גוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:51, 3 ביוני 2019

אין לבלבל ערך זה עם הערך "ג0י".

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו יהודי. משמעות המילה "נוכרי" היא "זר". המילה "גוי" מופיעה פעמים רבות במקרא בהקשרים שונים. על פי משמעותה המילולית המקורית, היא זהה ל"עם", ומכאן הכוונה לאדם המשתייך לעמי העולם, ולא לעם ישראל.

התפתחות הביטויים

בשפה המקראית משמעות המילה "גוי" היא עם, ולפיכך גם ישראל נקרא "גוי"^[1]. בספר בראשית הבטיח ה' לאברהם "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ...", ובהמשך נכתב "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ-בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ."

מזמן התנאים חל שינוי במשמעות המילה והיא קיבלה גוון בדלני המציין אדם שלא יהודי.

היחס אל הגוי ביהדות

מקורות שונים ביהדות מציגים צורות התייחסות שונות לגוי.

מצד אחד, המשנה אומרת: 'חביב אדם שנברא בצלם'^[2] וממנה משמע שכל אדם באשר הוא אדם נברא בצלם.

מצד אחר, ברכות השחר כוללות את ברכת "ברוך שלא עשני גוי". ברכה זו מתועדת כבר בתוספתא (תוספתא|ברכות|ו|יח). בתלמוד הירושלמי הסבירו את הנוסח: 'שאין הגוים כלום. "כל הגוים כאין נגדו" (ישעיהו, מ', י"ז)'^[3].

בסידורי תפילה של הזרמים הלא אורותודוקסיים הומרה ברכה זו בדרך כלל בברכה חיובית "ברוך שעשני ישראל", המתועדת בדפוסים מצונזרים של התלמוד הבבלי ושל ספרות הראשונים^[4]. אף בקרב הציבור האורתודוקסי ישנם ביטויים של חוסר נחת מהברכה^[5]^[6]^[7].

התרחקות מעובדי אלילים

ערכים מורחבים – חוקות הגויים. הלכות הרחקה מגויים

התורה דרשה מעם ישראל להתרחק משבעת העממים שבארץ כנען, כדי שלא יושפעו מעבודת האלילים שלהם. במשנה ובתלמוד נוספו גזירות רבות^[8], שתכליתם להרחיק את ישראל מהשפעת הגויים ואליליהם. כמו כן, נאסר על יהודים להתקרב אליהם בימי חגיהם, ולאכול מפיתם, מיינם, מחלביהם ומבישוליהם. בנוסף, נצטוו לנהוג זהירות כלפי הגויים, בנימוק שהם חשודים על רצח ועל גזל.

גרים

ערכים מורחבים – גיור, גר תושב

בתורה מוזהרים עם ישראל לנהוג בכבוד ואהבה לכל גוי שהתגייר ונעשה ישראל, או גוי שקיבל עליו שבע מצוות בני נח: "וכי יגור איתך גר בארצכם לא תונו אֹתו: כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים"^[9].

דרכי שלום

ערך מורחב – דרכי שלום

חז"ל ציוו לתת לגויים יחס שווה במספר תחומים, על מנת למנוע שנאה ואיבה, וכך אמרו בתלמוד: "מכלכלים עניי נוכרים עם עניי ישראל, מבקרים חולים נוכרים עם חולי ישראל וקוברים מתיהם עם מתי ישראל^[10].

ובתלמוד ירושלמי הוסיפו: :שואלים בשלום גויים מפני דרכי שלום. גזל עכו"ם אסור וכן אין לגנוב את דעתם של הגויים ולרמותם. אבידת גוי מותרת ליהודי, אך חכמים הקפידו לנהוג לפנים משורת הדין ולהשיב לגוי את אבידתו כדי שיברך הגוי את אלוהי ישראל^[11].

חסיד אומות העולם

ערך מורחב – שבע מצוות בני נח

נוכרי המקיים בקפדנות שבע מצוות בני נח משום שהאל ציווה לשומרם הוא חסיד אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא, אך אם קיימן מכיוון שהגיע אליהן מהכרע הדעת אינו אלא מחכמיהם^[12]. גוי שעבר הליך גיור מול בית דין (נימול וטבל לשם גיור וקיבל על עצמו לקיים את המצוות) הריהו כישראל גמור^[13].

בכל הדיבור על גויים יש להבחין בין עכו"ם (=עובדי כוכבים ומזלות), שנגדם נאמרו כל ההגבלות החמורות, לבין גוי. סתם העכו"ם מקולקל בדתו ובמידותיו, ואילו המוסלמים (וכן נוצרים אנטי-טריניטריסטים, בעיקר אוניטרים) מאמינים אף הם כיהודים באל אחד. עקב ההאשמות שהטיחו הנוצרים ביהודים כי הביטויים העוינים לגוי שבתלמוד מכוונים נגדם, נהגו היהודים בשתי דרכים:

הסבירו כי הכוונה היא לעובדי אלילים בלבד.
שינו בתלמוד את הכינוי "גוי" ל"נוכרי", "ערל", "עכו"ם" ועוד (אלא שגם כאן נמצאו נוצרים שאמרו שנוטריקון של עכו"ם הוא: עובדי כריסטוס ומרים). יש לציין ששינויי המילים נעשו לעיתים בכפייה על היהודים מצד הנוצרים שאיימו לשרוף את ספריהם.

טומאת גויים

ערך מורחב – טומאת גויים

מן התורה גוי אינו מקבל טומאה ואינו מטמא כלל בחייו. הדבר נלמד מכך שבפסוקי המקרא על הטומאה נאמר שמצווה זו מופנית ל"בני ישראל"^[14]. עם זאת, חכמים גזרו שגויים יחשבו כזבים לכל דבר ועניין^[15]. גזירה זו נועד למנוע מגורים משותפים של ישראל וגויים, בגלל נוהגי פריצות שרווחו בקרב גויים^[16]. בפרט מסוים הקלו חכמים, שזרע היוצא מגופו של גוי אינו מטמא^[17]. הדבר נועד להבליט את העובדה שזוהי גזירת חכמים, וכך ייזהרו שלא לשרוף תרומה וקדשים על טומאה זו.

הגזירה שחלה על גויים זכרים הוא מגיל תשע ועל הנקבות מגיל שלוש^[18].

קיום מצוות על ידי גוי

על אף שהגוי מצווה רק בשבע מצוות בני נח, אין איסור לגוי לקיים את כל תרי"ג המצוות. מלבד שתי מצוות שניתנו לישראל בלבד, וגוי שיקיים אותם מתחייב מיתה:

שמירת שבת לגוי

ערך מורחב – גוי ששבת חייב מיתה

גוי ששובת בשבת ממלאכה חייב מיתה בידי שמים, וכך אמרו בתלמוד במסכת סנהדרין:

ואמר ריש לקיש: גוי ששבת – חייב מיתה, שנאמר "ויום ולילה לא ישבותו". ואמר מר: אזהרה שלהן זו היא מיתתן. פשיטא. אמר רבינא: אפִלו בשני בשבת.

— תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ח, עמוד ב'.

תלמוד תורה לגוי

ערך מורחב – איסור לימוד תורה לנוכרי

מצווה נוספת שקיים איסור על גוי לקיים היא מצוות תלמוד תורה (מלבד דברים השייכים לשבע מצוות בני נח שחייב בהם), גוי שעבר ולמד תורה חייב מיתה בידי שמים. וכך אמרו בתלמוד במסכת סנהדרין:

אמר רבי יוחנן: עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה, שנאמר (ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ד'): "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה" - לנו (עם ישראל) מורשה, ולא להם (הגויים).

— תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ט, עמוד א'

ראו גם

קישורים חיצוניים

גוי, באנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
שמואל ספראי, ‏יחסי ישראל והאומות לאחר החורבן, באתר "דעת"
עדי אופיר וישי רוזן-צבי, האם המציא פאולוס היהודי את הגוי?, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012
- יוחנן גלוקר, "מי המציא את הגוי?", לשוננו, אדר ב' התשע"ד - תגובה למאמרם של אופיר ורוזן-צבי

הערות שוליים

^ ”וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם” (ספר דברים, פרק ד', פסוק ח'); ”... וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן” (ספר יהושע, פרק ג', פסוק י"ז)
^ משנה מסכת אבות ג, יד
^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה א'. ושם נאמר שברכת 'שלא עשאני אשה' נאמרת מכיוון: שאין האשה מצווה על המצות. היו מן הראשונים (למשל רש"י בתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ג, עמוד ב') שהסבירו את התוספתא הסבר שונה: הודיה על תרי"ג מצוות שבהן זכה היהודי, בעוד שהנוכרי חייב בשבע מצוות בני נח בלבד.
^ ראו דקדוקי סופרים למסכת מנחות מג, ב, עמ' 109–110, הע' ד.
^ למשל: אברהם ברלינר, "הערות על הסידור" בתוך הנ"ל, כתבים נבחרים, א, ירושלים, תש"ה, עמ' 21 צוריאל אדמנית, בתוך הזרם ונגדו, תל אביב, תשל"ז, עמ' 105.
^ השאלה עולה לא אחת בשנים האחרונות בספרות השו"ת המקוונת, ראו למשל ב שאלה שהופנתה לרב יובל שרלו.
^ Joseph Tabory, The benedictions of self-identity and the changing status of women and of Orthodoxy, Kenishta 1, 2001, עמ' 107-138
^ בעיקר במסכת עבודה זרה.
^ ויקרא טז, לג, לד.
^ גיטין סא, ע"א
^ רושלמי בבא מציעא ב', ה'
^ הלכות מלכים ח', י"א.
^ רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יד.
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ג, עמוד ב'
^ שם ובתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ז, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ז, עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"ד, עמוד א'
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד א', שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות טהרה.משנה תורה לרמב"ם, הלכות טהרה, פרק מטמאי משכב ומוש"ב, הלכות ב'–י'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[1] ”וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם” (ספר דברים, פרק ד', פסוק ח'); ”... וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן” (ספר יהושע, פרק ג', פסוק י"ז)

[2] משנה מסכת אבות ג, יד

[3] תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה א'. ושם נאמר שברכת 'שלא עשאני אשה' נאמרת מכיוון: שאין האשה מצווה על המצות. היו מן הראשונים (למשל רש"י בתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ג, עמוד ב') שהסבירו את התוספתא הסבר שונה: הודיה על תרי"ג מצוות שבהן זכה היהודי, בעוד שהנוכרי חייב בשבע מצוות בני נח בלבד.

[4] ראו דקדוקי סופרים למסכת מנחות מג, ב, עמ' 109–110, הע' ד.

[5] למשל: אברהם ברלינר, "הערות על הסידור" בתוך הנ"ל, כתבים נבחרים, א, ירושלים, תש"ה, עמ' 21 צוריאל אדמנית, בתוך הזרם ונגדו, תל אביב, תשל"ז, עמ' 105.

[6] השאלה עולה לא אחת בשנים האחרונות בספרות השו"ת המקוונת, ראו למשל ב שאלה שהופנתה לרב יובל שרלו.

[7] Joseph Tabory, The benedictions of self-identity and the changing status of women and of Orthodoxy, Kenishta 1, 2001, עמ' 107-138

[8] בעיקר במסכת עבודה זרה.

[9] ויקרא טז, לג, לד.

[10] גיטין סא, ע"א

[11] רושלמי בבא מציעא ב', ה'

[12] הלכות מלכים ח', י"א.

[13] רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יד.

[14] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ג, עמוד ב'

[15] שם ובתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ז, עמוד ב'

[16] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ז, עמוד ב'

[17] תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"ד, עמוד א'

[18] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד א', שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות טהרה.משנה תורה לרמב"ם, הלכות טהרה, פרק מטמאי משכב ומוש"ב, הלכות ב'–י'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 מקורות שונים ביהדות מציגים צורות התייחסות שונות לגוי.
-מצד אחד, המשנה אומרת: 'חביב אדם שנברא בצלם'{{הערה|משנה מסכת אבות ג, יד}} וממנה משמע שכל אדם באשר הוא אדם חביב על ה' בורא עולם.
+מצד אחד, המשנה אומרת: 'חביב אדם שנברא בצלם'{{הערה|משנה מסכת אבות ג, יד}} וממנה משמע שכל אדם באשר הוא אדם נברא בצלם.
 מצד אחר, [[ברכות השחר]] כוללות את ברכת "ברוך שלא עשני גוי". ברכה זו מתועדת כבר ב[[תוספתא]] (תוספתא|ברכות|ו|יח). בתלמוד הירושלמי הסבירו את הנוסח: 'שאין הגוים כלום. "כל הגוים כאין נגדו" ({{תנ"ך|ישעיהו|מ|יז|קצר=כן}})'{{הערה|{{ירושלמי|ברכות|ט|א}}. ושם נאמר שברכת 'שלא עשאני אשה' נאמרת מכיוון: שאין האשה מצווה על המצות. היו מן הראשונים (למשל רש"י בתלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ג, עמוד ב') שהסבירו את התוספתא הסבר שונה: הודיה על תרי"ג מצוות שבהן זכה היהודי, בעוד שהנוכרי חייב בשבע מצוות בני נח בלבד.}}.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: נכרי
ציטוטים בוויקיציטוט: גוי