רמי הרפז

תבנית:חייל רמי הרפז (נולד ב-1 בפברואר 1939) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף משנה. הרפז שירת כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי והיה משבויי צה"ל במלחמת ההתשה. הוא ישב בכלא המצרי במשך שלוש וחצי שנים. עם שובו חזר לחיל האוויר, והגיע לפיקוד על בסיס רמת דוד.

ביוגרפיה

הרפז הוא בנם של שפרה ושלמה הרפז (גולדברג). הוא נולד בהרצליה וגדל בקיבוץ משמר העמק ובקיבוץ הזורע. בנעוריו היה חבר בקלוב התעופה לישראל ובגדנ"ע אוויר. הרפז התגייס לצה"ל ב-1956 וסיים קורס טיס (מס' 25) באוגוסט 1958 במגמת קרב. בקורס האימון המתקדם טס על מטוסי אוראגן ולאחר מכן שירת כטייס קרב בטייסת מיסטרים ובטייסת סופר מיסטרים. הוא הדריך בבית הספר לטיסה ובקורס אימון מתקדם, שירת בטייסת העקרב והשתחרר מהשירות הסדיר ב-1961. עבד בקיבוץ הזורע ועשה שנת שירות בקיבוץ זיקים. במלחמת ששת הימים שירת כסמ"ט א' בטייסת 107, טייסת מטוסי אוראגן, ושימש מוביל בכיר של מבני תקיפה. הוא השתתף ב-24 גיחות מבצעיות בתקופת המלחמה, המספר הגבוה ביותר מבין טייסי הקרב בחיל האוויר.

לאחר המלחמה התגייס מחדש לשירות קבע. הוא עבר הסבה למטוסי מיראז' 3 ושירת בטייסת 117. בהמשך היה חבר בצוות הקליטה של מטוסי הסקייהוק ושירת בטייסת 109. הוא היה חבר במשלחת הראשונה של חיל האוויר שיצאה לארצות הברית לקלוט את מטוסי הF-4 פנטום בחיל האוויר. במלחמת ההתשה השתתף בגיחות מבצעיות רבות, תחילה בטייסת 109, טייסת סקייהוק בה שובץ עד הגעת הפנטומים שנרכשו, ולקח חלק בפשיטה על האי גרין ובמבצע רביב. לאחר הגעת הפנטומים שירת בטייסת 69 כקצין מערכות, השתתף בהפצצות סוללת נ"מ בפאיד, הפצצת סוללת נ"מ בג'איפה, מטס הרתעה מעל דמשק בינואר 1970, מבצעי פריחה, תקיפת נמל ראס בנאס ומשחתת שעגנה בו, במבצעי שיער ובגיחות נוספות. במהלך מבצע שיער 7 ב-30 ביוני 1970 נפגע מטוסו בטיל נ"מ והוא נאלץ לנטוש יחד עם נווטו אייל אחיקר את המטוס מעל שטח מצרים. במהלך תקופתו בשבי עבר חקירות ועינויים קשים, הוא הפך למנהיג צוותי האוויר השבויים בכלא עבסיה, יחד עם עמיתיו אבינועם קלדס, מנחם עיני ויצחק פיר תרגם לעברית את הספר "ההוביט" במה שנודע כתרגום הטייסים. הוא השתחרר מהשבי בנובמבר 1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים, כשבתקופת שביו נולדו לו תאומות.

לאחר חזרתו מהשבי חזר לשרת כטייס בחיל האוויר, הוא פיקד על טייסת ושימש סגן מפקד בסיס עציון. ב-1977 מונה למפקד בסיס רמת דוד תפקיד בו כיהן עד ינואר 1980. הוא המשיך לשרת במילואים ושימש כמדריך בבית הספר לטיסה עד 1993 ומפקד מנחת מגידו בחירום, עד פרישתו משירות המילואים ב-2016.

הרפז חבר קיבוץ הזורע, נשוי לנורית ולזוג נולדו 5 ילדים, בנם הצעיר ארז נפטר במהלך טיול בבוליביה. לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כמנכ"ל מפעל פלסטופיל-הזורע במשך שש שנים ולאחר מכן כעובד במחלקת הנדסת המוצר ומנהל פיתוח בחברה.

לקריאה נוספת

דן ארקין, מאזן הנחת של רמי הרפז, בטאון חיל האוויר מס' 92 (193), אוגוסט 1993

קישורים חיצוניים

• מיכל ויסבורד, ‏לשם ובחזרה, באתר חיל האוויר הישראלי
• שבויים סרט דוקומנטרי על שבויי צה"ל, אתר מאקו
• שלישי בסופ"ש - אורית שלף, ראיון עם רמי הרפז