שמחה שילוני

שגיאות פרמטריות בתבנית:עריכה
פרמטרים [ נושא1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: מנוסח חלית כקומוניקט, כדף הנצחה ולא כערך (למשל - בכוח אישיותו הכריזמטית והפגנת דוגמה אישית המשיך שילוני לקיים את הפעילות ולעמוד בכל המשימות שהוטלו על מחלקתו.

תבנית:חייל שמחה שילוני (1919 - 3 בדצמבר 2015) היה מפקד פלוגת הפלמ"ח חיות הנגב במלחמת העצמאות.

שילוני נולד בעיירה הומל (עיר בדרום מזרח בלארוס, אז תחת שלטון רוסיה הסובייטית (שהפכה אחר כך לברית המועצות), ועלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1922. משפחתו התגוררה תחילה במושבה מגדל ומשנת 1924 בחיפה. הוא למד בבית הספר הריאלי עד גיל 15. בשנים 1934-1936 היה בחברת הנוער של כפר גלעדי. בשנים 1936-1938 למד במחזור השני של בית הספר החקלאי כדורי. היה ממקימי קיבוץ חולתה, שם נישא והתגורר עד 1941 והיה חבר ועד הקיבוץ. יצא מטעם הקיבוץ לעבודה בסדום, שם גם עבר את קורס המ"כים של ההגנה.

ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה עבד כנהג בחברה שבנתה ביצורים עבור הצבא הבריטי בסוריה. באפריל 1942 הצטרף לפלמ"ח והשתתף במחנה האימונים הראשון שלו בחורשות משמר העמק. בשנים 1942 - 1944 שירת בפלמ"ח כמפקד כיתה וכמפקד מחלקה בפלוגה ב' (פלוגת העמקים), שהפכה אחר כך לגדוד השני של הפלמ"ח. בשנים 1944 - 1947 הוצב במאגר המילואים (הרזרבה) של הפלמ"ח בחיפה כמפקד מחלקה. עם אנשיו יזם והשתתף במבצעים מורכבים במסגרת המאבק נגד הבריטים על ההעפלה.

מיד לאחר קבלת ההחלטה באו"ם על חלוקת הארץ בכ"ט בנובמבר 1947, כשהחלו מעשי האיבה בארץ ישראל, קיבל הוראה ממפקדת הפלמ"ח לרדת עם מחלקתו לנגב ולהצטרף לגדוד השני של הפלמ"ח שמטהו שכן בקיבוץ ניר עם. קיבוץ משמר הנגב נקבע כבסיס הפעולה של המחלקה. כאשר הגיעה מחלקת ה"רזרביסטים" למשמר הנגב הצטרפו אליה אנשי המשמר הנע (המ"ן) ויחד הם מנו 35 לוחמים ובהם בחורה אחת. הם צוידו בנשק ובטנדר של המ"ן. תפקידה של מחלקת משמר הנגב היה בדומה ליתר מחלקות הפלמ"ח בנגב: שמירה על קווי המים, שמירת הקשר עם הנקודות המבודדות וליווי שיירות האספקה והמים, שנעו בין היישובים. תנאי החיים במשמר הנגב היו קשים מאוד. האוכל היה מועט, והיה מחסור בביגוד חם. הפעילות המפרכת נתנה את אותותיה בלוחמים, מצב רוחם היה ירוד, והיו לוחמים שביקשו לחזור לחיפה. בתנאים אלה לא היה אפשר לקיים שגרת חיים צבאית. בכוח אישיותו הכריזמטית והפגנת דוגמה אישית המשיך שילוני לקיים את הפעילות ולעמוד בכל המשימות שהוטלו על מחלקתו.

בינואר 1948 קיבלה מחלקתו לרשותה שלושה משוריינים מצוידים במכשירי קשר. אלה שינו את כללי המשחק במאבק על הדרכים בנגב. לא אחת התנגשו אנשי המחלקה בכוחות הבריטיים שפעלו עדיין בנגב. פעילות המחלקה הטילה אימה על ערביי הסביבה, ומילאו בגאווה את לב אנשי המשקים. חלקי המדים אותם לבשו והזקנים שגידלו רוב הלוחמים השוו להם הופעה של פראי אדם. אט אט נוצרה סביבם הילה של חבורת גברים פרועה ומגובשת, המטילה את מוראה על הערבים. הם החלו לכנות את עצמם "חיות הנגב" וקבעו את הגמל כסמלם.

בחודשים פברואר - מאי 1948 הוביל שילוני את אנשיו לפעולות התקפיות רבות נגד כפרים ערביים ונגד כוחות של האחים המוסלמים שהחלו לזרום לעזה. בתחילת מאי 1948 אוחדה מחלקת חיות הנגב עם מחלקת בארי של הפלמ"ח לפלוגה ניידת אחת ושילוני מונה למפקדה. בראש פלוגתו שצורפה לגדוד הפשיטה הממונע - גדוד 9, השתתף שילוני בקרבות נגד הצבא המצרי ביד מרדכי, בעזה (מבצע פרעה), באיסדוד ובניצנים מבצע פלשת, בנגבה ובכפר דרום. כמו כן פעל שילוני עם פלוגתו במבצע טיהור- כיבוש מטה האצ"ל בתל אביב בעת אירועי אלטלנה. בסוף יוני 1948 מונה שילוני לקצין המבצעים של גדוד 9. בתפקיד זה השתתף בקרבות מבצעי ההכרעה נגד הצבא המצרי: מבצע אנ-פאר, מבצע יואב, מבצע חורב ומבצע עובדה. בנובמבר 1948 נשלח לקורס סמג"דים בצריפין לאחריו בשנים 1949 - 1950, שימש כקצין מודיעין של חזית הדרום ושל פיקוד הדרום. ב-1951 השתחרר מצה"ל בדרגת רס"ן והוצב בחיל המודיעין. בתקופה זו יצא ללמוד הנדסת תעשייה וניהול בטכניון. ב-1955 מונה לקצין המודיעין של חטיבה 69, שהוקמה כדי לכבוש מן האוויר בעת מלחמה את שרם א-שייח'. ב-1955 הצטרף לחטיבת הצנחנים, עבר קורס צניחה ומונה למג"ד מילואים. בפעולת כנרת (מבצע עלי זית) השתתף כמשקיף. במבצע קדש השתתף עם חטיבה 9 בכיבוש שרם א-שייח'. ב-1957 פרש משירות המילואים. שילוני מתגורר בבנימינה ועבד שנים רבות כמהנדס עצים. עם פרישתו עסק בפיסול בעץ.

ביום העצמאות 1966 הייתה בתו, רות, אחת מ-12 משיאי המשואות בטקס הדלקת המשואות, לכבוד לוחמי מלחמת העצמאות.

לקריאה נוספת

• משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ד-1994, ע"מ 11 - 296.

קישורים חיצוניים

• שמחה שילוני, באתר הפלמ"ח
• עופר אדרת, הפלמ"חניק האלמוני שפיקד על "חיות הנגב", באתר הארץ, 24 בדצמבר 2015