אליעזר ולדמן – הבדלי גרסאות

**הרב אליעזר ולדמן**
לידה	11 בפברואר 1937; ל' בשבט ה'תרצ"ז; פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
פטירה	19 בדצמבר 2021 (בגיל 84); ט"ו בטבת ה'תשפ"ב
מקום קבורה	בית העלמין היהודי העתיק בחברון
מדינה	ישראל
השכלה	ברוקלין קולג'; ישיבת כרם ביבנה; ישיבה יוניברסיטי; ישיבת מרכז הרב ;
מקום פעילות	קריית ארבע
תקופת הפעילות	? – 19 בדצמבר 2021
השתייכות	דתי-לאומי (הציונות הדתית)
תחומי עיסוק	אמונה, ארץ ישראל
תפקידים נוספים	נשיא ישיבת ניר קריית ארבע;
רבותיו	הרב צבי יהודה קוק; הרב דוד כהן (הנזיר) הרב יצחק הוטנר
תלמידיו	זאב חבר (זמביש), בני קצובר, נעם ארנון, הרב יהושע שמידט, הרב איתם הנקין
	13 באוגוסט 1984 – 31 בינואר 1990; (5 שנים ו־24 שבועות)
כנסות	11 - 12

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־03:23, 25 בינואר 2022

הרב אליעזר ליפא ולדמן (ל' בשבט ה'תרצ"ז, 11 בפברואר 1937 – ט"ו בטבת ה'תשפ"ב, 19 בדצמבר 2021) היה רב דתי לאומי מזקני תלמידי הרצי"ה קוק, מייסד ישיבת ניר קריית ארבע והעומד בראשה לאורך שנים רבות. בשנותיו האחרונות כיהן כנשיא הישיבה.

ממובילי ההתיישבות ביהודה ושומרון וממייסדי היישוב היהודי בחברון ובקריית ארבע. כיהן כחבר הכנסת מטעם סיעת התחיה.

ביוגרפיה

נולד בפתח תקווה, לרב יואל ודינה ולדמן, אשר עלו ארצה בשנת 1932 ועבדו בפרדסים ובבנייה. בהיותו בן שלוש ירדה משפחתו לארצות הברית. בנערותו בארצות הברית היה פעיל בבני עקיבא, ומשם הגיע ללמוד אצל הרב יצחק הוטנר בישיבת רבי חיים ברלין^[1], ובישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה.

החל מאלול תשט"ז (1957), בהיותו כבן 20, למד בישיבת כרם ביבנה, אליה הגיע במסגרת תוכנית ההכשרה של בני עקיבא, שם נקשר לראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט, ועבד בקבוצת יבנה. בתקופת מבצע קדש חפר לצד חבריו תעלות הגנה בקיבוץ.^[2] לאחר שנת ההכשרה החל ללמוד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק, אותו כינה מאז רק בתואר: "מורנו ורבנו הרב צבי יהודה". בשנת תשכ"ט אף התגורר בבית רבו, אשר נזקק לעזרה, תקופה מסוימת.^[3]

בשנותיו בישיבת מרכז הרב התיידד עם הרב חיים דרוקמן. השניים קיימו לימוד משותף קבוע, מדי שבוע, עד מותו.

לימים סיפר, שבהיותו תלמיד של הרב הוטנר הוא חש שדבריו הם הגבוהים ביותר עלי אדמות, אך כאשר הגיע לארץ ופגש בתורת הרב קוק, השתנה אצלו קנה המידה והרגיש שהם גבוהים מכל מה שהכיר "כגבוה שמים מארץ", ובם דבק.^[4]

פועלו החינוכי

בשנת תשכ"ד היה ממיסדי הישיבה התיכונית אור עציון ושימש שם כר"מ במשך מספר שנים.^[5] בניסן תשכ"ח היה מראשי מייסדי היישוב היהודי בחברון,^[6] שם החל לרכז קבוצת לימוד, אותה ראה כסניף של ישיבת מרכז הרב, בה למד.^[7]

החל משנת 1972 שימש הרב ולדמן כראש ישיבת ההסדר ניר קריית ארבע. לאחר מספר שנים הצטרף אליו הרב דוב ליאור. שניהם שימשו במשך כ-30 שנה כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וההלכה והרב ולדמן עוסק בלימודי אמונה על פי הגותו של הראי"ה קוק. עד פטירתו הרב ולדמן שימש כנשיא הישיבה, ובנו הרב נעם ולדמן הוא ראש הישיבה.^[8]

הרב ולדמן לימד לימודי אמונה בישיבת מרכז הרב לפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים. במקביל לעבודתו החינוכית כיהן כאחד מחברי ועד קריית ארבע.^[9]

פועלו הציבורי והפוליטי

ב-1974 הורה לחיילים שהתייעצו עמו לסרב לפקודות שתכליתן הפרעה להתנחלות בשטחים.^[10]

היה חבר המזכירות העולמית של תנועת בני עקיבא בשנת 1976, ולאחר מכן בהנהלה הארצית של בני עקיבא (1980–1986). כמו כן בשנת ה'תשל"ז (1977) שימש כרב המושב קשת ברמת הגולן, עד אשר הרב שלמה אבינר החליפו בתפקיד זה.

בשנת 1984 נעצר במסגרת פרשת המחתרת היהודית, בחשד שידע על פעולותיה.^[11] מעצרו הכה בהלם את קרובי משפחתו ותלמידיו, בעיקר בשל העובדה כי התנגד בחריפות לפעילות המחתרת וקרא לחבריה להביע חרטה על מעשיהם. הרב ולדמן הכחיש את ההאשמות ושוחרר לאחר כיומיים.^[12] הפרשה הסתיימה בלא כלום.^[13]

היה ממייסדי וראשי גוש אמונים, ממייסדי מפלגת התחיה. הוא שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "התחיה" עד לפירוקה, וכיהן כחבר הכנסת מטעמה בכנסת ה-11 ובכנסת ה-12. הוא פרש מהכנסת בינואר 1990.^[14]

ב-1993 הצטרף לאיחוד הרבנים למען ארץ ישראל שאז הוקם. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות עבר עם תלמידי ישיבת ניר קריית ארבע ארעית וכצעד מחאה ליישוב שא-נור בצפון השומרון. באותה העת הצטרף לקוראים לסרב פקודה.^[15]

בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015, היה בין זקני הרבנים בציונות הדתית שקרא להצביע למפלגת הבית היהודי, ולא למפלגת יחד.^[16]

בעשור האחרון לחייו השתתף במיזם "שיח שלום", המקיים בין השאר מפגשים בין פעילי שלום לרבנים ביהודה ושומרון.^[1]

חיים אישיים

הרב ולדמן היה נשוי לרותי, ולהם 8 ילדים. אחד מהם הוא הרב נעם ולדמן המכהן כיום כראש ישיבת ניר בקריית ארבע. בתו, חדווה, נשואה לרב עזריאל אריאל, בנו של הרב יעקב אריאל ורב היישוב עטרת.

דעותיו

הרב ולדמן, בהיותו תלמיד של הרב צבי יהודה קוק, הורה לתלמידיו את דרכו החינוכית בעיקר על פי כתביו של הראי"ה (כדוגמת "אורות" ו"עין איה"). על פי הרב קוק בספר אורות,^[17] סבר הרב ולדמן שמדינת ישראל היא "יסוד כיסא ה' בעולם", על אף שהיא חילונית. בשיחותיו קיים דגש על הבנת תהליך הגאולה על פי משנת הרצי"ה.

כתלמיד מובהק של הרב צבי יהודה קוק יחסו למדינת ישראל היה כראשית צמיחת גאולתנו. הוא נמנה עם הזרם בציונות הדתית של מרכז הרב בהובלתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

הרב ולדמן היה נגד מעשי נקמה פרטיים בערבים וטען שמדינת ישראל בלבד צריכה לנקוט צעדים כנגד הערבים כתגובות לפיגועים.

הוא נמנה עם הרבנים שקראו לחיילים שנצטוו לפנות יהודים מארץ ישראל לסרב פקודה, עם זאת קרא לתלמידיו שלא להפעיל אלימות כנגד חיילים ושוטרים שבאים לפנות.

כבר בראשית שנות ה-80 התבטא הרב ולדמן כי "תפילה של יהודי על הר-הבית צריכה להיות הדבר הטבעי ביותר של חיים יחד בארץ ישראל", ועם זאת הסתייג מפעולות נמהרות בתחום זה.^[18] הוא עודד עלייה להר הבית על פי פסיקתו של עמיתו הרב דוב ליאור ואף עלה בעצמו להר הבית. על האמירה שטרור הסכינים ב-2015 קשור לעליות בהר הבית^[19] התבטא שהיא "חוצפה".^[20]

בשיעור שמסר קבל על התבדלותן של ישיבות הקו, לדבריו. ואמר שטענת תלמידי הרב טאו שרבם הוא גדול הדור ועולה על שאר תלמידי הרצי"ה, היא חסרת סמכות ו"התנשאות לא יפה". עם זאת ביקש מתלמידיו להיזהר מלנהוג בזלזול כלפי רבנים ותלמידים מישיבות הקו.^[21]

הרב ולדמן הדגיש את יסוד אהבת ישראל. לדבריו חשוב לכבד את כל תלמידי החכמים למרות המחלוקות, כל עוד הם יראי שמים ובמסגרת ההלכה.^[22] כן הדגיש את החשיבות שלא לפגוע בשום יהודי באשר הוא, כולל חילונים ורפורמים. בהיותו בפאנל בו השתתף רבאיי רפורמי שביקש שיקראו לו רב, הגיב הרב ולדמן שהוא מוכן לפנות אליו בתואר רבאיי לפי בקשתו, אך שיידע שלמעשה אינו באמת רב.^[23]

לדבריו השתתף בפאנלים עם מנהיגים רפורמים בהנחיית רבו הרצי"ה.^[24]

מתלמידיו

זאב חבר (זמביש) - מזכ"ל תנועת "אמנה" ומראשי מועצת יש"ע.
בני קצובר - ממקימי גוש אמונים, ראש המועצה אזורית שומרון לשעבר ויו"ר ועד מתיישבי השומרון.
נעם ארנון - דובר היישוב היהודי בחברון.
הרב יהושע שמידט - רב היישוב שבי שומרון וראש הישיבה.
הרב איתם הנקין - חוקר תורני, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה
הרב דניאל מילר - ראש ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב.
הרב מנחם פליקס - מראשי גוש אמונים.
צביקי בר חי - ראש המועצה אזורית הר חברון לשעבר.
הרב נעם ולדמן - בנו, ראש ישיבת ניר.
הרב מיכאל חג'ג' - ר"מ בישיבת נתיבות ישראל בבת ים.^[25]
הרב מנחם נויברגר - רב הגרעין באופקים.
הרב חיים זלינגר - ראש אולפנת קריית ארבע.^[26]
הרב שמעון בן ציון - ר"מ במכון מאיר.^[27]
הרב חיים ירוחם סמוטריץ'- ר"מ בישיבת ניר קריית ארבע ורב המושב בית יתיר.^[28]

כתביו

על דעת המקום והזמן – חוברת על השקפה דתית לאומית; כוללת את מאמרו על חשיבות הברכה על פי התלמוד הירושלמי. בעריכת הרב ישי אביעזר.
ספר חגי – בספר זה לוקטו שיחות של הרב ולדמן בספרי בראשית ושמות. יצא לזכרם של ארבעה מתלמידי ניר קריית ארבע. בעריכת הרב ישי אביעזר.
חוברות שיחות לפי נושאים ופרשיות השבוע – מהדורה פנימית יצאה על ידי תלמידי ניר קריית ארבע.
אורות התשובה – עריכה והבאה לדפוס של ספרו של הרב קוק יחד עם הרב חיים דרוקמן.
וישלחהו מעמק חברון (חלק א') – שיחות על פרשיות השבוע (בראשית שמות), בעריכת הרב אביחי ברזילי, הרב שאול עבדיאל והרב ישי אביעזר.
קומו ונעלה ציון – חוברת המעודדת עלייה להר הבית.

קישורים חיצוניים

אליעזר ולדמן, באתר הכנסת
אליעזר ולדמן, באתר כנסת פתוחה
מאמרי הרב אליעזר ולדמן זמינים לצפייה באתר ספריית אסיף.
רשימת המאמרים של אליעזר ולדמן באתר רמב"י
רשימת המאמרים של אליעזר ולדמן, באתר רמבי"ש
שיעורים של הרב ולדמן, בערוץ היוטיוב של ישיבתו
הרב אליעזר ולדמן בערוץ 7
הרב אליעזר ולדמן באתר 'סרוגים'
מקרית-ארבע תצא תורה: שיחה עם הרב אליעזר ולדמן, דבר, 5 בספטמבר 1975, עמ' 23
יובל לישיבת ניר וגבורות לרב ולדמן, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2017
אלישיב רייכנר, "הרגשנו שהקב"ה קורא לנו", מקור ראשון, מוסף "שבת", 13 ביוני 2017
מה הרבי מליובאוויטש ענה לרב ולדמן על רצונו לעזוב את הכנסת, באתר חב"ד אינפו
ערוץ היוטיוב של ישיבת ניר קריית ארבע עם שיעוריו של הרב.
סרטון תדמית בהפקת אולפני אתרוג.
הרב אליעזר ולדמן במרכז הזיכרון ממוריז

הערות שוליים

^ ¹ ² הרב אליעזר ולדמן ז"ל: המתנחל שכולם אהבו, כולל יוסי שריד, כתבה באתר מקור ראשון
^ על פי עדותו, בתוך: יבנה וחכמיה: סיפורה של אם ישיבות ההסדר, כרם ביבנה תשס"ד, עמ' 289–290
^ משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 270
^ השליח הנאמן של הרב צבי יהודה
^ אישים ומוסדות, הצופה, 13 במרץ 1967, עמ' 3
^ אהרן דולב, המתנחלים הנצורים, מעריב, 31 במאי 1968, עמ' 12
גאולה כהן, רשות הדיבור למתנחלים, מעריב, 2 באפריל 1969, עמ' 14-15,
המשך: גאולה כהן, רשות הדיבור למתנחלים, מעריב, 4 באפריל 1969, עמ' 15-16
^ יוסף בן-מאיר, מתיישבי חברון יתקעו במערת המכפלה, הצופה, 22 בספטמבר 1968, עמ' 3
^ יוסף ארנפלד, להעמיד תלמידים למשנתו של אבא, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2016
^ נבחר ועד בקריית-ארבע, דבר, 3 במרץ 1972, עמ' 7
^ ישראל הראל, ראש ישיבת קריית-ארבע לשמגר: שקול העמדתי לדין, מעריב, 16 באוקטובר 1974
^ אילן בכר, אבינועם בר-יוסף, הרב שקרא לעצורים להביע חרטה - נעצר, מעריב, 25 במאי 1984, עמ' 1 (המשך, עמ' 11)
^ אילן בכר, שמחה - והרגשה כבדה, מעריב, 27 במאי 1984, עמ' 3
^ אילן בכר, "חייבים לחוקק חוק שיאסור מעצר רבנים", מעריב, 28 במאי 1984, עמ' 3
^ יוסף צוריאל, חוזרים אל הספרים, מעריב, 30 בינואר 1990, עמ' 8
^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
^ הרב ולדמן: להצביע לבית היהודי, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2015
^ אורות ישראל, פרק ו', פסקה ז'
^ ראשי גוש אמונים מצדדים בזכות להתפלל בהר הבית, דבר, 17 במרץ 1983, עמ' 2
^ הרב טאו: פיגועי הדקירה בגלל העלייה להר הבית, באתר סרוגים
^ הרב אליעזר ולדמן - שות מוצש 'מחשבת הציונות הדתית' - 'ישיבות הקו', כ"ג חשוון תשעח, סרטון באתר יוטיוב, דקה 57
^ הרב אליעזר ולדמן - שות מוצש 'מחשבת הציונות הדתית' - 'ישיבות הקו', כ"ג חשוון תשעח, סרטון באתר יוטיוב, דקה 46.
^ שיעור בט"ו אלול תשע"ח, דקה 23.
^ שיעור בט"ו אלול תשע"ח, דקה 25.
^ https://www.inn.co.il/news/536355
^ הרב מיכאל חג'ג' שליט"א: ישיבת נתיבות ישראל, באתר netivotiby.co.il
^ הרב חיים זלינגר – ויקישיבה, באתר www.yeshiva.org.il
^ הרב שמעון בן ציון – ויקישיבה, באתר www.yeshiva.org.il
^ הרב חיים ירוחם סמוטריץ', באתר ויקישיבה

[מקור1-1] ¹ ² הרב אליעזר ולדמן ז"ל: המתנחל שכולם אהבו, כולל יוסי שריד, כתבה באתר מקור ראשון

[2] על פי עדותו, בתוך: יבנה וחכמיה: סיפורה של אם ישיבות ההסדר, כרם ביבנה תשס"ד, עמ' 289–290

[3] משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 270

[4] השליח הנאמן של הרב צבי יהודה

[5] אישים ומוסדות, הצופה, 13 במרץ 1967, עמ' 3

[6] אהרן דולב, המתנחלים הנצורים, מעריב, 31 במאי 1968, עמ' 12
גאולה כהן, רשות הדיבור למתנחלים, מעריב, 2 באפריל 1969, עמ' 14-15,
המשך: גאולה כהן, רשות הדיבור למתנחלים, מעריב, 4 באפריל 1969, עמ' 15-16

[7] יוסף בן-מאיר, מתיישבי חברון יתקעו במערת המכפלה, הצופה, 22 בספטמבר 1968, עמ' 3

[8] יוסף ארנפלד, להעמיד תלמידים למשנתו של אבא, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2016

[9] נבחר ועד בקריית-ארבע, דבר, 3 במרץ 1972, עמ' 7

[10] ישראל הראל, ראש ישיבת קריית-ארבע לשמגר: שקול העמדתי לדין, מעריב, 16 באוקטובר 1974

[11] אילן בכר, אבינועם בר-יוסף, הרב שקרא לעצורים להביע חרטה - נעצר, מעריב, 25 במאי 1984, עמ' 1 (המשך, עמ' 11)

[12] אילן בכר, שמחה - והרגשה כבדה, מעריב, 27 במאי 1984, עמ' 3

[13] אילן בכר, "חייבים לחוקק חוק שיאסור מעצר רבנים", מעריב, 28 במאי 1984, עמ' 3

[14] יוסף צוריאל, חוזרים אל הספרים, מעריב, 30 בינואר 1990, עמ' 8

[15] רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004

[16] הרב ולדמן: להצביע לבית היהודי, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2015

[17] אורות ישראל, פרק ו', פסקה ז'

[18] ראשי גוש אמונים מצדדים בזכות להתפלל בהר הבית, דבר, 17 במרץ 1983, עמ' 2

[19] הרב טאו: פיגועי הדקירה בגלל העלייה להר הבית, באתר סרוגים

[20] הרב אליעזר ולדמן - שות מוצש 'מחשבת הציונות הדתית' - 'ישיבות הקו', כ"ג חשוון תשעח, סרטון באתר יוטיוב, דקה 57

[21] הרב אליעזר ולדמן - שות מוצש 'מחשבת הציונות הדתית' - 'ישיבות הקו', כ"ג חשוון תשעח, סרטון באתר יוטיוב, דקה 46.

[22] שיעור בט"ו אלול תשע"ח, דקה 23.

[23] שיעור בט"ו אלול תשע"ח, דקה 25.

[24] ttps://www.inn.co.il/news/536355

[25] הרב מיכאל חג'ג' שליט"א: ישיבת נתיבות ישראל, באתר netivotiby.co.il

[26] הרב חיים זלינגר – ויקישיבה, באתר www.yeshiva.org.il

[27] הרב שמעון בן ציון – ויקישיבה, באתר www.yeshiva.org.il

[28] הרב חיים ירוחם סמוטריץ', באתר ויקישיבה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

@@ שורה 90: / שורה 90: @@
 בשיעור שמסר קבל על התבדלותן של [[ישיבות הקו]], לדבריו. ואמר שטענת תלמידי [[צבי טאו|הרב טאו]]  שרבם הוא גדול הדור ועולה על שאר תלמידי [[הרצי"ה]], היא חסרת סמכות ו"התנשאות לא יפה". עם זאת ביקש מתלמידיו להיזהר מלנהוג בזלזול כלפי רבנים ותלמידים מישיבות הקו.{{הערה|[https://m.youtube.com/watch?v=kmMmolyrb5s הרב אליעזר ולדמן - שות מוצש 'מחשבת הציונות  הדתית' - 'ישיבות הקו'], כ"ג חשוון תשעח, סרטון באתר [[יוטיוב]], דקה 46.}}
-הרב ולדמן הדגיש את יסוד [[אהבת ישראל]]. לדבריו חשוב לכבד את כל הרבנים למרות המחלוקות, כל עוד הם יראי שמים ובמסגרת ההלכה.{{הערה|[https://m.youtube.com/watch?v=nosmuqy9Agc&list=PLO922IAuDgbVk_Mi_d4NPR_2-14NNmXQm&index=9 שיעור בט"ו אלול תשע"ח], דקה 23.}} כן הדגיש את החשיבות ביחס מכבד לכל יהודי באשר הוא, כולל [[חילונים]] ו[[רפורמים]]. סיפר שבפאנל בו השתתף עם רבאיי קונסרבטיבי ורבאיי רפורמי, קרא לאחרון רבאיי על פי בקשתו, בשביל לכבדו, אף שלדעתו אין הוא ראוי לתואר.{{הערה|[https://m.youtube.com/watch?v=nosmuqy9Agc&list=PLO922IAuDgbVk_Mi_d4NPR_2-14NNmXQm&index=9 שיעור בט"ו אלול תשע"ח], דקה 25.}}
+הרב ולדמן הדגיש את יסוד [[אהבת ישראל]]. לדבריו חשוב לכבד את כל תלמידי החכמים למרות המחלוקות, כל עוד הם יראי שמים ובמסגרת ההלכה.{{הערה|[https://m.youtube.com/watch?v=nosmuqy9Agc&list=PLO922IAuDgbVk_Mi_d4NPR_2-14NNmXQm&index=9 שיעור בט"ו אלול תשע"ח], דקה 23.}} כן הדגיש את החשיבות שלא לפגוע בשום יהודי באשר הוא, כולל [[חילונים]] ו[[רפורמים]]. בהיותו בפאנל בו השתתף רבאיי רפורמי שביקש שיקראו לו רב, הגיב הרב ולדמן שהוא מוכן לפנות אליו בתואר רבאיי לפי בקשתו, אך שיידע שלמעשה אינו באמת רב.{{הערה|[https://m.youtube.com/watch?v=nosmuqy9Agc&list=PLO922IAuDgbVk_Mi_d4NPR_2-14NNmXQm&index=9 שיעור בט"ו אלול תשע"ח], דקה 25.}}
 לדבריו השתתף בפאנלים עם מנהיגים רפורמים בהנחיית רבו הרצי"ה.{{הערה|https://www.inn.co.il/news/536355}}