פרשת המימד החמישי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 27373340 של דגש חזק (שיחה) - בערך אין בסיס לקטגוריה זו
שורה 39: שורה 39:
[[קטגוריה:משטרת ישראל|*]]
[[קטגוריה:משטרת ישראל|*]]
[[קטגוריה:מבקר המדינה]]
[[קטגוריה:מבקר המדינה]]
[[קטגוריה:אבטחת מידע]]
[[קטגוריה:תעמולת הבחירות לכנסת]]
[[קטגוריה:ישראל: מאגרי נתונים]]

גרסה מ־13:49, 26 בפברואר 2020

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

פרשת המימד החמישי היא התקשרות שנערכה בין משטרת ישראל לחברת התוכנה "המימד החמישי" לביצוע עסקת רכש שלא על פי הנהלים המקובלים. הפרשה עברה לבדיקת פרקליטות המדינה לאחר שמבקר המדינה מצא אי סדרים בעניין. בפברואר 2020 החליט ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, שהמשטרה תקיים חקירה פלילית בפרשה.

ידיעה ראשונה על הפרשה פורסמה על ידי גידי וייץ בעיתון "הארץ" בפברואר 2019,[1] וזכתה להד רב משום שיו"ר הדירקטוריון לשעבר של החברה, בני גנץ, התמודד לראשות הממשלה (אף שגנץ אינו חשוד בפרשה[2]).

חברת המימד החמישי

המימד[3] החמישי הייתה חברת הזנק שהוקמה ב-2014 ופיתחה מערכות בינה מלאכותית ליישומי מודיעין צבאי, ממשלתי ואזרחי. היא הוקמה על ידי גיא כספי ודורון כהן, לשעבר בכיר ב"מוסד". בשיאה העסיקה החברה כ-100 עובדים במשרדיה בתל אביב-יפו. ב-2015 מונה בני גנץ ליו"ר מועצת המנהלים של החברה.[4] ב-2016 מונה רם בן ברק לנשיא החברה.[5]

החברה פיתחה מערכת שנועדה לנתח כמויות גדולות של נתונים ומידע גולמיים, הנאספים בין השאר על ידי גופי ביון ואכיפת חוק. סוגי מידע אלה כללו בין היתר הודעות טקסט, שיחות טלפון, צילומי וידאו, מיילים, מידע מעמדות ביקורת דרכונים, מאתרי קניות של כרטיסי טיסה, שימוש בכרטיסי אשראי, משלוחים ורשומות ברשתות חברתיות. המערכת עשתה שימוש בטכניקות של בינה מלאכותית כדי לנתח את המידע במטרה לאתר התארגנויות טרור ופשיעה.[5]

בסוף 2018 נסגרה החברה[6] בעיקר בשל הסתבכותו של האוליגרך הרוסי ויקטור וקסלברג, משקיע מרכזי שלה, שהיה אמור להשקיע סכום נכבד להמשך הפיתוח של מוצרי החברה. הממשל האמריקאי הטיל מגבלות על עסקאות עם וקסלברג לאחר שנודע כי קרן ההשקעות האמריקאית שבשליטתו העבירה תשלומים לעורך הדין מייקל כהן לצורך תשלום דמי שתיקה לשחקנית הפורנו סטורמי דניאלס.[7]

דו"ח מבקר המדינה

במרץ 2019 פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח העוסק במערך הרכש של המשטרה.[8] בין היתר, עסק הדו"ח בהתקשרות עם "המימד החמישי" (המכונה בדו"ח "חברה א'"). לפי הדו"ח, באוגוסט 2016, לאחר שהחברה הדגימה את יכולותיה בפני המשטרה, התקיים דיון של בכירי המשטרה בראשות המפכ"ל רוני אלשיך בהשתתפות בכירי החברה, בני גנץ ודורון כהן. בסוף הדיון הנחה המפכ"ל כי המשטרה תתקשר בהסכם עם החברה ללא מכרז. המבקר כתב כי "יש טעם לפגם בהשתתפות הנציגים הבכירים של חברה א' [המימד החמישי] בדיון האמור" (דו"ח המבקר, עמ' 119–120).

לפי הדו"ח, המשטרה והחברה החליפו טיוטות חוזה, בכפוף לאישור ועדת המכרזים של המשטרה וועדת הפטור באוצר, לגבי רכישת המערכת. במסגרת טיוטת החוזה הוסכם על ביצוע פיילוט למערכת, שתוקצב בסכום של ארבעה מיליון ש"ח, וכן שאם יצליח הפיילוט תרכוש המשטרה את המערכת ושירותים הקשורים בה בסכום של 50 מיליון ש"ח. ועדת המכרזים אישרה את ביצוע הפיילוט ונימקה את הפטור ממכרז בטענה שעריכת מכרז עלולה לפגוע בפעילות המבצעית של המשטרה. לצורך הפיילוט, שנערך ב-2017, רכשה המשטרה חומרה בסך 1.5 מיליון ש"ח (דו"ח המבקר, עמ' 120). המבקר העיר ששלבים אלה בוצעו מבלי שנעשתה פנייה לחברות טכנולוגיות נוספות, דבר שפגע ביכולתן להתחרות מול המימד החמישי וצמצם את מרחב התמרון של המשטרה במהלך המשא ומתן (דו"ח המבקר, עמ' 121-123).[9]

המבקר מצא שהנתונים שהציג מנהל הטכנולוגיות של המשטרה, לפיהם המימד החמישי קיימת ארבע שנים ויש לה חמישה לקוחות ביטחוניים, לא היו נכונים - החברה נוסדה בשנת 2014 ולא היו לה לקוחות ביטחוניים (דו"ח המבקר, עמ' 123–124).

לאחר הפיילוט נערכה המשטרה להמשך ביצוע הפרויקט ולצורך כך פנתה למשרד החשב הכללי, שקבע שיש צורך בפרסום בקשת הפטור כדי לאפשר לספקים נוספים להביע השגות, וכן יש צורך לבצע בדיקת שוק מעמיקה. המבקר העיר שעד מאי 2018, מועד הפנייה לנציגי משרד האוצר, לא בוצע סקר שוק מקיף (דו"ח המבקר, עמ' 125). הוא העיר גם שהמשטרה לא שיתפה את המשרד לביטחון פנים בשלבים הראשונים של בחינת מימון הפרויקט בעזרת משטרה זרה (מימון בשיטת G2G) (דו"ח המבקר, עמ' 125–126). עוד העיר שהמשטרה מסרה חלק מהקניין הרוחני של המדינה (כגון תורת לחימה) למימד החמישי, מתוך מחשבה שתמורתו תינתן למשטרה הנחה חד-פעמית בהתקשרות לביצוע הפרויקט, וזאת מבלי שערכו של הקניין הרוחני שנמסר הוערך כראוי (דו"ח המבקר, עמ' 126–129).

השלכות פוליטיות

בסוף 2018 נסגרה חברת המימד החמישי. בדצמבר אותה שנה הקים בני גנץ את מפלגת חוסן לישראל, ובפברואר 2019 מונה ליו"ר רשימת כחול לבן. פרסום דוח המבקר, חודש לאחר מכן, מפלגת הליכוד טענה שנעשה ניסיון להוציא כספים במרמה מהמשטרה, ודרשה מן היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית כנגד גנץ, כפי שנפתחו חקירות נגד ראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו. כחלק מקמפיין הליכוד הופצו טענות כזב לפיהן מתנהלת חקירה נגד גנץ, ושהחברה קיבלה 50 מיליון ש"ח ללא מכרז, ואף שגנץ כביכול שלשל לכיסו הפרטי 4 מיליון ש"ח.[10] זאת אף על פי שכנגד גנץ כלל לא התנהלה חקירה, 50 מיליון ש"ח הוא סכום העסקה שכאמור לא יצאה אל הפועל ו-4 מיליון שקל הוא הסכום שקיבלה החברה בעבור הפיילוט, ולא גנץ.[11] הליכוד גם ניצל את סגירת החברה כדי לטעון שגנץ אינו כשיר להיות ראש ממשלה אם חברה שבניהולו פשטה את הרגל,[12] אף שהחברה לא פשטה רגל, אלא נסגרה ללא חובות.[13]

בדיקת היבטים פליליים בפרשה

במרץ 2019 פנתה תנועת אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשה לפתיחת חקירה פלילית נגד רוני אלשיך, ולבדיקת מכלול האירועים בעניין ההתקשרות בין משטרת ישראל וחברת המימד החמישי.[14]

בנובמבר 2019 עתרה לבג"ץ עמותת "לביא - זכויות אזרח ומינהל תקין",[15] נגד פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בדרישה שתיפתח חקירה פלילית בעניין הפרשה. באותו חודש השיבה המדינה שחומרי החקירה נמסרו לפרקליטות ממשרד מבקר המדינה ב-22 באוקטובר 2019, והם ייבחנו לבדיקת ההיבטים הפליליים בפרשה.[16] בעקבות כך קבע בג"ץ שהעתירה התייתרה.[17]

ב-20 בפברואר 2020 הודיע ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד שהמשטרה תקיים חקירה פלילית בפרשה ושבמידת הצורך תעורב בחקירה גם המחלקה לחקירות שוטרים.[18][19] היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע שגנץ אינו חשוד בפרשה, ולכן אין צורך במעורבות של היועץ בחקירה.[2][20]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד גידי וייץ, המשטרה התקשרה עם החברה של גנץ בעלות של מיליונים ובלי מכרז, באתר הארץ, 15 בפברואר 2019
  2. ^ 1 2 טובה צימוקי, מנדלבליט הכריע מיד, מ"מ פרקליט המדינה היה נתון ללחצים פוליטיים, באתר ynet, 21 בפברואר 2020
  3. ^ אף שהכתיב המדויק של המילה 'מימד' הוא 'ממד', החברה נרשמה בשם 'המימד החמישי החזקות בע"מ', וכך היא מופיעה בערך זה.
  4. ^ הגר רבט, בני גנץ על הכוונת: NSO במגעים לרכישת המימד החמישי, באתר כלכליסט
  5. ^ 1 2 שגיא כהן, סטארט־אפ חשאי: רם בן ברק מונה לנשיא המימד החמישי, באתר כלכליסט
  6. ^ הגר רבט, הכישלון האזרחי של בני גנץ: חברת הממד החמישי נסגרת, באתר כלכליסט
  7. ^ טל שחף, ‏האוליגרך שהסתבך, דמי השתיקה לשחקנית הפורנו והקשר לטראמפ. הסיפור שמאחורי סגירת חברת הסייבר של בני גנץ, באתר גלובס
  8. ^ משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור, מערך הרכש במשטרת ישראל, 27 במרץ 2019
  9. ^ משה גורלי וירון דרוקמן, המבקר: חשש לפלילים ברכש משטרתי; החברה של גנץ קיבלה הקלות תמוהות, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2019
  10. ^ הליכוד מגיב לגנץ: "צבוע שמי שמתנהלת נגדו חקירה מטיף על ניקיון כפיים", באתר ynet, 27 בדצמבר 2019
  11. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏האם מתנהלת חקירה נגד גנץ על קבלת 50 מיליון שקל בלי מכרז?, באתר גלובס
  12. ^ עקיבא נוביק, האיחוד מוכיח שוב: בישראל יש "רק ביבי ו"רק לא ביבי" • פרשנות, באתר חדשות 13, 21 בפברואר 2019
  13. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏הספינים והתירוצים של הפוליטיקאים על המימד החמישי, ואיפה האמת, באתר גלובס, 24 בפברואר 2020
  14. ^ בקשה לפתיחת חקירה פלילית דחופה נגד מפכ"ל המשטרה בדימוס ולבדיקת מכלול האירועים בעניין ההתקשרות בין משטרת ישראל וחברת המימד החמישי, באתר תנועת אומ"ץ, 28 במרץ 2019
  15. ^ אתר האגודה
  16. ^ יעל פרידסון, הפרקליטות החלה בבחינת החומרים בפרשת "המימד החמישי", באתר ynet
  17. ^ בג"ץ 5359/19 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד התיישבות נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־28 בנובמבר 2019
  18. ^ אלי סניור, יאח"ה תתחיל בחקירת "המימד החמישי" לפני הבחירות, באתר ynet, ‏20 בפברואר 2020
  19. ^ הודעה מטעם הפרקליטות, 20 בפברואר 2020
  20. ^ מ"מ פרקליט המדינה: פרשת "המימד החמישי" עוברת לחקירת המשטרה; גנץ אינו חשוד, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2020