אקזוטיקה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חשיבות
שורה 1: שורה 1:
{{הבהרת חשיבות עם זמן|זמן=6.11.2018}}
'''אקזוטיקה''' היא מנגנון של שיוך ערך [[אסתטיקה|אסתטי]] שמתבצע באופן יחסי. מה שנחשב יומיומי ושגרתי בתרבות אחת ייחשב אקזוטי רק אם יופגן במרחב תרבותי אחר. אקזוטיקה מתארת מצב מקומי של תפיסה אסתטית, שבמסגרתה אובייקטים מזוהים כחורגים מההקשר התרבותי שבו הם מופיעים. בנוסף, על מנת להיחשב כאקזוטית, החריגה מההקשר התרבותי חייבת להיתפס כחיובית, כלומר להיות מופגנת באופן שמנטרל את האיום הנלווה למפגש עם אחרות.
'''אקזוטיקה''' היא מנגנון של שיוך ערך [[אסתטיקה|אסתטי]] שמתבצע באופן יחסי. מה שנחשב יומיומי ושגרתי בתרבות אחת ייחשב אקזוטי רק אם יופגן במרחב תרבותי אחר. אקזוטיקה מתארת מצב מקומי של תפיסה אסתטית, שבמסגרתה אובייקטים מזוהים כחורגים מההקשר התרבותי שבו הם מופיעים. בנוסף, על מנת להיחשב כאקזוטית, החריגה מההקשר התרבותי חייבת להיתפס כחיובית, כלומר להיות מופגנת באופן שמנטרל את האיום הנלווה למפגש עם אחרות.



גרסה מ־13:59, 6 בנובמבר 2018

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 6.11.2018).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 6.11.2018).

אקזוטיקה היא מנגנון של שיוך ערך אסתטי שמתבצע באופן יחסי. מה שנחשב יומיומי ושגרתי בתרבות אחת ייחשב אקזוטי רק אם יופגן במרחב תרבותי אחר. אקזוטיקה מתארת מצב מקומי של תפיסה אסתטית, שבמסגרתה אובייקטים מזוהים כחורגים מההקשר התרבותי שבו הם מופיעים. בנוסף, על מנת להיחשב כאקזוטית, החריגה מההקשר התרבותי חייבת להיתפס כחיובית, כלומר להיות מופגנת באופן שמנטרל את האיום הנלווה למפגש עם אחרות.

מכאן עולה כי המאפיין העיקרי של האקזוטיקה היא דה-קונטקסטואליזציה - ניטרול ההקשר המקורי של האובייקט האקזוטי. רק כאשר האובייקט מופקע או מושאל מהקונטקסט הטבעי והזר של מקורו אל סביבה מלאכותית, מוכרת ומבוקרת, הוא ייחשב כ"אקזוטי". תהליך זה ניכר בתחומים שונים של התרבות, כגון אופנה, בישול ומסעדנות, מוזיקה, ספרות, אמנות ועוד. ביטוייו המובהקים ביותר נוכחים כנראה בתעשיית התיירות[1].

תהליך הפיכת אובייקט לאקזוטי ומשמעותו[2]

האימוץ של האובייקט האקזוטי הוא תהליך שבמהלכו מודגשת שונות תרבותית, אולם שונות זו מנוכסת לתוך המנגנונים הפוליטיים והצרכניים של התרבות המוכרת. באמצעות תהליך זה מסומנים גבולות התרבות המקומית והאופן בו חומרים מן החוץ מורשים להיכנס לתוכה. חומרים הנתפסים כמאיימים או מסוכנים, דהיינו כאלה שלא יוכלו להשתלב במערכת הצריכה המקומית או שיאיימו על זהותה של התרבות המקומית - יישארו בחוץ, הם לא יזכו להיקרא "אקזוטיים". אמנם תרבות הכפר הגלובלי, שמתבטאת בתנועות של הון, סחורה ואוכלוסיית מהגרים, שינתה את האופי של הכלכלה האקזוטית בכך שהקלה על מליוני אובייקטים מחברות שוליות להגיע למרכז, אולם אין בשינוי זה כדי לבטל את הפערים התרבותיים, חוסר השוויון והיררכיה ביניהם. משמעות האקזוטיקה בעידן הגלובלי הוא ניוד של אחרות תרבותית במקום למרכז התרבותי כפי שהיה בעבר, למרכז הכלכלי כיום.

כל אובייקט שהופך לאקזוטי עובר "פטישיזציה" - מסמן מהות תרבותית שרחבה מהתפקוד הפונקציונלי שלו. הפטישיזם האקזוטי הוא בעל פעולה משולשת:

  1. יוצר מיסטיפיקציה של חוויות היסטוריות באמצעות הפקעת האובייקט האקזוטי מסביבתו התרבותית וההיסטורית הטבעית.
  2. מאפשר נגישות מדומיינת לאחרות תרבותית באמצעות צריכה.
  3. יוצר צמצום של אנשים ומקומות לכלל אובייקטים אסתטיים סחירים.

אקזוטיקה וביקורת הפוסטקולוניאליזם[2]

הפוסטקולוניאליזם הינו כיום מוצר אינטלקטואלי, תיאורטי ואקדמי המקנה לעוסקים בו הון סמלי משמעותי. יש הטוענים כי מוצר זה אינה שונה ממוצרי צריכה חומריים שמקורם מתרבויות אחרות. חומרי הגלם התרבותיים למחקר הפוסט-קולוניאלי מגיעים מהקולוניות לשעבר, והופכים להיות תוצר מוגמר על ידי תעשיית הביקורת המערבית המשווקת כמעט בלעדית על גבי מדפי הספרים ובחדרי ההרצאות של עולם המערבי. רבי מכר מבוססים על סיפורי חיים אוטוביוגרפיים וסמי-ביוגרפיים שנכתבים בתרבויות לא-מערביות נרכשים על ידי קהל המעוניין להרחיב את אופקיו התרבותיים. ספרות זו מנותחת באמצעות תיאוריות פוסטקולוניאליות המתארות את מושג האחרות התרבותית, אך שנוצרו מתוך עולם התיאוריה המערבי. תהליך זה מייצג את הפרקטיקה האקזוטית - הוא מפקיע את הטקסטים מההקשר התרבותי שלהם אל ההקשר התיאורטי המערבי, ומתגמל את קוראיו בנגישות מדומיינת למושג האחרות. הוא מאפשר לדון בטקסטים שמגיעים מתרבות זרה, לא מערבית, באמצעות כלים אינטלקטואליים שנוצרו באופן בלעדי במערב.

אקזוטיקה ותיירות[3]

תעשיית התיירות מבוססת במידה רבה על השיח האקזוטי המייצר את העניין במקומות ותרבויות "אחרות". לכאורה ניתן היה לחשוב שהגדרת האקזוטיקה כתהליך המבוסס על ניתוק אובייקט ממקומו התרבותי והצבתו בהקשר תרבותי המנטרל את מלוא משמעותו לא תתאים לתופעת התיירות בה האובייקט נשאר במקומו הטבעי ואילו התייר הוא זה שמגיע אליו. אולם בפועל, רבות מהפרקטיקות התיירותיות אינן מדגישות את המפגש הבין תרבותי. הן מבודדות את התייר המעוניין בשלווה אל תוך מרכזי נופש שאמנם ניבנו משיקולי עלות מחוץ למדינות המערב, אך הם בעלי צביון מערבי לחלוטין. המפגש עם התרבות המארחת בא לידי ביטוי בדרך כלל בהתייחסות לאלמנטים אקזוטיים שאינם מהווים איום הכרוך באחרות - מזון בסגנון מקומי, "מופעים" המיועדים לתיירים או סיורים מאורגנים באתרי תיירות[1]. גם הענף האחר של התיירות - אותם תיירים עצמאים המחפשים תמיד את האתר החדש, זה שעדיין לא תוייר, ניזונים ממיתוס אקזוטי אחר - הנוסטלגיה לעבר הטהור ולמקומות שנשארו ללא שינוי. בכל מקרה בסופו של דבר התייר מתרגם את התרבות ה"אקזוטית" אליה הוא מגיע דרך הפילטר של התרבות המערבית ממנה הגיעה ואשר מונעת ממנו לייצר מגע אותנטי עם האחרות.

אקזוטיקה והגוף[4]

יופיו של האחר והמשיכה אל האסתטיקה האקזוטית שהוא מציג מהווים ניגוד לרתיעה ממראה שונה או זר תוך ייחוס תכונות שליליות אליו. הנראות הפיזית של בני גזע שונה מתקבלת כלגיטימית, ואפילו כ"יפה" רק כאשר הוא מציית לקנה מידה מערבי וכשהוא מכיל מטען ערכי חבוי הדבר עליונותם של ערכיה הגופניים והאסתטיים של התרבות המערבית.

סיכום[1]

יצירת האקזוטי והשאלות של יחסי כוח ושל האפשרות להכיר את תרבותו של האחר הופכות להיות בעיות כבדות משקל שמאיימות על עצם האפשרות למגע בין-תרבותי. אקזוטי הוא מושג שטומן בחובו מאבק פנימי בין הניסיון לייצג את האחר לבין ההכרה שלנו, האנשים שבאים מחוץ לתרבותו של האחר, כי אין בידינו הכלים המתאימים לעשות זאת.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 עמרי הרצוג ודביר צור, סוגיות במעברים ובמגעים בין תרבויות - מדריך למידה, האוניברסיטה הפתוחה, 2009, עמ' 125-127 ,111-123
  2. ^ 1 2 Huggan, Graham. "Writing at the Margins: Postcolonialism and the Politics of Cultural Value". in: The Post Colonial Exotic., London: Routledge, 2001. 1-33.
  3. ^ Huggan, Graham. "Transformations of the Tourist Gaze". in: The Post Colonial Exotic., London: Routledge, 2001. 177-193.
  4. ^ Gilman Sander, Making the Body Beautiful, New York: Princeton University Press, 1999, עמ' 85-111