ויליאם שיירר – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ספר זכרונותיו של שיירר "מסע במאה העשרים" הופיע בשני חלקים בשנים [[1976]] ו-[[1984]]. בשנת [[1979]] פרסם שיירר ספר זכרונות נוסף והוא "גנדי: לזכרו", שהתבסס על ראיונות שערך שיירר ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] עם [[מהטמה גנדי]]. נוסף על אלו פרסם שיירר שני ספרי תעודה נוספים (על [[סקנדינביה]] ועל נפילת [[הרפובליקה השלישית]]), ושלושה ספרים בדיוניים. |
ספר זכרונותיו של שיירר "מסע במאה העשרים" הופיע בשני חלקים בשנים [[1976]] ו-[[1984]]. בשנת [[1979]] פרסם שיירר ספר זכרונות נוסף והוא "גנדי: לזכרו", שהתבסס על ראיונות שערך שיירר ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] עם [[מהטמה גנדי]]. נוסף על אלו פרסם שיירר שני ספרי תעודה נוספים (על [[סקנדינביה]] ועל נפילת [[הרפובליקה השלישית]]), ושלושה ספרים בדיוניים. |
||
שיירר נפטר בשנת 1993 בגיל 89 |
שיירר נפטר בשנת 1993, בגיל 89, ונקבר בעיר [[לנוקס]] במדינת [[מסצ'וסטס]]. |
||
{{בקרת זהויות}} |
{{בקרת זהויות}} |
||
גרסה מ־15:55, 20 באפריל 2018
ויליאם לורנס שיירר (באנגלית: William Lawrence Shirer; 23 בפברואר 1904 - 28 בדצמבר 1993) היה עיתונאי והיסטוריון אמריקני, הידוע במיוחד בזכות ספרו עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי.
חייו
ויליאם שיירר נולד בשיקגו בשנת 1904 כבנו של עורך דין. בשנת 1925, בעת סיור בפריז, נתקבל לעבודה במערכת האירופית של עתון אמריקאי נפוץ, למד את השפות העיקריות של מערב אירופה והפך לכתב חוץ.
בשנת 1934, שנה אחרי עליית היטלר לשלטון, הגיע שיירר ככתב חוץ לברלין. לאורך תקופת שהותו שם עקב שיירר מקרוב אחר התפתחותו של הרייך השלישי, מתקופת ההתבססות בשלטון ועד לשלביה הראשונים של מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1937 גויס שיירר על ידי אדוארד מורו להיות שדר של רשת השידור CBS בברלין, והשידורים של השניים מאירופה הביאו הן לפרסומם האישי, והן להגברת העניין של הציבור האמריקני בנעשה ביבשת. שיירר למד להכיר היטב את הנפשות הפועלות ברייך השלישי ואת המהלכים ההיסטוריים המתרחשים בו. הנאצים צינזרו חלקים רבים מכתבותיו ומשידוריו. שיירר היה עד אישי לחלק מן ההתרחשויות החשובות של אותן שנים וסיקר אישית את טקס כניעתה של צרפת בקרון הרכבת במעבה היער בקומפיין, ב-21 ביוני 1940. בדצמבר 1940 שב שיירר לארצות הברית.
עם שובו לארצות הברית פרסם שיירר בשנת 1941 את פרקי יומנו מתקופת שהותו בגרמניה הנאצית בספר בשם "יומן ברלין".
הוא המשיך לעבוד ב-CBS. אחרי המלחמה גילה עמדות ביקורתיות כלפי מדיניות החוץ של ארצות הברית, וכלפי דוקטרינת טרומן. עמדותיו הבלתי מקובלות גרמו לתוכנית שלו ב-CBS לאבד את נותן החסות שלה. כשלא נמצא לנותן החסות מחליף נפגעו תנאי שכרו של שיירר, והוא הרגיש שהרשת לא נותנת לו גיבוי, ופרש. הפרשה גרמה גם לקץ ידידותו עם מורו, שהיה באותה תקופה סגן נשיא הרשת.
בשנת 1959 פרסם שיירר את ספרו רחב היריעה "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי", שנחשב במשך שנים מספר לסקירה המקיפה והממצה ביותר של הרייך השלישי שיצאה לאור באנגלית. לשונו הבהירה ותיאוריו הססגוניים של שיירר הקנו לספר פופולריות מתמשכת גם בגרסתו העברית (הוצאת שוקן, 1961, שני כרכים).
כיום, הועם במידה מסוימת זוהרו של הספר כתיאור חשוב של תקופת הרייך השלישי, גם בגלל חולשות הקיימות בספר המקורי, וגם בגלל מקורות חשובים שנחשפו אחרי צאתו של הספר, ולא עמדו לרשות שיירר. תיאור הלוך הרוחות בגרמניה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, המתבסס על "יומן ברלין" של שיירר עצמו, הוא עדיין בעל חשיבות, בזכות היותו של שיירר עיתונאי ושדר שפעל בעת התרחשות האירועים ובמקום התרחשותם.
תיאורי אירועים ששיירר לא נכח בעת התרחשותם, עם זאת, לוקים מאוד בחסר ויש בהם נטייה להסתמכות מופרזת על מקורות ראשוניים שאמינותם מפוקפקת, או ססגוניות יתרה. במיוחד, ראויה לציון הסתמכותו כמעט ללא הסתייגויות על יומניהם ותאוריהם של אישים כקורט שושניג, הרוזן צ'אנו, אריך רדר, פרנץ הלדר, אלברט שפר או יומניו החלקיים של יוזף גבלס (לפני פרסומם המלא ב-1991), שהיחס אליהם היום ספקני הרבה יותר.
ספר זכרונותיו של שיירר "מסע במאה העשרים" הופיע בשני חלקים בשנים 1976 ו-1984. בשנת 1979 פרסם שיירר ספר זכרונות נוסף והוא "גנדי: לזכרו", שהתבסס על ראיונות שערך שיירר בשנות השלושים עם מהטמה גנדי. נוסף על אלו פרסם שיירר שני ספרי תעודה נוספים (על סקנדינביה ועל נפילת הרפובליקה השלישית), ושלושה ספרים בדיוניים.
שיירר נפטר בשנת 1993, בגיל 89, ונקבר בעיר לנוקס במדינת מסצ'וסטס.
