביים את ההצגה "הלפרין וג'ונסון" מאת ליונל גולדשטיין. ב-1996 ביים את ההצגה לילדים "מסע הניסים והנפלאות" אותה כתב לצד יורם טהרלב. ב-2004 ביים את ההצגה "יעקובי ולידנטל" מאת חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי.

בתיאטרון הספרייה: ב-1986 ביים את ההצגה "המוקיון" שכתב חיים חובה (ע"פ הספר "המוקיון" מאת היינריך בל).

בתיאטרון הסמטה: ב-1993 בים את ההצגה "מעוז 29" מאת אוריה באר, במסגרת שבוע התיאטרון המקורי.

ב-2003 שיחק וביים את ההצגה "חפץ" מאת חנוך לוין בסמינר הקיבוצים.

ב-2006 גילם את הלפרין וגם ביים את ההצגה "הלפרין וג'ונסון" מאת ליונל גולדשטיין בתיאטרון תמונע.

פרסים

חיים פרטיים

ב-1955 התחתן, ונולדו לו 2 ילדים: המורה לדרמה אביטל קורמן והבמאי והשחקן צביקה קורמן. התגרש בשנות השבעים. בסוף שנות השבעים התחתן עם תמי אשל - שחקנית, זמרת ומדבבת; ונולדו להם 2 ילדים: הקולנוען והמוזיקאי אסף קורמן והשחקנית מיכל קורמן.

בשנת 2014 חלה בדמנציה והחל פורש בהדרגה ממשחק[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פינטר ושיסגאל בערב אחד, דבר, 27 ביולי 1967
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    "בגלל הדמנציה, אבי לא זוכר מי אני, אבל הוא עדיין זוכר טקסטים של חנוך לוין", באתר וואלה!‏, 8 בינואר 2015.