שיחה:חרטה על הליך התאמה מגדרית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:15, 16 ביוני 2019

הוחלט למחוק ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה^? שנפתחה ב־9 בנובמבר 2018

הוחלט להשאיר ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה^? שנפתחה ב־13 בפברואר 2019

מה דעתכם על שינויים האחרונים של נרו

תרגמתי במדוייק את מה שכתוב במקר.

הערך וההפניות כוללות "התאמה מגדרית" ולא שינוי מין. Dindia - שיחה 09:48, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

הקורא יכול להחליט לעצמו עד כמה תוצאות של 85-90 אחוזים בקרב מחצית ממי שהחזירו את הטפסים הן שביעות רצון בשיעור "גבוה ביותר" או "גבוה מאוד מאוד" או סתם גבוה. לעניין זה אין עדיפות לניסוח של מחברי המחקר. נרו יאיר • שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 13:56, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

האם סרט תיעודי בהפקת Russia Today יכול להוות מקור

הדיון נסוב על הריאיון הזה.[1] בברכה, גנדלף - 23:52, 12/06/19

האם סרט בחסות הממשלה הרוסית, שעמדתה בנושא הלהט"ב ידוע, יכול להוות מקור לתופעה כביכול? Dindia - שיחה 14:02, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

מה לגבי מקורות של גורמים שידוע כי הם תומכים בלהט"ב, הם בסדר? נרו יאיר • שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 14:07, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

אתה יכול לתת דוגמאות קונקרטיות כדי שנדון בהן לגופן? Kershatz - שיחה 14:11, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

מה שייך לגופן? נשמעה טענה שלפיה מי שמתנגד ללהט"ב הוא מקור פסול, ולכן אני שואל מה לגבי מי שתומך, מה ההבדל. נרו יאיר • שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 14:24, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

הטענה הייתה לגבי סרט תיעודי ספציפי. ויקיפדיה צריכה להיכתב בהסתמך על מקורות אמינים, מהימנים ונייטראלים. אם יש לך דוגמאות למקורות שאינם כאלה הבא אותם כאן לדיון. אם אין לך מה להגיד אלא רק לזרוק האשמות נגדיות, אולי תבחר פעם אחת לא להגיב? Kershatz - שיחה 14:29, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

הטענה התבססה על עמדות מוקדמות (לא נאמרה מילה לגבי משהו ספציפי בסרט הספציפי, רק על הגורם המפיק) ולכן שאלתי מה לגבי עמדות מוקדמות הפוכות. אני חושש שאת מתקשה מאוד להכיל דעות שונות משלך, הן גורמות לך להתפרץ. נרו יאיר • שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 14:36, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

נרו, אתה ממשיך להטריל במקום לענות לעניין. שואלים האם Russia Today הוא מקור אמין בנושאי להט"ב - זו שאלה לגיטימית. Kershatz - שיחה 15:34, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

לא רק זה, השאלה היא גם האם ייתכן שכתבה בערוץ בעל אג'נדה תקבל משקל גדול יותר (במילים) מאשר מחקר. Dindia - שיחה 15:45, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

קרן, אם אני טרול את מוזמנת להתעלם, אין צורך בהתקפות. דינדיא, למעלה שאלת שאלה אחרת, אם זה יכול להיות מקור בכלל. לא עשית השוואות של משקלים. נרו יאיר • שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 16:16, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

אני לא אתעלם מכך שהתגובות שלך נועדו להסיט את הדיון משאלה לגיטימית לגבי הנייטרליות של המקור המובא בערך, ואינן תורמות דבר. Kershatz - שיחה 16:31, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

להד"ם. אני מניח שתמשיכי לחשוב שאיני תורם דבר כל עוד ארשה לעצמי לחלוק עלייך. אם רצונך לדון לגופם של דברים אני מציע שתעשי את זה מבקום המשך התקפות אישיות, שגם את לא מרוויחה מהן הרבה. נרו יאיר • שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 16:37, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

לדון לגופם של דברים זה מה שביקשתי ממך – לתת דוגמאות קונקרטיות ולא להפריח טענות עלומות על "מקורות של גורמים שידוע כי הם תומכים בלהט"ב". אין לך משהו ענייני לענות אז אתה תוקף. Kershatz - שיחה 17:14, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

הקורא ישפוט מי כאן תוקף. נרו יאיר • שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 22:35, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

לעצם הדיון, סרט תיעודי בהפקת Russia Today הוא מקור מצוין ואפשר להסתמך עליו. בורה בורה - שיחה 16:52, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

בורה בורה, לפי הגיון זה תוכנית של ערוץ הדברות הינה מקור מצויין בדיון על אבולוציה. Dindia - שיחה 17:02, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

לא אותו דבר. אם יש קונצנזוס מדעי אנו מתייחסים בעיקר אליו ולא לחולקים, לא משנה מי הם. גם אם מדובר במדענים במיעוט מזהיר. לא נראה שזה המקרה, כאן מדובר בנושא שמדענים רבים מפחדים לגעת בו כי מי יודע מה יהיו התוצאות. נרו יאיר • שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 17:14, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

הטענה אינה נוגעת לאם יש קונצנזוס, אלא לכך ש-RT הוא ערוץ פרופגנדה של הקרמלין ולכן אינו מקור מהימן, בדומה להחלטה לא להסתמך על האתר של זוכרות. Kershatz - שיחה 17:38, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

בורה בורה, זה נכתב ברצינות? Tzafrir - שיחה 18:14, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

כמובן שאיננו זקוקים לטרול הרשמי של הקרמלין, לא בענייני להט"ב ולא בשום דבר אחר. יש די מקורות רציניים על טרנסג'נדרים שהתחרטו, וכנראה הטוב מכולם הוא ג'יימס כספיאן, שהשתקת מחקרו עוררה סערה זוטא כאן לא מכבר. הנה למשל ניוזוויק, הגרדיאן, וקיימים עוד רבים. צפריר, מעולם לא ראיתי את בורה בורה פוסל מקור (ולו גם תעמולה חב"דניקית) או קובע שלמשהו אין חשיבות. AddMore-III - שיחה 21:53, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

אגב, נכון שיש רתיעה מסוימת מלעסוק בנושא, או כך לפחות אומר כספיאן שאין מערער על מומחיותו ויושרתו. אם כוונתכם לפסול את RT כי הוא מכונת תעמולה, אתם צודקים. אם אתם מתכוונים לפסול כל מקור שאיננו פרו-להט"בי דיו לשיטתכם, בשום פנים ואופן. AddMore-III - שיחה 21:56, 12 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

כדי למנוע ויכוח סרק הוספתי מידע ומקורות מדעיים בנושא שכיחות התופעה, במקום משפטים המבוססים על סרט של הטלוויזיה הרוסית. Kershatz - שיחה 19:11, 13 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

תודה Kershatz. Dindia - שיחה 19:20, 13 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

ג'יימס קספיאן

גנדלף, נאלצתי לתקן חלק מהעריכות שלך לאחר שקראתי בעיון את הכתבות בנושא בגארדיאן וב-BBC. ראשית, מדובר בהחלט באיסור ביצוע המחקר על ידי ועדת האתיקה של האוניברסיטה שצריכה לאשר כל הצעת מחקר שבה מעורבים בני אדם. דבר שני, קריאה מדוקדקת מראה שקספיאן אומר שהסיבה שהצעתו נדחתה היא בגלל חשש מאי-תקינות פוליטית וזעם ברשתות החברתיות, בעוד האוניברסיטה מודיעה כי תגיב רק בסיום בדיקת פנימית. לא ברור שהוא מצטט את נימוקי הועדה אלא מופיעים ניסוחים כגון: According to Caspian, the university said: “Engaging in a potentially politically incorrect piece of research carries a risk to the university. Attacks on social media may not be confined to the researcher, but may involve the university.

דבר שלישי, קצת קונטקסט: קספיאן הוא בן 59, בעל תואר ראשון בסינית, אינו פסיכולוג קליני אלא פסיכותרפיסט יונגיאני שעוסק גם בהיפנותרפיה. הוא לומד לתואר שני ובמסגרת זו רוצה לעשות מחקר על נושא רגיש ומורכב בלי שיש לו איזשהו נסיון מחקרי. כתבות שמציגות אותו כ"חוקר אקדמי" שנלחם על חופש הביטוי להביע עמדות שאינן PC הן, בלשון המעטה, לא מדויקות. Kershatz - שיחה 16:36, 13 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

שלום קרשץ. לעניין איסור המחקר, אני חולק עליך. ועדת האתיקה צריכה לאשר הצעות מחקר על בני אדם המבוצעים במסגרת האוניברסיטה. כל עוד אין אישור, המחקר אינו מקובל על האוניברסיטה כעבודת תזה או ככל מטלה אקדמית אחרת, והוא גם יתקשה לפרסם אותו בבימות מקצועיות באופן עצמאי. זה לא אומר שיש איסור לבצע אותו, כפי שלמשל לעיתונאי מותר לראיין אנשים ולפרסם את ממצאיו. בעניין הציטוטים של קספיאן מנימוקי הועדה, אם הם אינם אמינים בעיניך, אין לי בעיה לייחס אותם אליו, אבל לא תוך הצגתם ב"לטענת קספיאן", כי "לפועל "טען" יש קונוטציה של "יש מחלוקת משמעותית בסוגיה זו וסביר שהוא טועה"." בעניין זה אין שום מחלוקת, והתגובות המאוחרות יותר של האוניברסיטה אינן יוצרות כזו. בעניין הקונטקסט לא כתבתי דבר. בברכה, גנדלף - 18:21, 13/06/19

לא הבנתי. ועדת האתיקה צריכה לאשר הצעות מחקר שנעשות במסגרת תואר שני בלימודים באוניברסיטה. כמובן שהיא לא יכולה לאסור לערוך את המחקר שלא במסגרת האוניברסיטה. אבל מה שקספיאן רצה זה שהאוניברסיטה תאשר לו לערוך את המחקר במסגרת לימודיו. כל השאר מקובל עלי. Kershatz - שיחה 19:09, 13 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

אני שמח שכעת אנו מסכימים על העובדות. המינוח המקובל באקדמיה לאישור הצעת מחקר הוא 'אישור' תזה (או דוקטורט או עבודה סמינריונית וכיוב') ולא 'אישור לערוך'. בברכה, גנדלף - 22:53, 13/06/19

"עלולה"

Dindia, עכשיו הבחנתי שאתמול ערכת את הערך במקביל אלי, החל מ-21 דקות לאחר שהנחתי על הערך תבנית 'בעבודה' (שהותרתי במשך 46 דקות בסה"כ). בעקבות כך רק עכשיו שמתי לב שחזרת על חלק מהעריכות שביטלתי.

לעניין שינוי הגדרת הנושא לחרטה העלולה להתעורר..., כבר הסברתי ש"עלול' בא לקבוע שזה דבר רע". אם אדם החליט לשנות את מגדרו כי סבל מדיספוריה מגדרית, ולאחר מכן הדיספוריה חלפה והוא החליט להפסיק את ההליך או להופכו, אין בכך כל פסול. במקרים רבים החרטה תנבע מכישלון או תופעות לוואי של ההליך עצמו, אבל גם אז הפסול היה בהליך ולא בחרטה עליו. בכל מקרה, השלילה אינה חלק מהגדרת המושג. בברכה, גנדלף - 18:35, 13/06/19

חרטה היא רגש שלילי. אז כן, כשהיא מתעוררת זה לא מסיבות חיוביות. להזכירך "חרטה" היא חלק משם של הערך. אפשר להחליך את השם ל "שביעות רצון מהליך התאמה מגדרית" Dindia - שיחה 18:58, 13 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

גם אם אדרוס מישהו למוות ברשלנות זה לא יהיה דבר חיובי, ובכל זאת רגש החרטה לא יהיה משהו שאני 'עלול' לחוש בעקבות כך. על הצעת שינוי השם פתחת דיון נפרד למטה והגבתי שם. בברכה, גנדלף - 22:53, 13/06/19

אכן חרטה אינה רגש שלילי בהכרח. לפעמים שלילי, לפעמים חיובי, לפעמים לא זה ולא זה. תלוי בשיפוט ערכי. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 13:03, 14 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

מחקר באוניברסיטת אסן

גנדלף כהרגלו, מנסה לחסום כל עריכה שלא מתאימה לאמונתו, גם אם יש מחקר מאחוריה.

אבקשר את דעתכם על הנוסח הבא' שהוא תרגום של מסקנות המחקר:

מחקר שנערך במחלקה לאורולוגיה באוניברסיטת אסן מצא "שיעורים גבוהים ביותר של שביעות רצון סובייקטיבית מהתוצאות הכירורגיות, שמראות כי ניתוח להתאמה מגדרית נמצא מועיל: 90.2% אמרו כי הציפיות שלהם לחיים כאישה הושגו לאחר הניתוח, 85.4% ראו את עצמן כנשים. עם זאת, יש לפרש את הממצאים הללו בזהירות, שכן פחות ממחצית השאלונים הוחזרו"^[1]. Dindia - שיחה 18:58, 13 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

אסן היא בגרמניה ולא בשבדיה :) אבל לא זו הנקודה. הוספתי מספר מחקרים קצת יותר רלוונטיים לגבי שכיחות התופעה ואני תוהה אם צריך להתעקש על המחקר הזה שמדבר יותר על מידת שביעות רצון. Kershatz - שיחה 19:19, 13 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

התבלבלתי עם כל השינויים. כן, וודאי שיש מקום למחקר שמראה על כך שהחרטה לא נפוצה במיוחד Dindia - שיחה 19:35, 13 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

כפי שכתבתי בתקציר, יש הרבה מחקרים על מידת שביעות הרצון מניתוחים שונים, ועם ממצאים שונים מאוד. גם יש סיכום כלשהו שלהם (כולל המחקר שאתה מצטט) בערך ניתוח להתאמה מגדרית, בנוסח: "בהתייחס לניתוח להחלפת פין בנרתיק, בשיעור שביעות הרצון מהתוצאה יש שונות גבוהה בין מחקרים שונים. שיעור שביעות הרצון המדווח מהפונקציונליות של הנרתיק המלאכותי נע בין 56% ל-100%, שיעור שביעות הרצון מהאסתטיקה שלו נעה בין 75% ל-100%, ושיעור שביעות הרצון הכללית נע בין 69% ל-100%^[2]." המחקר הספציפי הזה הוזכר בערך הזה בגלל שיש בו התייחסות אגבית לשכיחות היפוך המגדר חזרה, אך אתה מחקת את זה ללא שום נימוק. בברכה, גנדלף - 22:53, 13/06/19

קרשץ, תודה על מציאת המחקרים הנוספים. הרחבתי את הציטוט מתוכם. המחקר השוודי בעייתי מאוד במציאת שיעור החרטה כי הוא כולל בעיקר אנשים שביקשו שינוי מין בסוף תקופת המחקר, והזמן שנותר להם להתחרט בתוך אותה תקופה מוגבל. המחקר השני עוסק במתבגרים ולא במנותחים שהתחרטו. לכן יש תועלת גם במחקר מאסן, שעוסק במנותחים ובנוסף מתבסס על follow up לאחר תקופת מינימום. בברכה, גנדלף - 02:30, 14/06/19

תודה גנדלף על העריכות והניסוחים המוקפדים. ברשותך ערכתי עוד מספר תיקונים קלים: הורדתי את הביטוי "רקעים חברתיים" במשפט השני - זה מונח מעורפל ובעיני סוג של חמקמילה. הרי בשום מקום לא נבדקו רקעים חברתיים ובכלל לא ברור למה הכוונה: רקע גזעי, סוציואקונומי, מערבי? הכתבה בהערת שוליים גם לא תומכת בניסוח הזה אלא רק בנושא הגילאים. העברתי את המשפט השני לפרק "מחקר". הורדתי את הביטוי "מהמין הביולוגי למין האחר" בנוגע למחקר בשבדיה - בתקווה שלא נצטרך לריב על הנושא... ודייקתי עוד טיפה לגבי המחקר בהולנד. אתה צודק כמובן שבמחקר בשבדיה כמחצית מהבקשות הן בעשור האחרון ועוד לא ידוע מה יהיה אחוז המתחרטים בקבוצה זו. אם לא מחשבים את הקבוצה הזו הרי שאחוז המתחרטים עומד על 4.3%, אך מצד שני נראה כי משנות השמונים אחוז המתחרטים הרבה יותר נמוך (אולי חלו שיפורים כירורגיים ואחרים בהליך?). יהיה מעניין אם בעוד שנתיים ידווחו על הקוהורט של 2000-2010 שהוא כאמור כמחצית מהנתונים. בכל מקרה, זה ללא ספק המחקר הכי מקיף על התופעה. ושמחתי שמישהו אשכרה קורא את המאמרים שקישרתי :) Kershatz - שיחה 13:15, 16 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

דינדיא, עוד לפני שאמרת משהו לגופו של עניין התחלת עם התקפה אישית. כבר כתבתי למעלה שהקורא יכול להחליט בעצמו, לפי הנתונים היבשים, אם מדובר ב"שיעורים גבוהים ביותר של שביעות רצון", או שמא "שיעורים גבוהים מאוד מאוד מאוד", או מה שמתאים לו. אין לניסוח הסובייקטיבי במחקר חשיבות. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 13:06, 14 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

הערות שוליים

^ הס ואחרים, Satisfaction With Male-to-Female Gender Reassignment SurgeryResults of a Retrospective Analysis, ‏Deutches Artzeblatt international‏, נובמבר 2014
^ הס ואחרים, Satisfaction With Male-to-Female Gender Reassignment SurgeryResults of a Retrospective Analysis, ‏Deutches Artzeblatt international‏, נובמבר 2014

שינוי שם

{{ס:כלום|

שגיאה: תבנית שינוי שם הוכנסה בצורה שגויה. אנא החליפו את {{שינוי שם}} ב{{ס:שינוי שם}}

}}{{שינוי שם עם זמן|זמן={{ס:יום מקומי 2}}.{{ס:חודש מקומי}}.{{ס:שנה מקומית}}}}

במידה והצעתי לאיחוד לא תתקבל מציע לשנות ל"שביעות רצון מהליך התאמה מגדרית" Dindia - שיחה 19:17, 13 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

תוכל לכתוב עליו ערך נפרד. הערך הזה, שהקהילה החליטה להשאיר, הוא הגרסה העברית של (Detransition) והשם שהצעת אינו מתאים למקרים של שינוי המגדר חזרה ללא הליך התאמה מגדרית או ללא תלות בהליך. בברכה, גנדלף - 22:53, 13/06/19

נגד איחוד. פעמיים עלה להצבעת מחיקה שנכשלה. די להתל בקהילה עם כל מיני תרגילים.

נגד שינוי שם. בורה בורה - שיחה 04:08, 14 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

בורה בורה, מה גם שכבר היה, אם אני לא טועה, ניסיון איחוד שנדחה. יש טירוף מערכות סביב ערך זה. ―אנונימי לא חתם[תגובה]

איחוד?

Dindia ב-19:25, 13 ביוני 2019 הנחת תבנית {{איחוד}} על הערך הזה, ללא כל נימוק. נא לפרט ולהסביר את כל הנימוקים שלך לאיחוד ערך זה עם הערך התאמה מגדרית. יוניון ג'ק - שיחה 12:38, 14 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

אי אפשר לאחד ללא הצבעה, כי כבר הצביעו להשאיר. אציין כאן שאם מישהו חושב שהשיטה היא להצביע ולהצביע עד שאולי דעתו תתקבל, אתמוך בכך שימשיכו להצביע ולהצביע גם אחר כך. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 13:07, 14 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

בואו נתחיל בלשמוע את נימוקי Dindia קודם כל. יוניון ג'ק - שיחה 13:41, 14 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

בעד איחוד, ערך זה הוא תת נושא של התאמה מגדרית ולא עומד בפני עצמו. נעם דובב - שיחה 21:22, 15 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

אם כבר משנים את השם לדעתי יש לשנות לביטול התאמה מגדרית בהתאם ל De-transition כמו הערך האנגלי (אנ'). ―אנונימי לא חתם[תגובה]

אני מציעה גם לכתוב את הערכים הבאים: חרטה על הליך חזרה בתשובה; חרטה על הליך חזרה בשאלה; חרטה על בחירת מקצוע ההוראה; חרטה על ההחלטה לצבוע את השיער לבלונד וכו' וכו'. כי אם אפשר להתחרט באמצעות ערכי הוויקיפדיה בואו נעשה את זה עד הסוף. בוודאי שאני בעד איחוד, אם זה לא הובן כראוי. Tmima5 - שיחה 08:25, 16 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

לדעתי ההשוואות מעידות שנכון להיום אין לך הידע והאמפתיה לעסוק בנושא הזה שרווי מקרים קיצוניים וטראגיים ואולי להיחשף לסיפוריהם הטראגיים של מתחרטות ומתחרטים ישנה את תפישתך. ―אנונימי לא חתם[תגובה]

תשובתו של האנונימי מעידה על חוסר הבנה מוחלט במקור האמפטיה שלי. שהרי דווקא משום שאני חושבת שאנשים אלו עברו הרבה ייסורים ותהליכים מכאיבים, פיזית, נפשית וחברתית בתהליך המגדרי שחווו על בשרם, אין סיבה להציג ערך שמתעסק בטעויות האפשריות שלהם. ערך כזה כשלעצמו הוא פשוט המלצה ברורה מצד הוויקיפדיה לא לעבור תהליך של התאמה מגדרית. גם הוויקיפדיה האנגלית כותבת בראש הערך המקביל: The neutrality of this article is disputed. סעיף בערך התאמה מגדרית יספק לחלוטין. Tmima5 - שיחה 12:12, 16 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

אין סיבה לערך, מאחר שאין מושג כזה "חרטה על הליכי התאמה מגדרית". מדובר בטור דיעה (במתכונת לכאורה של ערך בוויקיפדיה). לא במושג שנחקר (כי אין מה לחקור), ולא במושג המדובר בעולם האקדמי. ראו פירוט בדבריי למטה, מתחת לתבנית "שבירה". אציין גם, שניתן לכתוב ערך בוויקיפדיה על כל חרטה, והוא ייראה טוב יותר. (גם אם אין לו הצדקה אנציקלופדית). לדוגמה, הערך חרטה על חזרה בתשובה. בברכה, דני Danny-w • שיחה 12:49, 16 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני מתנגד לאיחוד. אמנם כבר כתבתי את זה בדיון שהתקיים בדף השיחה הזה, בפברואר 2019, אבל מאחר שכנראה אנשים לא מעיינים בארכיון אני מעתיק לכאן שוב את דבריי.
אני מתנגד לאיחוד, ואסביר למה. ראשית, מדובר בערך לא אנציקלופדי - על נושא איזוטרי שאין לגביו סקירה בספרות המקצועית. מהיכרות עם הנושא אני יכול לומר, שאנשים שכבר מגיעים להחלטה כה הרת גורל וקיצונית של התאמה מגדרית שונה מהקיים (=שינוי מין), למרות שהם חיים בחברה העוינת את הרעיון, אותם אנשים לא יגיעו להחלטה כה קיצונית, לאחר שיעברו את ייסורי הנפש, ודקה אחרי שינוי המין יתחרטו. גם לא אחרי שנה. לא מדובר בהחלפת חולצה. מדובר בעניין של הבנת הנושא. לכן גם ברור לי מדוע אין פירסומים מדעיים (להבדיל מפירסומים דתיים) על "חרטה על שינוי מין". מאחר שאין מדובר בתופעה.
שנית, התאמה מגדרית בישראל - למשל - אינה נעשית כלאחר יד. יש בישראל וועדה להתאמה מגדרית אחת, מטעם משרד הבריאות, שיושבת בבית החולים שיבא תל השומר. האנשים המעוניינים לעבור ניתוחי התאמה מגדרית אמורים להתייצב לפני הוועדה בתהליך של שנה, לאחר שחיו קודם במשך שנתיים במגדר הנגדי. בנוסף עליהם לעבור במהלך אותה שנה לפחות 6 מפגשים עם פסיכיאטר, שיחות עם עובדת סוציאלית, ועוד. כך שלא מדובר בשום צורה בהחלטה רגעית או ספונטנית.
שלישית, גם אם היה מקרה אחד יוצא דופן, הוא היה יוצא דופן, ולא ניתן להכלילו. לכאורה - אילו הייתי נדרש לנחש - הייתי מנחש שהערך נכתב עם אג'נדה, שבאה להקטין את עניין התאמת המגדר (שינוי המין) מתוך התנגדות אליו. הערך אכן שרד בהצבעת מחיקה, לאחר גיוס המונים של ויקיפדים מצד אחד, ויקיפדים שלפי דפוסי עריכה שלהם לרוב פחות מתעניינים בנושאים אלה, ודווקא הפעם בחרו להצביע. מאחר שזאת החלטת הוויקיפדים, אותם תומכים מוזמנים להפוך את הערך הזה לערך אנציקלופדי, ולהיעזר בסיפרות מדעית מתאימה. במידה שהדבר לא ניתן (וכנראה שהוא לא ניתן...), אני אישית סבור שעל הערך הזה להישאר כפי שהוא, ולבייש את כותביו ואת המצביעים בעדו. יש לצערי כמה ערכים גרועים בוויקיפדיה, וזה יהיה ערך גרוע נוסף. אני סבור שאין לאחד אותו עם הערכים המדעיים והאנציקלופדיים בתחום הלהט"ב, הנסמכים על מחקרים ופרסומים מדעיים אמיתיים, ובכך "להכשיר" את הטענה על על קיומה של תופעה אמיתית של חרטה על שינוי מין. אין תופעה כזאת. בברכה, דני Danny-w • שיחה 09:52, 16 ביוני 2019 (IDT)[תגובה]

[הס-1] הס ואחרים, Satisfaction With Male-to-Female Gender Reassignment SurgeryResults of a Retrospective Analysis, ‏Deutches Artzeblatt international‏, נובמבר 2014

[2] הס ואחרים, Satisfaction With Male-to-Female Gender Reassignment SurgeryResults of a Retrospective Analysis, ‏Deutches Artzeblatt international‏, נובמבר 2014

[1]

[2]

@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 קרשץ, תודה על מציאת המחקרים הנוספים. הרחבתי את הציטוט מתוכם. המחקר השוודי בעייתי מאוד במציאת שיעור החרטה כי הוא כולל בעיקר אנשים שביקשו שינוי מין בסוף תקופת המחקר, והזמן שנותר להם להתחרט בתוך אותה תקופה מוגבל. המחקר השני עוסק במתבגרים ולא במנותחים שהתחרטו. לכן יש תועלת גם במחקר מאסן, שעוסק במנותחים ובנוסף מתבסס על follow up לאחר תקופת מינימום. בברכה, [[שיחת משתמש:גנדלף|גנדלף]] - 02:30, 14/06/19
-: תודה גנדלף על העריכות והניסוחים המוקפדים. ברשותך ערכתי עוד מספר תיקונים קלים: הורדתי את הביטוי "רקעים חברתיים" במשפט השני - זה מונח מעורפל ובעיני סוג של [[ויקיפדיה:כיצד להימנע מחמקמילים|חמקמילה]]. הרי בשום מקום לא נבדקו רקעים חברתיים ובכלל לא ברור למה הכוונה: רקע גזעי, סוציואקונומי, מערבי? הכתבה בהערת שוליים גם לא תומכת בניסוח הזה אלא רק בנושא הגילאים. העברתי את המשפט השני לפרק "מחקר". הורדתי את הביטוי "מהמין הביולוגי למין האחר" בנוגע למחקר בשבדיה - בתקווה שלא נצטרך לריב על הנושא... ודייקתי עוד טיפה לגבי המחקר בהולנד. אתה צודק כמובן שבמחקר בשבדיה כמחצית מהבקשות הן בעשור האחרון ועוד לא ידוע מה יהיה אחוז המתחרטים בקבוצה זו. אם לא מחשבים את הקבוצה הזו הרי שאחוז המתחרטים עומד על 4.3%, אך מצד שני נראה כי משנות השמונים אחוז המתחרטים הרבה יותר נמוך (אולי חלו שיפורים כירורגיים ואחרים בהליך?). יהיה מעניין אם בעוד שנתיים ידווחו על הקוהורט של 2000-2010 שהוא כאמור כמחצית מהנתונים. בכל מקרה, זה ללא ספק המחקר הכי מקיף על התופעה. ושמחתי שמישהו אשכרה קורא את המאמרים שקישרתי :) [[משתמש:Keren - WMIL|Keren - WMIL]] - [[שיחת משתמש:Keren - WMIL|שיחה]] 13:12, 16 ביוני 2019 (IDT)
+: תודה גנדלף על העריכות והניסוחים המוקפדים. ברשותך ערכתי עוד מספר תיקונים קלים: הורדתי את הביטוי "רקעים חברתיים" במשפט השני - זה מונח מעורפל ובעיני סוג של [[ויקיפדיה:כיצד להימנע מחמקמילים|חמקמילה]]. הרי בשום מקום לא נבדקו רקעים חברתיים ובכלל לא ברור למה הכוונה: רקע גזעי, סוציואקונומי, מערבי? הכתבה בהערת שוליים גם לא תומכת בניסוח הזה אלא רק בנושא הגילאים. העברתי את המשפט השני לפרק "מחקר". הורדתי את הביטוי "מהמין הביולוגי למין האחר" בנוגע למחקר בשבדיה - בתקווה שלא נצטרך לריב על הנושא... ודייקתי עוד טיפה לגבי המחקר בהולנד. אתה צודק כמובן שבמחקר בשבדיה כמחצית מהבקשות הן בעשור האחרון ועוד לא ידוע מה יהיה אחוז המתחרטים בקבוצה זו. אם לא מחשבים את הקבוצה הזו הרי שאחוז המתחרטים עומד על 4.3%, אך מצד שני נראה כי משנות השמונים אחוז המתחרטים הרבה יותר נמוך (אולי חלו שיפורים כירורגיים ואחרים בהליך?). יהיה מעניין אם בעוד שנתיים ידווחו על הקוהורט של 2000-2010 שהוא כאמור כמחצית מהנתונים. בכל מקרה, זה ללא ספק המחקר הכי מקיף על התופעה. ושמחתי שמישהו אשכרה קורא את המאמרים שקישרתי :) [[משתמש:Kershatz|Kershatz]] - [[שיחת משתמש:Kershatz|שיחה]] 13:15, 16 ביוני 2019 (IDT)
 דינדיא, עוד לפני שאמרת משהו לגופו של עניין התחלת עם התקפה אישית. כבר כתבתי למעלה שהקורא יכול להחליט בעצמו, לפי הנתונים היבשים, אם מדובר ב"שיעורים גבוהים ביותר של שביעות רצון", או שמא "שיעורים גבוהים מאוד מאוד מאוד", או מה שמתאים לו. אין לניסוח הסובייקטיבי במחקר חשיבות. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 13:06, 14 ביוני 2019 (IDT)