קפיבארה מצויה – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מ הוספת הסיפור מדף השיחה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
מספר הולדות: 4-8 <BR> |
מספר הולדות: 4-8 <BR> |
||
מזון:צמחי מים ועשבי יבשה <BR> |
מזון:צמחי מים ועשבי יבשה <BR> |
||
תפוצה: אמריקה הדרומית <BR> |
תפוצה: [[אמריקה הדרומית]] <BR> |
||
בית גידול: נחלים ונהרות, ביצות ושלוליות המוקפות יערות |
בית גידול: נחלים ונהרות, ביצות ושלוליות המוקפות יערות. |
||
==הקפיבארה והכלכלה בונצואלה== |
|||
איכרים מ[[ונצואלה]] שבעבר התייחסו לקפיבארה כעל מזיק, מגדילים כיום את הכנסתם על ידי מכירת בשר קפיבארה (כ-400 טון לשנה). האיכרים צדים את המכרסמים בפברואר על מנת שיוכלו לשחוט את המכרסם ולמכור את בשרו ממש לפני שמתחיל צום ה"לנט" כשבשר הוא מצרך מבוקש. |
|||
המנהג העממי מיוחס להחלטה תיאולוגית מוזרה שהתקבלה על ידי [[הכנסיה הקתולית]]. כשה[[מיסיונר|מיסיונרים]] ה[[אירופה|אירופאים]] פגשו לראשונה בקפיבארה ב[[אמריקה הדרומית]] במהלך [[המאה ה-16]] , הם כתבו ל[[רומא]] בקשה להנחייה, באומרם: "יש חיה כאן שיש לה קשקשים וגם שער, והמבלה את רוב זמנה במים, אבל לעתים עולה על היבשה, האם נוכל לסווגה כדג?". לשאלה הייתה משמעות כיוון שהדת הקתולית אוסרת על אכילת בשר (למעט בשר דג) במהלך 40 הימים שלפני חג ה[[פסחא]] (לנט). מכיוון שתיאור החיה הגיע אליהם מיד שניה, ומכיוון שלא רצו שהפונים אליהם יסטו מהדרך הקתולית הנכונה, הסכימו אבות הכנסיה והכריזו שהקפיבארה היא '''סוג של דג''', החלטה שלא שונתה מאז. |
|||
[[en:Capybara]] |
|||
גרסה מ־17:07, 9 באוגוסט 2004
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים [ שם_מדעי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 קפיבארה
| |
|---|---|
| קובץ:קפיבארה-בן הטבע.jpg | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| תת־סדרה: | Hystricognatha |
| משפחה: | קפיבאריים |
| סוג: | קפיבארה |
| מין: | קפיבארה מצויה |
| שם מדעי | |
 Hydrochoerus hydrochaerisליניאוס, 1766 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
קפיבארה היא הגדולה במכרסמים.
אורך בוגר: 1 מטר
משקל: עד 50 ק"ג
משך ההיריון: 4 חודשים
מספר הולדות: 4-8
מזון:צמחי מים ועשבי יבשה
תפוצה: אמריקה הדרומית
בית גידול: נחלים ונהרות, ביצות ושלוליות המוקפות יערות.
הקפיבארה והכלכלה בונצואלה
איכרים מונצואלה שבעבר התייחסו לקפיבארה כעל מזיק, מגדילים כיום את הכנסתם על ידי מכירת בשר קפיבארה (כ-400 טון לשנה). האיכרים צדים את המכרסמים בפברואר על מנת שיוכלו לשחוט את המכרסם ולמכור את בשרו ממש לפני שמתחיל צום ה"לנט" כשבשר הוא מצרך מבוקש.
המנהג העממי מיוחס להחלטה תיאולוגית מוזרה שהתקבלה על ידי הכנסיה הקתולית. כשהמיסיונרים האירופאים פגשו לראשונה בקפיבארה באמריקה הדרומית במהלך המאה ה-16 , הם כתבו לרומא בקשה להנחייה, באומרם: "יש חיה כאן שיש לה קשקשים וגם שער, והמבלה את רוב זמנה במים, אבל לעתים עולה על היבשה, האם נוכל לסווגה כדג?". לשאלה הייתה משמעות כיוון שהדת הקתולית אוסרת על אכילת בשר (למעט בשר דג) במהלך 40 הימים שלפני חג הפסחא (לנט). מכיוון שתיאור החיה הגיע אליהם מיד שניה, ומכיוון שלא רצו שהפונים אליהם יסטו מהדרך הקתולית הנכונה, הסכימו אבות הכנסיה והכריזו שהקפיבארה היא סוג של דג, החלטה שלא שונתה מאז.