רבי שמעיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
היה תלמידו המובהק של [[רש"י]] והשתתף עמו בכתיבת פירושיו ל[[פירוש רש"י למקרא|מקרא]] ול[[פירוש רש"י לתלמוד|תלמוד]]. תקופה ארוכה ישב ב[[טרויש]] עירו של רש"י וגם לאחר שעזב המשיך לשמור על קשר עם רש"י באמצעות חליפת מכתבים. רבי שמעיה היה גם קרוב משפחתו של רש"י. על פי [[רבנו תם]] היה חותנו של אחיו, וככל הנראה מדובר ב[[רשב"ם]].
היה תלמידו המובהק של [[רש"י]] והשתתף עמו בכתיבת פירושיו ל[[פירוש רש"י למקרא|מקרא]] ול[[פירוש רש"י לתלמוד|תלמוד]]. תקופה ארוכה ישב ב[[טרויש]] עירו של רש"י וגם לאחר שעזב המשיך לשמור על קשר עם רש"י באמצעות חליפת מכתבים. רבי שמעיה היה גם קרוב משפחתו של רש"י. על פי [[רבנו תם]] היה חותנו של אחיו, וככל הנראה מדובר ב[[רשב"ם]].


רש"י מכנה את רבי שמעיה "אחינו שמעיה" ומספר שבזכות לימודם המשותף ב[[ספר יחזקאל]] שינה ותיקן אחד מפירושיו. בהדרכתו של רש"י כתב רבי שמעיה פירוש לכמה [[מסכת]]ות מ[[התלמוד]]. פירושו ל[[מסכת תמיד]] נדפס בכל מהדורות התלמוד. בפתח הפירוש נרשם: "פרוש הר' שמעיה אשר פתר לפני רבו". רבי שמעיה כתב חיבורים נוספים אולם רק חלקם שרדו מפני צניעותו וגם מחמת שמו שנרשם בקיצור שמ', ופוענח לעתים כשמעון ולעתים כשמעיה. רבים מכתביו והגהותיו משולבים בפירושים של רש"י המצויים בידינו.
רש"י מכנה את רבי שמעיה "אחינו שמעיה" ומספר שבזכות לימודם המשותף ב[[ספר יחזקאל]] שינה ותיקן אחד מפירושיו. בהדרכתו של רש"י כתב רבי שמעיה פירוש לכמה [[מסכת]]ות מ[[התלמוד]]. פירושו ל[[מסכת תמיד]] נדפס בכל מהדורות התלמוד. בפתח הפירוש נרשם: "פרוש הר' שמעיה אשר פתר לפני רבו". רבי שמעיה נזכר ב[[תוספות]] המודפסים בכמה מקומות.
רבי שמעיה כתב חיבורים נוספים אולם רק חלקם שרדו מפני צניעותו וגם מחמת שמו שנרשם בקיצור שמ', ופוענח לעתים כשמעון ולעתים כשמעיה. רבים מכתביו והגהותיו משולבים בפירושים של רש"י המצויים בידינו.


קובץ פסקיו של רש"י, מנהגיו ותשובותיו שנאספו על ידי רבי שמעיה שימשו מקור לכמה מהכתבים שיצאו מבית מדרשו של רש"י, בהם: [[ספר הפרדס]], [[מחזור ויטרי]], [[סידור רש"י]] ו[[תשובות חכמי צרפת ולותיר]].
קובץ פסקיו של רש"י, מנהגיו ותשובותיו שנאספו על ידי רבי שמעיה שימשו מקור לכמה מהכתבים שיצאו מבית מדרשו של רש"י, בהם: [[ספר הפרדס]], [[מחזור ויטרי]], [[סידור רש"י]] ו[[תשובות חכמי צרפת ולותיר]].
שורה 18: שורה 20:
* {{גדולי ישראל|ד|186|עמודים=1367-1366}}
* {{גדולי ישראל|ד|186|עמודים=1367-1366}}
* {{אנצ יהודית|מחבר=[[ויליאם בכר]] ו-Schulim Ochser |קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=604&letter=S&search=Shemaiah%20of%20Soissons|שם=Shemaiah of Soissons}}
* {{אנצ יהודית|מחבר=[[ויליאם בכר]] ו-Schulim Ochser |קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=604&letter=S&search=Shemaiah%20of%20Soissons|שם=Shemaiah of Soissons}}
* {{אנצ יהודית|מחבר=[[ויליאם בכר]] וSchulim Ochser |קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=605&letter=S&search=Shemaiah|שם=Shemaiah of Troyes}}
* {{אנצ יהודית|מחבר=|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=605&letter=S&search=Shemaiah|שם=Shemaiah of Troyes}}
* [[אברהם גרוסמן]], [http://biu.uniclass.co.il/tanach/uploader.php?file=%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F.doc&id=18 הגות רבי שמעיה ונוסח רש"י לתורה] {{DOC}}
* [[אברהם גרוסמן]], [http://biu.uniclass.co.il/tanach/uploader.php?file=%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F.doc&id=18 הגות רבי שמעיה ונוסח רש"י לתורה] {{DOC}}
* [[מאיר בר אילן (פרופ')|מאיר בר אילן]], [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/teruma/mbr.htm הפרשנות הנומרולוגית למלאכת המשכן], פרשת תרומה תשס"ג, גליון 482, [[אוניברסיטת בר אילן]]
* [[מאיר בר אילן (פרופ')|מאיר בר אילן]], [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/teruma/mbr.htm הפרשנות הנומרולוגית למלאכת המשכן], פרשת תרומה תשס"ג, גליון 482, [[אוניברסיטת בר אילן]]

גרסה מ־13:07, 3 בפברואר 2011

רבי שמעיה היה מחכמי אשכנז במאה ה-11 ובתחילת המאה ה-12,

היה תלמידו המובהק של רש"י והשתתף עמו בכתיבת פירושיו למקרא ולתלמוד. תקופה ארוכה ישב בטרויש עירו של רש"י וגם לאחר שעזב המשיך לשמור על קשר עם רש"י באמצעות חליפת מכתבים. רבי שמעיה היה גם קרוב משפחתו של רש"י. על פי רבנו תם היה חותנו של אחיו, וככל הנראה מדובר ברשב"ם.

רש"י מכנה את רבי שמעיה "אחינו שמעיה" ומספר שבזכות לימודם המשותף בספר יחזקאל שינה ותיקן אחד מפירושיו. בהדרכתו של רש"י כתב רבי שמעיה פירוש לכמה מסכתות מהתלמוד. פירושו למסכת תמיד נדפס בכל מהדורות התלמוד. בפתח הפירוש נרשם: "פרוש הר' שמעיה אשר פתר לפני רבו". רבי שמעיה נזכר בתוספות המודפסים בכמה מקומות.

רבי שמעיה כתב חיבורים נוספים אולם רק חלקם שרדו מפני צניעותו וגם מחמת שמו שנרשם בקיצור שמ', ופוענח לעתים כשמעון ולעתים כשמעיה. רבים מכתביו והגהותיו משולבים בפירושים של רש"י המצויים בידינו.

קובץ פסקיו של רש"י, מנהגיו ותשובותיו שנאספו על ידי רבי שמעיה שימשו מקור לכמה מהכתבים שיצאו מבית מדרשו של רש"י, בהם: ספר הפרדס, מחזור ויטרי, סידור רש"י ותשובות חכמי צרפת ולותיר.

לדעת אברהם ברלינר מדובר בחכם רבי שמעיה השושני שחיבר כמה פירושים, אולם חוקרים אחרים סוברים שמדובר בשני אישים נפרדים.

לקריאה נוספת

  • אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, מגנס, תשנ"ז, עמ' 411-347
  • אברהם גרוסמן, "ר' שמעיה השושני ופירושו לשיר השירים", מ' בר-אשר (עורך), ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, א, עמ' 27 62.
  • שרה יפת ואברהם גרוסמן (עורכים), רש"י : דמותו ויצירתו - מקורותיו של רש"י והשפעתו, מרכז זלמן שזר תשס"ט
  • אברהם עפשטיין, רבי שמעיה תלמידו וסופרו של רש"י, בתוך: אברהם מאיר הברמן (עורך) כתבי ר' אברהם עפשטיין, ירושלים תש"י-תשי"ז, עמ' רסט-ש.

קישורים חיצוניים