חוסה-מריה אסקריבה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הפיכת קישור חיצוני לוויקיפדיה לקישור פנימי*
קיצוץ ההגיוגרפיה והגהה
שורה 1: שורה 1:
[[File:Josemaria Escrivá de Balaguer.jpg|righr|ממוזער|300px|דיוקן קדוש של סט. חוזמריה, עם הילה וכולי, בכנסיית מריה הקדושה של המלאכים ב[[שיקגו]].]]
[[File:Coat of arms of Josemaría Escrivá.svg|righr|ממוזער|200px|Coat of arms of Josemaría Escrivá]]
'''חוזהמריה אסקריבה דה בלגר הקדוש''' ('''Josemaría Escrivá''' {{כ}}[[9 בינואר]] [[1902]] – [[26 ביוני]] [[1975]]) היה כהן דת קתולי מ[[ספרד]] ומייסד ה[[אופוס דאי]]. הוא הוכתר כקדוש על ידי ה[[אפיפיור]] [[יוחנן פאולוס השני]] ב-6 באוקטובר 2002. אסקריבה היה דוקטור ל[[משפטים]] מ[[אוניברסיטת מדריד]] ו[[דוקטור לתאולוגיה]] מאוניברסיטת לטרנו אשר ב[[רומא]].
[[קדוש (נצרות)|הקדוש]] '''חוֹזֶהמַרִיַה אֶסְקְרִיבַה דה בַּלַחֶר אי אַלְבָּס''' ('''Josemaría Escrivá de Balaguer y Albás''' {{כ}}[[9 בינואר]] [[1902]] – [[26 ביוני]] [[1975]]) היה כהן דת קתולי מ[[ספרד]] ומייסד ה[[אופוס דאי]]. הוא הוכתר כקדוש על ידי ה[[אפיפיור]] [[יוחנן פאולוס השני]] ב-6 באוקטובר 2002. אסקריבה היה דוקטור ל[[משפטים]] מ[[אוניברסיטת מדריד]] ו[[דוקטור לתאולוגיה]] מאוניברסיטת לטרנו אשר ב[[רומא]].


ספרו המפורסם ביותר הוא "הדרך", אשר נמכר ב-4.5 מיליוני עותקים ב-43 שפות. מהדורה עברית של הספר יצאה לאור ב-1972 ב[[ארגנטינה]].
ספרו המפורסם ביותר הוא "הדרך", אשר נמכר ב-4.5 מיליוני עותקים ב-43 שפות. מהדורה עברית של הספר יצאה לאור ב-1972 ב[[ארגנטינה]].
שורה 6: שורה 6:
== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
===ילדות ונעורים===
===ילדות ונעורים===
[[File:Coat of arms of Josemaría Escrivá.svg|righr|ממוזער|שלט האצולה הכנסייתית של אסקריבה כפרלאט-של-כבוד (התואר ניתן לו ב-1950).]]
חוזהמריה אסקריבה נולד ב[[ברבסטרו]], עיר קטנה בצפון ספרד. במשפחתו הוא קיבל חינוך נוצרי עמוק. ילדותו הייתה רצופת יסורים: תוך שלוש שנים, נפטרו שלוש אחיותיו הקטנות ואביו איבד את הונו. תגובתם של הוריו, שקיבלו את הצרות האלה בשלווה ובקבלה של רצון האל, עשתה עליו רושם עז.
חוזהמריה אסקריבה נולד ב[[ברבסטרו]], עיר קטנה בצפון ספרד למשפחה אדוקה שהעניקה לו חינוך נוצרי קפדני. בילדותו נפטרו שלוש אחיותיו הקטנות ואביו איבד את הונו. לדבריו, תגובתם השלווה והמקבלת של הוריו את האסונות כמעשה האל עשתה עליו רושם עז.
כשהיה בן 15 הוא בחן עקבות שהשאיר [[נזיר]] שצעד יחף בשלג. הוא שיער אז שאלוהים מצפה ממנו למשהו אך לא יודע לְמה. הוא חשב שהדרך הטובה לגלות מהו הדבר תהיה ללמוד לקראת הסמכה ככהן דת. הוא למד קודם כל בעיר [[לוגרוניו]] ולאחר מכן ב[[סרגוסה]].{{הערה|1=Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume I: The Early Years. Scepter Publishers, 2001, p. 5-86. }}{{הערה|1=Peter Berglar, Opus Dei, Life and Work of its Founder Josemaría Escrivá. Scepter Publishers 1994, p.9-27.}}
כשהיה בן 15 טען שראה עקבות שהשאיר [[נזיר]] שצעד יחף בשלג ושיער שאלוהים מצפה ממנו למשהו. אז החליט לפנות לקריירה כנסייתית. הוא למד קודם כל בעיר [[לוגרוניו]] ולאחר מכן ב[[סרגוסה]].{{הערה|1=Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume I: The Early Years. Scepter Publishers, 2001, p. 5-86. }}{{הערה|1=Peter Berglar, Opus Dei, Life and Work of its Founder Josemaría Escrivá. Scepter Publishers 1994, p.9-27.}}


===אופוס דאי===
===אופוס דאי===
{{ערך מורחב|אופוס דאי}}
{{ערך מורחב|אופוס דאי}}
בעצת אביו, בעיר סרגוסה הוא למד גם [[משפטים]] באוניברסיטה. אביו נפטר ב-1924 ואז הפך אסקריבה לראש המשפחה. בסרגוסה הוא הוסמך כ[[דיאקון]] ב-20 בדצמבר 1924 וככהן דת ב-28 במרץ 1925. הוא כיהן תחילה בקהילה כפרית ולאחר מכן בסרגוסה.
בעצת אביו, בעיר סרגוסה הוא למד גם [[משפטים]] באוניברסיטה. אביו נפטר ב-1924 ואז הפך אסקריבה לראש המשפחה. בסרגוסה הוא הוסמך כ[[דיאקון]] ב-20 בדצמבר 1924 וככהן דת ב-28 במרץ 1925. הוא כיהן תחילה בקהילה כפרית ולאחר מכן בסרגוסה.
⚫
בשנת 1927, נסע ל[[מדריד]] כדי לכתוב עבודת דוקטורט במשפטים. במהלך שהותו במדריד, ב-2 באוקטובר 1928, בעיצומה של התבודדות שבמהלכה התפלל בדביקות לחזות ברצון האלוהים התגלה בפניו, לטענתו, החזון של "אופוס דאי" (עבודת האל). אז הבין, לדבריו, שכל נוצרי יכול לחפש את הקדושה בביצוע עבודתו היומיומית ומילוי התחייבויותיו הרגילות. אסקריבה ראה במועד זה את יום ייסודה של האגודה הקטנה "אופוס דאי" שהקים ברוח חזונו, ושמגוף זערורי צברה תמיכה וחברים באיטיות. במקביל כיהן ככומר בשכונות העממיות של מדריד. בנוסף לכך השלים את לימודיו באוניברסיטה ולימד שיעורים פרטיים כדי לתמוך במשפחתו.{{הערה|1=Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume I: The Early Years. Scepter Publishers, 2001, p. 87-457.}}


⚫
במהלך [[מלחמת האזרחים בספרד]] נאלץ להתחבא מהרפובליקנים אך למרות הסכנה המשיך לשרת בכמורה. הוא הצליח להימלט מהבירה, חצה את [[הפירנאים]] לדרום צרפת והגיע לבסוף לעיר [[בורגוס]] שבשטח השליטה הלאומני. בסיום המלחמה, ב-1939, הוא חזר למדריד. באותה שנה גם סיים את לימודי הדוקטורט שלו במשפטים.{{הערה|1=Pedro Casciaro, Dream and your Dream will Fall Short. Scepter Publishers, 1997, p. 97-286.}}{{הערה|1=Peter Berglar, Opus Dei, Life and Work of its Founder Josemaría Escrivá. Scepter Publishers 1994, p.112-152.}} ב-1943 מימש את חזונו הישן והקים את
⚫
בשנת 1927, נסע ל[[מדריד]] כדי לכתוב עבודת דוקטורט במשפטים. במהלך שהותו במדריד, ב-2 באוקטובר 1928, בעיצומה של התבודדות אשר במהלכה התפלל בדביקות לחזות ברצון האלוהים ראה, לדבריו, את "אופוס דאי". אז הבין שכל נוצרי יכול לחפש את הקדושה בביצוע עבודתו היומיומית ומילוי התחייבויותיו הרגילות. במשך חייו, הוא הצביע פעמים רבות על קורבנו של [[הבל]] שמצא חן בעיניי אלוהים. לפי רוח אופוס דאי, כדי להקריב את העבודה לאלוהים, על הנוצרי לעבוד בשלמות ככל יכולתו, על מנת לשרת את הזולת באמצעות עבודתו.


⚫
ב-1946, העתיק אסקריבה את מקום מגוריו לרומא. ברומא הגיש עבודת דוקטורט ב[[תאולוגיה]] באוניברסיטת לטרנו. הוא מונה ליועץ לשני משרדים ב[[קריית הוותיקן|וותיקן]], כחבר כבוד באקדמיית התאולוגיה הפונטיפיקלית, וכפרלאט-של-כבוד מטעם האפיפיור. המשרה אפשרה לו להחזיק בתואר הרם "מונסיניור". ב-1950 הכיר הכס הקדוש רשמית ב"אופוס דאי", שצברה יותר ויותר חברים והשפעה בעוד אסקריבה עולה בסולם הדרגות.
מה-2 באוקטובר 1928, החל אסקריבה לפעול למען יסוד זה, ובמקביל כיהן ככהן דת בעיקר עבור העניים והחולים בשכונות העממיות של מדריד. בנוסף לכך השלים את לימודיו באוניברסיטת מדריד ולימד ונתן שיעורים פרטיים כדי לתמוך במשפחתו.{{הערה|1=Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume I: The Early Years. Scepter Publishers, 2001, p. 87-457.}}

⚫
במהלך [[מלחמת האזרחים בספרד|מלחמת האזרחים הספרדית]], נאלץ להתחבא כדי להימלט מרדיפותיהם של גורמים אנטי-קתולים מקרב ספרד הרפובליקנית. ככהן דת, היה בסכנת חיים מתמדת, אך גם בנסיבות אלה המשיך לשרת ככהן דת. הוא הצליח לצאת ממדריד, לחצות את [[הפירנאים|ההרים הפירנאים]] לדרום צרפת ולהגיע, לאחר מכן, לעיר [[בורגוס]] שבספרד. בסיום המלחמה, ב-1939, הוא חזר למדריד והדריך התבודדויות רבות. באותה שנה גם סיים את לימודי הדוקטורט שלו במשפטים.{{הערה|1=Pedro Casciaro, Dream and your Dream will Fall Short. Scepter Publishers, 1997, p. 97-286.}}{{הערה|1=Peter Berglar, Opus Dei, Life and Work of its Founder Josemaría Escrivá. Scepter Publishers 1994, p.112-152.}}

⚫
ב-1946, העתיק אסקריבה את מקום מגוריו לרומא. ברומא הגיש עבודת דוקטורט ב[[תאולוגיה]] באוניברסיטת לטרנו. הוא מונה ליועץ לשני משרדים ב[[קריית הוותיקן|וותיקן]], כחבר כבוד באקדמיית התאולוגיה הפונטיפיקלית, וכפרלט כבוד (Monsignor) של האפיפיור.


מרומא, נסע מספר פעמים לארצות רבות ב[[אירופה]], וב-1970 אף נסע ל[[מקסיקו]] וערך שם מספר פגישות עם אנשי אופוס דאי וחבריהם כדי לדון בחייו הרוחניים של האדם הנוצרי. ב-1974 וב-1975, יצא לשני מסעות ב[[מרכז אמריקה|מרכז]] וב[[דרום אמריקה]], ושם קיים מספר מפגשים עם אלפי אנשים כדי להסביר את חיי האמונה הקתולית. רוב המפגשים האלה צולמו.{{הערה|1=Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume III: The Divine Ways on Earth. Scepter Publishers, 2005, pp. 409-411; 496-528; 541-546.}}
מרומא, נסע מספר פעמים לארצות רבות ב[[אירופה]], וב-1970 אף נסע ל[[מקסיקו]] וערך שם מספר פגישות עם אנשי אופוס דאי וחבריהם כדי לדון בחייו הרוחניים של האדם הנוצרי. ב-1974 וב-1975, יצא לשני מסעות ב[[מרכז אמריקה|מרכז]] וב[[דרום אמריקה]], ושם קיים מספר מפגשים עם אלפי אנשים כדי להסביר את חיי האמונה הקתולית. רוב המפגשים האלה צולמו.{{הערה|1=Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume III: The Divine Ways on Earth. Scepter Publishers, 2005, pp. 409-411; 496-528; 541-546.}}

גרסה מ־11:51, 2 במרץ 2017

קובץ:Josemaria Escrivá de Balaguer.jpg
דיוקן קדוש של סט. חוזמריה, עם הילה וכולי, בכנסיית מריה הקדושה של המלאכים בשיקגו.

הקדוש חוֹזֶהמַרִיַה אֶסְקְרִיבַה דה בַּלַחֶר אי אַלְבָּס (Josemaría Escrivá de Balaguer y Albás ‏9 בינואר 1902 – 26 ביוני 1975) היה כהן דת קתולי מספרד ומייסד האופוס דאי. הוא הוכתר כקדוש על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-6 באוקטובר 2002. אסקריבה היה דוקטור למשפטים מאוניברסיטת מדריד ודוקטור לתאולוגיה מאוניברסיטת לטרנו אשר ברומא.

ספרו המפורסם ביותר הוא "הדרך", אשר נמכר ב-4.5 מיליוני עותקים ב-43 שפות. מהדורה עברית של הספר יצאה לאור ב-1972 בארגנטינה.

ביוגרפיה

ילדות ונעורים

שלט האצולה הכנסייתית של אסקריבה כפרלאט-של-כבוד (התואר ניתן לו ב-1950).

חוזהמריה אסקריבה נולד בברבסטרו, עיר קטנה בצפון ספרד למשפחה אדוקה שהעניקה לו חינוך נוצרי קפדני. בילדותו נפטרו שלוש אחיותיו הקטנות ואביו איבד את הונו. לדבריו, תגובתם השלווה והמקבלת של הוריו את האסונות כמעשה האל עשתה עליו רושם עז. כשהיה בן 15 טען שראה עקבות שהשאיר נזיר שצעד יחף בשלג ושיער שאלוהים מצפה ממנו למשהו. אז החליט לפנות לקריירה כנסייתית. הוא למד קודם כל בעיר לוגרוניו ולאחר מכן בסרגוסה.[1][2]

אופוס דאי

ערך מורחב – אופוס דאי

בעצת אביו, בעיר סרגוסה הוא למד גם משפטים באוניברסיטה. אביו נפטר ב-1924 ואז הפך אסקריבה לראש המשפחה. בסרגוסה הוא הוסמך כדיאקון ב-20 בדצמבר 1924 וככהן דת ב-28 במרץ 1925. הוא כיהן תחילה בקהילה כפרית ולאחר מכן בסרגוסה. בשנת 1927, נסע למדריד כדי לכתוב עבודת דוקטורט במשפטים. במהלך שהותו במדריד, ב-2 באוקטובר 1928, בעיצומה של התבודדות שבמהלכה התפלל בדביקות לחזות ברצון האלוהים התגלה בפניו, לטענתו, החזון של "אופוס דאי" (עבודת האל). אז הבין, לדבריו, שכל נוצרי יכול לחפש את הקדושה בביצוע עבודתו היומיומית ומילוי התחייבויותיו הרגילות. אסקריבה ראה במועד זה את יום ייסודה של האגודה הקטנה "אופוס דאי" שהקים ברוח חזונו, ושמגוף זערורי צברה תמיכה וחברים באיטיות. במקביל כיהן ככומר בשכונות העממיות של מדריד. בנוסף לכך השלים את לימודיו באוניברסיטה ולימד שיעורים פרטיים כדי לתמוך במשפחתו.[3]

במהלך מלחמת האזרחים בספרד נאלץ להתחבא מהרפובליקנים אך למרות הסכנה המשיך לשרת בכמורה. הוא הצליח להימלט מהבירה, חצה את הפירנאים לדרום צרפת והגיע לבסוף לעיר בורגוס שבשטח השליטה הלאומני. בסיום המלחמה, ב-1939, הוא חזר למדריד. באותה שנה גם סיים את לימודי הדוקטורט שלו במשפטים.[4][5] ב-1943 מימש את חזונו הישן והקים את

ב-1946, העתיק אסקריבה את מקום מגוריו לרומא. ברומא הגיש עבודת דוקטורט בתאולוגיה באוניברסיטת לטרנו. הוא מונה ליועץ לשני משרדים בוותיקן, כחבר כבוד באקדמיית התאולוגיה הפונטיפיקלית, וכפרלאט-של-כבוד מטעם האפיפיור. המשרה אפשרה לו להחזיק בתואר הרם "מונסיניור". ב-1950 הכיר הכס הקדוש רשמית ב"אופוס דאי", שצברה יותר ויותר חברים והשפעה בעוד אסקריבה עולה בסולם הדרגות.

מרומא, נסע מספר פעמים לארצות רבות באירופה, וב-1970 אף נסע למקסיקו וערך שם מספר פגישות עם אנשי אופוס דאי וחבריהם כדי לדון בחייו הרוחניים של האדם הנוצרי. ב-1974 וב-1975, יצא לשני מסעות במרכז ובדרום אמריקה, ושם קיים מספר מפגשים עם אלפי אנשים כדי להסביר את חיי האמונה הקתולית. רוב המפגשים האלה צולמו.[6]

ב-26 ביוני 1975, אסקריבה נפטר במפתיע ברומא, בחדר בו עבד. אופוס דאי התפשט כבר לחמש היבשות, וכלל כ-60,000 חברים מ-80 לאומים שונים. אלפי אנשים, כולל יותר משליש מהבישופים בעולם, ביקשו בכתב מהותיקן להתחיל בתהליך הכרזתו כמבורך וכקדוש.

קנוניזציה

פסלו של הקדוש חוזהמריה אסקריבה בוותיקן

תהליך הכרזתו כמבורך כלל עיון ממצה, שארך 10 שנים, בתולדות חייו ובכתביו, וגם עיון רפואי במקרה הבראתה הפלאית, ב-1976, של נזירה כרמליתית אשר חברותיה התפללו לעזרתו של אסקריבה. הוא הוכרז כקדוש על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני ברומא ב-6 באוקטובר 2002, מול קהל של כחצי מיליון איש. יומו נחגג בכנסייה הקתולית ב-26 ביוני. גופת חוזהמריה הקדוש נמצאת בכנסיית הפרלטורה של גבירתנו מהשלום (Our Lady of Peace) ברומא.

יצירות

  • המחרוזת הקדושה (Santo Rosario) (1934). נדפס ב-700.000 עותקים ב-25 שפות.
  • הדרך (Camino) (1939). נדפס ביותר מ-4.5 מיליוני עותקים ב-43 שפות.
  • המשיח עובר (Es Cristo que pasa) (1973). נדפס ב-500.000 עותקים ב-14 שפות.
  • חברי האלוהים (1977)(Amigos de Dios). נדפס ב-430.000 עותקים ב-13 שפות.
  • דרך של הצלב (Via Crucis)(1981). נדפס ב-400.000 עותקים ב-19 שפות.
  • התלם (1986) (Surco). נדפס ב-500.000 עותקים ב-20 שפות.
  • כור ההיתוך (1987) (Forja). נדפס ב-415.000 עותקים ב-14 שפות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume I: The Early Years. Scepter Publishers, 2001, p. 5-86.
  2. ^ Peter Berglar, Opus Dei, Life and Work of its Founder Josemaría Escrivá. Scepter Publishers 1994, p.9-27.
  3. ^ Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume I: The Early Years. Scepter Publishers, 2001, p. 87-457.
  4. ^ Pedro Casciaro, Dream and your Dream will Fall Short. Scepter Publishers, 1997, p. 97-286.
  5. ^ Peter Berglar, Opus Dei, Life and Work of its Founder Josemaría Escrivá. Scepter Publishers 1994, p.112-152.
  6. ^ Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume III: The Divine Ways on Earth. Scepter Publishers, 2005, pp. 409-411; 496-528; 541-546.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חוסה-מריה_אסקריבה&oldid=20290414"