מטעמה קשתי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 2: שורה 2:
|שם=
|שם=
|שם בשפת המקור=
|שם בשפת המקור=
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|אישה|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[28 בנובמבר]] [[1934]]
|תאריך לידה=[[28 בנובמבר]] [[1934]]

גרסה מ־16:09, 17 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר

פרמטרים ריקים [ שם מקורי, אתר, הוצאות ספרים, פרסים, שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מטעמה קשתי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 בנובמבר 1934
כ"א בכסלו ה'תרצ"ה
פטירה 23 בספטמבר 2019 (בגיל 84) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יצחק קשתי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס יציב (1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מטעמה קשתי (נולדה: 28 בנובמבר 1934) היא אשת חינוך וסופרת ילדים, זוכת פרס יציב.

ביוגרפיה

קשתי נולדה ב-תבנית:תאריך בישראל להורים יוצאי פולין, וגדלה בתל-אביב. ב-1954, לאחר סיום לימודיה בסמינר למורים בגבעת השלושה, החלה לעבוד כמורה במעברת אבו כביר, ולימדה בכיתות א'-ב' בבית הספר היסודי שהוקם במקום. סיפוריה הראשונים ראו אור בשנת 1955 ב"דבר לילדים", ובהמשך החלה לנהל מדור בשם "עצתי לכם", בו השיבה לילדים וילדות על שאלות בענייני חברה ומשפחה. מבחר מרשימותיה אלה כונס אח"כ בספר בשם זה.

ב-1957 עברה ללמד בכפר הנער אלוני יצחק, במשך חמש שנים. בשובה לגבעתיים, הקימה ספרייה חינוכית בבתי ספר יסודי בעיר, והתמחתה בהוראה טיפולית. ב-1963 התמנתה למנהלת בית ספר יסודי באור יהודה, וכעבור שבע שנים מונתה למפקחת על בתי ספר יסודיים בבת ים. ב-1980 החלה לשמש לאחראית על הרווחה במחוז תל אביב של משרד החינוך, וב-1990 מונתה למפקחת על מערכת החינוך היסודית בגבעתיים, עד לפרישתה ממשרד החינוך ב-1998.

לאורך כל תקופת עבודתה במערכת החינוך, פרסמה קשתי דברי ספרות בעיתונות ילדים ובספרים, אשר התמקדו בנושאים הקשורים בעבודה חינוכית ובבעיותיהם של ילדים ובני נוער.

קשתי היא כלת פרס יציב לשנת תש"ך, 1961, על ספרה "השמש אורית". בנימוקי הפרס נכתב: סיפוריה, המצטיינים בדקות הרגש ובבהירות המבנה והצליל, יש בהם חדירה אמנותית לעולם הילד והזדהות חווייתית עמו, עד כדי טשטוש תחומי הגיל שבין הכותבת וקוראיה." [1]

משפחתה

קשתי נשואה ליצחק קשתי, פרופסור אמריטוס לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ולהם שלושה ילדים, כולם עוסקים בחינוך; טל, מפקחת חינוכית במשרד החינוך, גיל, מורה ומחנך בתיכון, ובנם הצעיר אור קשתי, פרשן החינוך והחברה של עיתון הארץ.

יצירותיה

כתביה

  • חיוך ברגע עצוב: שיחות עם בת, ציורים: אורה צ'רנוב. תל-אביב: יבנה, 1969.
  • השמש אורית: ספורים לילדים, ציורים: איזה. תל-אביב: עמיחי, 1971.
  • טלי-טל, ציורים: אורה צ'רנוב. תל-אביב: יבנה, 1971.
  • ימים שמחים, ציורים: תרצה טנאי. תל-אביב: עופר, 1975.
  • (עם ארנונה גדות), כל-בו לבני הנעורים, תל-אביב: ספרית עפר, [1975].
  • עצתי לכם: תשובות לשאלות ילדים, ציורים: גד אולמן. תל-אביב: עופר, 1976.
  • ביחד: אנחנו הילדים ובית הספר, תל-אביב: עמיחי, 1977.
  • הנה גדלת! ציורים: תרצה טנאי. תל-אביב: עמיחי, 1977.
  • החופש הגדול, ציורים: תרצה טנאי. תל אביב: עופר, 1981.
  • ענת: יומן של בת, ציורים: אלישבע נדל-לנדאו. תל-אביב: יבנה, 1984.

תרגומים

  • דיסני, וולט, חברי אליוט הדרקון, עברית: מטעמה קשתי. תל אביב: יבנה, 1979.
  • קאופמן, ג'ו, אני וגופי: כיצד אנו נולדים, כיצד אנו גדלים, כיצד פועל גופינו, וכיצד אנו לומדים, עברית: מטעמה קשתי. תל-אביב: יבנה, 1988.

עריכה

  • (עם ירדנה הדס), מה אספר לילד?: ספר עזר לגננת, למורה בכתות א', ב' ולהורים: ספר חמישי בסדרה תל-אביב: עמיחי, 1982.
  • גבעתיים עיר יוזמת: פריסה מערכתית לפיתוח אקלים יזמי בעיר, [יו"ר ועדת ההיגוי: מטעמה קשתי]. גבעתיים: המרכז הפדגוגי ע"ש נח נפתולסקי, 1995.

עיון

  • "כיצד לפקח על בית-ספר אוטונומי", במה דברים אמורים: בטאון בנושאי חנוך, 3: 84-85, 1994.

לקריאה נוספת

  • ברגסון, גרשון. "ביקורת על מה אספר לילד", ספרות ילדים ונוער, ד' (ג'): 54, 1978.
  • [ח"מ]. "ביקורת על מה אספר לילד" נעמת: הירחון לאשה ולמשפחה, ספטמבר-אוקטובר 1982, 30.

הערות שוליים

  1. ^ אופק, אוריאל, עולם צעיר: אנציקלופדיה לספרות ילדים, רמת גן: מסדה, 1970.