שיחה:הוועדה לבחירת שופטים – הבדלי גרסאות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עונה (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 27938763 של 79.183.13.153 (שיחה)
שורה 319: שורה 319:
בשנים 2013 - 2015 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: יצחק הרצוג ויצחק כהן (שניהם חברי האופוזיציה)
בשנים 2013 - 2015 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: יצחק הרצוג ויצחק כהן (שניהם חברי האופוזיציה)
בשנים 2015 - 2019 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: נורית קורן (ליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו)
בשנים 2015 - 2019 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: נורית קורן (ליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו)

מסקנה: מאז 1992 ואילך
4 פעמים קואליציה + אופוזיציה
פעם אחת רק קואליציה
פעם אחת רק אופוזיציה
פעמיים - מאותו צד של המתרס.


== ציטוט של פרופסור שמואל שילה ==
== ציטוט של פרופסור שמואל שילה ==

גרסה מ־20:59, 27 באפריל 2020

ביקורתו של עו"ד מרדכי הלר

העו"ד המכובד הזה, כתב מאמר בכתב העת "תכלת" למחשבה ישראלית. זו גם דעת כותבים רבים בכתב העת הזה, כמו אוולין גורדון, ואחרים. זו חוצפה להסיר את דעתו ולהותיר על כנה את דעתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ועוד בלי לכתוב "לשיטתו" כדי להפוך את הערך לבלתי מוטה.

ומה זה כתב העת הזה? גילגמש שיחה 07:29, 22 יוני 2006 (IDT)
למכובדים רבים יש דעה בנושא, ונראה לי שמוטב להסתפק בהצגת הדעות בקישורים החיצוניים (מלבד דעתו של מיכאל איתן, שהובעה בהיותו בתפקיד מאוד רלבנטי, וכללה ניסיון מעשי לשנות את המצב). דוד שי 07:30, 22 יוני 2006 (IDT)
סליחה, אבל מכון שלם הוא מכון חשוב מאד, וצר לי שאינכם מכירים אותו. אתם מסרסים את הביקורת, שהיא כל תכלית הסעיף. לא ברור מדוע החלטתם להשאיר את תמיכתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה. שני המכונים הם חוץ-פרלמנטריים, ולעיתים קרובות עובדים גם שם אותם האנשים (לדוגמא: פניה עוז-זלצברגר, ורות גביזון). יש להסביר את מהות הביקורת, ולא רק שחבר כנסת מסויים מביע אותה, ומהצד השני תמיכה של מכון חוץ פרלמנטרי והסבר מפורט. לדעתי, זו הטיה ברורה וחוסר אובייקטיביות. יש לזכור, שאת דעתו של המכון הישראלי לדמוקרטיה הבאתי בעצמי כשכתבתי את הערך, והדגשתי שהמצב הקיים נמצא בהצעת החוקה שלו.צב יבשה 07:36, 22 יוני 2006 (IDT)
ראיתי שדוד שי הסיר לחלוטין את הביקורת ואת התמיכה (ובכך, לצערי, סירס את הסעיף). מאוחר יותר, אמצא קישור לדעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואוסיף את דעתו ואת דעת מכון שלם.
יש מקום לציטוט של עמדות אחדות (ציטוט, ולא תיאור, פסקה לכל עמדה), שיציגו תמונה מאוזנת של הוויכוח. שירבוב דעתו של עו"ד הלר על דורית בייניש היה לחלוטין לא רלבנטי לערך זה. דוד שי 08:09, 22 יוני 2006 (IDT)
אני מקבל את הערתך. המשפט אודות בייניש היה מנוסח גרוע ולא במקומו. הכוונה המקורית של עו"ד הלר לא הייתה לטעון נגד בייניש, אלא לתת דוגמא לחוסר עקביות בעבודת הוועדה הגורמת לפראדוקסים (בתחילה נפסלה כבלתי מתאימה, לבסוף תשמש כנשיאה). מוטב היה להשמיט את העניין הזה. האם מוטב לצטט במדוייק במקום לסכם את הדברים?צב יבשה 18:32, 22 יוני 2006 (IDT)
בהבאת דעות, תמיד עדיף ציטוט על תמצות, בתנאי שניתן למצוא ציטוט קצר (פסקה, ולכל היותר שתיים), שמשקף היטב את הדעה. דוד שי 23:28, 22 יוני 2006 (IDT)
ערכתי מחדש את הדף, על פי הוראותיך. אני מקווה שהדבר נעשה באופן נכון (אני יקיפד חדש). כמה הערות: 1. הבאתי פסקה מהמבוא של מאמרו של עו"ד הלר, כפי שהצעת. 2. קישרתי בגוף הערך למאמר כפי שהוא מופיע באתר "דעת", כיוון ששם אין צורף ברישום לאתר, אך בקישורים למטה הבאתי קישור לאתר תכלת. עשיתי זאת על מנת שניתן יהיה לעיין במאמר בקיצור כאשר קוראים את הערך. אם דעתכם שונה, אשמח לתיקון. 3. כתבתי "בעקבותיו", כיוון שהתבטאותו של ח"כ איתן באה לאחר . מסמך רקע שהוכן עבורו בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהיה מבוסס בעיקרו על מאמרו של עו"ד הלר (לפחות דברי הביקורת שבו). גם מבחינה כרונולוגית הדבר נכון, וסביר שביקורתו של ח"כ איתן לא הייתה באה לעולם ללא מאמרו של הלר. אינני מבין מדוע להשאיר את המשפט המובן מאליו "אך לבסוף המבנה לא שונה", אך ראיתי שיש התנגדות להסרתו ולכן לא אסיר אותו.
באשר לדעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, לא מצאתי עדיין מאמר המביע את העמדה באופן ברור, למרות שאני בטוח שיש כזה. את הנימוקים אני מכיר היטב (והם הובאו כאן), אך את הציטוטים אביא בהמשך. צב יבשה 22:33, 24 יוני 2006 (IDT)
אני חושב שהמצב כרגע לא טוב. קודם כל גדול הציטוט כלל לא פרופורצונלי לערך ולדעות הנגדיות ומוגזם בגודלו. בנוסף, אני כלל לא מבין מי זה העורך דין הזה שהוא צריך להיות מצוטט בערך אנציקלופדי. האם הוא חוקר משפט מכובד ומוכר במשך שנים רבות בכלל מערכת המשפט הראוי לאזכור או עו"ד מתוסכל/סתם מישהו עם דיעה/סטודנט שנה ג'? לא כל מי שכותב מאמר, אפילו במכון תכלת, צריך לקבל כזה גודל של אזכור וציטוט באופן מוגזם. הערך במתכונותו הנוכחי מוטה מאד לרעת הוודעה במכוון ולטעמי אף בזדון ואני מתנגד לתוספת עד שקודם כל יסבירו לי מי זה שהעו"ד הזה ועד שיימצא איזון מתאים לערך. אסף 23:13, 24 יוני 2006 (IDT).
אינני מכיר את עו"ד הלר, אך כיוון שמרכז המידע של הכנסת מצא לנכון לצטט אותה בהרחבה [1], אין סיבה לפסול אותו. לאיזון, ראוי להביא ציטוט המציג דעה אחרת, התומכת במצב הקיים. אין לי ספק שתמצא גם חמישה ציטוטים כאלה. דוד שי 23:25, 24 יוני 2006 (IDT)
נו באמת - זה שעוזרת מחקר מצטטת עורך דין שהיא מצאה את המאמר שלו, לא אומר דבר עליו באופן ספציפי. זה עדיין לא משנה את דעתי בנושא. בכל מקרה, אנסה למצוא דיעה נוספת, כי כרגע הערך מוטה באופן קיצוני ומגמתי ולא ראוי בשום פנים. אסף 23:31, 24 יוני 2006 (IDT).

בחירת שופטים במדינות אחרות בעולם

פירוט ארוך של מדינות שונות בעולם וועדות למינוי שופטים במקומות אחרים כלל לא רלוונטי לערך. בערך של בית המשפט העליון אנחנו לא מכניסים פרקים שלמים על בתי המשפט העליון בשאר העולם - אין טעם לסקירה של כלל הועדות בעולם, בערך על הוועדה הישראלית. מי שרוצה שיכתוב ערך על וועדות למינוי שופטים בעולם. את הרעיון הכללי צריך לצמצם לשני משפטים ולחבר לפסקה לאחר מכן כדי שיהיה אפשר להבין את הבדלים בכלליות. אסף 12:11, 22 יוני 2006 (IDT).

לדעתי מה שאתה עושה הוא השחתה. ההשוואה למקומות אחרים בעוךם היא מאוד משמעותית לערך. יש לשחזר.
לא מדובר על מאמר משפט משווה של סטודנט שנה ג' למשפטים, אלא בערך אנציקלופדי. המידע מתאים לערך נפרד על וועדות למינוי שופטים בעולם, אך אין מקום לפירוט על המדינות השונות בתוך הערך של הוועדה הישראלית, אלא בקצרה, כפי שזה שולב בפסקה לאחר מכן. יש להבדיל בין מאמר אקדמאי לבין ערך אנציקלופדי הנוגע לנושא ספציפי. אם תרצה, אתה מוזמן לכתוב ערך על וועדות למינוי שופטים בעולם ואני אהיה הראשון שאתמוך במהלך. אין מקום לפירוט רחב כל-כך בערך הזה. אסף 14:29, 22 יוני 2006 (IDT).
הפירוט חשוב מאד על מנת להבין את ייחודה של הועדה למינוי שופטים. לאור בחינה של השינויים שערכת, נראה שיש לך עניין אידיאולוגי בהסתרת דעות מסויימות. להבדיל ממך, צב יבשה הביא את שתי הדעות. לכן יש לשחזר את ההשחתה שלך.
מפורט כבר כי במדינות אחרות יש נוהגים שונים ואין מקום לפרט מה קורה בכל מדינה בעולם. העריכה של המשתמש צב יבשה (שאני מניח שזה אתה, רק לא רשום), הייתה מוטת באופן קיצוני, וכעת הערך ניטראלי ופרופורציונלי לדעות השונות. שתי הדיעות מובאות בערך בצורת פירוט זהה, וכל פירוט יתר של צד אחד יטה את הכף באופן קיצוני - ובטח שאין צורך לפרט מה קורה בשאר מדינות העולם בפירוט רחב כל-כך, אלא מספיק בשתי שורות כפי שנעשה כעת - כפי שכתבתי, אפשר, ואף מומלץ לפתוח ערך נפרד על וועדות למינוי שופטים ברחבי העולם - אך פה זה בטח לא המקום לפרט הכל. אסף 14:44, 22 יוני 2006 (IDT).
אני תומך בעריכתו של אסף. גילגמש שיחה 14:41, 22 יוני 2006 (IDT)
אינני צב יבשה, ואינני, לצורך העניין אפילו אהרן ברק. אני מבקש שתתנצל גם בפני צב יבשה שאינני מתיימר לייצג. לא הסברת כראוי מדוע להסתיר מהציבור את המצב בשאר מדינות העולם, פרט לרמז שהדבר עלול לסייע לדעה מסויימת. ודרך אגב, אני מסכים עם ביקורתו של דוד שי על עריכתו של צב יבשה לגבי פירוט היתר בעניין דורית בייניש. אני מניח שלבסוף תוחזר גם דעתו של מכון שלם, שהשחתת. אם אתה רוצה, אתה מוזמן לקצר את הדעה המקורית שהסרת. כמו כן, אתה מוזמן גם לקצר את התיאור לגבי מקומות אחרים בעולם, אבל לדעתי כדאי להשאיר את שמות המדינות כרשימה. כל עוד לא קיצרת, אלא רק הסרת, זוהי השחתה.
אם אינך הוא, אני מתנצל על ההאשמה. בנוגע לעריכותך - אני עומד מאחורי כולן והסברתי אותן במפורש. אין מדובר בהסתרת המידע, כמו שמה קורה בשאר מדינות העולם פשוט לא צריך להופיע בערך על הוועדה הישראלית. האם צריך להופיע מה המצב בפרלמנט האמריקאי או כיצד מתפקדות הבחירות בלאוס בערך על הכנסת? אם אתה רוצה תפתח ערך נפרד על הוועדת למינוי שופטים בארה"ב. אני חוזר ואומר שלא מדובר במאמר אקדמאי או בעבודת משפט משווה, אלא בערך אנציקלופדי. הקביעה הלא ברורה שלך "אם לא קיצרת אלא מחקת זו השחתה" - זו פשוט אימרה שלא עומדת במבחן המציאות ולא ברור לי מאיפה המצאת אותה. כי אם אתה תוסיף לכאן עכשיו פסקה על פוקימון, היא תימחק גם כן ולא תקוצר. ללא קשר, אם תשים לב, הפסקה לא נמחקה אלא קוצצה וחוברה עם הפסקה לאחר מכן. אסף 14:59, 22 יוני 2006 (IDT).
אני מציע לבקש את דעתו של דוד שי בעניין אתמול הוא ערך את הערך ולא הסיר את הפסקה הזו. אם יתנגד, ואכו ניתן להוסיף ערך כגון ועדות למינוי שופטים בעולם, אני מציע שנבקש מהכותב המקורי של הערך (צב יבשה) לכתוב גם ערך כזה.
ומי כבודו שהוא מבקש פה דברים? מבחינתי אתה יכול להיות גם אותו משתמש מכובד ששכח להנכס לחשבון. גילגמש שיחה 15:23, 22 יוני 2006 (IDT)
לא התכוונתי לייצר ויכוח כזה... היה חבל לי על הערך שכתבתי, שהשקעתי בו זמן, שקוצץ באופן גורף למדי. כויקיפד מתחיל אין לי כל כוונה לייצר מחלוקת. כמו האלמוני, גם אני חושב שכדאי לשאול את דוד שי לדעתו. שוב, כוונת כולנו היא לייצר אנציקלופדיה. בואו לא נריב. צב יבשה 18:28, 22 יוני 2006 (IDT)
הערך לא נמחק - המידע עוד שמור בגרסאות אחרונות. ניתן להשתמש עוד במידע ואני אשמח לראות ערך חדש ונפרד שבוודאי יהיה מעניין לגבי וועדות למינוי שופטים שיעשה סקירה בין המדינות השונות ויסביר את ההבדלים. אשמח אם תבחר להרים את הכפפה. בברכה, אסף 20:26, 22 יוני 2006 (IDT).
אין לייחס משקל רב מדי לעובדה שערכתי את הערך ולא הסרתי את הפסקה. אני נותן כבוד רב לכותבים, ומשתדל לערוך בזהירות, ולקצץ רק במקום שהדבר מתבקש מאוד. בכל אופן, לאחר שקראתי את נימוקיו של אסף, הם נאים בעיני. את הקטע שהוסר אעביר מיד לערך שופט. דוד שי 22:40, 22 יוני 2006 (IDT)
תודה. לדעתי כדאי לקשר לערך הזה מתוך הערך הנוכחי, אך אשאיר זאת לויקיפדים מנוסים ממני. צב יבשה 23:03, 22 יוני 2006 (IDT)

המצב הקיים

הסעיף "המצב הקיים" נושא אופי של ידיעה עיתונאית, ולא טקסט אנציקלופדי. במיוחד מפריע לי "בוועדה בהרכבה הנוכחי, עם מינויה של ח"כ אורית נוקד כנציגת מפלגת העבודה" - ראוי לציין את כל תשעת החברים, ולא רק אחת מהם. דוד שי 23:26, 22 יוני 2006 (IDT)

עדיף בכלל להוריד את זה. גילגמש שיחה 23:28, 22 יוני 2006 (IDT)
גם אני מסכים - כרגע זה מנוסח כמו כותרת בעיתון ולא מתאים לערך. אם זאת, אולי יש מקום לציין בקצרה את תשעת החברים, כי הם לא משתנים בתדירות גבוהה. אסף 23:37, 22 יוני 2006 (IDT).

שם הערך

בעקבות שאלה של אסף בשיחת משתמש:אלמוג הצצתי בחוק יסוד:השפיטה ומצאתי בו את סעיף 4 שכותרתו "מינוי שופטים", ותחילתו "שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים". לפיכך נראה לי שהשם הראוי לערך הוא הוועדה לבחירת שופטים. גם גוגל מעדיף שם זה. דוד שי 17:28, 23 יוני 2006 (IDT)

כן, זאת גם הבדיקה שאני עשיתי לפני ששאלתי אותו את השאלה, אך אפשר לחכות עד שתהייה לו תשובה מוסמכת בנושא. אסף 17:30, 23 יוני 2006 (IDT).
הנה תשובה מוסמכת: זה השם המופיע באתר הרשות השופטת. דוד שי 17:34, 23 יוני 2006 (IDT)
אם כך, טוב ששינית את שם הערך. בברכה, אסף 17:36, 23 יוני 2006 (IDT).

שיטת הסיניוריטי

איך יתכן ששיטת הסיניוריטי לא מוזכרת בתהליך בחירת השופטים? הרי היא עשתה הרבה רעש לאחרונה? Assafn שיחה 09:46, 6 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

מקורות להרכב הוועדה

בשנת 2000 [2], בשנת 2002 [3][4], בשנת 2003 [5], בשנת 2005 [6][7], בשנת 2006 [8]. יחסיות האמת • ה' באדר ב' ה'תשס"ח 17:15:37

חוסר איזון בביקורת

יש חוסר איזון בענין התמיכה בשימור או בשינוי הרכב הועדה. יש שתי ציטטות נרחבות של המתנגדים ואין שום ציטטה של התומכים (למעט משפט קצר שאני הכנסתי שמציין את תמיכתו בעבר של פרידמן. אני מציע להוריד את הציטטה של הלר. הלר אמנם פרסם אותה בפורום מכובד וראוי להפנייה, אולם הוא אינו אדם ידוע וחיפוש בגוגל רק העלה את ביקורתו על בית המשפט העליון. הקטע המובא הוא גם פולמוסי למדי, על גבול הדמגוגיה. לא ברור מה הוא מוסיף על דברי פרידמן. (את ההפניה למאמר נשאיר). אלגוריתמיקאי - שיחה 00:21, 16 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

אני מתנגד, מוטב לאזן ע"י הבאת עמדת הצד השני ולא ע"י הצנעת הפולמוס בנושא. יחסיות האמת • י"א בניסן ה'תשס"ח 00:32:56
איזו הפתעה! יחסיות מתנגד! נמק מדוע ה*חזרה* על הביקורת במקום. אלגוריתמיקאי - שיחה 00:57, 16 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
גם אני מתנגד. אין כאן חזרה על הביקורת. יש כאן כמה טיעונים שונים. הלר מעלה סוגייה עקרונית הגורסת כי מתן כח רב מידי לגוף שאינו נבחר ע"י הציבור אינו דמוקרטי. טיעון זה הוא העיקרי בטיעוני המתנגדים. פרידמן מדבר על התוצאות בפועל של המבנה הנוכחי ועל הדרדרות איכות השופטים. מעמדו כממונה על מערכת המשפט הופכת את טיעוניו לראויים להצגה. אפשר לומר ששני בציטוטים משלימים אחד את השני: האחד מעלה פגם תאורטי במנגנון והשני מראה כי הפגם אכן מיתרגם לעיוות מעשי. אור יקרות - שיחה 14:19, 16 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
הבעיה בצורה הנוכחית שיש חזרה בין ההקדמה למה שהלר אומר ומצוטט בהרחבה. לא ברור מה ההצדקה לכך וגם לא ברור מדוע הציטוט כה רחב. הטיעונים ששל הלר הם מטעים למדי ("מורכבת ברובה מבכירי הממסד המשפטי") לאור העובדה שיש בועדה 6 נבחרי ציבור (שני שרים שני חכים שני נבחרי לשכה) לעומת שלושה שופטים בלבד. הציטטה הזאת לא עוברת שום מבחן סביר. אלגוריתמיקאי - שיחה 22:13, 16 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
ראשית "הלשכה" זו לשכת עורכי הדין שבהחלט ניתן להגדירה כחלק מבכירי הממסד המשפטי. יש לזכור ש"נבחרי הלשכה" הם אנשים שירצו יום אחד לשבת על כס השופט ורוצים יחסים טובים עם השופטים בועדה. שנית גם משקל של שלושה מתוך תשעה הוא אדיר. די לראות כי במדינה שלנו שולטת מפלגה בעלת פחות מרבע ממושבי הכנסת. אור יקרות - שיחה 21:18, 17 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אינטרפרטציה מענינת. ממתי נציגי הלשכה רוצים להתמנות לכס המשפט? חברותם של נציגי הלשכה בועדה היא אולי שערוריה שמשום מה לא מרבים לדבר עליה, אבל איך הכנסת אותם לממסד המשפטי? בכל מקרה מדובר במאמר ברמה נמוכה שיחודו הוא שהוא מהראשונים שתקפו את הנושא. זו אינה סיבה לציטוט נרחב כל כך שחוזר על דברי הפתיחה ואף מטעה. אלגוריתמיקאי - שיחה 23:05, 20 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
יפה לראות איך בשיחה אחת הצלחת לכתוב שהציטטה פורסמה "בפורום מכובד וראוי להפנייה" וגם "במאמר ברמה נמוכה". כפי שכתבתי קודם אין כאן חזרה. הסוגיה העיקרית שמועלית היא שתהליך הבחירה אינו ראוי למשטר דמוקרטי. אור יקרות - שיחה 13:16, 21 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
הפורום מכובד - המאמר לא. קורה ואין בכך סתירה. אתה באמת לא מבין את זה או שאתה עושה את עצמך? יש כאן חזרה על הפתיחה "התומכים בשינוי טוענים ששיטת הבחירה אינה מייצגת את הציבור אלא חלק קטן ממנו" שמנוסח בצורה מוצלחת יותר מהלר המתלהם. אלגוריתמיקאי - שיחה 13:23, 21 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
כיוון שעדיין לא הוסמכת כמבקר מאמרים, הרשה לי להתייחס יותר ברצינות לרמת הפורום מאשר להערכתך. אור יקרות - שיחה 22:48, 22 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
זו הערה שלא לענין ולא תורמת לדיון! דרכך לא תצלח אם תמשיך כך. ענה לענין! אלגוריתמיקאי - שיחה 23:40, 22 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

גם אם "משקל של שלושה מתוך תשעה הוא אדיר" ודאי ששישה הם יותר, וודאי ששלושה מתשעה אין בהם כדי להוות רוב, כפי שנטען במשפט. יוסאריאןשיחה 23:44, 22 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

גם ההקדמה ובה ההשוואה למדינות אחרות והקביעה בנוגע למניעיהם של הרוצים בשינוי הרכב הוועדה בתחילת הפרק אינם במקום. יוסאריאןשיחה 23:48, 22 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
ההשוואה למדינות אחרות מדויקת, והקביעה בנוגע למניעים היא לא קביעה - היא מוצגת כאחד מגורמי הרקע לביקורת ותו לא. יחסיות האמת • י"ח בניסן ה'תשס"ח 03:45:17
היה כתוב ש"לנוכח ההבדלים....קמו מתנגדים..." כאן זה אנציקלופדיה - אפשר להציג את עמדתם בסיוג ראוי ("לטענתם..."). יוסאריאןשיחה 09:56, 23 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

כל קטע הביקורת היה ארוך ומיגע. התחלתי בשינויים: ראשית ערכתי את פסקת הפתיחה, תוך אזכור קצר ביותר כי הגישות למינוי שופטים מגוונות והסבר על אלה המבקשים שינוי. ערכתי גם את הפסקה על פרידמן: אינני מוצא סיבה לצטט אותו (במיוחד לא עם חזרות) ובמקום זה סיכמתי את עמדתו (שהיא די שמרנית). אני מציע פשוט לזרוק את הפסקה של הלר שלא מוסיפה דבר, ואז לא יהיה צורך להזכיר את פרידמן המוקדם לאיזון. אלגוריתמיקאי - שיחה 04:28, 23 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

האם מישהו מתנגדלהורדת הציטוט הארוך מהלר, לנוכח העריכה החדשה? אלגוריתמיקאי - שיחה 03:08, 28 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אני תומך, לא מתנגד. יוסאריאןשיחה 09:30, 28 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]
אני מתנגד. ואם אני לא טועה כבר שאלת בעבר ונענית שיש עוד מתנגדים. אור יקרות - שיחה 13:39, 2 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אתה קורא את דף השיחה לפני שאתה עונה? הדיון התחיל בסעיף הנוכחי. ביינתיים עבר הערך שינויים. ארבעה ויקיפדים השתתפו בדיון עד כה. שניים הביעואת תמיכתם בהורדת הציטטה. אתה (אור יקרות) הבעת את התנגדותך, ובתחילת הדיון יחסיות אמר שהוא מתנגד. מה דעתך על פרפרזהקצרה של טיעונין שלהלר במקום ציטטה מתלהמת ולא מייצגת במלואה את עמדתו (הוא מציע שיטה דומה לאמריקאית)? אלגוריתמיקאי - שיחה 15:40, 2 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
לדעתי הציטוט של הלר קולע בתמציתיות לכמה מרכיבים מהותיים בבעיה. המשפט הראשון הוא למעשה לב הבעיה: מבנה בית המשפט העליון (וספציפית הליך בחירת השופטים) מנוגד לערך היסודי של הדמוקרטיה, איזונים ובלמים (לא לתת כח רב מדי בידיים מועטות מדי). המשפט השני מדבר על כך שמינוים של השופטים הוא לכל החיים וללא ביקורת (למעט מקרים באמת קיצוניים של שחיתות). אני יכול להכים על כך ששאר הפסקה מורחבת מעט, אך המשפט האחרון: "בישראל הרשות השופטת ממנה את עצמה" הוא תמצות (נחרץ לשיטתי ומתלהם לשיטתך) של הדברים. אני לא מוצא (וניסיתי) דרך להחליף את הקטע במשפט שכולל את כל המרכיבים האלו. אור יקרות - שיחה 22:34, 2 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
זאת הבעיה - זו דעתך. החלק הזה בערך מציג פולמוס. פולמוס הוא דבר שיש להציג בזהירות ובאופן נייטראלי. כרגע המצב הוא שהפולמוס מוצג באופן מוטה לצד הרוצים בשינוי הרכב הוועדה. גם מבחינת מיקום בטקסט (ראשונים), גם עושים רושם של רוב גדול ("קמו מתנגדים..." להרכב הוועדה, אולם "לעומתם תומכים" זה וזה... משמע - המתנגדים מונים אנשים רבים שאין למנותם והתומכים, הם כולם מאוזכרים - שלושה), והן בהקף הטקסט המוקדש להם. זה בלתי נסבל. יוסאריאןשיחה 10:12, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
לא אתנגד לשינוי ניסוח שנראה לך מגמתי (כמו "קמו מבקרים"). הדיון כאן הוא בנושא שונה. הטיעון של הלר הוא הטיעון המרכזי כנגד השיטה הנוכחית. עדיף לצטט אדם במפורש מאשר לכתוב "המתנגדים אומרים" מול "התומכים אומרים". יש כאן ציטוט רלוונטי שנלקח (כפי שאלגוריתמאי מעיד) מפורום מכובד. אור יקרות - שיחה 10:52, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

הבהרה

בעניין העריכה הזו - כאשר אנו אומרים "אלמוני אמר כי בעקבות א' יש לעשות ב'" אנו מכירים במשתמע בנכונותו של א'. מכיוון שכאן א' נתון במחלוקת, אין להציג את הדברים כך. יוסאריאןשיחה 10:37, 29 באפריל 2008 (IDT)[תגובה]

"התלהמות"

כאן נמחק ציטוט של שר המשפטים הנוכחי ביחס לוועדה לבחירת שופטים, בטענה שזו אינה דעה אלא "התלהמות". איך יודעים? עוזי ו. - שיחה 15:36, 2 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

זה פשוט מאד. כשזה לא מתאים להשקפת עולמו של המוחק זו התלהמות. לגופו של ענין, מדובר בציטוט של שר המשפטים שיש לו חשיבות עליונה בהבנת הביקורת על הליך בחירת השופטים. המצוטט הוא האישיות הבכירה ביותר במערכת המשפטית, ואין לפטור את דבריו כהתלהמות רק כיוון שאינם נעימים לאוזן. ספציפית לגבי הציטוט הנוכחי, איני רואה כל התלהמות באמירה שגם השופטים הם בני אדם בעלי אג'נדה ובעלי אינטרסים. אור יקרות - שיחה 21:59, 2 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אור יקרות דבריך הם חוצפה ופוגעים באפשרות לדיון ראוי. אם תמשיך כך תחסם! אלגוריתמיקאי - שיחה 22:34, 3 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אלגוריתמאי, איומים אינם הדרך לשכנע אחרים שדעתך נכונה (וגם לא לסתום להם את הפה). המחיקה שלך לא היתה ראויה ובודאי לא התירוץ.אור יקרות - שיחה 08:41, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
איך יודעים שזו התלהמות? קוראים את המשפט...
הבעייה בנושא הזה היא להפריד בין ניתוחים והצעות של אנשים שונים (הלר ופרידמן) ובין הערכות לא מבוססות שלהם, בודאי כשהן מלוות בהתפרצויות מסוג זה. פרידמן אדם בעל משקל אינטלקטואלי ובעל השפעה, לפחות כיום, ובודאי שכדאי להזכיר את דעתו. זה עדיין לא אומר שיש טעם לצטט אותו מילה במילה בהקשר שאינו קשור ישירות להצעה להרכב הועדה. בקשר להלר, כאמור, הוא אלמוני לחלוטין, לא מצאתי עליו כל מידע (מי מכיר, מי יודע?), הרי כדאי רק להזכיר את הצעתו לשיטה דמוית השיטה הפדרלית בארה"ב - ראש הממשלה מציע והכנסת מאשרת. אלגוריתמיקאי - שיחה 22:31, 3 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אלגוריתמאי, ייתכן שנפגעת מדברי ועל כן אנסחם בדרך "דיפלומטית" יותר. הדרך לשפוט מקורות וציטוטים חייבת להיות אובייקטיבית. הפרמטרים האובייקטיביים הם חשיבות האישיות, הגוף או הפורום המצוטט. כמו כן פרמטר הכרחי הוא רלוונטיות הציטוט (אשמח לשמוע עוד פרמטרים). כשאתה כותב על ציטוט שהוא "התלהמות" או "ברמה נמוכה" השאלה הראשונה שעולה לי לראש היא "מי שׂמךָ‏?". הציטוט עומד בכל קריטריון והוא ראוי להיכלל, ולכן ההיתלות בתרוצים לא אובייקטיביים היא מאד בעייתית. אני מכבד את טעמך וסלידתך מדעותיהם של המצוטטים, אך אני איני חש כמוך, גם לגבי התוכן וגם לגבי הסגנון. אור יקרות - שיחה 08:40, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
לעוזי - כדאי להציג בתמצית את עמדת הצדדים ולא להיסחף ולהעביר את הפולמוס לערך. לכל צד טענות רבות, שונות ומגוונות, מטרת הערך להציג תמצית שלהן ובמקרה זה - פחות להציג את הטענות ויותר את תכנית הפעולה והפעולות שבוצעו כדי לקדם אותה. ערך אנציקלופדי שומה עליו להתמקד בעובדות היבשות ולא בדעות וטענות לא מבוססים של צדדים לויכוח. יוסאריאןשיחה 10:17, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

באיזו מדינה?

האם שם הערך לא אמור להיות הוועדה לבחירת שופטים בישראל, או לפחות הוועדה לבחירת שופטים (בישראל)? להזכירכם, זו לא ויקיפדיה הישראלית. ברי"אשיחה מבן הטבע לאב הידע • כ"ט בניסן ה'תשס"ח • 10:16, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

הדיון בשינויים

הדיון בשינויים בהרכב הועדה מתפרס על שני סעיפים שונים דבר המקשה על קוהרנטיות. לכן אני מבקש מכולם לכתוב פה את דעתם.

ערכתי את הסעיף כשהפתיחה כוללת את תמצית הנימוקים בעד ונגד השינויים ומזכירה מה נעשה במדינות אחרות. אחר כך שתי הצעות לשינויים: של הלר ושל פרידמן ואחר כך איזכור המתנגדים לשינוי, תוך פירוט של ברק. לבסוף על הנסיונות הפוליטיים לשינוי שכשלו.

הפסקה שהיתה מצוטטת מהלר פשוט לא הייתה במקום. היא לא הבהירה מה עמדתו ומה הצעתו אלא נתנה ציון לבית המשפט העליון. מה זה מוסיף לערך? הציטטה על הפוליטיות של שופטי בית המשפט העליון של פרידמן אף היא לא קשורה במיוחד לנושא. מה היא מוסיפה לדיון? אלגוריתמיקאי - שיחה 16:51, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

זו השיחה הרביעית באותו נושא שאתה פותח. כתבתי את דעתי למעלה ויש עוד מתנגדים חוץ ממני. אם אתה רוצה תאחד את כל הדיונים לדיון אחד ותמשיך משם. אי אפשר כל פעם לפתוח את הדיון מחדש כאילו לא דשנו בו מכל צד אפשרי. כרגע יש גרסה יציבה שמכילה את הציטטה של הלר וגם ציטוט קצר של פרידמן. עד שלא תהיה הסכמה אל תשנה זאת. אור יקרות - שיחה 20:25, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
שחזרתי לגרסה האחרונה שמסכימים עליה, שהיא מיוני 2006. נא להצדיק כל שינוי ממנה.
העבודה אתך קשה עד מאוד. השיחה מעולם לא הסתיימה, נתתי לך הזדמנות להגיב ואתה התייחסת כאילו השיחה הסתיימה ואני מתחיל חדשה. להכרך אינני היחיד התומך בהורדת הציטטה המשונה מהלר. נוסף אתה מפקפק ביכולת שיפוטי ולא ברור מה האלטרנטיבה שאתה מציע. אלגוריתמיקאי - שיחה 20:31, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
בורר? משתמש:מגיסטר, משתמש:הראל או משתמש:odedee מקובלים עלי. יוסאריאןשיחה 21:46, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
כל השמות מקובלים. אני מציע שעד סוף הבוררות נשמור על הגרסה המיושנת, שאיננה מתיחסת כלל להלר או פרידמן. אלגוריתמיקאי - שיחה 23:08, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אנו מצטרפים להתנגדות של אלגוריתמיקאי להוספת פרק רחב כל כך שדן בביקורת על הוועדה. פרקי ביקורת צריכים להיות קצרים ומתומצתים יחסית לשאר הערך, אחרת הערך מקבל נופך של מאמר עיתונאי. מלמד כץשיחה 23:15, 4 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אני מסכים לבוררות. נשאל את משתמש:מגיסטר. עד אז הגרסה שתוצג תהיה זו שתכיל את הציטטה של הלר ושל פרידמן, כיוון שגרסה זו היא הגרסה היציבה. אנא הפנו אותי למקור המתאר את הליך הבוררות. אור יקרות - שיחה 00:16, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
הגרסה היציבה בהתייחס לנושאים שבמחלוקת היא הגרסה של יונידהבוט ממרץ 2007. זה אמנם נחמד שאחרי יותר משנה אלג' מחליט להתנגד לתוספת, אבל מה לעשות - היא הגרסה היציבה. יחסיות האמת • ל' בניסן ה'תשס"ח 05:19:38
כבר יותר משנה שהנושא נידון פה, וראה את ראשית דף השיחה. בעניין הבוררות - ויקיפדיה:מלחמת עריכה. יוסאריאןשיחה 08:44, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
ביקשתי ממגיסטר להיות בורר בנושא. בינתיים נקבע שהגרסה היציבה היא זו מ 15 באפריל (למען הסר ספק, אין הדבר מעיד על תוצאות הבוררות). אני שטחתי את טיעוני בקצרה והשארתי הודעה לאלגוריתמיקאי. כמו כן ביקשתי מירון, שהגן על הערך בגרסה שאלגוריתמיקאי השאיר אותו לבצע את העדכון הזמני. אור יקרות - שיחה 09:55, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

כתבתי את עמדתי בדף השיחה של מגיסטר. אחת הדרכים המהירות להבין את המחלוקת היא לראות את הצעתי לעומת איך שאור יקרות רצה, לפני שהחלתי בעריכותי, שהסעיף יהיה כתוב. אלגוריתמיקאי - שיחה 17:35, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

אלגוריתמיקאי מנסה להטעות ולהציג את דעתי בצורה מסולפת. אלגוריתמיקאי מנסה להביא מצג שווא כאילו אני מעוניין להראות רק את הביקורת ולהעלים את התומכים. בפועל אשמח על כל ציטוט של תומכים שמחדד את הדיון בסוגיה. אני בהחלט מתנגד למחיקת ציטוטים שתורמים להבנת הנושא (ובפרט את הציטוט של הלר שיש בו כמה מרכיבים חשובים). לדוגמא הגרסה הזו מכילה את עמדות שני הצדדים. אלגוריתמיקאי, אבקש שלהבא לא תנסה לשים מילים בפי. אור יקרות - שיחה 18:36, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

הייתי שמח אם הבוררות היתה מתיחסת גם להערותי, בעיקר לגבי פסקת הפתיחה בערך (הגרסה הרחבה) שאותה אני מבקש להסיר כליל. יוסאריאןשיחה 19:31, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

פסקת הפתיחה

יוסאריאן אמר כי אינו מסכים לפתיחה, ואני מציע כי נדון בה. אלגוריתמיקאי - שיחה 19:34, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

אופי המינויים לשופטים שונה במדינות שונות, ונע מאלה הרואים בשיפוט מקצוע ותחום התמחות אותו רוכשים בלימודים לאלה הרואים במינוי כנעשה על בסיס אידאולוגי ופוליטי המייצג את רצון העם. גם השיטות למינוי שופטים שונות, לעתים הרשות המבצעת היא שממנה ולעתים יש ועדה המורכבת מנבחרי ציבור. לעתים ממונות גם ועדות קטנות על בסיס שונה, כאשר מדובר בערכאות נמוכות.

מכיון שחלק גדול מהטיעונים לשינוי מדבר על אימוץ שיטות מארצות אחרות יש מקום להזכיר את המגוון וממה הוא נובע (או הפוך)
1. בניגוד לדעתך אני סבור שלא "חלק גדול מהטיעונים לשינוי מדבר על אימוץ שיטות מארצות אחרות", כי אז הטיעונים חלשים משהו ("יש לשנות כי אחרים עושים אחרת...") אלא זה צד יותר פולמוסי בטיעונים שבא לענות לחששות של הצד שמנגד מתוצאות שליליות של השינוי.
2. לגופו של עניין - פירוט הנעשה במקומות אחרים. יכול להיעשות בפרק אחר, או בערך נפרד. בפרק זה אפשר, תוך שמציגים עמדה של מישהו לציין שחלק מטיעוניו הם כי המצב שונה במדינות אחרות (לציין באיזה). ההקדמה הזו מניחה שיש לשקול את המצב במדינות אחרות כדי לדון בנושא. עניין אחרון אך עיקרי הוא שהיא מאוד כללית ולא אומרת בעצם כלום - יש ככה ויש אחרת, למה זה רלוונטי? יוסאריאןשיחה 20:10, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
הצגת ביקורת ללא אלטרנטיבה היא חלשה בעצמה. האלטרנטיבה כאן חשובה במיוחד כיוון שהיא מכילה רעיון שונה מאד ממה שקורה בארץ, כששופט הוא פוליטיקאי בהגדרה. העובדה שיש מדינות שמשתמשות באלטרנטיבה מראה כי הדבר ישים ומעשי ולא תלוש מהמציאות. אולי כדאי להזיז את האלטרנטיבה לסוף? אור יקרות - שיחה 20:32, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

לשיטה הישראלית לבחירת השופטים קמו מבקרים, התומכים בשינוי וטוענים ששיטת הבחירה אינה מייצגת את הציבור כיאות, וכי כאשר בית המשפט העליון דן בנושאים הנתונים במחלוקת פוליטית הדבר פוגם בעקרונות הדמוקרטיה. המתנגדים לשינוי חוששים שיביא לפוליטיזציה יתרה של הוועדה ויגרום לבחירת שופטים על פי דעותיהם הפוליטיות ולא על פי כישוריהם המקצועיים.

זה תמצות הדיון בנושא, עם פירוט מסוים למטה
זה חלק סביר בעיני. אולי כדאי להתחיל ממנו ולוותר על הפסקה הראשונה. יוסאריאןשיחה 20:11, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אני לא רואה שום סיבה להשמיט את ההשוואה הבינ"ל, גם התומכים עושים בה שימוש (הטענה שבאנגליה אימצו באחרונה חלק מהשיטה הנהוגה בישראל).
אדרבא, יש מקום להרחיב על ההשוואה הבינ"ל ולהביא את נימוקו של אהרן ברק שאומר בתמצית שבתרבות הפוליטית המערבית זה בסדר שהפוליטיקאים ימנו שופטים אבל בתרבות הפוליטית הפרימיטיבית בישראל (וגם בארה"ב) אסור להרשות כזה דבר, ולראיה פסיקות ביהמ"ש העליון האמריקאי הפוגעות בזכויות אדם כבדבר גואנטנמו. באופן כללי, מדובר בדיון ציבורי ואקדמי חוצה גבולות ונרחב ביותר שלא ניתן להגזים בהרחבה עליו. יתכן שיש מקום גם לפהניה לערך מורחב בנושא. יחסיות האמת • ל' בניסן ה'תשס"ח 20:37:52

בוררות

הועבר משיחת משתמש:Magister

שלום משתמש:מגיסטר. האם תוכל לשמש כבורר ביני לבין משתמש:אלגוריתמיקאי בערך הוועדה לבחירת שופטים‏? המחלוקת היא בפסקה הדנה בביקורת שיש על השיטה הקיימת. משתמש:אלגוריתמיקאי מנסה זה זמן רב למחוק ציטוטים מהפסקה בטענות שונות. היום הוא אף טען שהגרסה שבה הוא מחק את הציטוטים (לפני שבוע וחצי) היא הגרסה היציבה, למרות שהציטוטים קיימים כבר יותר משנה בערך. טיעוני הבסיסיים הם:

  • מחיקת הציטוטים תשאיר את תת הנושא מעוקר בנוסח "המתנגדים חושבים" ו"התומכים חושבים" ללא ביסוס המראה מי חושב מה.
  • יש ציטוטים לעמדה הנגדית, מחיקת צד אחד פוגעת באיזון הראוי.
  • העובדה שהציטוטים בערך כל כך הרבה זמן מעידה על ההסכמה עליהם.
  • הציטוטים הם ראויים וחשובים (האחר הוא של שר המשפטים והשני מכתב עת שאלגוריתמיקאי עצמו מודה שהוא ראוי)
  • הציטוטים רלוונטיים. יש בהם טיעונים שונים כנגד השיטה הקיימת.

הטיעונים המלאים בעד ונגד נמצאים בדף השיחה. נראה כאילו הגענו למבוי סתום ואנו זקוקים לעזרת בורר. תודה, אור יקרות - שיחה 01:34, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

שלום אור יקרות. אשמח אם גם אלגוריתמיקאי ישטח כאן בתמציתיות את עיקרי דבריו. בשלב זה אקבע, לצרכי הדיון בלבד, שהגרסה היציבה היא גרסת 15 באפריל 2008 - אבל זוהי סוגייה משנית לחלוטין, שתחולתה למהלך הדיון בלבד ואין בכך לומר שיש לה עדיפות כלשהי על כל גרסה אחרת. עדיף למקד את הדיון במה יהיו פניו של הערך מכאן ואילך, ולא במה היו פניו אי אז בעבר. מגיסטרשיחה 08:54, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
תודה, אשאיר לו הודעה בדף השיחה וגם בדף השיחה הנדון, כדי שעוד משתמשים יהיו מודעים להליך. אור יקרות - שיחה 09:40, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

אני סבור כי צריך לכתוב בקצרה על ההצעות השונות לשינויים בדרך מינוי השופטים והרקע לכך. את הצעתי ניתן לראות כאן. אינני מוצא טעם בציטוט ארוך מתחילת המאמר של מרדכי הלר. הציטוט הוא פולמוסי ומטעה (בקשר לרוב בוועדה לממסד המשפטי) ומכיל את דעת הכותב על ביה"מ הנוכחי (או ב-1999) ולא כולל כלל את הצעתו לשינוי. (מרדכי הלר איננו דמות ידועה שיש טעם מיוחד בהזכרת דעתה - כדאי פשוט לומר מה הוא מציע). בקשר לפרידמן, כאמור בדף השיחה, הוא אדם משמעותי, ולכן יש לכתוב את הצעתו לשינויים בועדה. אבל אינני מוצא טעם לציטוט כי השופטים מתנהגים כפוליטיקאים. ברור שזה נכתב כדי להתפלמס איתם (ואז צריך להזכיר שלא הרבה שנים קודם לכן הוא כתב כי הליך מינוי שופטי העליון נחשב לאחד הטובים והמאוזנים מסוגו). בין אם הם מתנהגים כפוליטיקאים (ומי לא מתנהג כך) ובין אם הדבר גרם נזק לתדמיתם - הדבר לא מאוד קשור להצעה.

אפשרויות לשינוי או תוספות:

  • בהצעתי יש ציטטה קצרה של אהרן ברק. אפשר לנסות ולנסח במילותינו, אבל הציטטה קצרה והניסוח של ברק הוא לא רע, כך שאינני מוצא לנכון לעשות זאת.
  • אפשר להזכיר כי בפועל השפעתם של שלושת השופטים בוועדה גדולה, למרות היותם מיעוט (שלושה מתשעה), בגלל יציבותם ובגלל שהאחרים מפוצלים (זו גם אחת הנקודות של הלר, אבל בהחלט אפשר להתייחס לכך שהשפעתם גדולה כעובדה). אלגוריתמיקאי - שיחה 17:23, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
זו הגרסה האחרונה אליה הגענו לפני השינוי של אלגוריתמיקאי, ואני חושב שהיא סבירה. יש בה את הציטוט של ברק מצד אחד ומצד שני ציטוט של הלר וציטוט מקוצץ של פרידמן. לדעתי כל אחד מהציטוטים מוסיף משמעותית לדיון. כמובן שלא אתנגד להוספת ציטוטים התומכים בעמדת ברק. אור יקרות - שיחה 18:51, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
כפי שציינתי, הציטוט מהלר רע בעייני ואין לו הצדקה (אפילו כמייצג עמדת הלר). אלגוריתמיקאי - שיחה 19:00, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
מכיוון שגם אני השתתפתי בחלקים מהדיון, אוסיף שגם גרסתו של אלגוריתמיקאי לא מקובלת עלי. כל הפסקה הראשונה מהווה הקדמה המקבלת הנחות סמויות של צד מסוים בדיון. הגרסא האחרונה שהציג כאן א"י נראית לי סבירה יותר, אם יוסר ממנה הציטוט של הלר. יוסאריאןשיחה 19:14, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
האם הכל פרט למשפטי הפתיחה מקובל עליך? בו נדון בהם בדף שיחת הערך. אלגוריתמיקאי - שיחה 19:25, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אני שם. יוסאריאןשיחה 19:32, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
גם אני השתתפתי בדיון ואני מתנגד להסרות של אלג' ויוסאריאן שהופכות את הערך ללא-נייטרלי בעליל. יחסיות האמת • ל' בניסן ה'תשס"ח 20:28:52
סליחה שאני מטריד בזוטות, אך כרגע הערך עדיין מוגן בגרסה הלא יציבה. ניסיתי לבקש ממשתמש:ירון עזרה (כיוון שהוא הקפיא את הגרסה) אך בקשתי לא התקבלה. אור יקרות - שיחה 20:54, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

דבר הבורר

באופן כללי אני נוטה לכיוון עמדתו של אלגוריתמיקאי, ורואה בהכללת הציטוטים (הלר, פרידמן, ברק) בגוף הערך הכברה מיותרת של מלל פולמוסי. זאת ועוד – הצגת כל ציטוט בפסקה נפרדת משלו, ועוד בהזחה, מעניקה לציטוטים אלו הדגשת יתר מופרזת, עד כי בגרסאות עבר אחדות נדמה שדברי המובאות הללו הפכו לעיקר הפרק והטקסט של כותבי ויקיפדיה להערות שוליים עליהם, במקום ההיפך.

על כן, אקבע בשלב זה כי הפרק "שאלת הרכב הוועדה" בערך יהיה ללא פסקאות ציטוט, מאף אחד מן הצדדים. הוא יכלול הצגה מלאה והוגנת של עמדות הצדדים בלשונם של עורכי ויקיפדיה, בליווי הפניה לדבריהם המלאים בלשונם של המתפלמסים הנ"ל כמראי מקום בהערות שוליים. ניתן, במידת הצורך, לכלול במרכאות משפט קצר, ביטוי או מטבע לשון בלשונו של פלוני הטוען טענה, כחלק ממשפט בערך העוסק בדבריו (אך לא ציטוט של פיסקה שלמה או רצף משפטים, ולא בהזחה), וגם זאת – רק אם יש בכך משום סיוע אמיתי להבהרת עמדתו לקורא הערך.

אבקש, כשלב ביניים לא סופי, מאלגוריתמיקאי להציג בערך גרסה עדכנית של של הפרק המדובר, הלוקח בחשבון את דברי לעיל, וגם את ההערות השונות שהובעו כאן, בהגינות ואיזון מקסימליים. לאחר מכן אשמע הערות נוספות של המתדיינים במידה ויהיו, ונדון בהם לגופם. אינני קובע בינתיים כי גרסתו, הקודמת או הבאה, של אלגוריתמיקאי היא ניטראלית לחלוטין, אבל היא מהווה בסיס טוב לדיון, ובהיעדר הציטוטים ימוקד הדיון בניסוח הוויקיפדי של הערך ולא באיזה ציטוט של מי יש לכלול ובאיזה אורך ומשקל. אני משחרר את הערך לעריכתו של אלגו', ואבקש שלא להיכנס למלחמת עריכה ושחזורים אלא לדון כאן. מגיסטרשיחה 23:38, 5 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

עריכתי

אני רואה שאור יקרות כבר התחיל לערוך, אף שלא הודעתי על סיום. העריכות שלו מנוגדות לרוח הבוררות, ויפה עשה יוסאריאן כששחזרן. אלגוריתמיקאי - שיחה 11:28, 6 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

הוצאתי את ההשוואה למדינות אחרות מהמחלוקת וההצעות לשינוי, אבל, כפי שיוסאריאן כתב, הסעיף כרגע דל. נא לחוות דעתכם. אלגוריתמיקאי - שיחה 12:08, 6 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

איני מבין מהיכן הקביעה שהשינוי שלי מנוגד לרוח הבוררות? אור יקרות - שיחה 12:14, 6 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
כפי שכתבתי קודם, הגרסה שאתה מציע מעוקרת וכמעט שאין בה התייחסות לביקורת. הדגש העיקרי הוא על האלטרנטיבות. יש כאן נסיון להעלמת התוצאות השליליות של השיטה הנוכחית. אור יקרות - שיחה 12:20, 6 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אכן כך, מעבר לשלילת פסקאות ציטוט מגיסטר לא נטה בדבריו לצד זה או אחר של הוויכוח, וטוב שכך. יחסיות האמת • א' באייר ה'תשס"ח 16:53:07

תבניות השלמה: יש כרגע שתיים: אחת על ההשוואה עם מדינות אחרות - מסיבות ברורות. השנייה בתהליך בחירת השופטים, שם חל שינוי בעקבות פרידמן (דרישה לגליון ציונים ועוד), כך שצריך לעדכן. אלגוריתמיקאי - שיחה 20:57, 6 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

סיימתי את עריכתי של סעיף "שאלת הרכב הוועדה". לדעתי הכתוב משקף את הצדדים השונים ואת ההצעות לשינוי. אלגוריתמיקאי - שיחה 21:06, 6 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

המשפט הראשון בפרק:
"לאורך שנות קיומה של הועדה למינוי שופטים הייתה השפעתם של חברי הועדה שהם שופטי בית המשפט העליון גדולה: למרות שהם מהווים רק שליש מהוועדה, הרי הם קבוצה מגובשת ויציבה, בעוד ששאר החברים מפוצלים ומתחלפים בתדירות גבוהה יחסית."

משמש כהקדמה, אולם הוא משקף הנחות מוקדמות, או טענות, של הלר. אפשר להסירו כליל, או לכתוב אותו כאחד מטיעוניו של הלר. יוסאריאןשיחה 21:13, 6 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

האם השפעתם של השופטים היא לא עובדה? אני בספק אם כדאי לייחס את זה להלר, כי הוא לא הראשון ולא היחיד שאמר זאת ולדעתי אפשר להתייחס אל זה כעובדה (אפשר לדון אם אין הסכמה). הסיבה שבחרתי לציין אותה בפתיחת הסעיף היא שאלה שלא היו מרוצים מההשפעה זאת הם אלה שהציעו שינויים. אלגוריתמיקאי - שיחה 21:21, 6 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אני מסכים. יחסיות האמת • ד' באייר ה'תשס"ח 02:06:30

טענה של המתנגדים (פרידמן בפרט) היא ששיטת המינויים הנוכחית גרמה לירידת רמת המינויים (כתוצאה מבחירה שאינה אובייקטיבית מצד קבוצת הכח הדומיננטית - השופטים). זו טענה חשובה כיוון שהיא מתייחסת על השפעה מעשית של השיטה, ולא מתייחסת רק לחסרונות פילוסופיים. לדעתי צריך להוסיף אזכור לעמדה זו (בציטוט משפט קצר או ניסוחו מחדש). אור יקרות - שיחה 14:54, 11 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

הוספתי משפטון לתאר את מטרתו גם כשיקולים יותר אוביקטיביים. אלגוריתמיקאי - שיחה 02:16, 12 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

במדינות אחרות

חשוב לציין שאת הפרק שהפרדתי מתוך פסקת "שאלת הרכב הוועדה" העתקתי כלשונו, פזוט "קופי-פייסט" של פסקה קצרה, בלי כל עריכה, ואין בכתוב שם משום "עמדתי". לכן, אגב, זו גם "הגרסה היציבה". יוסאריאןשיחה 07:48, 12 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

הסרת הגנה

הסרתי את ההגנה מעל הערך. אני ממליץ בחום לכל המתעניינים בערך זה, להתמקד בעוּבדות העוסקות בוועדה (ויש מה להרחיב בנושא זה), ולא בוויכוח הפוליטי סביב הרכב הוועדה - הסעיף "שאלת הרכב הוועדה" מציג מגוון סביר של דעות, ודי בכך. כניסה למלחמת עריכה תביא שוב לנעילת הערך. דוד שי - שיחה 20:05, 16 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

הנוהל לבחירת החברים בוועדה

הועבר מהדף שיחת משתמש:Atbannett
על סמך מה אתה טוען שזה הנוהג רק בשלוש כנסות? יוסי ורטר כותב שזה הנוהג ב-25 השנים האחרונות, ומיקי איתן אמר אתמול בהכל דיבורים ברשת ב' שהוא בדק 20 שנה לאחור את כל השמות וזה אכן הנוהג. שניונת - שיחה 14:09, 9 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

אני לא יכול להתווכח עם מיכאל איתן. האם הרשימה הזו זמינה ברשת, כדי שנוכל לבדוק בעצמנו? 14:14, 9 ביוני 2009 (IDT)
חפרתי בדברי הכנסת, התוצאות מפתיעות: ב-96' נציג האופוזיציה היה אמנון רובינשטיין ממרצ (כנראה שיטענו שהוא היה מועמד שהיה מקובל על מפלגת העבודה שהייתה הגדולה ביותר), אבל חשוב מכך: ב-89' שני הנציגים שנבחרו היו מהקואליציה: דוד ליבאי מהמערך ויגאל ביבי מהמפד"ל, מה שאומר שגם עם הלוליינות המילולית הגדולה ביותר ה"נוהג" הזה קיים מקסימום 17 שנה. אכן מפתיע כיצד שקר כלשהו יכול להסתובב בשיח הציבורי במשך כמה ימים מבלי שאף עיתונאי יחשוף אותו למרות שהוא זמין לכולם מעל גבי הרשת. האפשרות הגרועה יותר היא שרבים היו מודעים לשקר אך העדיפו להחריש. העתקתי את התוצאות מדברי הכנסת:
  • הישיבה החמישים-ואחת של הכנסת השתים-עשרה

יום שלישי, כ"א באדר ב' התשמ"ט (‎28 במרס ‎1989)

ירושלים, הכנסת, שעה ‎05:16 ה. בחירת נציגי הכנסת כחברים בוועדה לבחירת שופטים

היו"ר ד' שילנסקי:


חברי הכנסת, נעשה אתנחתא קלה מאחר שהגיעו תוצאות ההצבעה על בחירת נציגי הכנסת לחברים בוועדה לבחירת שופטים.

בעד חבר הכנסת יגאל ביבי הצביעו ‎55 חברי כנסת; בעד חבר הכנסת דוד ליבאי הצביעו ‎64 חברי כנסת; בעד חבר הכנסת אמנון רובינשטיין הצביעו ‎31 חברי כנסת.

לפיכך נבחרו חברי הכנסת דוד ליבאי ויגאל ביבי לחברים בוועדה לבחירת שופטים.

חברי הכנסת, ברגע זה, עם ההודעה על תוצאות הבחירה, אני מסיים כהונה אישית של יותר מ-‎11 שנים כחבר הוועדה למינוי שופטים, כנבחר הכנסת.

אני מודה לחברי הכנסת, בשלוש קדנציות של הכנסת, שבחרו בי לתפקיד זה ונתנו בי אמון. אני מציין בסיפוק ובגאווה, שבקלפי קיבלתי מספר גדול הרבה יותר של קולות ממספר חברי הכנסת שהיו בסיעה שאליה השתייכתי וממספר חברי הכנסת שהיו קשורים בהסדר כלשהו עם הסיעה שלי.

אני מודה לשרי המשפטים, לנשיאי בתי-המשפט ולחברי הוועדות באותה תקופה.

אני רוצה לציין, שכבוד גדול הוא לכהן כחבר בוועדה למינוי שופטים, אבל זו גם עבודה קשה מאוד למי שמתייחס לתפקיד הזה ברצינות, וגם עבודה אחראית מאוד.

במשך התקופה שבה כיהנתי כחבר בוועדה למינוי שופטים סיימו את כהונתם כשופטים השופטים שנבחרו לכהן כשופטים בראשית צעדיה של המדינה - הייתי מכנה אותם דור המייסדים - והטביעו במידה רבה את חותמם על מערכת בתי-המשפט. אחריהם הגיע תורם של בני הדור השני ואפילו הדור השלישי. אני מציין בסיפוק רב ומביא לידיעת כל חברי הכנסת, שגם אנשי הדור השני והדור השלישי הם משפטנים בעלי רמה וראויים להערכה ולכבוד.

אני רוצה לציין לשבח במלים מספר את השיטה שלפיה פועלת הוועדה למינוי שופטים, היינו את צורת הבחירה של תשעת חברי הוועדה. לא אחת בדקנו בוועדה האם השיטה הזאת טובה. שמענו חוות דעת על כל מיני שיטות. אכן הגענו למסקנה, ואני מאמין באמונה שלמה שהשיטה הזו היא השיטה הטובה ביותר.

ברצוני לציין, שנוכחתי לדעת, כי בכל התקופה שבה כיהנתי כחבר בוועדה למינוי שופטים והכרתי את עבודתה מקרוב, היא פעלה ברצינות ובאחריות רבה.

אני מברך את עמיתי, חברי וידידי חבר הכנסת דוד ליבאי, שבקדנציה האחרונה של הכנסת היה חבר הוועדה יחד אתי ותרומתו לעבודת הוועדה היתה רבה מאוד. אני מברך גם את חברנו חבר הכנסת יגאל ביבי, שנבחר אומנם למלא תפקיד מכובד מאוד, אבל קשה מאוד ואחראי. אני מאחל לשניהם הצלחה, ואני בטוח שהם ייצגו את הכנסת בכבוד.

תודה רבה לכם.

  • הישיבה השביעית של הכנסת השלוש-עשרה

יום שלישי, כ"ז בתמוז התשנ"ב (‎28 ביולי ‎1992)

ירושלים, הכנסת, שעה ‎05:16 א. בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים

היו"ר ש' וייס:


חברי הכנסת, אנחנו פותחים בזאת את ישיבת הכנסת, יום שלישי, כ"ז בתמוז התשנ"ב, ‎28 ביולי ‎1992.

אנחנו עומדים לבחור את נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים. בבקשה, חבר הכנסת אברהם פורז.

אברהם פורז (מרצ):


אדוני היושב-ראש, אני מבקש להסיר את מועמדותי. העניין נעשה בעקבות הסדר שהגעתי אליו עם חבר הכנסת גולדשמידט. בעצם זה לא משנה.

קריאה:


- - -

אברהם פורז (מרצ):


כן, הוא מונח, הוא יונח.

היו"ר ש' וייס:


חברי הכנסת, יש לי בקשה, תנו לחבר הכנסת פורז להתבטא.

אברהם פורז (מרצ):


אדוני היושב-ראש, מאחר שזה הסכם פוליטי, הוא יונח בעוד דקה, או כבר ברגע זה. הסידור הוא שחבר הכנסת גולדשמידט ואני נקיים רוטציה. הוא יתפטר בתום שנתיים, ונבקש מהכנסת לאשר אז את מינויי. העיכוב חל משום שאנחנו לא מצליחים למצוא את חבר הכנסת מצא, שניהל את המשא-ומתן בעניין הזה מטעם סיעת הליכוד. [..]

היו"ר ש' וייס:


חברי הכנסת, אני רוצה להודיע על תוצאות ההצבעה. אם כן, הכנסת בחרה שני חברי כנסת לוועדה לבחירת שופטים, כמקובל, בבחירות חשאיות. השתתפו ‎72 חברי כנסת. חבר הכנסת אלי גולדשמידט זכה ב-‎64 קולות. חבר הכנסת דן מרידור זכה ב-‎57 קולות. שני אלה נבחרו.

חבר הכנסת תופיק זיאד זכה ב-‎12 מצביעים, וחבר הכנסת אליעזר זנדברג זכה ב-‎9 מצביעים.

אני מודיע בזאת, שחבר הכנסת אלי גולדשמידט וחבר הכנסת דן מרידור יהיו חברים בוועדה לבחירת שופטים. נאחל להם הצלחה. תודה רבה, חברי הכנסת.

  • הישיבה העשרים-וארבע של הכנסת הארבע-עשרה

יום שלישי, ב' בחשוון התשנ"ז (‎15 באוקטובר ‎1996)

ירושלים, הכנסת, שעה ‎02:16 ז. בחירת נציגי הכנסת לוועדת מינויים לשופטים

היו"ר ד' תיכון:


לפני שאקרא לחבר הכנסת רענן כהן, להלן תוצאות ההצבעה. הצביעו ‎70 חברי כנסת. מספר הקולות הכשרים - ‎70. חבר הכנסת בני אלון קיבל ‎18 קולות; חבר הכנסת האשם מחאמיד - ‎14 קולות; חבר הכנסת אמנון רובינשטיין - ‎53 קולות; חבר הכנסת ראובן ריבלין - ‎52 קולות.

לפיכך, נבחרו נציגי הכנסת חבר הכנסת אמנון רובינשטיין וחבר הכנסת ראובן ריבלין כחברים בוועדה הבוחרת שופטים.

תודה רבה למועמדים שנבחרו. תודה למועמדים שלא נבחרו.

  • הישיבה השישים ואחת של הכנסת החמש עשרה יום רביעי, ו' בטבת התש"ס (‎15 בדצמבר ‎1999)

ירושלים, הכנסת, שעה ‎11:01 בחירת נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים; בחירת נציגי הכנסת לוועדת המינויים לדיינים

היו"ר א' רביץ: חברי הכנסת, אני מחדש את ישיבת הכנסת, ומבקש לקרוא בפניכם את תוצאות ההצבעה, מטעם ועדת הקלפי למניין קולות המצביעים לבחירת שני נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים. בסך הכול הצביעו ‎107 חברים. מספר קולות כשרים - ‎106; מספר קולות פסולים - ‎1. המועמדים שקיבלו את הקולות הם כלהלן: בנימין אלון - ‎37 קולות, צחי הנגבי - ‎68 קולות, אברהם פורז - ‎23 קולות, אמנון רובינשטיין - ‎64 קולות. לפיכך, הוועדה קבעה שנבחרו חברי הכנסת צחי הנגבי ואמנון רובינשטיין כנציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. אני מברך אותם ומאחל להם בחירה טובה ושיקול דעת נכון. תודה. שניונת - שיחה 15:02, 9 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

תודה רבה לך על המחקר! אכן כפי שכתבתי (ע"פ מה ששמעתי ברדיו, נדמה לי בגלי צה"ל) - זה מנהג רק בשלושת הכנסות האחרונות, או ליתר דיוק שלוש מתוך הארבע האחרונות. ‏עמיחי 15:07, 9 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

בשנים 1965 - 1969 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: מרדכי ביבי (המערך) ושלמה בן מאיר (המפד"ל) שניהם חברי קואליציה בשנים 1969 - 1974 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: מרדכי ביבי (המערך) ושלמה בן מאיר (המפד"ל) שניהם חברי קואליציה בשנים 1974 - 1977 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: אברהם מלמד (מפד"ל) ומשה כרמל (המערך) שניהם חברי קואליציה בשנים 1977 - 1981 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: אברהם מלמד (מפד"ל) ודב שילנסקי (הליכוד) שניהם חברי קואליציה בשנים 1981 - 1984 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: אברהם מלמד (מפד"ל) ודב שילנסקי (הליכוד) שניהם חברי קואליציה בשנים 1984 - 1988 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: דוד ליבאי (המערך) ודב שילנסקי (הליכוד) שניהם חברי קואליציה בשנים 1988 - 1992 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: דוד ליבאי (המערך) ויגאל ביבי (מפד"ל) שניהם חברי קואליציה בשנים 1992 - 1996 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: אלי גולדשמידט (העבודה) ודן מרידור (הליכוד) בשנים 1996 - 1999 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: אמנון רובינשטיין (שינוי) וראובן ריבלין (הליכוד) בשנים 1999 - 2003 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: צחי הנגבי (הליכוד) ואמנון רובינשטיין (שינוי) בשנים 2003 - 2006 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: שאול יהלום (מפד"ל) ודליה איציק ולאחריה אברהם שוחט (העבודה-מימד) חברי קואליציה בשנים 2006 - 2009 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: גלעד ארדן (ליכוד) ואורית נוקד (העבודה-מימד) בשנים 2009 - 2013 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: דוד רותם (ישראל ביתנו) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי) אותו צד של המתרס. בשנים 2013 - 2015 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: יצחק הרצוג ויצחק כהן (שניהם חברי האופוזיציה) בשנים 2015 - 2019 כיהנו כחברי הוועדה חברי הכנסת הבאים: נורית קורן (ליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו)

ציטוט של פרופסור שמואל שילה

פרופסור שמואל שילה הוא פרופסור למשפטים באונ' העברית. הציטוט שלו כולל נקודות חשובות ונראה לי שיהיה מועיל להוסיף אותו בקטע בערך שעוסק בזה. גלבוע - שיחה 15:53, 8 בנובמבר 2010 (IST) [תגובה]

ביהמ"ש העליון הופך בשנים האחרונות לזירה מעין פוליטית כיון שנידונים בפניו ענינים בעלי אופי פוליטי-ציבורי, שעד כה כמעט לא הגיעו לבתי משפט. העובדה שבית המשפט העליון חורץ גורלות בנושאים ציבורים שנויים במחלוקת, מחייבת שינוי בדרך בחירת השופטים. ראשית יש להצהיר שבחירת שופטי ביהמ"ש העליון תנוהל באופן שיבטיח בחירה של שופטים שלא יהיו מעור אחד. רעיון זה אינו חדש ובארצות מסוימות יישומו מעוגן בחוק. ב"הצהרת מונטריאול" מ1983, בכנס שבו השתתפו משפטנים ואיגודים משפטיים מארצות רבות, נקבע שבמינוי שופטים יש לדאוג לכך שתובטח במערכת המשפטית השתקפות הוגנת של החברה על כל גווניה

פרופסור שמואל שילה, פרופסור למשפטים באונ' העברית. הארץ 29.3.96
אני חושב שניתן להוסיף את זה לערך על הפרופסור, אם ייכתב. בערך זה, משקלו לא גדול כל כך כדי הבאת הציטוט במלואו, ומספיק איזכור עמדתו העקרונית. יוסאריאןשיחה 15:56, 8 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
שמואל שילה הוא פרופסור למשפטים המתמחה במשפט עברי. עמדתו בערך הזה רלוונטית כמו עמדתו של יצחק זמיר בערך נכסי מלוג. עידושיחה 07:46, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מינוי עתידי בסימן שאלה====מינוי עתידי בסימן שאלה

ברגע זה מופיע הקטע הבא

"בשנת 2012 אמורה לפרוש מתפקידה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, והוועדה אמורה לדון אז ולהחליט באיזה שיטה להשתמש על מנת לבחור את הנשיאים וסגניהם. בהנחה שלא יחול שינוי באופן הבחירה, אזי הנשיאים הבאים של בית המשפט העליון יהיו השופטים מרים נאור (2012 - 2017), אסתר חיות (2017 - 2023) ויצחק עמית (2023 - 2028)".

בפועל החל תהליך של שינוי אופן הבחירה. לפי התיקון לחוק, שאושר בנובמבר 2011 בקריאה ראשונה ברוב של 52 חכי"ם מול 32 מתנגדים, על פי שיטת הסניוריטי אזי הנשיא הבא יהיה אשר גרוניס.
לכן עדיף למחוק את הקטע. כל העניין של "מי עתיד להתמנות" הוא לא כ"כ אנציקלופדי, וכשזה בכלל לא ברור, עדיף לא לכתוב על זה אלא להמתין להתפתחויות. --בן נחום - שיחה 21:55, 16 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
לא ולא. מה שלא אנציקלופדי הוא לכתוב תוספות מהעיתון. אם וכאשר החוק יתוקן, נעדכן גם אנחנו לפיו. וגם אז, לא צריך לכתוב מתי זה עבר באיזה קריאה ובאיזה רוב. עידושיחה 22:01, 16 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

פתיח לא נכון

בפתיח כתוב, ללא מקור, "הרכב הוועדה נועד להפחית השפעת לחצים פוליטיים על בחירת השופטים". מהמשפט הזה משתמע, כביכול הסיבה לכל הרכב הועדה הוא "להפחית השפעת לחצים פוליטיים על בחירת השופטים". כמובן שזה מסולף לחלוטין. כמעט חצי מהרכב הועדה זה 4 פוליטיקאים (שר המשפטים, נציג הממשלה, נציג הקואליציה ונציג האופוזיציה). האם זה נקבע "כדי להפחית השפעת לחצים פוליטיים"? ברור גם שיש סיבות מעמיקות למה דוקא 3 שופטים ולמה דוקא 2 נציגי לשכת העו"ד, שהרי את המטרה הנזכרת בפתיח, אפשר להשיג בעוד הרבה דרכים. לכן צריך למחוק את המשפט הנוכחי שמטעה את הקוראים, ואח"כ לנסח (אולי עדיף בגוף הערך) סיבה ברורה (ורצוי עם מקור) למה נקבע דוקא ההרכב הזה שהינו 4 פוליטיקאים, 3 שופטים ו2 נציגי לשכת עו"ד. --בן נחום - שיחה 13:57, 17 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

משתמש: בן נחום לא נותן לעובדות לבלבל אותו, וגם כשמסבירים לו הוא לא מבין (או לא רוצה להבין). המשפט נכון (השפעה של 44% פוליטיקאים פחותה מהשפעה של 100% פוליטיקאים, כפי שהיה עד אז), ויש מקור, הסבר כבר ניתן לו כאן, לא אחזור עליו שוב. עידושיחה 17:01, 17 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
גם לפי מה שאתה כותב, היה צריך להיות פתיח כזה: "ההרכב של 5 מתוך 9 חברי הועדה, נועד להפחית השפעת לחצים פוליטיים על בחירת השופטים". הפתיח הנוכחי כאילו כל הרכב הועדה נקבע לצורך זה, הוא מעוות ומטעה. אני מצרף הפניה מהלוח מודעות. --בן נחום - שיחה 22:20, 17 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אתה טועה. דוד שי - שיחה 07:21, 18 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
ומטעה. Assayas שיחה 10:47, 18 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]


קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 02:27, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

מצויין

מצויין 85.65.12.61 09:55, 3 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]

חשיפת עובדה על התנהלות הפנימית של הועדה

אגלי טל, מבקש לדעת מה הבעיה. אין פסול בלתקן ניסוח, אבל מהות הדברים ישארו. הכתבה הזו משקפת יותר מכל הערך מציאות ולראיה מכתב הנשיאה שיצא היום לשופטי ישראל העוסק בכך ובעיקר מלא ביקורת. מציע לך בחום לקרא את כולו מינוזיג - שיחה 19:16, 26 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]

ראשית, תודה על הבאת המידע. אני בעד כמה שיותר מידע בנושאים כאלה שרחוקים מעין הציבור.
לדעתי הניסוח "נחשף הציבור הרחב לראשונה ובאופן ישיר" נשמע קצת פירסומי, כמו קידום צפייה בתכנית. לא שאני חושד בך חלילה. רק חושב שזה לא ניסוח מתאים. לצערי לא ראיתי את התכנית עדיין אבל אני מניח שעדיף לפרט יותר בדברים ממשיים שנחשפו בה. (בהנחה שבאמת יש שם חשיפות מיוחדות ולא האינטריגות הברורות.)
לגבי עצם הפיסקה, זה תלוי באמת בשאלה אם היה חידוש משמעותי בפירסום. בברכה אגלי טל - שיחה 19:32, 26 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
הניסוח פחות מעניין אותי. התוכן אמור לדעתי לזעזע את המדינה. נדבר אחרי שתצפה - קישור לכתבה מצורף שם מינוזיג - שיחה 20:11, 26 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
צפיתי, תודה. מרתק. השתכנעתי בהחלט בחשיבות האיזכור בגוף הערך. אני לא יודע לאילו מסקנות כיוון אסנהיים, המסקנה שלי היא המובן מאליו: צריך לנטוש את השיטה המעוותת הזו ולעבור לשיטה המקובלת כמעט בכל הדמוקרטיות: בחירת שופטים בידי נבחרי הציבור. כמה פשוט ככה נכון. לילה טוב אגלי טל - שיחה 02:02, 27 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]
מאוד מסכים. אם לא ניתן למנוע פוליטיקה, אז שיתנו לציבור להחליט ני הם שופטיו. מינוזיג - שיחה 18:32, 28 בנובמבר 2017 (IST)[תגובה]

11 בינואר 2018. האזכור חשוב. אני לא בהכרח מסכים עם דעתכם לגבי הועדה. חלק גדול ממה שהוצג עי השופטים ועורכי הדין זה פולטיקה אירגונית . זו לא הפוליטיקה הציבורית (ואגנדות פוליטיות)שאנחנו רגילים אליהם . הפוליטיקה שעלולה לצור השפעה פוליטית רבה על השופטים . אני מעדיף ועדה שכוללת גם פוליטיקאים וגם שופטים שדנים מנהלים משא ומתן ומתווכחים. ועדה שדורשת הסכמה של כל הגורמים(כמו זו בימינו) . כך נוצר איזון בין גורמים שונים לדעתי.

קישור חיצוני שלא מוסיף

מדובר בידיעה עיתונאית קצרה המספרת על מחקר שהשורה התחתונה שלו היא השורה הראשונה של הפסקה "המחלוקת על דרך מינוי השופטים בישראל". לא מתאים כקישור חיצוני. שושושושון - שיחה 17:53, 28 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]

השאלה הרלוונטית איננה מה השורה התחתונה אלא האם אין שם מידע נוסף. בברכה אגלי טל - שיחה 19:06, 28 ביוני 2018 (IDT)[תגובה]
אם המחקר לא קיים מפי השמועה בלבד, אני מציע לצרף הפניה אליו לאסמכתאות שבשורה הראשונה של הפסקה הנ"ל. בברכה, גנדלף - 19:38, 28/06/18
השורה הראשונה בפסקה הנ"ל מגובה בשני מקורות שהופכים את הקישור החיצוני הנדון למיותר. שושושושון - שיחה 09:56, 1 ביולי 2018 (IDT)[תגובה]
המקורות האחרים לא עדכניים. מה שהופך את הקישור החיצוני הנדון למיותר זה שהוא דיווח על מחקר כביכול שכנראה לא פורסם. בברכה, גנדלף - 10:11, 01/07/18

תוספת

לפי הערך על הועדה לבחירת שופטים:

"הוועדה לבחירת שופטים מתכנסת ומחליטה על אישור המינוי או דחייתו. החלטת הוועדה למנות שופט בכל הערכאות, להוציא לבית המשפט העליון, מתקבלת ברוב רגיל מבין החברים הנוכחים בפגישה. במינוי שופטי בית המשפט העליון בלבד, על פי חוק שיזם גדעון סער שנחקק ב-2008, דרוש רוב של 7 מ-9 חברי הוועדה או שניים פחות ממספר הנוכחים בפגישה (6 מ-8, 5 מ-7)."

בדיעבד החוק השפיע מאוד על הועדה כי יש 3 שופטים , 2 עו"ד , 2 השרים ונציגי הכנסת( לרוב 1 קואליציה ואחד אופוזיציה). נוצר מצב שצריך הסכמה של הפוליטיקאים , העו"ד  והשופטים בשביל לבחור שופט עליון.
מציע להוסיף את העניין בדיון על הרכב הועדה

נב: יש פה דוגמאות לשיטות שונות למינוי שופטים https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001281083 --213.57.48.4 22:26, 6 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]

נשים

  • כתוב בערך "לפחות נציג אחד של הכנסת, נציג אחד של השופטים, נציג אחד של הלשכה, ונציג אחד של הממשלה יהיו נשים."
מצד שני, ככל הידוע לי אמיר אוחנה ומשה כחלון הם לא נשים. ואין הסבר למה.
  • שני חברי לשכת עורכי הדין
מי מחליף את אפי נוה?

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

לגבי השאלה הראשונה: למיטב הבנתי, הסיבה היא שבעבר כיהנה איילת שקד כשרת המשפטים, ולכן התמלאה דרישת החוק. כיום, אמיר אוחנה הוא שר המשפטים, אבל למיטב ידיעתי הממשלה לא בחרה נציג חדש במקום כחלון, כי היא כרגע ממשלת מעבר וממילא לא ממנים שופטים. אגב, גם נציגי הכנסת הם כיום בכלל לא חברי כנסת; לאחר הקמת ממשלה, יבחרו הממשלה והכנסת את נציגיהן לכל ועדות המינויים.
לגבי השאלה השנייה: למיטב הבנתי, ההצבעה על מינוי מחליף לנוה נדחתה עד לאחר הבחירות בלשכה שהתקיימו בחודש יוני. בעיון מהיר, לא מצאתי שהתקיימה מאז הצבעה על בחירת נציגים לוועדה; כנראה שההצבעה תתקיים בהמשך. בינתיים נראה כאילו לא מונה מחליף לנוה בוועדה לבחירת שופטים.
באופן כללי, אנחנו כרגע בתקופת ביניים שבה (למיטב הבנתי) לא ממנים שופטים, כי אין ממשלה קבועה אלא רק ממשלת מעבר; הממשלה היא ממשלת מעבר מאז הבחירות שנערכו בחודש אפריל (והיא הייתה "ממשלה יוצאת", שגם עליה מוטלות מגבלות, עוד מאז הקדמת הבחירות בדצמבר 2018). למיטב הבנתי, זו הסיבה שגם הרכב הוועדה אינו שלם ואינו עומד בכל דרישות החוק. ‏– rotemlissשיחה 12:32, 9 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בנושא הרכב הוועדה כתוב שאבי חימי שהוא ראש לשכת עוה"ד הינו חבר בוועדה. זה הנכון. אולם בהמשך המשפט כתוב שהוא פרש ב2018 בשל הגשת כתב אישום נגדו. זה מידע שמתייחס לאפי נווה ולא רלוונטי לאבי חימי. יש למחוק משפט זה דווח על ידי: נעם ש 80.178.214.242 08:33, 5 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]

תודה, תיקנתי. דוד שי - שיחה 09:29, 5 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]