עירית לינור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ניקיון פרמטרים בתבנית אישיות#
מ הסרת תבנית:אין תמונה משדה תמונה בתבנית, בערך בו יש הצגה אוטומטית של "אין תמונה"#
שורה 3: שורה 3:
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|תאריך לידה=18 באוקטובר 1961
|תאריך לידה=18 באוקטובר 1961
|תמונה=
|תמונה={{אין תמונה|אישה|יישור=למרכז}}
|כיתוב=
|כיתוב=
|מקום לידה=
|מקום לידה=

גרסה מ־16:18, 17 בפברואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עירית לינור
לידה 18 באוקטובר 1961 (בת 62)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים תל אביב, ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאית ושדרנית רדיו
מעסיק גלי צה"ל, הארץ, חדשות, כותרת ראשית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלון בן דוד (1997–2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עירית לינור (נולדה ב-18 באוקטובר 1961) היא עיתונאית, סופרת, מתרגמת, תסריטאית, במאית ושדרנית רדיו ישראלית.

ביוגרפיה

לינור כתבה טור בשבועון כותרת ראשית שיצא לאור באמצע שנות השמונים. עם סגירתו עברה לכתוב בעיתון חדשות עד סגירתו ב-1993. לאחר מכן כתבה את הטור הסוגר של מוסף הארץ.

ספרה הראשון הוא "שירת הסירנה", שנכתב בהשראת מלחמת המפרץ, עת נשארה בין תושבי תל אביב שלא ברחו מהעיר. בשנת 1994 יצא לאקרנים הסרט שירת הסירנה. לינור כתבה את תסריטו המבוסס על הספר. הספר נמכר בעשרות אלפי עותקים.

ספרה השני, "שתי שלגיות", מספר על צלמת שמוצאת את עצמה מעורבת בפרשת רצח. ספרה השלישי, "הסנדלרית", מתרחש על רקע חיי הזוהר של אנשי התקשורת המשודרת. ספרה הרביעי, "בנות בראון", הפך לסדרת טלוויזיה, שלה כתבה לינור את התסריט. עלילתו מתרחשת באמצע שנות ה-80, במושב חקלאי פושט רגל. עורך דין ממולח מוביל את התושבים למכירת קרקעות, בעודו מחזר אחר הבת הצעירה במשפחה.

בשנת 1996 יצא ספרה החמישי, "הבלונדינית הסודית", אוסף טוריה של לינור במסגרת העיתונים כותרת ראשית, חדשות והארץ. הספר יצא לאור בהוצאת זמורה ביתן.

ב-2002 התפרסמה חליפת מכתבים[1] בין לינור ובין המוציא לאור של עיתון "הארץ", עמוס שוקן, שבה תקפה לינור את עמדתו של העיתון כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאשימה אותו באנטי-ציונות ואנטי-פטריוטיות. המכתב הביא לגל ביטולי מנויים על העיתון.

לינור מגישה בקביעות בחלק מהימים את התוכנית "המילה האחרונה" ב"גלי צה"ל". בתחילת 2012 נאלצה תחנת הרדיו לשלם פיצוי של 38,000 ש"ח לאורטל בן דיין, לאחר שלינור כינתה אותה "זונה" בשידור.[2][3]

בשנת 2000 זכתה בסכום של 250,000 ש"ח בתוכנית הפופולרית "מי רוצה להיות מיליונר". זו הייתה זכיית שיא בתוכנית עד אז.

בשנת 2009 כתבה וביימה את הסדרה "מה שנחוץ לרווק", המבוססת על "גאווה ודעה קדומה", שאותו תרגמה לינור לעברית.

ב-2014 התפרסם הספר השישי של לינור, "גברת ורבורג". הספר, כמו קודמיו, נמכר בלמעלה מ-20,000 עותקים וזכה לתעודת "ספר הזהב" מטעם התאחדות המו"לים.

ב-2016 שיחקה את גרושתו של רן שריג בסדרה מסובך.

מגישה ומשתתפת קבועה בפאנל התוכנית 'הפטריוטים' בערוץ 20.

ספריה

תרגומים

חיים פרטיים

בשנת 2006 התגרשה מאלון בן דוד, הפרשן הצבאי של חדשות 10. לשניים בת משותפת. לינור מתגוררת בתל אביב. אחיה של לינור, אייל, היה נגן בס בלהקת פופלקס.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         מרב יודילוביץ', עירית לינור: "הארץ" - לא ציוני, באתר ynet, אפריל 2002
  2. ^ אמילי גרינצווייג, גל"צ תפצה סטודנטית שעירית לינור כינתה "זונה", באתר הארץ, 26 בינואר 2012
  3. ^ אורן פרסיקו, ענייני מגעילות, באתר העין השביעית, 26 בינואר 2012
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עירית_לינור&oldid=20173241"