צבי ישראל טאו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 79.182.55.136 (שיחה) לעריכה האחרונה של צור החלמיש
שורה 26: שורה 26:
| חתימה =
| חתימה =
}}
}}
הרב '''צבי ישראל טאו''' (נולד בחודש טבת [[ה'תרצ"ח]] - [[1938]]) הוא מהרבנים הבולטים והמשפיעים בזרם ה"[[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתי]]" בציבור ה[[תורני לאומי]]. הוא נשיא [[ישיבת הר המור]], מנהיג רוחני של [[ישיבות הקו]] ושל [[מפלגת נעם]]. תלמידיו רואים בו את ממשיך דרכו של רבו, הרב [[צבי יהודה קוק]].
הרב '''צבי ישראל טאו''' (נולד בחודש טבת [[ה'תרצ"ח]] - [[1937]]) הוא מהרבנים הבולטים והמשפיעים בזרם ה"[[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתי]]" בציבור ה[[תורני לאומי]]. הוא נשיא [[ישיבת הר המור]], מנהיג רוחני של [[ישיבות הקו]] ושל [[מפלגת נעם]]. תלמידיו רואים בו את ממשיך דרכו של רבו, הרב [[צבי יהודה קוק]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־14:39, 6 במאי 2021

הרב צבי ישראל טאו
לידה 1 בינואר 1938 (בן 86)
טבת ה'תרצ"ח
אוסטריהאוסטריה וינה, הפדרציה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת מרכז הרב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל
השתייכות ציונות דתית, חרדים-לאומיים
תחומי עיסוק אמונה, כתבי הראי"ה, כתבי הרב צבי יהודה קוק
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת מרכז הרב, נשיא ישיבת הר המור
רבותיו הרב צבי יהודה קוק
תלמידיו הרבנים אלי סדן, אלי בזק, משה בלייכר, צבי קוסטינר ועוד
חיבוריו לאמונת עתנו, סולו המסילה, נשמה לעם עליה, הרימו מכשול מדרך עמי ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב צבי ישראל טאו (נולד בחודש טבת ה'תרצ"ח - 1937) הוא מהרבנים הבולטים והמשפיעים בזרם ה"ממלכתי" בציבור התורני לאומי. הוא נשיא ישיבת הר המור, מנהיג רוחני של ישיבות הקו ושל מפלגת נעם. תלמידיו רואים בו את ממשיך דרכו של רבו, הרב צבי יהודה קוק.

ביוגרפיה

הרב טאו רוקד בחתונה, שבט תשע"ט

נולד בווינה, שמו הגרמני הוא הנס. הוריו היגרו מגליציה בתום מלחמת העולם הראשונה. אביו, אברהם אדולף היה בנקאי, ואמו, יהודית אילה לבית מייזלס, הייתה כימאית. לאחר האנשלוס עזבה המשפחה להולנד, ובתקופת השואה הם הוסתרו על ידי משפחה מקומית בהילפרסום, וניצלו בין השאר בזכות תושייתה של האם, שחיפשה את הילדים לחולי אדמת, ופיזרה שלטי אזהרה מהמחלה סביב בית המשפחה.[1][2][3] לאחר תום המלחמה למד בבית ספר כללי, שם נחשף לפילוסופיה. בגיל 17, ולאחר מות אמו, עלה לישראל למרות התנגדות אביו, שאף איים לנשלו מהירושה, עקב סירובו להשלמת תעודת בגרות קודם לעלייה. אביו ואחותו עברו בתקופה זו לארצות הברית.[1]

לאחר עלייתו לארץ ישראל למד בישיבת הדרום אצל הרב יהודה עמיטל. לימים סיפר הרב טאו שהרב עמיטל השקיע רבות בקליטתו והכניסו לעולם התורה ובפרט לתורת הרב קוק. לאחר שנה במקום עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב.[4] למד גם בישיבת כרם ביבנה עם חברי שבט איתנים של בני עקיבא. שימש בתפקיד חינוכי בישיבה התיכונית אור עציון בשנים הראשונות להיווסדה, ולאחר מכן חזר לישיבת מרכז הרב.

הרב טאו הגיע לעמדת השפעה חשובה בישיבת מרכז הרב החל משנות הששים, ונחשב בעיני רבים לתלמידו הקרוב ביותר של הרב צבי יהודה קוק.[5] לעיתים הפנה הרצי"ה את השואלים אותו לרב טאו,[6] ולעיתים היה ממתין בפתיחת שיעור עד הגעתו.[7] במהלך השנים החל בהעברת שיעורים בביתו ובדירה סמוכה. שיעוריו מתמקדים בנושאי מחשבה ואמונה, במשנתם של הרב קוק ובנו הרצי"ה, תחום שבו הוא נחשב לבקיא גדול. למעט תקופה קצרה, לא לימד גמרא. אל הרב טאו הגיעו תלמידי ישיבה להתייעצות בנושאים אישיים, אך בעקבות אירוע טראגי שאירע עם תלמיד שהתייעץ עמו,[8] הגביל עצמו ממתן ייעוץ ועזב את הישיבה לתקופה של שנתיים בשנים תשל"ח-תש"מ, שבהן שהה שנה בכפר אליהו ושנה בכולל האידרא[דרוש מקור].

כמה שנים לפני פטירתו, מינה הרצי"ה את הרב טאו, כמו גם את הרב חיים שטיינר, למעבירי שיעור כללי בישיבה, אולם מאוחר יותר פרשו שניהם[דרוש מקור]. סמוך לפטירתו של הרצי"ה דרשו חמישה מהר"מים בישיבה, הרבנים מרדכי ועמיאל שטרנברג, עודד ולנסקי, יהושע צוקרמן, יעקב לבנון וכן הרב שלמה אבינר, למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת.[9] ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם.[10][11]

המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו ב-1997 לשיא, כאשר עלתה כוונה, לטענתו, לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה, שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות). הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור. הרב אברהם שפירא הכחיש את קיומה של כוונה כזו.[12] בישיבת הר המור הוא מכהן בתפקיד הרוחני של נשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף, אך מכריע בנושאים אידאולוגיים.

השקפתו

הרב טאו מוביל את הגישה שגם כיום יש לדבוק ללא פשרות בתורת הרב קוק ובנו הרצי"ה. אחד היסודות המרכזיים בשיטתו היא התפישה כי "העולם בנוי על תודעה", שעל פיה בכל נושא שהוא, אין חשיבות משמעותית בפעולות המעשיות אם אין תודעה מתאימה שתלווה ותכוון אותם. ללא תודעה מתאימה, כל מוסד או מפעל לא יוכל להתקיים. כיוון שכך, השיקול המרכזי שצריך לשקול בכל נושא הוא השפעתו על התודעה. לאור זאת, הוא מייחס חשיבות רבה לצורך להשפיע על תודעתו של עם ישראל על כל חלקיו.

מתוך גישה זו, ששורשיה אצל הרב קוק ובנו הרצי"ה, הוא נוטה להביט על פעולות מעשיות מתוך תפישה מטאפיזית. למשל, הוא מתנגד לכל ויתור על "קדושת התורה", משום השפעתו העקרונית על התודעה.[דרוש מקור] תפיסה זו עומדת מאחורי התנגדותו להכנסת מכוני הוראה אקדמיים לתוך הישיבות, מאחר שלדבריו יש בכך פגיעה בעצמאות התורה.[דרוש מקור] באופן דומה, אלימות מילולית כלפי חייל יש בה פגיעה בקדושת המדינה וכדומה.[דרוש מקור]

ממלכתיות

כחלק מהשקפתו העקרונית, אוחז הרב טאו גם בגישה "ממלכתית", אשר מדגישה לא רק את חשיבות מצוות יישוב ארץ ישראל, אלא גם את חשיבות רצונו של רוב עם ישראל. הוא מתנגד לכל פעולה של כפיית רצון או עניין מגזרי שרוב העם אינו מעוניין בו, גם אם בעיני העושים זוהי טובת העם. לאור זאת, כאשר המתיישבים מתנתקים מן העם, עמדתם הופכת לחסרת משמעות. גישה זו התבטאה בין היתר בכמה אירועים בולטים: בתשמ"ב-1982, בעת פינוי סיני, במסגרת יישום הסכם השלום עם מצרים שנחתם בהסכמי קמפ דייוויד שלל בנחרצות מחאה אלימה כנגד הפינוי כשטען כי "אין שום מנדט לחמשת אלפי איש לכפות את עם ישראל, למרוד ברוח האומה, ולבטל את הדברים שנעשו בצורה ציבורית – זוהי מרידה במלכות ה׳... צריך להבין שתל אביב בידנו מפני שכל היהודים רואים בה חלק ממולדתם, ומצד רוחם הלאומית יש להם התעוררות ביחס לשטח הזה. כלפי ימית, לעומת זאת, לא הצלחנו לעורר הכרה ותודעה לאומית, וקרה מה שקרה".[13] בשנות השמונים היה מראשי המתנגדים מבין רבני הציונות הדתית למחתרת היהודית, ואמר על אנשיה שהם מרימים ידם כנגד תורת הרב קוק ועושים בה שימוש כנגד דעתו המקורית.

בעת הוויכוח על תוכנית ההתנתקות, כמו במקרים קודמים, הוא התנגד עקרונית לאיום בנשק הסרבנות, שלדעתו מפורר את הצבא. עם זאת, לראשי מוסדות שהתייעצו איתו בנושא, הוא אמר שתלמיד שיהיה מסוגל נפשית לפנות יישובים, הוא כישלון חינוכי. היו שקראו לגישתו שהובעה בכמה ערוצים, בשם: "סרבנות אפורה".[14] ב-2016 קרא להתנגד לעירוב נשים בחילות השדה גם במחיר ויתור על הקריירה הצבאית.[15]

לדעתו, בהמשך לדעת הרב צבי יהודה קוק,[16] יש לכבד את מי שמייצג את הממלכתיות הישראלית, ובאופן מיוחד את ראש הממשלה. בהתאם לכך, ניתן לבקר את ראש הממשלה באופן נוקב ולהילחם במעשיו, אך אסור לבזותו ולפגוע בכבודו. עם זאת, הרב טאו גם טען שלא כל אחד מבין בעניינים פוליטיים ויכול לבקר את הממשלה.[17]

השקפה חינוכית

הרב טאו התפרסם בהתנגדותו ללימוד התנ"ך "בגובה העיניים", דהיינו לייחוס מניעים אנושיים רגילים לגיבורי התנ"ך. הוא הביע התנגדות לשיטת הרבדים בלימוד התלמוד. כמו כן ביקר בחריפות הכנסת אספקטים של ביקורת המקרא אל תוכנית הלימודים של התנ"ך בחלק מישיבות ההסדר, בין השאר בטענה שהאיחוד האירופי מממן תוכניות לימודים אלו, במסגרת התוכנית להחדרת ערכי דמוקרטיזציה אל החברה הישראלית.

הוא תומך בכך שללימודי חול לא יוקדש זמן רב בגיל צעיר. מנחה את תלמידיו להימנע מצריכת תקשורת ותרבות חילונית נמוכה, אולם אינו מתנגד להשכלה כללית בגיל מאוחר. לרב טאו עצמו ידע כללי רחב; הוא מתמצא בפילוסופיה ושולט בכמה שפות.

פעילותו הציבורית

הרב טאו השתתף בתכנון מהלכיה של תנועת גוש אמונים בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, הגם שהתעמת כמה פעמים מאחורי הקלעים עם מנהיגיה בניסיון למנוע עימותים עם צה"ל.[18]

הרב טאו ואשתו הרבנית חנה היו מראשי הפעילים בתנועת שלח את עמי שפעלה בשנות השבעים והשמונים למען יציאתם החופשית של יהודים מברית המועצות, ועמדו בקשר קרוב עם אסירי ציון הרב יוסף מנדלביץ' ונתן שרנסקי ואשתו אביטל.[19]

הרב טאו מסרב להתראיין לעיתונאים, וממעט בהופעות באירועים ציבוריים.[20] לעיתים הוא מפרסם גילויי דעת פומביים.

ברוב מערכות הבחירות בעבר תמך הרב טאו במפד"ל. הבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006 אמר לתלמידיו כי אין בכוונתו להצביע לרשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, משום שאנשיה אינם מבינים כי המאבק על שלמות הארץ אינו אלא ביטוי של מאבק תרבותי-תודעתי יסודי יותר[דרוש מקור][מפני ש...]. במקום זאת הודיע כי בכוונתו להצביע לש"ס.

בזמן חקירתו של נשיא המדינה משה קצב, פרסם הרב טאו מכתב אשר בו הוא מביע תמיכה בקצב וקרא לו שלא להיכנע ללחצים התקשורתיים, משום שכניעה כזאת תזמין לחצים נוספים ותיתן "שלטון ללא מיצרים לליצנות ולטרור התקשורתי".[21] גם לאחר הרשעתו של קצב באונס, עמד הרב טאו בראש מכתב תמיכה של רבנים שנשלח באופן פרטי לקצב, שבו הביעו אמון בחפותו וביקרו בחריפות את התקשורת הישראלית.[22] לפי אבישי בן-חיים ביטל קצב את עסקת הטיעון שנחתמה עמו לאור המלצות הרב מרדכי אליהו והרב טאו, שאמר לו כי אין לו רשות למחול על כבודו, גם אם יורשע.[23]

בסיוון תשס"ט (יוני 2009), פנה הרב טאו במכתב פומבי אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, בקריאה להמשיך "לפעול בעוז להדיפת לחצי אמריקה ואירופה מעלינו."[24]

במרחשוון תשע"ד פרסם מכתב חריף נגד מפלגת הבית היהודי שבו כתב: "האג'נדה של הבית היהודי היא חיסול כוחן של המפלגות הדתיות הציוניות, כדי לקעקע את הסטטוס קוו, למען הפרדת הדת מן המדינה בכל התחומים ולפרק כל זיקה של מדינתנו אל התורה"; "ונקווה שגם יוחלף השם שמפלגה זו נושאת בשקר".[25] בהמשך לכך ובהקשר של הקמת "מנהלת הזהות היהודית" במשרד לשירותי דת, הביע התנגדות לכל פעולה שמבוצעת בשיתוף פעולה עם אנשי "הבית היהודי".[26] בכסלו תשע"ה הופצה חוברת המבוססת על שיעוריו, ובה התנגדות להפרדת היהדות ממדינת ישראל, לשילוב חילונים במפלגה הדתית לאומית ולמתן לגיטימציה לחקיקה ולרפורמות אנטי-דתיות.[27]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים, תמך במפלגת יחד (אלי ישי), תחילה מאחורי הקלעים. לקראת צירוף מפלגת עוצמה יהודית לרשימתה, פרסם מכתב התנערות מהמפלגה, אך בהמשך חזר בו, חתם על מכתב תמיכה פומבי בה ואף השתתף בכנס תמיכה במפלגה, בלי לשאת בו דברים.[28]

בתשע"ו (2016) נתן את הסכמתו לאיחוד מדרשת הרובע לתוך המכללה האקדמית הרצוג, אך בהמשך אותה שנה חזר בו מכך "כי ודאי חלילה לחזק או להשתתף או להתחבר בשום אופן לגוף שחרת על דיגלו שימוש בגישות חילוניות כפרניות ובשיטות מחקר זרות בלימוד כתבי הקודש".[29]

בשנת תשע"ז (2017) הביע התנגדות נמרצת לפקודת השירות המשותף ולשילוב בנות בתפקידי לוחמה בצה"ל, שאותן הוא רואה כנובעות מאג'נדה של אנשי שמאל קיצוני שבה מחזיקים אנשי תקשורת וארגוני נשים, המבקשים להביא לחילון, להפרדה בין דת ומדינה בישראל, לביטול מושג המשפחה המסורתי והחלפתו ביצירת חברת אחווה ושיתוף נשים וילדים ברוח חזון המדינה האידיאלית של אפלטון, ולעצירת תהליך הגאולה. לטענתו, ראשי הצבא משתפים פעולה עם מגמות אלה והדבר מביא לכפיית מערכת ערכים זרה על חיילי צה"ל ועל עם ישראל. הוא קשר את הדברים גם לקיום מצעד הגאווה בירושלים וכינה את ההומוסקסואלים סוטים.[30] לדבריו, תופעות אלו מבטאות איבוד צלם אנוש בסיסי, ופגיעה בערכים יהודים כדוגמת הצניעות.[31] בהתנגדות למהלכים אלו ראה הרב טאו חלק מהותי מבניין תחיית הקודש ותהליך הגאולה. לתלמידיו קרא הרב טאו שלא להסכים לפקודות שנוגדות את ערכי הצניעות, גם אם הדבר יוביל לפגיעה בשיבוצם וקידומם בצה"ל. הדברים שנאמרו בעל פה נערכו בידי תלמידיו והוצאו בחוברת מיוחדת בתפוצה רחבה.[32] עם זאת, הרב טאו הביע התנגדות חריפה לקריאתו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' לבני נוער דתיים לעכב את גיוסם לצה"ל על רקע נושא זה והדגיש שצה"ל הוא טוב.[33]

בבחירות לכנסת ה-21 הטיל לקלפי פתק לבן.[34] לקראת הבחירות לכנסת ה-22 תמך בפומבי במפלגה חדשה בשם "נעם" ומאז נחשב מנהיגה הרוחנית של התנועה, שלאחר שהתאחדה עם שאר מרכיבי רשימת הציונות הדתית נכנסת לכנסת בהבחירות לכנסת העשרים וארבע והכניסה נציג אחד, אבי מעוז.

חיים אישיים

אשתו הראשונה, חנה טאו (נפטרה בתשס"ה), הייתה רבנית בעלת שם, ומחלוצות לימוד התורה לנשים בציבור הדתי. היא נחשבה למורת דרך, ולימדה רבות מהנשים המשמשות כיום כמחנכות במדרשות התורניות. לאחר שהתאלמן, נישא הרב טאו בשנית, בגיל 71 (באוגוסט 2008), לבתיה כהן מהרובע היהודי.

לרב טאו שלושה בנים ובת. בנו הבכור, הרב מרדכי (מוטי), הקים את הישיבה הקטנה "שלום בניך" בירושלים ועומד בראשה. בנו הרב נחמיה הוא ר"מ בישיבת מדברה כעדן. חתנו (בעלה של בתו תהילה) הוא הרב איתי אפלבאום, המלמד אף הוא בישיבת "שלום בניך". בנו הנוסף נקרא אברהם.[35]

הרב טאו הוא אחיהן הצעיר של פרופ' גרדה אילתה-אלסטר, מרצה לשעבר לספרות משווה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושל הרַבָּה פרופ' אוולין גודמן-טאו, חוקרת מחשבת ישראל.

מתלמידיו הבולטים

ספרים המבוססים על שיעוריו

הרב טאו לא פרסם ספרים או מאמרים שכתב בעצמו, למעט מאמרים בודדים.[36]

תוך שיתוף פעולה הדוק איתו הוצאו לאור על ידי הוצאת הספרים "חוסן ישועות" (מכון תורני להוצאת כתבי רבני ישיבת הר המור), ספרים וחוברות שנערכו על בסיס שיעוריו.[37] בהם:

  • לאמונת עתנו - חמישה-עשר כרכים של שיחות בענייני אמונה, הנהגה וגאולה
  • צדיק באמונתו יחיה - על הגישה ללימוד תורה, בהוצאת מכון בניין התורה - עלי. הספר מבקר את הגישה האקדמית והחילונית ללימוד התורה.
  • סולו המסילה - בנושא המאבק על ארץ ישראל וגישת הממלכתיות
  • נשמה לעם עליה - מאמרים שנאמרו בעיצומה של תוכנית ההתנתקות
  • נושא אלומותיו - ערכה של החקלאות
  • צדקה תרומם גוי - ערכה של מצות הצדקה
  • חסד ומשפט אשירה - בעניין אהבת ה' וקבלת הייסורים באהבה (תשע"ז).
  • האומץ לעצמאות - התנגדות לערכי הפוסט-מודרניזם (אביב תשע"ט (2019))
  • הרימו מכשול מדרך עמי - חובת המחאה.
  • הגיון ליבי לפניך - ביאור עניינה של התפילה ולקט ביאורי תפילה.
  • עם מקדשי שביעי - שיעורים בנושא מעלת השבת וקדושתה.

מדי כמה חודשים יוצאות חוברות של שיעורים שמעביר הרב טאו, בהוצאת מכון שירת ישראל.[38]

לקריאה נוספת

  • עוז דוד בלומן, השיבה אל המטפיזיקה: קודש ותודעה במשנתו של הרב צבי ישראל טאו, עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג (127 עמ')
  • אודי אברמוביץ, התאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן-גוריון, 2014

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 יאיר שלג, הרבה טאו נגד הרב טאו, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2004
  2. ^ Auseinandersetzungen mit dem zerstörten jüdischen Erbe. Studia Cassellana, כרך 13. עמ' 61-68.
  3. ^ Illa Meisels, Eveline Goodman-Tau, Erinnerung der Herzen, Czernin, 2004. עמ' 83, 98.
  4. ^ אלישיב רייכנר, באמונתו - סיפורו של הרב עמיטל, עמ' 63
  5. ^ יאיר שלג, אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, עמ' 44–46, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה; משה ויסטוך, הרב קלנר ל'כיפה': "הרב צבי יהודה ספר רק את הרב טאו, חוץ ממנו הוא לא ספר אף אחד", 22 ביוני 2017, באתר כיפה
  6. ^ ראו למשל: שמחה רז (עורך), משמיע ישועה, עמ' 137, ביחס לקבלת "דרך תשובה" לבחור שדיבר בחריפות בגנותו של האבן עזרא
  7. ^ נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב טאו, 20 בנובמבר 2013, באתר כיפה
  8. ^ יצחק בן-חורין, לעיני אחד משבעת ילדיו הרג רב בגולן את אשתו, מעריב, 21 ביולי 1978, עמ' 12; שמעון וייס, בעל חשוד ברצח אם שבעת ילדיו, דבר, 21 ביולי 1978, עמ' 2; אמילי עמרוסי, "אם לסבתא שלי היה מקלט ללכת אליו, היא הייתה ניצלת", באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2018
  9. ^ ראו אצל הרב יוסף בדיחי, יוסף לקח, ירושלים תשע"ב, עמ' 60 והע' 107
  10. ^ יוסף לקח, עמ' 60 הערה 107
  11. ^ נדב שרגאי, אמנה על גבולות הפסיקה, הארץ 23.11.95, עמ' ב3
  12. ^ ספר "מורשה"
  13. ^ דב שוורץ, ציונות דתית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ח עמוד 58
  14. ^ יאיר שלג, הסרבנות האפורה של הרב טאו, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2004
  15. ^ ."נשים בטנק - תת-אנושיות"; הרב צבי טאו על פקודת השירות המשותף: הרמטכ"ל וראש אכ"א מתנהלים כמו חונטה
  16. ^ צבי יהודה הכהן קוק, מתוך התורה הגואלת, ב, עמ' רו.
  17. ^ 'היועץ למלך נתנוך', בתוך: לאמונת עתנו, עמ' ?
  18. ^ חגי סגל, אחים יקרים
  19. ^ שמחה רז (עורך), משמיע ישועה, עמ' 215-214
    גיא עזרא, חדשות סרוגים, השיחה בין הרב אלי סדן והרב טאו לנתן שרנסקי, אתר סרוגים, 18.2.16
  20. ^ חנן גרינווד, ‏חסר תקדים: הרב טאו השתתף בכנס של יחד, באתר כיפה, 10 במרץ 2015
  21. ^ עידן יוסף, המכתב שצונזר בעלון הדתי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בנובמבר 2006
  22. ^ יצחק טסלר, עשרות רבנים שלחו מכתב תמיכה למשה קצב, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2011
  23. ^ ניצן ארליך, ‏הרב אליהו והרב טאו המליצו לקצב לדחות את עסקת הטיעון, באתר כיכר השבת, 18 במאי 2011
  24. ^ הרב טאו לנתניהו: "אל תיכנע", באתר כיכר השבת, י"ט בסיון תשס"ט 11.06.09
  25. ^ יונתן אוריך, הרב טאו תוקף את הבית היהודי: "מפרקים כל זיקה אל התורה", באתר כיפה, 14 באוקטובר 2013
    ראו גם:נטעאל בנדל, ‏הרב טאו: כולם מפחדים מאדון בנט, צאו לחסום כבישים, באתר כיפה, י"ג טבת תשע"ד, 16/12/2013
  26. ^ שלמה פיוטרקובסקי, "כך הכשיל הרב טאו את הקמת מנהלת הזהות היהודית", פורסם באתר ערוץ 7, כ"ב בניסן תשע"ד 22/04/14
  27. ^ "ונאמן ביתך וממלכתך"
  28. ^ גיא עזרא, ‏רבנים וראשי ישיבות מהציונות הדתית פרסמו מכתב תמיכה ב'יחד', באתר "סרוגים"
    אתר למנויים בלבד יאיר אטינגר, חיים לוינסון, אחרי שנותרו מתחת לאחוז החסימה, תומכי יחד מוצאים עצמם לבד, באתר הארץ, 03.04.2015
  29. ^ גיא עזרא, ‏הרב טאו ביטל את האישור שנתן למדרשת הרובע, באתר "סרוגים", 16.08.16 י"ב באב תשעו
  30. ^ אתר למנויים בלבד יאיר אטינגר, חוברת שכתב הרב טאו ותוקפת את הצבא תופץ בעשרות אלפי עותקים בבתי כנסת, באתר הארץ, 15 במרץ 2017
  31. ^ מנהיג הזרם החרדי-לאומי נגד הלהט"ב: "מוחקים את המושג משפחה", באתר וואלה!‏, 9 בדצמבר 2018
  32. ^ עמוד הענן משלים לעמוד האש, מדברי הרב צבי ישראל טאו; יאיר שרקי, כתב לענייני דתות, ‏שירות משותף? "טירוף, לצאת למרד", באתר ‏מאקו‏, 8 במרץ 2017
  33. ^ הרב טאו במתקפה על סמוטריץ': "פתח פה", באתר "סרוגים", 26 במרץ 2017
  34. ^ אנשי הרב טאו נגד אחדות, באתר ערוץ 7, ט' בסיון תשע"ט 12/06/19
  35. ^ הפצוע בפיגוע הדקירה: אברהם טאו, בנו של הרב טאו, באתר ערוץ 7, בנובמבר 2012
  36. ^ לדוגמה, מאמר הלכתי בספר 'זכור זאת ליעקב', ספר זיכרון לרב יעקב כהן, ירושלים תשל"א (1971)
  37. ^ ספריו בהוצאת "חוסן ישועות"
  38. ^ אתר המכון
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=צבי_ישראל_טאו&oldid=31325357"