לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)"

מ
בוט החלפות: היישוב; פלסטינ; פלסטינ; תוכנית; {{הערות שוליים}}; נטייה;
מ (בוט החלפות: היישוב; פלסטינ; פלסטינ; תוכנית; {{הערות שוליים}}; נטייה;)
בחודש נובמבר 1896, מבשר עיתון "[[החבצלת]]" על חנוכת הבניין רחב הידיים של התלמוד תורה. הבניין נבנה על מגרש בשכונת [[נווה שלום]] הסמוכה ל[[נוה צדק]] ושם הוא עומד עד היום הזה (2010).
 
לימוד התורה בתלמוד התורה היה כמקובל במוסדות החינוך של [[הישובהיישוב הישן]], לימוד קריאה וכתיבה ולימוד כתבי הקודש, ומעט השכלה כללית בסיסית.
 
==תקופת [[הראי"ה קוק]]==
שנה לאחר בואו נוסד בתלמוד תורה, בהסכמת הרב קוק, בית מלאכה, שבו יוכשרו התלמידים המעוניינים בכך, במלאכה, על מנת שיוכלו להתפרנס. באחת מאיגרותיו כותב הרב קוק על בית המלאכה :
 
{{ציטוט|תוכן=ואותם שיש להם נטיהנטייה למלאכה יתלמדו איזה שעות ביום בבית המלאכה, אשר כבר הועמד עמנו פה במוסד "שערי תורה" (שזה מקרוב אשר נוסד, ערך שנתיים ועתה הוא עומד במדרגה כזאת עד שהבנק [[בנק אנגלו-פלשתינה|אנגלא-פלשתינאפלסטינ]] הכין על ידו ארון על פי תכניתתוכנית הארונות האירופאים בפורמאט גדול והם מלאי רצון מטוב המלאכה)|מקור=[[אגרות הראי"ה]], אגרת קמ"ו, י"ז סיוון [[תרס"ח]]}}
 
בהמשך קיווה הרב קוק לפתוח ישיבה גבוהה במקום, ואכן ב[[תרס"ח]] נפתחה ישיבה ובה לימדו בין השאר [[הרב צבי פסח פרנק]], הרב זלמן שך מבית דינו של הרב קוק<ref>נהרג ב[[מוצא]] בבית משפחת מקלף, ב[[מאורעות תרפ"ט]]</ref>, הרב [[שם טוב גפן]] ואחרים. ככל הנראה מספר התלמידים בישיבה לא עבר מעולם את העשרים תלמידים.
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
<references />
 
 
271,876

עריכות