יצחק ויטנברג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־05:13, 18 בפברואר 2011

יצחק ויטנברג (1907 - 1943), ראש המחתרת בגטו וילנה בתקופת השואה, שנאלץ להסגיר את עצמו לידי הנאצים ומת בכלא.

ויטנברג היה חייט במקצועו ופעיל המפלגה הקומוניסטית של ליטא. לאחר הכיבוש הנאצי את וילנה, עמד בראש המחתרת הקומוניסטית ויזם את איחודה בינואר 1942 עם מחתרות נוספות, בעיקר ציוניות, למחתרת מאוחדת: הארגון הפרטיזאני המאוחד (פ.פ.או). ויטנברג נבחר לעמוד בראש המחתרת וכבש לו מעמד סמכותי בה, עקב נסיונו המחתרתי ואישיותו שידעה לגשר בין פערים.

ביולי 1943 נודע לנאצים על הקשרים שלו עם המחתרת הליטאית והם דרשו מהיודנראט של הגטו להסגירו. הוא נתפס על ידי משטרת הגטו היהודית אבל שוחרר בפעולה צבאית של חבריו למחתרת והסתתר בגטו. בעקבות השחרור הודיעו הנאצים שאם הוא לא יוסגר הם ישמידו את הגטו. ראש היודנראט, יעקב גנס, דרש בפני ההמון להסגירו. ההמון היהודי, שחשש לחיסול הגטו, הסתער בזעם על המחתרת ובלחץ ההמון החליטה מפקדת הפ.פ.או שעל ויטנברג להסגיר את עצמו. ב-16 ביולי 1943 הסגיר ויטנברג את עצמו לראש היודנראט גנס, שהעביר אותו לידי הגרמנים. בבוקר למחרת נמצא ויטנברג מת בתאו. על פי גרסתה של ציפורה (פייגלה) קופרברג (מילשטיין), הוא בלע כדור ציאניד, שנמסר לו עוד בהיותו בגטו ועל פי גרסה שנייה, הוא מת בעינויים בידי אנשי הגסטאפו.

קישורים חיצוניים

יצחק ויטנברג באתר יד ושם.
ביוגרפיה ורשימת מקורות, באתר הפרטיזנים
פרטים על המחתרת היהודית בוילנה, באתר מטח
שלמה בן-נון, פרשת איציק ויטנברג בשידורי השואה, דבר, 4 במאי 1962
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים שמריהו קצ'רגינסקי (תרגום מיידיש: בני מר), איציק ויטנברג, באתר הארץ

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ויטנברג היה חייט במקצועו ופעיל [[המפלגה הקומוניסטית של ליטא]]. לאחר הכיבוש הנאצי את [[וילנה]], עמד בראש המחתרת הקומוניסטית ויזם את איחודה בינואר [[1942]] עם מחתרות נוספות, בעיקר ציוניות, למחתרת מאוחדת: [[ארגון הפרטיזנים המאוחד|הארגון הפרטיזאני המאוחד]] (פ.פ.או). ויטנברג נבחר לעמוד בראש המחתרת וכבש לו מעמד סמכותי בה, עקב נסיונו המחתרתי ואישיותו שידעה לגשר בין פערים.
-ביולי [[1943]] נודע לנאצים על הקשרים שלו עם המחתרת הליטאית והם דרשו מה[[יודנראט]] של הגטו להסגירו. הוא נתפס על ידי משטרת הגטו היהודית אבל שוחרר בפעולה צבאית של חבריו למחתרת והסתתר בגטו. בעקבות השחרור הודיעו הנאצים שאם הוא לא יוסגר הם ישמידו את הגטו. ראש היודנראט, [[יעקב גנס]], דרש בפני ההמון להסגירו. ההמון היהודי, שחשש לחיסול הגטו, הסתער בזעם על המחתרת ובלחץ ההמון החליטה מפקדת הפ.פ.או שעל ויטנברג להסגיר את עצמו. ב-[[16 ביולי]] 1943 הסגיר ויטנברג את עצמו לראש היודנראט גנס, שהעביר אותו לידי הגרמנים. בבוקר למחרת נמצא ויטנברג מת בתאו. על פי גרסתה של ציפורה (פייגלה) קופרברג (מילשטיין), הוא בלע כדור ציאניד, שנמסר לו עוד בהיותו בגטו ועל פי גרסה שנייה, הוא מת בעינויים בידי אנשי הגסטאפו.
+ביולי [[1943]] נודע לנאצים על הקשרים שלו עם המחתרת הליטאית והם דרשו מה[[יודנראט]] של הגטו להסגירו. הוא נתפס על ידי משטרת הגטו היהודית אבל שוחרר בפעולה צבאית של חבריו למחתרת והסתתר בגטו. בעקבות השחרור הודיעו הנאצים שאם הוא לא יוסגר הם ישמידו את הגטו. ראש היודנראט, [[יעקב גנס]], דרש בפני ההמון להסגירו. ההמון היהודי, שחשש לחיסול הגטו, הסתער בזעם על המחתרת ובלחץ ההמון החליטה מפקדת הפ.פ.או שעל ויטנברג להסגיר את עצמו. ב-[[16 ביולי]] 1943 הסגיר ויטנברג את עצמו לראש היודנראט גנס, שהעביר אותו לידי הגרמנים. בבוקר למחרת נמצא ויטנברג מת בתאו. על פי גרסתה של ציפורה (פייגלה) קופרברג (מילשטיין), הוא בלע כדור ציאניד, שנמסר לו עוד בהיותו בגטו ועל פי גרסה שנייה, הוא מת בעינויים בידי אנשי ה[[גסטאפו]].
 ==קישורים חיצוניים==