יעקב אבן (דובר צה"ל)

תבנית:חייל יעקב אבן (נולד בשנת 1937) היה קצין בצה"ל בדרגת תת אלוף ששירת כדובר צה"ל.

ראשית דרכו

נולד בארץ ישראל בשנת 1937. בוגר המחזור הראשון של הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה. למד לימודי פסיכולוגיה ב אוניברסיטה העברית בירושלים ובמרוצת השנים השתלם גם בלימודי כלכלה ומדעי המדינה.

בשירותו בצה"ל קיבל את צל"ש מפקד פיקוד הצפוןן על חלקו במבצע סנונית, כיבוש המוצב הסורי נוקייב ברמת הגולן ב-16 במרץ 1962. אבן שדרגתו אז סרן, שימש סגן מפקד בית-הספר למ"כים של חטיבת גולני, הוא אירגן כוח מהיחידה וכבש עמו את הכפר נוקייב, כחלק מתוכנית להשתלטות על המוצב הסורי הסמוך. כשפלוגת הסיור החטיבתית התעכבה בכיבוש המוצב, הציע מפקד בית-הספר למ"כים, רס"ן בנימין ענבר (לימים תא"ל ובעל עיטור העוז על קרב זה), לצאת עם כוח מיחידתו ולתקוף את המוצב ממערב. סרן יעקב אבן, ביחד עם סגן שחר חייק, טיפס לראש המוצב חרף תנאי השטח הסבוכים וטיהר את תעלותיו עד לכיבושו המלא. על כך הוענק לשניהם צל"ש מפקד הפיקוד.

בהמשך מילא יעקב אבן תפקידי פיקוד ומטה, היה מפקד חטיבת ירושלים, למד במכללה לביטחון לאומי ולאחר סיום לימודיו במכללה נתמנה ב-28 בספטמבר 1979 לתפקיד דובר צה"ל.

דובר צה"ל

בשנות כהונתו של תת-אלוף יעקב אבן כדובר צה"ל אירעו אירועים ביטחוניים וצבאיים רבים, הבולטים שבהם היו תקיפת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981 ומלחמת לבנון הראשונה ב-1982.

תקיפת הכור בעיראק

ב-7 ביוני 1981 נערך מבצע אופרה בו הפציץ חיל האוויר הישראלי את הכור הגרעיני אוסירק בעיראק. תכנון התקיפה חִייב מידור והסתרה. דובר צה"ל עצמו נחשף אליו בשלב מאוחר יחסית ופעל כמיטב יכולתו המקצועית ובהתאם לחומר שהיה ברשותו. זמן קצר לאחר שראש הממשלה מנחם בגין הודיע כי ישראל תקפה את הכור, כבר נערכו תדריכים למשרד החוץ ולתקשורת ויצאו מִברקי הסברה לכל רחבי העולם, כולל לנספחי צה"ל, לאחר מאמץ משולב של יחידת דובר צה"ל, שגייסה לצורך זה מומחים למשפט בינלאומי ומומחים לפיזיקה גרעינית. הסברת המבצע הראתה את הקושי של דובר צה"ל לדברר מבצעים סודיים, שהכנתם נמשכת זמן רב אך אין אפשרות להכין מראש את התקשורת והציבור לקראתם.

מלחמת לבנון הראשונה

ערך מורחב – מלחמת לבנון הראשונה

ב-5 ביוני 1982 הורה ראש ממשלת ישראל מנחם בגין על פתיחת "מבצע שלום הגליל", שמטרתו המוצהרת הייתה נטרול פעילות ארגוני המחבלים מתוך לבנון. המלחמה הביאה ליציאת מפקדות אש"ף לתוניס ולחיסול הכח הצבאי של הארגונים הפלסטיניים, אולם לא הצליחה להוציא את צבא סוריה מלבנון. לצה"ל היו מאות הרוגים במלחמת לבנון הראשונה.

דובר צה"ל נערך למלחמה מראש, כולל היערכות של אנשי יחידתו בשטח. הדובר נאלץ להתמודד עם הנחיית שר הביטחון אריאל שרון, שלא לשתף את התקשורת בתכנונים המלאים של המלחמה. האיפול שהטיל שר הביטחון מנע הכנסת עיתונאים ללבנון נתן יתרון לצד הפלסטיני והלבנוני, שלא הגביל כניסת אנשי תקשורת, ואלה סיקרו את הלחימה תוך הטיה אנטי-ישראלית. בהמשך המלחמה, בעקבות ביקורת של אנשי תקשורת וביוזמתו של תא"ל אבן, הותר למספר מצומצם של עיתונאים לסקר את המלחמה. הלקח של דובר צה"ל היה שיש להקדיש תשומת לב רבה יותר לתקשורת כמעצבת דעת קהל^{[דרוש מקור]}.

אירועים אחרים

פינוי חצי האי סיני והעיר ימית באפריל 1981, עם העברתם למצרים בעקבות הסכם השלום איתה.

ב-12 באפריל 1983 התחוללה פרשת קו 300 כאשר מחבלים השתלטו על אוטובוס ולקחו את נוסעיו כבני ערובה. למחרת נערכה פעולת חילוץ של נוסעי האוטובוס, אחת מהחטופים נהרגה ונהרגו שניים מהחוטפים. שני מחבלים אחרים נהרגו לאחר שהוצאו חיים מהאוטובוס. במהלך החקירה שנערכה, צריך היה דובר צה"ל להתמודד עם האשמת קצין בכיר בצה"ל, תת-אלוף יצחק מרדכי, בהריגת המחבלים שהיו עליו, שבדיעבד התברר שנעשתה על ידי אנשי השב"כ.

עניינים אחרים שדובר צה"ל יעקב אבן עסק בהם בתקופת כהונתו היו המשך החיפושים אחרי הצוללת "דקר" בהשתתפות יחידת ההסרטה של דובר צה"ל ופרויקט "נערי רפול, שהראשונים שבהם גויסו לחוות השומר ב-13 בינואר 1981.

כן העסיק את דובר צה"ל הוויכוח על הקמת זרוע יבשה בצה"ל, ויכוח שהתקיים עם הקמתה לראשונה ב-1983 של מפקדת חילות השדה (מפח"ש).

המשך דרכו

יעקב אבן סיים את תפקידו כדובר צה"ל באוגוסט 1984. בהמשך שירת כנספח צה"ל בבריטניה ובמדינות סקנדינביה. עם שחרורו מצה"ל החל לעסוק בתקשורת האזרחית והוא חבר הוועד המנהל של המועצה לשלום ולביטחון.

קישורים חיצוניים

• סיפורו על מבצע סנונית בו קיבל צל"ש, באתר הגבורה.

• "דובר צה"ל הבא: פסיכלוג"מעריב 21.8.1979.