שאול ישראלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוב
דף השיחה, , עריכה
שורה 63: שורה 63:
בשנת ה'[[תשכ"ה]] מונה לדיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]] בירושלים. עקב כך עזב את הרבנות בכפר הרא"ה ועבר להתגורר בירושלים בקרבת הישיבה. הוא כיהן בבית הדין עד צאתו לגמלאות בשנת ה'[[תש"מ]]. מפסקיו בבית בדין כונסו ב"חוות בנימין" וב"משפטי שאול".
בשנת ה'[[תשכ"ה]] מונה לדיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]] בירושלים. עקב כך עזב את הרבנות בכפר הרא"ה ועבר להתגורר בירושלים בקרבת הישיבה. הוא כיהן בבית הדין עד צאתו לגמלאות בשנת ה'[[תש"מ]]. מפסקיו בבית בדין כונסו ב"חוות בנימין" וב"משפטי שאול".


עם פטירתו של [[הרב צבי יהודה קוק]] בשנת תשמ"ב נותר עם הרב אברהם שפירא בראשות הישיבה, ותמך בסמכותו של הרב שפירא כראש הישיבה העיקרי.
עם פטירתו של [[הרב צבי יהודה קוק]] בשנת תשמ"ב תמך במחלוקת שנוצרה בין תומכי הרב שפירא ותומכי הרב [[צבי טאו]] בסמכותו של הרב שפירא כראש הישיבה העיקרי.


ערך את הביטאון "ברקאי" לרבני הארץ והתפוצות ([[תשמ"ג]]-[[ה'תש"ן|תש"ן]]). היה חבר במערכת "[[דעת מקרא]]" על נביאים וכתובים.
ערך את הביטאון "ברקאי" לרבני הארץ והתפוצות ([[תשמ"ג]]-[[ה'תש"ן|תש"ן]]). היה חבר במערכת "[[דעת מקרא]]" על נביאים וכתובים.
שורה 69: שורה 69:
בשנת [[ה'תשמ"ז]] נענה לפנייתם של הרב [[משה ארנרייך]] והרב [[יוסף כרמל (רב)|יוסף כרמל]] לשמש כנשיא מכון "[[ארץ חמדה (כולל)|ארץ חמדה]]" להכשרת דיינים.
בשנת [[ה'תשמ"ז]] נענה לפנייתם של הרב [[משה ארנרייך]] והרב [[יוסף כרמל (רב)|יוסף כרמל]] לשמש כנשיא מכון "[[ארץ חמדה (כולל)|ארץ חמדה]]" להכשרת דיינים.


בעקבות [[הסכמי אוסלו]] יצא ב[[גילוי דעת]] רבני חריף נגדו יחד עם הרב [[משה צבי נריה]] והרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]], במסגרת "[[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]]" שאותו הקימו. הוא חתום על פסק ההלכה הקורא לחיילים ל[[סירוב פקודה|סרב פקודה]] לפינוי מחנות [[צה"ל]] ויישובים יהודיים מ[[יהודה ושומרון]].
בעקבות [[הסכמי אוסלו]] יצא ב[[גילוי דעת]] רבני חריף נגדו יחד עם הרב [[משה צבי נריה]] והרב אברהם שפירא, במסגרת "[[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]]" שאותו הקימו. הוא חתום על פסק ההלכה הקורא לחיילים ל[[סירוב פקודה|סרב פקודה]] לפינוי מחנות [[צה"ל]] ויישובים יהודיים מ[[יהודה ושומרון]].


קיבל את [[פרס ישראל]] למדעי היהדות לשנת [[תשנ"ב]] ואת [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] לשנת [[תשי"ח]].
קיבל את [[פרס ישראל]] למדעי היהדות לשנת [[תשנ"ב]] ואת [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] לשנת [[תשי"ח]].

גרסה מ־17:58, 14 ביוני 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב שאול ישראלי
לידה 14 ביולי 1909
כ"ה בתמוז ה'תרס"ט
סלוצק
פטירה 17 ביוני 1995 (בגיל 85)
י"ט בסיוון ה'תשנ"ה
ירושלים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת מרכז הרב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים, כפר הרא"ה
תקופת הפעילות ? – 17 ביוני 1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, מצוות התלויות בארץ, שמיטה, הלכות מדינה ועוד
רבותיו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב משה חרל"פ
תלמידיו הרב יעקב אריאל, הרב יהודה הלוי עמיחי, הרב יוסף כרמל, הרב משה הררי, הרב יהושע מגנס.
פרסים והוקרה פרס ישראל (1992) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שאול ישראלי (כ"ה בתמוז ה'תרס"ט 14 ביולי 1909 - י"ט בסיוון ה'תשנ"ה 17 ביוני 1995) היה מן הרבנים הבולטים של הציונות הדתית. שימש רב, דיין בבית הדין הרבני הגדול, חבר במועצת הרבנות הראשית, ראש ישיבת מרכז הרב ונשיא מכון ארץ חמדה. חתן פרס ישראל למדעי היהדות.

תולדות חייו

בצעירותו

נולד בעיר סלוצק שבבלארוס, לרב בנימין איזראעליט – רב העיירה קוינדוב שהייתה על יד העיר מינסק. למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה בסלוצק בהנהלתו של הרב יחזקאל אברמסקי.

ילדותו ובחרותו עברו בצל המהפכה הקומוניסטית. אביו, שהמשיך ללמד תורה על אף האיסור על כך, נשלח לסיביר על ידי השלטונות ומת שם. אמו נרצחה בשואה.

לאחר שהשלטונות סגרו את הישיבה בסלוצק עבר למינסק ולמד שם במחתרת אצל הרב יהושע צימבליסט מהורודנא, בבית הכנסת "שואבי מים". מאוחר יותר הצטרף להתארגנות של קבוצת בחורים מישיבות שנסגרו על ידי השלטונות ללמוד במחתרת אצל הרב אברהם אליהו מייזס (לימים איש העדה החרדית בירושלים) בבית הכנסת "משכיל לאיתן" בעיר. הרב ישראלי ייחס חשיבות רבה לתקופת לימודיו זו ואמר כי הרב מייזס "העמיד אותו על רגליו" מבחינה לימודית.

בשנת ה'תר"צ מאס במגבלות לימוד התורה במחתרת ונסע למוסקבה כדי לנסות לקבל אישור להגר מברית המועצות. ניסיונות אלו כשלו, ויחד עם חברותא שלו מתקופת לימודיו המחתרתיים במינסק - הרב דוד סלומון (לימים רבו של כפר אברהם), והרב אברהם שדמי (אז פשעדמייסקי, לימים ראש כולל "בית זבול"), החליט לחצות את הגבול באופן בלתי חוקי.

בשל סכנת המוות הכרוכה במעבר הגבול הם פנו להתייעץ עם הרב יעקב קלמס במוסקבה (לימים חבר מועצת הרבנות הראשית). הרב קלמס ערך עבורם "גורל הגר"א", אשר נפתח בפסוק "פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד נהר הגדול נהר פרת" (דברים א' ו'). הדברים פורשו כמתייחסים לנהר פרוט שבגבול עם פולין. בכ"ג בשבט ה'תרצ"ג (19 בפברואר 1933) חצו השלושה את הגבול מעל הנהר הקפוא. הם נתפסו על ידי משמר הגבול הפולני והובאו למעצר בבורשטשוב. הפולנים רצו למסור אותם לידי הרוסים, דבר שהיה כגזר דין מוות בעבורם. הם פנו דרך הרב חיים עוזר גרודזנסקי לרב קוק שישיג בעבורם סֶרטִיפִיקָטִים, והוא פנה בעניין לנציב העליון. בינתיים פעל רבה של בורשטוב עם אחרים להשהיית הסגרתם לרוסיה. לאחר קבלת אישורי העלייה לארץ ישראל הם שוחררו והוא למד כחצי שנה בישיבת מיר עד לעלייתו.

בתחילת שנת ה'תרצ"ד עלה והחל את לימודיו בישיבת מרכז הרב. הוא יצר קשר חזק עם הרב יעקב משה חרל"פ ולמד איתו בחברותא. נבחר על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק להיות אחד מהשלושה שהכינו איתו את השיעור הכללי.

כפר הרא"ה

בשנת ה'תרצ"ח קיבל סמיכה לרבנות מהרב חרל"פ ומהרב איסר זלמן מלצר ובחנוכה אותה שנה נבחר לרבו של כפר הרא"ה (המושב הראשון של יישובי הפועל המזרחי שמינה לעצמו רב) בתמיכתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. נשא לאישה את בת דודתו בת-שבע בורגנסקי. בכפר הרא"ה עיצב הרב ישראלי יחד עם חברי הכפר אורח חיים של יישוב חקלאי דתי, שעם הזמן הפך לדוגמה ליישובים נוספים. שבת ומועד קבלו צביון מיוחד וכל הסכסוכים שבין החברים נפתרו בדין תורה אצל הרב או בית דין שהקים.

במהלך תקופה זו עסק הרב ישראלי רבות בהלכות מצוות התלויות בארץ (הלכות שמיטה, עורלה, כלאי הכרם), הן בבירורה של הלכה למעשה והן בהטמעתה בהתיישבות הדתית בארץ כולה. לימים נבחר לעמוד בראש המחלקה למצוות התלויות בארץ של הרבנות הראשית לישראל. כשהוקם מכון התורה והארץ התייעצו בו רבני המכון. בירוריו ופסיקותיו בנושאים אלו ראו אור בספריו "ארץ חמדה" ו"חוות בנימין".

בשנת ה'ת"ש הקים הרב משה צבי נריה את ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה (ישיבת כפר הרא"ה, שהייתה בתחילה "ישיבה קטנה"). הסיבה המרכזית להקמתה באתר זה הייתה הסמיכות לרב ישראלי, והוא לימד בה את השיעור הגבוה במשך מספר שנים. בהמשך הקים את ה"מכון להלכה ברורה בהתיישבות חקלאית" שנסגר במהרה עקב קשיים כלכליים. עם סגירת המכון נענה לבקשתו של הרב יהושע יגל – ראש מדרשיית נעם וללמד מקצוע מחודש – "מחשבת ישראל". לשם כך ערך הרב ישראלי ספר לימוד מקורי, "פרקים במחשבת ישראל" (מהדורה ראשונה ה'תשי"ב). עם פרסום הספר הוכר המקצוע לבחינות הבגרות.

לאחר קום המדינה

בשלהי ה'תש"ח הקים הרב ישראלי, עם רבנים נוספים ובראשם הרב כתריאל פישל טכורש, את "חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי", שמטרתו הייתה "להשפיע על צביון ודמות המדינה". ואכן בשני עשוריו הראשונים היה "חבר הרבנים" גוף בעל השפעה רבה על הרבנות והקהילות בארץ. הוא עמד מאחרי רבים מן המאבקים על אופייה היהודי של מדינת ישראל. הרב ישראלי היה דוברו העיקרי של הארגון. הוא גם יסד וערך את ביטאונו "התורה והמדינה", שהפך לבמה מרכזית לבירורים הלכתיים במגוון הסוגיות שהקמת המדינה עוררה. מאמריו של הרב ישראלי בכתב העת, יחד עם נוספים, כונסו בספרו "עמוד הימיני" (הוצאה ראשונה, תשכ"ו).

בעקבות פעולת קיביה ופעולות תגמול אחרות שבהן נהרגו אזרחים שלא היו מעורבים בלחימה כתב הרב ישראלי מאמר נרחב, ובו אחת ההתייחסויות ההלכתיות הראשונות שנכתבו בנושאים אלה. במאמר הוא קובע שאסור לפגוע באופן מכוון בבלתי מעורבים, אולם מתיר פגיעה אגבית בבלתי מעורבים כאשר מנסים לפגוע במחבלים המסתתרים ביניהם. עוד כתב שכאשר רובה ככולה של האוכלוסייה מעודדת את פעולת הכנופיות והדבר מסייע להגברת פעולותיהן, יש לאוכלוסייה דין רודף, אולם גם אז אסור לפגוע בילדים בכוונה תחילה.[1]

בשנת ה'תשי"ג הרחיבה הרבנות הראשית את מסגרתה והרב ישראלי מונה כחבר במועצה המורחבת. עם פטירתו של הרב צבי פסח פרנק בשנת ה'תשכ"ו נבחר הרב ישראלי לכהן כחבר מלא במועצה, שבה כיהן, למעט בשנים ה'תשל"ג-ה'תשל"ח, עד שהתפטר מתפקידו בשנת ה'תשנ"ג. דעתו התקבלה במועצה בנושאים כמו הלכות שמיטה, כשרות "בני ישראל" מהודו, היחס לרפורמים, השתלות לב ועוד.

בשנת ה'תשי"ט נענה הרב ישראלי לבקשתו של ראש ישיבת מרכז הרב, הרב צבי יהודה הכהן קוק, להצטרף אליו ואל הרב אברהם שפירא לראשות הישיבה והחל למסור שיעור כללי בישיבה, שאותו לימד 36 שנה, עד חודשים ספורים לפני פטירתו. שיעוריו החלו לראות אור בסדרה "שערי שאול".

בשנת ה'תשכ"ה מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. עקב כך עזב את הרבנות בכפר הרא"ה ועבר להתגורר בירושלים בקרבת הישיבה. הוא כיהן בבית הדין עד צאתו לגמלאות בשנת ה'תש"מ. מפסקיו בבית בדין כונסו ב"חוות בנימין" וב"משפטי שאול".

עם פטירתו של הרב צבי יהודה קוק בשנת תשמ"ב תמך במחלוקת שנוצרה בין תומכי הרב שפירא ותומכי הרב צבי טאו בסמכותו של הרב שפירא כראש הישיבה העיקרי.

ערך את הביטאון "ברקאי" לרבני הארץ והתפוצות (תשמ"ג-תש"ן). היה חבר במערכת "דעת מקרא" על נביאים וכתובים.

בשנת ה'תשמ"ז נענה לפנייתם של הרב משה ארנרייך והרב יוסף כרמל לשמש כנשיא מכון "ארץ חמדה" להכשרת דיינים.

בעקבות הסכמי אוסלו יצא בגילוי דעת רבני חריף נגדו יחד עם הרב משה צבי נריה והרב אברהם שפירא, במסגרת "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל" שאותו הקימו. הוא חתום על פסק ההלכה הקורא לחיילים לסרב פקודה לפינוי מחנות צה"ל ויישובים יהודיים מיהודה ושומרון.

קיבל את פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ואת פרס הרב קוק לספרות תורנית לשנת תשי"ח.

נפטר ביום שבת פרשת שלח לך, י"ט בסיוון ה'תשנ"ה, ונטמן למחרת בהלוויה רבת משתתפים בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

הנצחה

שכונת "מעלה שאול" בכניסה לירושלים נקראת על שמו, כמו גם מספר רחובות בישראל.

בשנת תשס"ה הוכרז על פרס ליצירה תורנית על שמו, המוענק מדי שנה במשותף על ידי מכון "ארץ חמדה", ישיבת "מרכז הרב" ומכון מרחבים.

נבחר לדמות המופת של החינוך הממלכתי דתי לשנת תשע"ה.

משפחתו

חתניו הם הרב עמנואל קוסובסקי (שחור), רב שכונת "יד אליהו" בתל אביב ומעורכי האנציקלופדיה תלמודית, ואברהם ישראל שריר, עורך כתבי חותנו.

מתלמידיו

מספריו

  • ארץ חמדה - בהלכות ארץ ישראל, לבירורה של הלכה ולהדרכתה בחיים החקלאיים. חלק ראשון - מבוא כללי, חלק שני - הלכות כלאים. על שם ספר זה נקרא כולל ארץ חמדה שהרב עמד בנשיאותו בשנותיו הראשונות.
  • דרשות לימי הפסח
  • הרבנות והמדינה - אסופת מאמרים, נאומים, שיחות ורשימות על רבנות ארצישראלית, הציונות הדתית, מדינת ישראל וארץ ישראל
  • זה היום עשה ה' - אסופת דרשות ומאמרים ליום העצמאות וליום ירושלים
  • חוות בנימין חלק א חוות בנימין חלק ב' - מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בענייני התורה והארץ, התורה והמדינה, המועדים, דיני תורה ועוד. חלק ג' כולל מפתח לכל ספריו ההלכתיים של הרב ישראלי.
  • מאורות לחנוכה - דרשות לימי החנוכה
  • משפטי שאול - פסקי דין אשר נידונו בבית הדין הגדול בירושלים
  • עמוד הימיני - ברורי הלכה בענייני מדינה, שו"ת ובאורי סוגיות בכמה מקצועות התורה
  • פרקים במחשבת ישראל - לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות
  • שערי שאול - שיעורים שניתנו בישיבת 'מרכז הרב'. עד עתה יצאו ארבעה כרכים, על מסכתות שבת, פסחים, נדרים ובבא קמא.
  • שיח שאול - על התורה
  • שיח שאול - לימים הנוראים
  • דבר לדור - אסופה של הספדים על הראי"ה קוק, הגרי"מ חרל"פ והרצי"ה קוק
  • פרקי תורה ומדינה - אסופת מאמרים מאת הרב ישראלי ערוכים ומעובדים מחדש בתוספת מבואות והערות, בעריכת הרב ישראל שריר וחבר רבנים. הוצאת אור עציון.

לקריאה נוספת

  • מספד תמרורים - קובץ הספדים שנשאו לזכר הרב שאול ישראלי.
  • גאון בתורה ובמידות - פרקים לדרכו ולדמותו של הרב שאול ישראלי.
  • הרפתקאות ספריית רימונים 1 - אל עמוד הימיני - ספר ילדים לדמותו של הרב שאול ישראלי מאת יקהת רוזן, הוצאת אור עציון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאול ישראלי בוויקישיתוף

אודותיו

מאמרים ושיעורים

הערות שוליים

  1. ^ הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, סימן טז, "פעולות צבאיות להגנת המדינה", בספר "עמוד הימיני".



הקודם:
הרב צבי יהודה הכהן קוק
ראשי ישיבת מרכז הרב
(יחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא)
הבא:
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא