מלאכת קוצר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:11, 11 בפברואר 2011

מלאכת קוצר (ידועה כתולש) היא אחת מל"ט מלאכות שבת. המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, מלאכה זו אינה רק לצמחים אלא כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו, עובר על מלאכת קוצר.

אחת מהדוגמאות למלאכה זו, הוא המוציא דג מהמים שחיובו הוא משום שהוא מוציא אותו ממקום חיותו. לעומת זאת, כל תלישה של דבר שאינה ממקום חיותו, כגון הוצאת פרח תלוש מהמים, ענבים תלושים מאשכול ענבים, אינם נחשבים לתולש.

דוגמאות אקטואליות

אף התולש חלקיק עור או שיער מגוף אדם, חייב משום קוצר (בנוסף למלאכת גוזז]), וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת זו של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי. כך גם אסור לתלוש עלים מעציץ שנקוב בתחתיתו, אם הוא נקוב כדי שורש קטן, שכן עציץ כזה יונק מהקרקע^[1].

רדיית דבש מכוורת, שנויה במחלוקת. לפי דעתו של רבי אליעזר היא כרוכה באיסור מהתורה של מלאכת תולש. רבי אליעזר מביא ראיה לדבריו מפסוק בספר שמואל^[2]: ”ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם, וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבול אותה ביערת הדבש, וישב ידו על פיו ותאורנה עיניו”. את המילים "ביערת הדבש", מפרש רבי אליעזר^[3]: "מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף דבש התולש ממנו בשבת חייב חטאת". כלומר, כשם שהתולש בשוגג מעצי היער, שהם מחוברים לקרקע, חייב קרבן חטאת, כך גם התולש בשוגג דבש מהכוורת, חייב חטאת, שכן נחשב הדבר לתולש דבר ממקום חיבורו.

שאר החכמים חלוקים על רבי אליעזר והם סבורים שאין בדבר איסור מהתורה, למרות זאת אסרו חז"ל לתלוש מכוורת, שכן הדבר דומה לתולש, שתולש דבר ממקום חיבורו, כי מקום גידול הדבש הוא בכוורת, והחשיבוהו חז"ל כמחובר^[4].

ברדיית הדבש מהכוורת, ישנם שתי שלבים: האחת היא רדיית חלות הדבש מהכוורת, השלב השני הוא הפרדת הדבש מהשעווה, ושלב זה כלול באיסור מפרק.

מתעסק במלאכת תולש

בתלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף י"ט, עמוד ב' משמשת המלאכה כדוגמא למתעסק. רבא מחדש, שלא רק אדם שאינו מתכוון למלאכה כלל נחשב מתעסק, אלא אדם שמתכוון למלאכה מסוימת המותרת בשבת, אך בטעות יצאה לו מלאכה אחרת האסורה בשבת, גם הוא נחשב על פי ההלכה למתעסק. דוגמה המובאת בגמרא הוא אדם שהתכוון לחתוך חלק מפרי מסוים שכבר היה תלוש מהעץ ובטעות חתך פרי אחר שהיה מחובר לארץ, אינו חייב קרבן חטאת על מלאכת קוצר, מכיוון שאין זו מלאכת מחשבת ^[5].

קישורים חיצוניים

מלאכת קוצר מתוך אגלי טל, באתר ויקיטקסט
מלאכת קוצר בשבת באתר הלכה יומית
הערך "קוצר", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של הרב יהודה חיון "ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")

הערות שוליים

^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ג', הלכה ג'.
^ שמואל א יד, כז.
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס"ו, עמוד א'.
^ שולחן ערוך סימן שכ"א סעיף י"ג ובמשנה ברורה שם.
^ תוספות בכתובות ה' ע"ב בד"ה "את"ל".

תבנית:הלכה

[1] משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ג', הלכה ג'.

[2] שמואל א יד, כז.

[3] תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס"ו, עמוד א'.

[4] שולחן ערוך סימן שכ"א סעיף י"ג ובמשנה ברורה שם.

[5] תוספות בכתובות ה' ע"ב בד"ה "את"ל".

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:Georges Seurat 009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקוצר]]'''מלאכת קוצר''' (ידועה כ'''תולש''') היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] שבת.  המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, וגדר המלאכה{{כלומר?}} הוא - כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו.
+[[קובץ:Georges Seurat 009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקוצר]]'''מלאכת קוצר''' (ידועה כ'''תולש''') היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] שבת.  המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, מלאכה זו אינה רק לצמחים אלא כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו, עובר על מלאכת קוצר.
 אחת מהדוגמאות למלאכה זו, הוא המוציא [[דג]] מה[[מים]] שחיובו הוא משום שהוא מוציא אותו ממקום חיותו. לעומת זאת, כל תלישה של דבר שאינה ממקום חיותו, כגון הוצאת [[פרח]] תלוש מהמים, ענבים תלושים מאשכול [[ענבים]], אינם נחשבים לתולש.
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==דוגמאות אקטואליות==
 [[קובץ:Discovered_honey_.jpg|שמאל|ממוזער|190px|[[דבש#הפקת הדבש|רדיית דבש]] אסורה מדרבנן]]
-אף התולש חלקיק [[עור]] או [[שיער]] מגוף אדם, חייב משום קוצר, וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת '''זו''' של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי. כך גם אסור לתלוש [[עלה|עלים]] מ[[עציץ]] שנקוב בתחתיתו, אם הוא נקוב כדי [[שורש]] קטן, שכן עציץ כזה יונק מהקרקע{{הערה|{{רמב"ם|שבת|ג|ג}}.}}.
+אף התולש חלקיק [[עור]] או [[שיער]] מגוף אדם, חייב משום קוצר (בנוסף ל[[מלאכת גוזז]]]), וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת '''זו''' של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי. כך גם אסור לתלוש [[עלה|עלים]] מ[[עציץ]] שנקוב בתחתיתו, אם הוא נקוב כדי [[שורש]] קטן, שכן עציץ כזה יונק מהקרקע{{הערה|{{רמב"ם|שבת|ג|ג}}.}}.
-[[רדיית דבש]] מ[[כוורת]], שנויה במחלוקת. לפי דעתו של [[רבי אליעזר]] היא כרוכה באיסור מהתורה של מלאכת תולש. רבי אליעזר מביא ראיה לדבריו מפסוק ב[[ספר שמואל]]{{הערה|שמואל א יד, כז.}}: {{ציטוטון|ו[[יונתן]] לא [[שמיעה|שמע]] [[שבועה|בהשביע]] [[שאול המלך|אביו]] את העם, וישלח את קצה [[מקל|המטה]] אשר ב[[יד]]ו ויטבול אותה ב'''יערת הדבש''', וישב ידו על [[פה|פיו]] ותאורנה [[עיניים|עיניו]]}}. את המילים "ביערת הדבש", מפרש רבי אליעזר{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|סו|א}}.}}: "מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף דבש התולש ממנו בשבת חייב חטאת". כלומר, כשם שהתולש מעצי ה[[יער]], שהם מחוברים ל[[קרקע]], חייב [[קרבן חטאת]], כך גם התולש דבש מהכוורת, חייב חטאת, שכן נחשב הדבר לתולש דבר ממקום חיבורו.
+[[רדיית דבש]] מ[[כוורת]], שנויה במחלוקת. לפי דעתו של [[רבי אליעזר]] היא כרוכה באיסור מהתורה של מלאכת תולש. רבי אליעזר מביא ראיה לדבריו מפסוק ב[[ספר שמואל]]{{הערה|שמואל א יד, כז.}}: {{ציטוטון|ו[[יונתן]] לא [[שמיעה|שמע]] [[שבועה|בהשביע]] [[שאול המלך|אביו]] את העם, וישלח את קצה [[מקל|המטה]] אשר ב[[יד]]ו ויטבול אותה ב'''יערת הדבש''', וישב ידו על [[פה|פיו]] ותאורנה [[עיניים|עיניו]]}}. את המילים "ביערת הדבש", מפרש רבי אליעזר{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|סו|א}}.}}: "מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף דבש התולש ממנו בשבת חייב חטאת". כלומר, כשם שהתולש בשוגג מעצי ה[[יער]], שהם מחוברים ל[[קרקע]], חייב [[קרבן חטאת]], כך גם התולש בשוגג דבש מהכוורת, חייב חטאת, שכן נחשב הדבר לתולש דבר ממקום חיבורו.
 שאר החכמים חלוקים על רבי אליעזר והם סבורים שאין בדבר איסור מהתורה, למרות זאת אסרו חז"ל לתלוש מכוורת, שכן הדבר דומה לתולש, שתולש דבר ממקום חיבורו, כי מקום גידול הדבש הוא בכוורת, והחשיבוהו חז"ל כמחובר{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן שכ"א סעיף י"ג וב[[משנה ברורה]] שם.}}.
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ==מתעסק במלאכת תולש==
-ב{{בבלי|כריתות|יט|ב}} משמשת המלאכה כדוגמא ל[[מתעסק]]. [[רבא]] מחדש, שלא רק אדם שאינו מתכוון למלאכה כלל נחשב מתעסק, אלא אדם שמתכוון למלאכה מסוימת המותרת בשבת, אך בטעות יצאה לו מלאכה אחרת האסורה בשבת, גם הוא נחשב על פי ההלכה ל[[מתעסק]]. דוגמה המובאת בגמרא הוא אדם שהתכוון לחתוך חלק מפרי מסוים שכבר היה תלוש מה[[עץ]] ובטעות חתך פרי אחר שהיה מחובר לארץ, אינו חייב [[קרבן חטאת]] על מלאכת קוצר, מכיוון שאין זו מלאכת מחשבת {{הערה|תוספות ב[[כתובות]] ה' ע"ב בד"ה "את"ל".}}.
+ב{{בבלי|כריתות|יט|ב}} משמשת המלאכה כדוגמא ל[[מתעסק]]. [[רבא]] מחדש, שלא רק אדם שאינו מתכוון למלאכה כלל נחשב מתעסק, אלא אדם שמתכוון למלאכה מסוימת המותרת בשבת, אך בטעות יצאה לו מלאכה אחרת האסורה בשבת, גם הוא נחשב על פי ההלכה ל[[מתעסק]]. דוגמה המובאת בגמרא הוא אדם שהתכוון לחתוך חלק מפרי מסוים שכבר היה תלוש מה[[עץ]] ובטעות חתך פרי אחר שהיה מחובר לארץ, אינו חייב [[קרבן חטאת]] על מלאכת קוצר, מכיוון שאין זו [[מלאכת מחשבת]] {{הערה|תוספות ב[[כתובות]] ה' ע"ב בד"ה "את"ל".}}.
 ==קישורים חיצוניים==