פורום קהלת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 33419361 של אסף השני (שיחה)הייתה גרסה טובה יותר. הגרסה הנוכחית גרועה יותר מהיעדר הפסקה בכלל
תגיות: ביטול שוחזרה
ביטול גרסה 33419367 של צור החלמיש (שיחה) נו, ובעיני דווקא זו טובה יותר, וגם יציבה. המשך מלחמת העריכה תועבר לטיפול המפעילים.
שורה 86: שורה 86:
* ביולי 2018 עתר פורום קהלת נגד החלטת [[שר האנרגיה]] להטיל את עלויות [[הרפורמה בחברת החשמל|הרפורמה במשק החשמל]] הנוגעות להטבות שהובטחו לעובדי [[חברת החשמל]] על תעריף החשמל שמשלם הצרכן. בדצמבר 2018 העתירה [[דחייה על הסף|נדחתה על הסף]], כשבית המשפט קיבל את טענת המדינה כי לאחר שהכנסת תיקנה את [[חוק משק החשמל]] לא ניתן עוד לטעון נגד החלטת השר, אף שתיקון החקיקה לא נגע בשאלת מקור מימון העלויות.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18052170.b09|סוג=בג"ץ|עותר=פורום קהלת|משיב=שר האנרגיה|ניתן ב=28 בנובמבר 2018}}}}
* ביולי 2018 עתר פורום קהלת נגד החלטת [[שר האנרגיה]] להטיל את עלויות [[הרפורמה בחברת החשמל|הרפורמה במשק החשמל]] הנוגעות להטבות שהובטחו לעובדי [[חברת החשמל]] על תעריף החשמל שמשלם הצרכן. בדצמבר 2018 העתירה [[דחייה על הסף|נדחתה על הסף]], כשבית המשפט קיבל את טענת המדינה כי לאחר שהכנסת תיקנה את [[חוק משק החשמל]] לא ניתן עוד לטעון נגד החלטת השר, אף שתיקון החקיקה לא נגע בשאלת מקור מימון העלויות.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18052170.b09|סוג=בג"ץ|עותר=פורום קהלת|משיב=שר האנרגיה|ניתן ב=28 בנובמבר 2018}}}}
* בדיון ב[[תובענה ייצוגית]] המתנהל ב[[בית הדין האזורי לעבודה]] בתל אביב, שבו נתבעת חברת [[וולט (חברה)|וולט]] להכיר בשליחיה כ[[שכיר]]ים, מייצג פורום קהלת חמישה שליחים אשר מעדיפים להיחשב [[עצמאי]]ם.<ref>[https://kohelet.org.il/הליכים-משפטיים/בקשת-הצטרפות-לדיון-בתובענה-הייצוגית-נ בקשת הצטרפות לדיון בתובענה הייצוגית נגד וולט], באתר פורום קהלת</ref>{{הערה|{{הארץ|נתנאל גאמס ודפנה מאור|הבשורה על פי וולט ופורום קהלת - והסיפור של חמשת השליחים|1.10450785|8 בדצמבר 2021}}}}
* בדיון ב[[תובענה ייצוגית]] המתנהל ב[[בית הדין האזורי לעבודה]] בתל אביב, שבו נתבעת חברת [[וולט (חברה)|וולט]] להכיר בשליחיה כ[[שכיר]]ים, מייצג פורום קהלת חמישה שליחים אשר מעדיפים להיחשב [[עצמאי]]ם.<ref>[https://kohelet.org.il/הליכים-משפטיים/בקשת-הצטרפות-לדיון-בתובענה-הייצוגית-נ בקשת הצטרפות לדיון בתובענה הייצוגית נגד וולט], באתר פורום קהלת</ref>{{הערה|{{הארץ|נתנאל גאמס ודפנה מאור|הבשורה על פי וולט ופורום קהלת - והסיפור של חמשת השליחים|1.10450785|8 בדצמבר 2021}}}}
* בשנת 2019 הצטרף הפורום כ[[ידיד בית המשפט]] בתיק ערעור שנידון ב[[בית המשפט העליון]] בעניין חברה שסירבה למכור דירה לערבי עקב הלאום שלו.<ref>פורום קהלת, [https://kohelet.org.il/wp-content/uploads/2019/11/ברע-1001-17-מי-טל-בקשה-מטעם-פורום-קהלת-להצטרף-כידיד-בית-המשפט-1.pdf בקשה להצטרף להליך במעמד של ידיד בית המשפט]</ref> בפסק הדין הפסידה החברה אולם לא נתקבלה הלכה בעניין זה. הפורום חויב בהוצאות משפט.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17100110.B18|סוג=רע"א|עותר=מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ|משיב=חאלד סלמאן ואחרים|ניתן ב=19 באוגוסט 2019}}}}


== צוות ==
== צוות ==

גרסה מ־11:45, 11 במרץ 2022


שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון

פרמטרים ריקים [ נשיאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פורום קהלת
התאגדות עמותה
מדינה ישראלישראל ישראל
מטה הארגון ירושלים
יושב ראש פרופ' משה קופל
מנכ"ל עו"ד מאיר רובין (נריה)
תקופת הפעילות ה'תשע"ב, 2012 – הווה
http://www.kohelet.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פורום קהלת הוא מכון מחקר בעל תפיסת עולם שמרנית, המאוגד כעמותה, ופועל לדבריו "לעיגון מעמד הקבע של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, קידום חירות הפרט ועידוד יישום עקרונות השוק החופשי בישראל".[1]

הפורום הוקם בינואר 2012 על ידי הפרופסור למדעי המחשב משה קופל, וחברים בו אקדמאים כגון הפרופסורים אברהם דיסקין, אבי בל וגידי ספיר, והכלכלן הראשי של משרד האוצר לשעבר, ד"ר מיכאל שראל.

צוות הקבע של הפורום כולל כשמונים חוקרים הפועלים ממשרדיו בירושלים, המבצעים מחקרים ומפיקים ניירות מדיניות, כנסים, ניירות עבודה ותכנים נוספים, ופועלים מול מקבלי ההחלטות לקידום מדיניות.

עמדות הפורום

עד שנת 2020 הוציא הפורום כחמישים ניירות מדיניות מודפסים, בתוכם:

ניירות עמדה בנושאי משפט

  • סמכויות היועמ"ש - נייר מדיניות העוסק בייעוץ המשפטי לממשלה, בו הומלץ בין היתר להגדיר את היעדר הכפיפות של הממשלה והשרים לייעוץ המשפטי בקביעת המדיניות, וכן הוצע להבהיר את סמכות הממשלה והשרים לקבוע את העמדה שתוצג בשמם בבית המשפט.[2]
  • הגברת משילות באמצעות מינויים - נייר מדיניות העוסק במינויים בשירות הציבורי שבו הומלץ לחזק את יכולת המשילות של הממשלה, בין היתר באמצעות תוספת משרות אמון במשרדי הממשלה. עובדים במשרות אמון מוחלפים עם כניסת שר חדש למשרד[3]
  • הגבלת הפגנות בעת מגפת קורונה - חוות דעת משפטית מטעם ד"ר אביעד בקשי ועו"ד דוד פטר, השוללת את העמדה לפיה ממשלת ישראל אינה מוסמכת להטיל מגבלות על הפגנות פוליטיות בשל ניגוד עניינים. את חוות הדעת הזמין השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה.[4]

ניירות עמדה בנושאי כלכלה

  • הגבלת ארגוני עובדים - נייר מדיניות העוסק בארגוני העובדים בישראל, וממליץ להעלות את רף ההצטרפות לארגון עובדים משליש העובדים לרובם ולאפשר חופש מהתאגדות לעובדים הבוחרים בכך. הצעות נוספות בנייר הן הגבלת זכות השביתה בשירותים חיוניים, איסור על שביתות הזדהות, ביטול מעמד האגודות העות'מאניות המתנהלות ללא שקיפות ועוד.[5]
  • פתיחת שוק התחבורה בישראל - בנייר מדיניות העוסק בתחבורה השיתופית בישראל הוצע לאפשר את התפתחותה של תחבורה זו בישראל באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים.[6]
  • ביטול מכסי מגן ומכסות חקלאיות - נייר מדיניות העוסק במשק הלול בישראל, הציע לתקן את כשלי השוק במשק זה באמצעות רפורמה הכוללת פתיחת השוק על כל מרכיביו לפעילות חופשית והפסקת התכנון, תוך שימור מנגנוני פיקוח ובקרה לצרכים וטרינריים. הנייר מציע להסיר את מכסי המגן על תוצרת מיובאת, להעניק סובסידיות עם עדיפות לפריפריה ולהעביר את כלל הפעילות הקשורה בפיקוח וטרינרי למשרד החקלאות.
  • החלפת קצבאות הרווחה בתשלום קבוע לכל אזרח - נייר מדיניות הממליץ לאמץ מודל רווחה של הכנסה בסיסית לכל. בין ההנמקות למעבר למודל של הכנסה בסיסית: חיסכון בירוקרטי משמעותי, ביטול הסטיגמה החברתית המתלווה לקבלת הקצבאות, הפחתת המעורבות הממשלתית בחיים האישיים של אזרחי המדינה, עידוד השתתפות בשוק העבודה והתאמת מערכת הרווחה לשוק העבודה המודרני במסגרתו מתקיים ניוד גבוה של עובדים בין מקומות עבודה, כולל תקופות הכשרה ממושכות במהלך הקריירה.[7]

לדברי יהודה יפרח, נאמר לו בשנת 2012 על ידי אנשי הפורום שהשקפת העולם הכלכלית נכנסה למטרות הפורום לבקשתו של תורם.[8][9]

ניירות עמדה בנושאי חברה

  • שינויים בתמיכה בקולנוע הישראלי - נייר מדיניות העוסק בתמיכת המדינה בקולנוע הישראלי, בו הומלץ להוסיף מסלול תמריצים המעניק תמיכה בהתבסס על הצלחת הסרט, זאת במטרה לחזק את התאמת הקולנוע לטעמו של הצופה הישראלי, לצמצם את ניגוד העניינים בין הלקטורים[10] למפיקים, לחזק את האלמנט המסחרי בקולנוע ולהגדיל את הגיוון הקולנועי. בנוסף הוצע להעביר את העסקת הלקטורים של קרנות הקולנוע למשרד התרבות עצמו, בדומה למקובל בעולם, ובמטרה לממש את המימון מכספי הציבור לכדי השפעה על מדיניות התמיכה ביוצרים. כן הומלץ לקבוע קריטריונים אחידים לתמיכה בסרטים, להקים מנגנון ערעור על החלטת קרנות הקולנוע ולהגדיל את שיעור חברי מועצת הקולנוע שאינם קולנוענים מקצועיים[11]
  • פתיחת שוק החינוך ואוטונומיה ניהולית - בנייר מדיניות העוסק בסוגיית האוטונומיה של בתי הספר[12] הומלץ לחזק את העצמאות של בתי הספר. הוצע לחזק את האוטונומיה הפדגוגית - בין השאר באמצעות ביטול תפקידו של משרד החינוך באישורם של ספרי לימוד, ואת האוטונומיה התקציבית - באמצעות מעבר מתקצוב לפי שעת הוראה ולפי כיתה לתקצוב לפי תלמיד, כאשר את אופן הניצול של המשאבים תקבע הנהלת בית הספר. כן הוצע להגביר את התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך, לאפשר להורים חופש בחירה של בית הספר לילדם וכן לאפשר כניסה חופשית לשוק החינוך, לכל בית ספר שיעמוד בדרישות הבסיס של משרד החינוך, במטרה לעודד תחרות בין בתי הספר ולשפר את הישגיהם, תוך ביטול האיסור על פתיחת בית ספר המתחרה בבית ספר קיים.[13]
  • תמיכה במסלולים אקדמיים על פי תרומתם - נייר מדיניות העוסק בהשכלה הגבוהה בישראל וטוען כי לא הוכח שהגידול הניכר בשיעור ההשכלה הגבוהה בישראל תורם לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים. כן נמצא כי שיעור האקדמאים שמועסקים בישראל שלא בהתאם לרמתם האקדמית גבוה מהמקובל בעולם. בהתאם לכך הומלץ להפחית את התמיכה במסלולים אקדמיים שבהם ישנה התאמה נמוכה בין השכלה גבוהה ליתרון בשכר, ולהפנות תקציבים לחיזוק מערך ההכשרה המקצועית. כן הוצע לבחון מחדש את תוספות השכר האוטומטיות במגזר הציבורי לבעלי תארים אקדמיים ולייחד את התוספות ללימודים שיימצאו רלוונטיים לשיפור התפקוד המקצועי.[14]

פעילות ציבורית

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, בכנס 'דת ומדינה בישראל', פורום קהלת, נובמבר 2014

כנס קהלת

הפורום עורך כנס שנתי העוסק בנושאי משפט וממשל בישראל. בכנסים משתתפים אקדמאים, שרים, חברי כנסת, משפטנים ופקידים.

הכנס הראשון התקיים בשנת 2014, ועסק בשאלת אופייה של ישראל כמדינת לאום. בכנס השתתפו בין השאר השרים נפתלי בנט, ציפי לבני, גדעון סער ושי פירון, שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו מצא, חברי כנסת ואנשי אקדמיה[15]
בשלוש השנים שלאחר מכן עסק הכנס ביחסי הממשלה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה. בכנסים השתתפו בין השאר שרת המשפטים איילת שקד ושרי משפטים לשעבר, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ומשניו,[16] מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, פרקליט המדינה שי ניצן, פרופסורים, שרים וחברי כנסת.[17]

בשנת 2018 עסק הכנס בחוק הלאום שחוקקה הכנסת זמן קצר לפני כן. בכנס השתתפו יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, שרת המשפטים איילת שקד, יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני, השר יריב לוין, פרופסורים וחברי כנסת.[18]

פעילות תקשורתית

צוות הפורום מפרסם באופן קבוע מאמרי דעה בנושאים שעל סדר היום הציבורי בכלי תקשורת מרכזיים בישראל ובעולם.[19]

פעילות בכנסת

חוקרי הפורום מוזמנים תדיר לדיונים בוועדות הכנסת בנושאים כגון חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי,[20] הרפורמה בחברת החשמל,[21] הפיקוח על מעונות היום[22] ועניינים נוספים.

הפורם קידם את חקיקת חוק יסוד הלאום ותומך בסיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל.[23]

הליכים משפטיים

בפורום מחלקת ליטיגציה שעותרת לבית המשפט או מצטרפת לדיונים המתקיימים בו כידיד בית המשפט. לדוגמה:

צוות

יושב ראש פורום קהלת, משה קופל, בכנס קהלת על חוק הלאום, אוקטובר 2018

בפורום חברים, בין השאר, אקדמאים מתחומי המשפט, הכלכלה ומדעי המדינה וכן אישים בעלי היכרות וניסיון בתחום הפוליטי והציבורי. הפורום מעסיק 120 חוקרים, רובם לא במשרה מלאה. כן עומד בקשר עם ארגונים, חוקרים ומומחים שונים.[36]

הנהלה

יושב ראש הפורום הוא פרופסור משה קופל, חבר המחלקה למדעי המחשב של אוניברסיטת בר-אילן, ומחבר שותף בשתי הצעות טיוטה של חוקה לישראל.[37] מנכ"ל הפורום הוא עו"ד מאיר רובין (נריה).[38]

עמיתים בכירים

ראשי מחלקות

  • ראש המחלקה המשפטית – ד"ר אביעד בקשי, מרצה למשפט חוקתי ומינהלי בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר-אילן.[44]
  • ראש מחלקת משפט בינלאומי – פרופסור יוג'ין קונטורוביץ', מרצה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון.[45]
  • ראש המחלקה הכלכלית – ד"ר אשר מאיר, כלכלן בוגר ה-MIT.[46]
  • ראש מחלקת מחקרי המדיניות – ד"ר יצחק קליין, עמד בעבר בראש המרכז המדיני לישראל, מכון למחקרי מדיניות העוסק בתחום החקיקה החוקתית וזכויות אדם בישראל, ושימש כיועץ לפרויקט החוקה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מלמד בתוכנית לאזרחות במכללת אפרתה.[47]
  • ראש מחלקת הליטיגציה – עו"ד אריאל ארליך.[48]
  • ראש המחלקה לחברה וממשל – ד"ר מורן נגיד.
  • ראש פורום קהלת לכלכלה – ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר והממונה על הכנסות המדינה, מחקר וקשרים בינלאומיים.[49]

מימון

הכנסות העמותה בשנת 2020 היו 26,548,682 ש"ח והוצאותיה בשנה זו היו 22,285,135 ש"ח.[50] עיקר המימון לפעילות העמותה מתקבל כתרומה מקרן 'ידידי פורום קהלת בארצות הברית'.[51][52] תורמים נוספים הם קרן תקווה והקרן המרכזית לישראל,[53] שבעבר הייתה התורמת המרכזית לפורום. בכתבה שפורסמה ב"הארץ" נטען כי חלק ניכר מהמימון מגיע מג'פרי יאס (Jeff Yass) וארתור דאנצ'יק, שני יהודים אמריקאים בעלי השקפת עולם ליברטריאנית[54][9]. העמותה אינה ממומנת ממקורות ממשלתיים.[55]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החזון שלנו, באתר של "פורום קהלת"
  2. ^ אביעד בקשי, הייעוץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת. מהדורה שנייה - 2017
  3. ^ ד"ר יצחק קליין ואביטל בן-שלמה משילות ומינויים בישראל, באתר פורום קהלת. יולי 2015
  4. ^ סמכות הממשלה לדון בהגבלת הפגנות, באתר פורום קהלת.
  5. ^ אמיר פדר, מיכאל שראל וצביה זיכרמן, ארגוני עובדים בישראל: ניתוח כלכלי והמלצות חקיקה, באתר פורום קהלת, מרץ 2016
  6. ^ ספי קלר, צביה זיכרמן, מאיר בוחניק ואריאל ארליך, תחבורה שיתופית בישראל - ניתוח מדיניות והצעת מודל, באתר פורום קהלת, יולי 2017
  7. ^ אורי כץ ומיכאל שראל, הכנסה בסיסית בישראל, באתר פורום קהלת, אוגוסט 2018
  8. ^ יהודה יפרח, ‏חקר ביצועים, בעיתון מקור ראשון, 28 בינואר 2019
  9. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד איתן אבריאל, למה שפורום קהלת ירצה שיפורסם תחקיר עליו - ואיך זה קשור לעתיד המדינה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2021
  10. ^ יועצים אמנותיים המספקים חוות דעת בנוגע לסרטים המבקשים תמיכה מקרנות הקולנוע.
  11. ^ זיו מאור, תקצוב הקולנוע הישראלי - ניתוח והצעת מדיניות, באתר פורום קהלת, יולי 2016
  12. ^ חלק מסדרת 'מדיניות החינוך'
  13. ^ שובל שפט, אביטל בן-שלמה ויצחק קליין, אוטונומיה ובחירה במערכת חינוך פתוחה באתר פורום קהלת, יוני 2018
  14. ^ אורי כץ, השכלה גבוהה עודפת בישראל, באתר פורום קהלת, אוקטובר 2017.
  15. ^ כנס פורום קהלת תשע"ד בנושא מדינת הלאום, 24.10.2014. באתר פורום קהלת.
  16. ^ דינה זילבר, אבי ליכט ורז נזרי
  17. ^ כנס פורום קהלת תשע"ו: עיון בסמכויות הייעוץ והייצוג של היועמ"ש, 6.10.2015.
    עריכת דין בשירות הציבורי - הכיצד, 26.10.2016.
    הייעוץ המשפטי והממשלה, 24.10.2017. באתר פורום קהלת.
  18. ^ כנס חוק יסוד הלאום: עיגון חוקתי לזהותה הלאומית של ישראל, 7 באוקטובר 2018, באתר פורום קהלת.
  19. ^ מיכאל שראל, האם המדינה מתאכזרת לנשים חד-הוריות?, באתר גלובס. 20.11.2018
    אביעד בקשי, מדוע אין סעיף שוויון בחוק הלאום, ישראל היום. 07.08.2018
  20. ^ פרוטוקול הדיון בוועדת המשותפת לוועדת חוקה וועדת הכנסת להכנת חוק הלאום באתר הכנסת, 18.07.2018. תאריך וידוא: 2018.12.24
  21. ^ פרוטוקול הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנוגע לרפורמה במשק החשמל באתר הכנסת, 12.07.2018. תאריך וידוא: 2018.12.24
  22. ^ תרצה אטיה, הרגולציה שחלה על מעונות סמל הופכת מעונות פרטיים לחלופה מועדפת מבחינת המפעילים, ההורים והמדינה, פורום קהלת

    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    ענת דייגי שלחה את בנה לגן, והוא לא שב. מתהום השכול, היא יצאה למלחמה, באתר הארץ
  23. ^ יש עוד זמן לתקן את המפות, באתר פורום קהלת, ‏2020-06-02
  24. ^ טענות הפורום בפסק הדין 'איתן מדיניות הגירה ישראלית ואח' נגד ממשלת ישראל', באתר בית המשפט העליון, 22.09.2014
  25. ^ העתירה המלאה באתר פורום קהלת, 8 בנובמבר 2017
  26. ^ בג"ץ 8010/16 מלכה נעמה ברזון ואחרים נ' מדינת ישראל ואחרים, ניתן ב־12 ביולי 2021
  27. ^ פורום קהלת הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך יותר מ-4.7 מיליארד ש"ח נגד ההסתדרות באתר פורום קהלת
  28. ^ מנחם שטאובר, ‏נדחתה על הסף בקשה לאישור ייצוגית ב-4.7 מיליארד שקל נגד ההסתדרות, באתר גלובס, 28 באפריל 2019;
    ת"צ (י-ם) 15544-05-18 אמיר וייטמן נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ניתן ב-23 באפריל 2019
  29. ^ תובענה ייצוגית – ההסתדרות גובה מסי חבר שלא כדין, באתר פורום קהלת
  30. ^ ת"צ (ת"א) 37427-05-21‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה בא"י נ' גיל שפס, ניתן ב-13 בפברואר 2022
  31. ^ בג"ץ 5217/18 פורום קהלת נ' שר האנרגיה, ניתן ב־28 בנובמבר 2018
  32. ^ בקשת הצטרפות לדיון בתובענה הייצוגית נגד וולט, באתר פורום קהלת
  33. ^ אתר למנויים בלבד נתנאל גאמס ודפנה מאור, הבשורה על פי וולט ופורום קהלת - והסיפור של חמשת השליחים, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2021
  34. ^ פורום קהלת, בקשה להצטרף להליך במעמד של ידיד בית המשפט
  35. ^ רע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' חאלד סלמאן ואחרים, ניתן ב־19 באוגוסט 2019
  36. ^ צביקה קליין, ‏"מחמיא לי שהשמאל מרגיש מאוים מאיתנו. זה אומר שאנחנו עושים משהו נכון", בעיתון מקור ראשון, 3 באוקטובר 2021
  37. ^ פרופסור משה קופל באתר פורום קהלת.
  38. ^ עו"ד מאיר רובין (נריה) באתר פורום קהלת.
  39. ^ פרופסור גדעון ספיר באתר פורום קהלת.
  40. ^ גדעון ספיר, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  41. ^ פרופסור אברהם דיסקין באתר פורום קהלת.
  42. ^ פרופסור אבי בל באתר פורום קהלת.
  43. ^ עו"ד צבי האוזר באתר פורום קהלת.
  44. ^ ד"ר אביעד בקשי באתר פורום קהלת.
  45. ^ פרופסור יוג'ין קונטורוביץ' באתר פורום קהלת.
  46. ^ ד"ר אשר מאיר באתר פורום קהלת.
  47. ^ ד"ר יצחק קליין באתר פורום קהלת.
  48. ^ עו"ד אריאל ארליך באתר פורום קהלת.
  49. ^ ד"ר מיכאל שראל באתר פורום קהלת.
  50. ^ פורום קהלת - דוחות כספיים ליום 31 בדצמבר 2020, באתר גיידסטאר
  51. ^ AMERICAN FRIENDS OF KOHELET POLICY FORUM, in open990.com
  52. ^ שוקי שדה, מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, בתוך: 100 המשפיעים 2018, TheMarker
  53. ^ אתר למנויים בלבד שוקי שדה, סמס לאיילת שקד: כך נהפך פורום קהלת לאחד הגופים החזקים בפוליטיקה בישראל, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2018
  54. ^ "אנחנו המוח של הימין הישראלי": איך נולד המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון - ומי מממן אותו, באתר Haaretz הארץ
  55. ^ אודות הפורום, באתר "פורום קהלת".