יוחאי מטוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפות (גלריה)
מ ←‏קישורים חיצוניים: תיקון פרמטרים
שורה 52: שורה 52:
* {{אתר רשמי|http:/yochaimatos.com/}}
* {{אתר רשמי|http:/yochaimatos.com/}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000360466|הכותב=דר' קציעה אלון|כותרת=ראש פתוח / תערוכה של יוחאי מטוס בגלריה דולינגר|אתר=גלובס|תאריך=16/12/2014}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000360466|הכותב=דר' קציעה אלון|כותרת=ראש פתוח / תערוכה של יוחאי מטוס בגלריה דולינגר|אתר=גלובס|תאריך=16/12/2014}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/יוחאי-מטוס/|הכותב=יוחאי מטוס|כותרת=למה חיסלתי את הקריירה שלי באמנות לטובת חיי הלילה|אתר=טיים אאוט|באפריל 2018}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://timeout.co.il/יוחאי-מטוס/|הכותב=יוחאי מטוס|כותרת=למה חיסלתי את הקריירה שלי באמנות לטובת חיי הלילה|אתר=טיים אאוט|תאריך=25 באפריל 2018}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־13:42, 19 באפריל 2020

יוחאי מטוס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 בנובמבר 1977 (בן 46) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בצלאל
תחום יצירה אמן חזותי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוחאי מטוס (נולד בשנת 1977 חי ועובד בתל אביב-יפו), הוא אמן רב תחומי ישראלי. מטוס החל את דרכו כאמן רחוב בעבודותיו עוסק במרחב ציבורי, מגדר ואור. בשנים האחרונות, בשיתוף עם האמן הבינתחומי חיים ויטלי כהן, ייסד מטוס את ליין המסיבות התל אביבי Kok Schok, שהפך לזירת אמנות, אופנה ופרפורמנס אלטרנטיבית עולה בחיי הלילה של תל אביב. בשנת 2018, מטוס ביקש לבצע עזיבה סופית מזירת האמנות העכשווית וממעמדו כאמן פעיל על ידי הכרזתו כ״אמן לשעבר״.

ביוגרפיה

מטוס, יליד 1977, סיים בשנת 2004 את לימודיו במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. את תחילת דרכו כאמן מטוס עשה כאמן רחוב, לאחר מכן עבר להציג בגלריות פרטיות ובמוסדות ציבוריים בארץ וברחבי הארץ והעולם.

פעילותו האמנותית

עבודותיו של יוחאי מטוס עוסקות בייצוג עצמי במדיום של צילום, פיסול ווידאו ומייצרים עומס של דימויים מהשפה הקווירית המורכבת מחומריות זולה ומתכלה דוגמת נאונים נצנצים ואריחי קרמיקה. הצבעוניות הקאמפית במופגן, הופכת את האסתטיקה הקווירית הצוהלת למפגן אנדרלמוסי הגובל בביזאר ומתרגמת לזהות גברית אחרת במרחב. התוצר הסופי מגולם בזוהָר תלוש ומרופט, המייצג את היפוכו הקוטבי של עיקרון הצבירה הבורגני. בפרויקט שלטי הרחוב התערב מטוס יחד עם מיכל מיכל צדרבאום. באתרים שונים במרחב הציבורי, וזאת באמצעות לבבות מפוקסלים שקישטו פינות רבות בעיר. העבודה "לב שבור" (2007), היא אחת מן ההתערבויות הפיראטית הבולטות שנוצרו בסדרה זו. העבודה מתעדת הרס של לב גדול שנבנה מאריחי קרמיקה אדומים בשדרות רוטשילד בתל אביב ואף הפך לנקודת ציון בעיר. כפי שתיאר זאת מטוס בראיון לדנה גילרמן בעיתון הארץ "ברחוב יש הרבה אנשים שאוהבים אמנות ולא יודעים את זה אפילו. חלקם פוחדים להיכנס לגלריות, אבל ברחוב הפחד הזה לא קיים"[1]

עבודותיו

עבודות רחוב

מטוס יצר שלטי רחוב קומיים, הדביק לב גדול מקרמיקה על המדרכה בשדרות רוטשילד ועל מדרגות בניין העירייה בכיכר רבין, וצייר ציורי רחוב שונים שחלקם עוד קיימים וחלקם דהו או נמחקו. בהתייחסות לעבודות הרחוב אמר שהוא שואף לגרום לצופה לחייך. "מה שתיארתי כחיוך של הצופה נולד בתקופה שגרנו בירושלים ולא ממש הסתדרנו עם העיר. חשבנו שאם ניתן לעיר מתנה אולי נסתדר יותר טוב".[2]

מאור עיני

מיצב תאורה שהוצב באכסדרה של תיאטרון ירושלים במהלך פסטיבל ישראל, 2017. באמצעות נאונים יצר מטוס דיוקן עצמי מוגדל שעסק בכוחו של היחיד במרחב.[3]

בראש ערוף - תערוכת יחיד

תערוכת יחיד (גלריה דולינגר, אוצרת דליה מרקוביץ', 2008) התערוכה עוסקת בציר המתח גברי-נשי. דימויי גבריות ונטייה מינית מנקודת מבט ביוגרפית. העבודות מתכתבות עם ייצוגים של אסתטיקה קווירית, טראש פופי ואמנות רחוב. פניו של האחר – פניה של האחרוּת – מתפקדים כאתר אותנטי, ייחודי, שהוא "מעבר לכול תיאור". הכוח הייצוגי הטמון בהם, מעניק חרך הצצה ייחודי אל נבכי "האני האותנטי", אך בה בעת הוא מרמז, כפי שעולה משם התערוכה, כי האותנטי מתקשה להתאקלם במערך הייצוגים הנורמטיבי. הפורטרטים נרקחו ברובם משברי איברים, קולאז'ים סוריאליסטיים, ציפוי לכה ונצנצים כחולים. לצד עבודות הדיוקן, ניצב נוף מפוברק המשמש כתפאורה של האירוע כולו. הנוף מורכב משני דולפינים מלאכותיים, ושקיעה בצבעי פסטל. הדולפינים שפוסלו מפורצלן, מזנקים אל ריק פרודי, כשהם נוטפים שכבה בוהקת של נצנצנים שהתקרשו. השפיכה הנוצצת, הכחולה, העצלה, של החומר המתכלה והזול, מעצימה את המתיקות הסכרינית המיוחסת לחיית המחמד הימית. כזהו גם הפוסטר הישן, המשחזר דימויים חבוטים של גלים מלטפים ושקיעה רומנטית. התמונה הכוללת מוסרת לצופה את "גן העדן האבוד", המתענג באירוניה גלויה על הבדיה האסתטית המפורשת שהוא חושף לראווה. [4]

השכלה

2001-2004 תואר ראשון בתקשורת חזותית, בצלאל - אקדמיה לאמנות ועיצוב

תערוכות יחיד

  • 2014: "Leftover Paradise" גלריה שפייר, תל אביב אוצרת: דנה גילרמן
  • 2012:"Background Sceneries” המוזיאון לאמנות עכשווית, סנטיאגו, צ'ילה
  • 2008: “בראש ערוף" גלריה דולינגר, תל אביב, אוצרת: דליה מרקוביץ'

תערוכות קבוצתיות

  • 2012: "Re:visiting Rockefeller”, מוזיאון ישראל, ירושלים, אוצרות: ינאי סגל וסאלי הפטל נוה
  • 2012: "שעת הקסם", מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד, אוצרות: יעל עמית
  • 2012: "נקודת מגע", מוזיאון ישראל, ירושלים, אוצרות: רננה רז
  • 2012: "ÜberKitsch", בית בנימיני, תל אביב, אוצר: רועי מעין
  • 2011: "בפנים", מוזיאון תל אביב ביתן הלנה רובינשטיין, אוצרת: טל לניר
  • 2011: "WONDERLAND", גלריה קו 16, תל אביב, אוצרת: סאלי הפטל נוה
  • 2009: "בבואת נרקיס", גלריה P8, תל אביב, אוצר: רון ברטוש
  • 2009: "כתם עיוור", מוזיאון פתח-תקוה, פתח-תקוה, אוצרות: כרמלה יעקובי וולק, עינת מנוף
  • 2008: "העורף", הביאנלה לאמנות עכשווית, מוזיאון הרצליה, אוצר: יהושע סימון
  • 2007: "הים האחר", בית האמנים, ירושלים, אוצרת: דליה מרקוביץ', קציעה עלון
  • 2007: "לא תִראו", גלריה אום אל פחם, אום אל פחם, אוצרת : מורן שוב
  • 2006: "חורשה זמנית", גלריה בית האדריכל, יפו, אוצרות: דליה מרקוביץ', נעמה מישר
  • 2006: "הווה עכשיו", רידינג 5, תל אביב, אוצרות: ד"ר טל בן-צבי
  • 2006: "יד רוחצת יד", גלריה בצלאל, תל אביב, אוצרות: אלונה רודה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דנה גילרמן, קיר אמן: יוחאי מטוס, באתר עיתון הארץ, ‏27/06/2008
  2. ^ יונתן אמיר, לא אני התחלתי עם האלימות, באתר חוסר סדר מאורגן, ‏25/06/2008
  3. ^ מאור עיני - יוחאי מטוס, באתר הבמה, ‏2017
  4. ^ דר' דליה מרקוביץ, דליה מרקוביץ על יוחאי מטוס – "בראש ערוף", באתר מתי שמואל, ‏06/07/2008