מלאכת מבעיר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
הידוען האלמוני (שיחה | תרומות) מ ←האיסור: עיצוב |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
בתורה נאמר פסוק מיוחד לאסור מלאכה זו, ולמרות שהוא נכלל בין ל"ט מלאכות שבת שאסורים מכיון שהיו נעשים ב[[משכן]]: |
בתורה נאמר פסוק מיוחד לאסור מלאכה זו, ולמרות שהוא נכלל בין ל"ט מלאכות שבת שאסורים מכיון שהיו נעשים ב[[משכן]]: |
||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא תבערו אש בעל מושבותיכם ביום השבת}} |
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא תבערו אש בעל מושבותיכם ביום השבת}} |
||
חז"ל נחלקו, לשם מה נכפל פסוק זה ונכתב למרות שמלאכה זו אסורה במילא. יש שאמרו, שפסוק זה "לחלק יצאת", כלומר לחלק ולומר שכל מאכה נחשב לחילול שבת באופן עצמאי, ולכן אדם שעבר על כל ל"ט מלאכות שבת חייב להביא [[קרבן חטאת]] על כל אחת ואחת, אם נעשה בשוגג. ישנה דיעה אחרת האומרת כי "הבערה ללאו יצאת", כלומר התורה כפלה פסוק זה כדי לומר לך שהבערה אינה אב מלאכה, אלא איסור לאו כמשתמע מהלשון "'''לא''' תבערו". |
חז"ל נחלקו, לשם מה נכפל פסוק זה ונכתב למרות שמלאכה זו אסורה במילא. יש שאמרו, שפסוק זה "לחלק יצאת", כלומר לחלק ולומר שכל מאכה נחשב לחילול שבת באופן עצמאי, ולכן אדם שעבר על כל ל"ט מלאכות שבת חייב להביא [[קרבן חטאת]] על כל אחת ואחת, אם נעשה בשוגג. ישנה דיעה אחרת האומרת כי "הבערה ללאו יצאת", כלומר התורה כפלה פסוק זה כדי לומר לך שהבערה אינה אב מלאכה, אלא איסור לאו כמשתמע מהלשון "'''לא''' תבערו". |
||
גרסה מ־02:01, 16 בפברואר 2011
מלאכת מבעיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, מהותה - הדלקת אש בשבת. ככל ל"ט המלאכות, גם מלאכה זו אסורה מכיון שהיתה נעשית במשכן. אב המלאכה במשכן היה - הבערת אש לצורך יציקת כלי המשכן והאדנים, ולצורך בישול הסממנים.
הגדרת המלאכה היא הדלקת אש או הגדלתה.
האיסור
בתורה נאמר פסוק מיוחד לאסור מלאכה זו, ולמרות שהוא נכלל בין ל"ט מלאכות שבת שאסורים מכיון שהיו נעשים במשכן:
לא תבערו אש בעל מושבותיכם ביום השבת
חז"ל נחלקו, לשם מה נכפל פסוק זה ונכתב למרות שמלאכה זו אסורה במילא. יש שאמרו, שפסוק זה "לחלק יצאת", כלומר לחלק ולומר שכל מאכה נחשב לחילול שבת באופן עצמאי, ולכן אדם שעבר על כל ל"ט מלאכות שבת חייב להביא קרבן חטאת על כל אחת ואחת, אם נעשה בשוגג. ישנה דיעה אחרת האומרת כי "הבערה ללאו יצאת", כלומר התורה כפלה פסוק זה כדי לומר לך שהבערה אינה אב מלאכה, אלא איסור לאו כמשתמע מהלשון "לא תבערו".
בין שני הדיעות, יש חילוק להלכה, בהלכות יום טוב. האיסורים שאסורים ביום טוב, הם רק איסורי שבת שנחשבים למלאכה, שכן התורה אמרה "לא תעשו כל מלאכה" על יום טוב, ולכן אם הבערה נחשבת לאיסור לאו, היא מותרת ביום טוב, אם כי אין להתירה שלא לצורך[1].
יישומים
הדלקת נורת חשמל בשבת נחשבת להבערה, אבל הדלקת נורת פלורנסט אינה נחשבת להבערה, ואסורה מחמת איסור מלאכת בונה לפי דעת החזון איש, ולפי דעת פוסקים אחרים - מחמת מכה בפטיש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שיעור על מלאכת הבערה מאת הרב שלמה גוטפריד, באתר בינינו
- מבעיר ומכבה, מאת הרב אליעזר מלמד באתר ישיבה
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א' בתוספות.