שלום קסאן – הבדלי גרסאות

שלום קסאן
	אין תמונה חופשית
לידה	מאי 1901; ירושלים
פטירה	דצמבר 1982 (בגיל 81); ישראל
מדינה	ישראל
תקופת כהונה	? – 20 בדצמבר 1982
תקופת הפעילות	? – 20 בדצמבר 1982
תפקידים בולטים	שופט, עורך דין

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:14, 11 בדצמבר 2017

שלום קסאן (קזרנובסקי) (שבועות תרס"א, מאי 1901 – טבת תשמ"ג, דצמבר 1982) היה עורך דין, שופט ופעיל ציבור בימי המנדט הבריטי ובמדינת ישראל.

ביוגרפיה

קסאן נולד בירושלים למשפחת קזרנובסקי. הוא למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים ובבית הספר למל. בהמשך למד בבית מדרש למורים ואחר כך בבית הספר המנדטורי למשפטים^[1]. במקביל עבד במשרד הטאבו. בשנת 1928 יצא ללמוד באוניברסיטת שיקגו ובמקביל לימד עברית^[2] ותנ"ך^[3] וכיהן כסגן מנהל^[4] ואחר כך מנהל של בית ספר יהודי בעיר^[5]. בארצות הברית קיצר את שמו בגלל הערות עוקצניות שקיבל על אורכו^[6]. בשנת 1935 חזר לארץ ישראל^[7] מוכתר בתואר דוקטור. הוא התמחה אצל מרדכי עליאש והוסמך כעורך דין בשנת 1937^[8]. החל מ-1 בספטמבר 1937 כיהן כשופט שלום^[9] בחיפה, עם ביקורים עתיים בחדרה^[10], תפקיד בו כיהן עד שנת 1942^[11], עם הפסקה לזמן מה עת היה בארצות הברית^[12]. באחד מפסקי הדין הראשונים שלו פסק באופן תקדימי בניגוד לנהוג עד אז על פי החוק העותמאני, שניתן בארץ ישראל לתבוע פיצויים על נזקי גוף בהתאם לחוק האנגלי^[13]. כן הנהיג באולמו שאין צורך להשביע את העדים ובמקרים רבים הסתפק באזהרתם, בהתאם לחוק העותמאני^[14].

ביולי 1942 עבר לכהן כשופט שלום בתל אביב^[15] וכיהן לעיתים כרשם בית המשפט המחוזי בעיר^[16]. החל מיולי 1947 כיהן במינוי רשמי כשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב^[17].

במסמך השופטים הסודי נכתב עליו: "שופט ישר. חלש מבחינה משפטית". למרות זאת, קסאן היה אחד מששת השופטים המחוזיים הראשונים שמונו במדינת ישראל עם הקמתה^[18].

קסאן ישב בהרכב הראשון של בית המשפט הגבוה לצדק עוד כשזה התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב^[19]. משפט זה עסק במעצרם של עצורי אלטלנה, וקסאן כתב בדעת מיעוט שתקנות ההגנה (שעת חירום) בטלים^[20]. קסאן ישב במשפטי רצח ועוד הספיק לדון רוצח למוות^[21]. לעומת זאת, במשפטה של אם שהטביעה את שני ילדיה המפגרים גזר קסאן עונש קל על האם^[22]. בשנת 1955, עם הקמת בית המשפט המחוזי בנצרת, עבר קסאן לכהן כשופט בנצרת^[23].

בשנת 1955 שב קסאן לבית המשפט המחוזי בחיפה, והפעם כנשיא תורן.

במקביל לעבודתו כשופט היה קסאן פעיל בעניינים ציבוריים שונים. הוא היה ממייסדי אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בחיפה^[24], היה פעיל בארגון בני ברית,^[25] שכיהן כנשיאו מ-1952 ועד 1956, וכן כנשיא מסדר הבונים החופשיים בישראל^[26].

הוא המשיך לכהן בבית המשפט עד פרישתו לגמלאות ב-1970^[27].

על שמו נקרא רחוב בחיפה.

פרסומיו

ספרים

הורשעו וזוכו: חמישים ושלוש הרשעות שבוטלו על ידי בית המשפט העליון, תל אביב: דביר, תש"ך.^[28]
דוד ילין המחנך והמנהיג, תל אביב: מיסדר בני ברית בישראל, תש"ם 1980.^[29]

בעריכתו

פסקים נבחרים של ‏גד פרומקין, לוקטו, תורגמו ונערכו, בצרוף מבוא ואילו הערות על -ידי שלום קסאן, עם הקדמה מאת שמעון אגרנט, תל אביב: י' צ'צ'יק, תשכ"ב.^[30]

מאמרים

"פרופסור יוסף יואל ריבלין", מורשת, 5 (קיץ תשל"א), עמ' 51–59.

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "שלום קסאן (קזרנובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 2013
President Of Haifa And Nazareth District Courts Attended Recent Triennial Confab, שיקגו סנטינל, 7 ביוני 1956
עמוס כרמלי, 25 שנות עבודה כשופט, דבר, 2 בספטמבר 1962
א. מרקוביץ, המרשיע והמזכה: השופט קסאן ממלא שליחות, מעריב, 7 בספטמבר 1962
מת השופט קסאן, מעריב, 22 בדצמבר 1982

מפרי עטו:

פרקליט העם ושופט עליון: (עשר שנים לפטירתו של בראנדייס), דבר, 5 באוקטובר 1951
Shalom Kassan, The United States Supreme Court Personal Aspects, Palestine Post, June 11, 1935

על ספרו "הורשעו וזוכו":

פ. דייקן, שגיאות מי יבין, מעריב, 15 ביולי 1960
ארי אנקוריון, הורשעו וזוכו, דבר, 22 ביולי 1960

הערות שוליים

^ 24 more lawyers, פלסטיין בולטין, 17 באפריל 1928
^ Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 6 בפברואר 1931
College of Jewish Studies to offer course on Bialik and other new courses, שיקגו סנטינל, 20 בספטמבר 1934
^ Commencement exercises of the college of Jewish Studies June 21, שיקגו סנטינל, 5 ביוני 1931
^ Congregational schools hold graduation exercises, שיקגו סנטינל, 9 באוקטובר 1931
^ Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 17 בפברואר 1933
Congregation Beth Jacob Bnei Bezalel Anshei Mishrach, שיקגו סנטינל, 14 באפריל 1933
^ א. מרקוביץ, המרשיע והמזכה, מעריב, 7 בספטמבר 1962
^ בין החוזרים, דואר היום, 22 במאי 1935
^ Seven new advocates called to bar, פלסטיין פוסט, 30 ביוני 1937
^ continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; 3 new Judges, 5 Registrars and 9 Magistrates appointed, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937
^ Fines for tree cutting, פלסטיין פוסט, 22 במרץ 1940
^ שני פרחי הסוחטים נדונו להתנהגות טובה, הַבֹּקֶר, 1 בפברואר 1942
^ המועמדים למשרת שופט שלום יהודי בחיפה, הַבֹּקֶר, 30 באוקטובר 1940
^ Damages for Personal Injuries, פלסטיין פוסט, 4 בנובמבר 1937
^ Back to Turkish Days, פלסטיין פוסט, 26 בנובמבר 1937
^ The Haifa Magistrate, פלסטיין פוסט, 28 ביולי 1942
^ בעתון הרשמי, הצופה, 2 בספטמבר 1943
^ מוסדות ואישים, הצופה, 3 ביולי 1947
^ הודעה בדבר מנויים, עיתון רשמי 3, עמ' 11
^ הוצא צו על תנאי נגד שר הבטחון, מעריב, 8 ביולי 1948
היום תוברר תביעה ל"הביאם קורפוס" בענין הלל קוק ומרידור, המשקיף, 8 ביולי 1948
^ ביה"ד לצדק מאשר את מעצר קוק ומרידור, מעריב, 17 באוגוסט 1948
השופט קסאן: צו המעצר אין לו תוקף ויש לבטלו, המשקיף, 18 באוגוסט 1948
^ ערבי יפואי נידון למוות, חרות, 4 בינואר 1950
^ מה דין רצח מתוך רחמים?, הצופה, 1 במאי 1964
^ בית המשפט המחוזי בנצרת בפתח רשמית, חרות, 2 במרץ 1955
^ סניף לאגודת שוחרי האוניברסיטה, הצופה, 1 באוקטובר 1939
^ בחברה ובמשפחה, הַבֹּקֶר, 4 בנובמבר 1942
השופט שלום קסאן, על המשמר, 7 במרץ 1950
השופט קסאן חזר, מעריב, 7 במאי 1950
^ הנשיא התורן, על המשמר, 1 בדצמבר 1967
^ דוד תדהר (עורך), "שלום קסאן (קזרנובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5707
^ סקירה: ידיעות ספרותיות | "הורשעו וזוכו", הבקר, 27 במאי 1960. ביקורות: פ. דייקן, שגיאות מי יבין, מעריב, 15 ביולי 1960; ארי אנקוריון, הורשעו וזוכו, דבר, 22 ביולי 1960.
^ סקירה קצרה: סיכום ביניים, מעריב, 29 באוגוסט 1980.
^ וראו: ד. י. זכאי, בשולי "פסקים נבחרים" מאת השופט ש. קסאן, הצופה, 20 ביולי 1962.

[1] 24 more lawyers, פלסטיין בולטין, 17 באפריל 1928

[2] Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 6 בפברואר 1931
College of Jewish Studies to offer course on Bialik and other new courses, שיקגו סנטינל, 20 בספטמבר 1934

[3] Commencement exercises of the college of Jewish Studies June 21, שיקגו סנטינל, 5 ביוני 1931

[4] Congregational schools hold graduation exercises, שיקגו סנטינל, 9 באוקטובר 1931

[5] Humboldt Boulevard Temple, שיקגו סנטינל, 17 בפברואר 1933
Congregation Beth Jacob Bnei Bezalel Anshei Mishrach, שיקגו סנטינל, 14 באפריל 1933

[6] א. מרקוביץ, המרשיע והמזכה, מעריב, 7 בספטמבר 1962

[7] בין החוזרים, דואר היום, 22 במאי 1935

[8] Seven new advocates called to bar, פלסטיין פוסט, 30 ביוני 1937

[9] tinued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; continued, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937; 3 new Judges, 5 Registrars and 9 Magistrates appointed, פלסטיין פוסט, 15 באוגוסט 1937

[10] Fines for tree cutting, פלסטיין פוסט, 22 במרץ 1940

[11] שני פרחי הסוחטים נדונו להתנהגות טובה, הַבֹּקֶר, 1 בפברואר 1942

[12] המועמדים למשרת שופט שלום יהודי בחיפה, הַבֹּקֶר, 30 באוקטובר 1940

[13] Damages for Personal Injuries, פלסטיין פוסט, 4 בנובמבר 1937

[14] Back to Turkish Days, פלסטיין פוסט, 26 בנובמבר 1937

[15] The Haifa Magistrate, פלסטיין פוסט, 28 ביולי 1942

[16] בעתון הרשמי, הצופה, 2 בספטמבר 1943

[17] מוסדות ואישים, הצופה, 3 ביולי 1947

[18] הודעה בדבר מנויים, עיתון רשמי 3, עמ' 11

[19] הוצא צו על תנאי נגד שר הבטחון, מעריב, 8 ביולי 1948
היום תוברר תביעה ל"הביאם קורפוס" בענין הלל קוק ומרידור, המשקיף, 8 ביולי 1948

[20] ביה"ד לצדק מאשר את מעצר קוק ומרידור, מעריב, 17 באוגוסט 1948
השופט קסאן: צו המעצר אין לו תוקף ויש לבטלו, המשקיף, 18 באוגוסט 1948

[21] ערבי יפואי נידון למוות, חרות, 4 בינואר 1950

[22] מה דין רצח מתוך רחמים?, הצופה, 1 במאי 1964

[23] בית המשפט המחוזי בנצרת בפתח רשמית, חרות, 2 במרץ 1955

[24] סניף לאגודת שוחרי האוניברסיטה, הצופה, 1 באוקטובר 1939

[25] בחברה ובמשפחה, הַבֹּקֶר, 4 בנובמבר 1942
השופט שלום קסאן, על המשמר, 7 במרץ 1950
השופט קסאן חזר, מעריב, 7 במאי 1950

[26] הנשיא התורן, על המשמר, 1 בדצמבר 1967

[27] דוד תדהר (עורך), "שלום קסאן (קזרנובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5707

[28] סקירה: ידיעות ספרותיות | "הורשעו וזוכו", הבקר, 27 במאי 1960. ביקורות: פ. דייקן, שגיאות מי יבין, מעריב, 15 ביולי 1960; ארי אנקוריון, הורשעו וזוכו, דבר, 22 ביולי 1960.

[29] סקירה קצרה: סיכום ביניים, מעריב, 29 באוגוסט 1980.

[30] וראו: ד. י. זכאי, בשולי "פסקים נבחרים" מאת השופט ש. קסאן, הצופה, 20 ביולי 1962.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{משפטן
 |שם=שלום קסאן
+|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}}
-|תאריך לידה=[[1901]]
+|תאריך לידה=מאי [[1901]]
 |מקום לידה=[[ירושלים]]
-|תאריך פטירה=1988
+|תאריך פטירה=דצמבר [[1982]]
 |מקום פטירה={{דגל|ישראל||+}}
 |תפקידים בולטים=[[שופט]], [[עורך דין]]
 }}
-'''שלום קסאן''' (קזרנובסקי) ([[שבועות]] [[תרס"א]], מאי [[1901]] – [[1988]]) היה [[עורך דין]] ו[[שופט]] בימי [[המנדט הבריטי]] ובמדינת [[ישראל]].
+'''שלום קסאן''' (קזרנובסקי) ([[שבועות]] [[תרס"א]], מאי [[1901]] – טבת [[תשמ"ג]], דצמבר [[1982]]) היה [[עורך דין]], [[שופט]] ופעיל ציבור בימי [[המנדט הבריטי]] ובמדינת [[ישראל]].
 ==ביוגרפיה==
-קסאן נולד ב[[ירושלים]] למשפחת קזרנובסקי. הוא למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבת עץ חיים]] וב[[בית הספר למל]]. בהמשך למד ב[[בית מדרש למורים]] ואחר כך ב[[בית הספר המנדטורי למשפטים]]{{הערה|{{PalBull||24 more lawyers|1928/04/17|00106}}}}. במקביל עבד ב[[רישום זכויות במקרקעין בישראל|משרד הטאבו]]. בשנת 1928 יצא ללמוד ב[[אוניברסיטת שיקגו]] ובמקביל לימד עברית{{הערה|{{ChicagoSent||Humboldt Boulevard Temple|1931/02/06|01300}}{{ש}}{{ChicagoSent||College of Jewish Studies to offer course on Bialik and other new courses|1934/09/20|02008}}}} ותנ"ך{{הערה|{{ChicagoSent||Commencement exercises of the college of Jewish Studies June 21|1931/06/05|01507}}}} וכיהן כסגן מנהל{{הערה|{{ChicagoSent||Congregational schools hold graduation exercises|1931/10/09|02220}}}} ואחר כך מנהל של בית ספר יהודי בעיר{{הערה|{{ChicagoSent||Humboldt Boulevard Temple|1933/02/17|01902}}{{ש}}{{ChicagoSent||Congregation Beth Jacob Bnei Bezalel Anshei Mishrach|1933/04/14|01800}}}}. בארצות הברית קיצר את שמו בגלל הערות עוקצניות שקיבל על אורכו{{הערה|{{מעריב|א. מרקוביץ|המרשיע והמזכה|1962/09/07|00900}}}}. בשנת 1935 חזר ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|{{דואר היום||בין החוזרים|1935/05/22|00607}}}} מוכתר בתואר דוקטור. הוא [[התמחות (משפטים)|התמחה]] אצל [[מרדכי עליאש]] והוסמך כעורך דין בשנת [[1937]]{{הערה|{{PalPost||Seven new advocates called to bar|1937/06/30|00310}}}}. החל מ-1 בספטמבר 1937 כיהן כשופט שלום{{הערה|{{PalPost||continued|1937/08/15|00814}}; {{PalPost||continued|1937/08/15|00807}}; {{PalPost||3 new Judges, 5 Registrars and 9 Magistrates appointed|1937/08/15|00101}}}} בחיפה, עם ביקורים עיתיים בחדרה{{הערה|{{PalPost||Fines for tree cutting|1940/03/22|00201}}}}, תפקיד בו כיהן עד שנת 1942{{הערה|{{הבוקר||שני פרחי הסוחטים נדונו להתנהגות טובה|1942/02/01|00301}}}}, עם הפסקה לזמן מה עת היה בארצות הברית{{הערה|{{הבוקר||המועמדים למשרת שופט שלום יהודי בחיפה|1940/10/30|00311}}}}. באחד מפסקי הדין הראשונים שלו פסק באופן תקדימי בניגוד לנהוג עד אז על פי החוק העותמאני, שניתן ב[[ארץ ישראל]] לתבוע פיצויים על נזקי גוף בהתאם לחוק האנגלי{{הערה|{{PalPost||Damages for Personal Injuries|1937/11/04|00210}}}}. כן הנהיג באולמו שאין צורך להשביע את העדים ובמקרים רבים הסתפק באזהרתם, בהתאם לחוק העותמאני{{הערה|{{PalPost||Back to Turkish Days|1937/11/26|00204}}}}.
+קסאן נולד ב[[ירושלים]] למשפחת קזרנובסקי. הוא למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבת עץ חיים]] וב[[בית הספר למל]]. בהמשך למד ב[[בית מדרש למורים]] ואחר כך ב[[בית הספר המנדטורי למשפטים]]{{הערה|{{PalBull||24 more lawyers|1928/04/17|00106}}}}. במקביל עבד ב[[רישום זכויות במקרקעין בישראל|משרד הטאבו]]. בשנת 1928 יצא ללמוד ב[[אוניברסיטת שיקגו]] ובמקביל לימד עברית{{הערה|{{ChicagoSent||Humboldt Boulevard Temple|1931/02/06|01300}}{{ש}}{{ChicagoSent||College of Jewish Studies to offer course on Bialik and other new courses|1934/09/20|02008}}}} ותנ"ך{{הערה|{{ChicagoSent||Commencement exercises of the college of Jewish Studies June 21|1931/06/05|01507}}}} וכיהן כסגן מנהל{{הערה|{{ChicagoSent||Congregational schools hold graduation exercises|1931/10/09|02220}}}} ואחר כך מנהל של בית ספר יהודי בעיר{{הערה|{{ChicagoSent||Humboldt Boulevard Temple|1933/02/17|01902}}{{ש}}{{ChicagoSent||Congregation Beth Jacob Bnei Bezalel Anshei Mishrach|1933/04/14|01800}}}}. בארצות הברית קיצר את שמו בגלל הערות עוקצניות שקיבל על אורכו{{הערה|{{מעריב|א. מרקוביץ|המרשיע והמזכה|1962/09/07|00900}}}}. בשנת 1935 חזר ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|{{דואר היום||בין החוזרים|1935/05/22|00607}}}} מוכתר בתואר דוקטור. הוא [[התמחות (עריכת דין)|התמחה]] אצל [[מרדכי עליאש]] והוסמך כעורך דין בשנת [[1937]]{{הערה|{{PalPost||Seven new advocates called to bar|1937/06/30|00310}}}}. החל מ-1 בספטמבר 1937 כיהן כשופט שלום{{הערה|{{PalPost||continued|1937/08/15|00814}}; {{PalPost||continued|1937/08/15|00807}}; {{PalPost||3 new Judges, 5 Registrars and 9 Magistrates appointed|1937/08/15|00101}}}} ב[[חיפה]], עם ביקורים עתיים בחדרה{{הערה|{{PalPost||Fines for tree cutting|1940/03/22|00201}}}}, תפקיד בו כיהן עד שנת 1942{{הערה|{{הבוקר||שני פרחי הסוחטים נדונו להתנהגות טובה|1942/02/01|00301}}}}, עם הפסקה לזמן מה עת היה בארצות הברית{{הערה|{{הבוקר||המועמדים למשרת שופט שלום יהודי בחיפה|1940/10/30|00311}}}}. באחד מפסקי הדין הראשונים שלו פסק באופן תקדימי בניגוד לנהוג עד אז על פי החוק העותמאני, שניתן ב[[ארץ ישראל]] לתבוע פיצויים על נזקי גוף בהתאם לחוק האנגלי{{הערה|{{PalPost||Damages for Personal Injuries|1937/11/04|00210}}}}. כן הנהיג באולמו שאין צורך להשביע את העדים ובמקרים רבים הסתפק באזהרתם, בהתאם לחוק העותמאני{{הערה|{{PalPost||Back to Turkish Days|1937/11/26|00204}}}}.
 ביולי 1942 עבר לכהן כשופט שלום בתל אביב{{הערה|{{PalPost||The Haifa Magistrate|1942/07/28|00201}}}} וכיהן לעיתים כ[[רשם]] בית המשפט המחוזי בעיר{{הערה|{{הצופה||בעתון הרשמי|1943/09/02|00111}}}}. החל מיולי 1947 כיהן במינוי רשמי כשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב{{הערה|{{הצופה||מוסדות ואישים|1947/07/03|00417}}}}.
@@ שורה 16: / שורה 17: @@
 ב[[מסמך השופטים הסודי]] נכתב עליו: "שופט ישר. חלש מבחינה משפטית". למרות זאת, קסאן היה אחד מששת השופטים המחוזיים הראשונים שמונו במדינת ישראל עם הקמתה{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_word/Law12/er-003.pdf הודעה בדבר מנויים], עיתון רשמי 3, עמ' 11}}.
 קסאן ישב בהרכב הראשון של [[בית המשפט הגבוה לצדק]] עוד כשזה התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב{{הערה|{{מעריב||הוצא צו על תנאי נגד שר הבטחון|1948/07/08|00402}}{{ש}}{{המשקיף||היום תוברר תביעה ל"הביאם קורפוס" בענין הלל קוק ומרידור|1948/07/08|00407}}}}. משפט זה עסק במעצרם של עצורי [[אלטלנה]], וקסאן כתב בדעת מיעוט ש[[תקנות ההגנה (שעת חירום)]] בטלים{{הערה|{{מעריב||ביה"ד לצדק מאשר את מעצר קוק ומרידור|1948/08/17|00107}}{{ש}}{{המשקיף||השופט קסאן: צו המעצר אין לו תוקף ויש לבטלו|1948/08/18|00301}}}}. קסאן ישב במשפטי רצח ועוד הספיק לדון רוצח למוות{{הערה|{{חרות||ערבי יפואי נידון למוות|1950/01/04|00422}}}}. לעומת זאת, במשפטה של אם שהטביעה את שני ילדיה המפגרים גזר קסאן עונש קל על האם{{הערה|{{הצופה||מה דין רצח מתוך רחמים?|1964/05/01|01300}}}}. בשנת 1955, עם הקמת בית המשפט המחוזי בנצרת, עבר קסאן לכהן כשופט בנצרת{{הערה|{{חרות||בית המשפט המחוזי בנצרת בפתח רשמית|1955/03/02|00403}}}}.
+בשנת [[1955]] שב קסאן לבית המשפט המחוזי בחיפה, והפעם כנשיא תורן.
-במקביל לעבודתו כשופט היה קסאן פעיל בעניינים ציבוריים שונים. הוא היה ממייסדי אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בחיפה{{הערה|{{הצופה||סניף לאגודת שוחרי האוניברסיטה|1939/10/01|00404}}}}, פעיל ב[[בני ברית]]{{הערה|{{הבוקר||בחברה ובמשפחה|1942/11/04|00400}}{{ש}}{{על המשמר||השופט שלום קסאן|1950/03/07|00122}}{{ש}}{{מעריב||השופט קסאן חזר|1950/05/07|00406}}}} ונשיא מסדר [[הבונים החופשיים]] בישראל{{הערה|{{על המשמר||הנשיא התורן|1967/12/01|01013}}}}.
+במקביל לעבודתו כשופט היה קסאן פעיל בעניינים ציבוריים שונים. הוא היה ממייסדי אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בחיפה{{הערה|{{הצופה||סניף לאגודת שוחרי האוניברסיטה|1939/10/01|00404}}}}, היה פעיל בארגון [[בני ברית]],{{הערה|{{הבוקר||בחברה ובמשפחה|1942/11/04|00400}}{{ש}}{{על המשמר||השופט שלום קסאן|1950/03/07|00122}}{{ש}}{{מעריב||השופט קסאן חזר|1950/05/07|00406}}}} שכיהן כ[[נשיא (ארגון)|נשיאו]] מ-[[1952]] ועד [[1956]], וכן כנשיא מסדר [[הבונים החופשיים]] בישראל{{הערה|{{על המשמר||הנשיא התורן|1967/12/01|01013}}}}.
 הוא המשיך לכהן בבית המשפט עד פרישתו לגמלאות ב-1970{{הערה|{{תדהר|19|5707|שלום קסאן (קזרנובסקי)}}}}.
 [[שמות רחובות בישראל|על שמו נקרא רחוב]] בחיפה.
+==פרסומיו==
+===ספרים===
+* '''הורשעו וזוכו: חמישים ושלוש הרשעות שבוטלו על ידי בית המשפט העליון''', תל אביב: [[הוצאת דביר|דביר]], תש"ך.{{הערה|סקירה: {{עיתונות יהודית היסטורית 2|הבקר|HBKR||ידיעות ספרותיות {{!}} "הורשעו וזוכו"|1960/05/27|00510}}. ביקורות: {{מעריב|[[פלטיאל דייקן|פ. דייקן]]|שגיאות מי יבין|1960/07/15|01405}}; {{דבר|ארי אנקוריון|הורשעו וזוכו|1960/07/22|00801}}.}}
+* '''דוד ילין המחנך והמנהיג''', תל אביב: מיסדר בני ברית בישראל, תש"ם 1980.{{הערה|סקירה קצרה: {{מעריב||סיכום ביניים|1980/08/29|03204}}.}}
+====בעריכתו====
+* '''פסקים נבחרים של ‏[[גד פרומקין]]''', לוקטו, תורגמו ונערכו, בצרוף מבוא ואילו הערות על -ידי שלום קסאן, עם הקדמה מאת [[שמעון אגרנט]], תל אביב: [[י' צ'צ'יק]], תשכ"ב.{{הערה|וראו: {{הצופה|ד. י. זכאי|בשולי "פסקים נבחרים" מאת השופט ש. קסאן|1962/07/20|00502}}.}}
+===מאמרים===
+* "פרופסור יוסף יואל ריבלין", '''מורשת''', 5 (קיץ תשל"א), עמ' 51–59.
 ==קישורים חיצוניים==
-*{{תדהר|4|2013|שלום קסאן (קזרנובסקי)}}
+* {{תדהר|4|2013|שלום קסאן (קזרנובסקי)}}
-*{{ChicagoSent||President Of Haifa And Nazareth District Courts Attended Recent Triennial Confab|1956/06/07|01205}}
+* {{ChicagoSent||President Of Haifa And Nazareth District Courts Attended Recent Triennial Confab|1956/06/07|01205}}
+* {{דבר|עמוס כרמלי|25 שנות עבודה כשופט|1962/09/02|00306}}
+* {{מעריב|א. מרקוביץ|המרשיע והמזכה: השופט קסאן ממלא שליחות|1962/09/07|00900}}
+* {{מעריב||מת השופט קסאן|1982/12/22|01516}}
 מפרי עטו:
 *{{דבר||פרקליט העם ושופט עליון: (עשר שנים לפטירתו של בראנדייס)|1951/10/05|00202}}
 *Shalom Kassan, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/sharedpages/SharedView.Page.aspx?sk=52ADD754&href=PLS/1935/06/11&page=3 The United States Supreme Court Personal Aspects], Palestine Post, June 11, 1935
+על ספרו "הורשעו וזוכו":
+* {{מעריב|[[פלטיאל דייקן|פ. דייקן]]|שגיאות מי יבין|1960/07/15|01405}}
+* {{דבר|ארי אנקוריון|הורשעו וזוכו|1960/07/22|00801}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 38: / שורה 59: @@
 [[קטגוריה:שופטים בתקופת המנדט הבריטי]]
 [[קטגוריה:שופטי בתי המשפט המחוזיים]]
+[[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]]
+[[קטגוריה:נשיאי בני ברית ישראל]]
+[[קטגוריה:חברי הבונים החופשיים בארץ ישראל]]
+[[קטגוריה:חברי הבונים החופשיים בישראל]]
+[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים]]