ישראל חיים טביוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:27, 26 בפברואר 2011

ישראל חיים טביוב

ישראל חיים טַבְיוֹב (בכתיב יידי: טאַוויאָוו; כ' בכסלו תרי"ח,^[1]‏ 1858 – כ"א בכסליו תרפ"א, 2 בדצמבר 1920) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומחנך בתקופת התחייה, מחברם של ספרי לימוד בשפה העברית.

טביוב נולד בדְרוּיָה, פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית ובהיותו בן שנתיים עקרה משפחתו לריגה בה חי, פעל ונפטר. בבית אביו למד הן תלמוד והן לימודי חול ואחר כך למד כלכלה בפוליטכניקום של ריגה. לפרנסתו עבד כרואה חשבון של חברה מסחרית מקומית ^[2].

כבר בנערותו החל לכתוב לעיתון "הלבנון". בשנת 1889 החל לפרסם פיליטונים בעיתון "המליץ", ואלו זכו לפופולריות רבה הפיליטון הראשון שפרסם היה "דוגמאות מספר המלים" בגליון 77 של המליץ לשנת 1889.^[3] בשנת 1901 (תרס"א) לקח חלק בפרסום השבועון "הדור" בוורשה, ובין השנים 1905 ל-1908 השתתף בהוצאת יומון בעברית בשם הזמן שיצא לאור בווילנה. בין השנים 1908–1910 הוציא לאור עיתון לילדים בשפה העברית בשם "החבר"; תחילה היה זה עיתון יומי לילדים שיצא לאור בווילנה, אך עם הזמן הפך העיתון לשבועון ועבר לצאת בעיר ריגה.

טביוב פרסם ספרים ומאמרים בתחומים שונים. מאמר שהכה הדים בזמנו היה "ספרותינו היפה ועתידותיה"^[4] בו קרא להרחבת הלשון העברית, התאמתה והפיכתה לשפה נמלצת פחות לפני כתיבת ספרות יפה. ספרו המפורסם ביותר הוא אוצר המשלים והפתגמים, שבו ליקט כשלושת אלפים פתגמים בשפות העברית והארמית. כל פתגם ומשל לוּוה בהסבר על מקורו והשתלשלותו לאורך השנים. הוא גם כינס אנתולוגיה על הספרות העברית מאז ימי גלות ספרד ועד ימיו. כמו כן כתב ספרים רבים ללימוד השפה העברית, אשר זכו לפופולריות רבה.

טביוב גם תירגם לעברית יצירות משפות זרות; בין היתר תרגם מחזות של אוסקר ויילד, ואת יצירתו הידועה "תמונתו של דוריאן גריי". כמו כן תרגם לעברית את חיי שלמה מימון, אוטוביוגרפיה של שלמה מימון.

נפטר ב-2 בדצמבר 1920 בריגה שבלטביה, בגיל 62.

קישורים חיצוניים

כתבי ישראל חיים טביוב בפרויקט בן-יהודה
י.ח. טביוב, אוצר השירה והמליצה, ליקוטים נבחרים: ממיטב הספרות העברית בשיר ובפרוזה מראשי התקופה העברית הספרדית ועד סוף המאה החמישית לאלף השישי, תל אביב, תרפ"ט (מהדורת אינטרנט בפורמט PDF)
ישראל חיים טביוב, אוצר המשלים והפתגמים, מהדורת אודסה, תרע"ט-1919, באתר היברובוקס
תמונתו, באתר ביתמונה–ספריית אוניברסיטת חיפה

הערות שוליים

^ לפי "טאוויאוו, ה"ר ישראל חיים", בתוך: בן ציון אייזענשטאדט, דורות האחרונים, ניו יורק, תרע"א-1911, עמ' 163.
^ צבי קרניאל, הפיליטון העברי, אל"ף הוצאת ספרים, תל אביב, 1981, פרק רביעי
^ "דוגמאות מספר המלים", עמוד ב', באתר עיתונות יהודית היסטורית (לצפייה יש להתקין תמיכה ב- java במחשב)
^ פורסם בקובץ "פרדס", בעריכת רבניצקי, אודסה, תרנ"ב

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] לפי "טאוויאוו, ה"ר ישראל חיים", בתוך: בן ציון אייזענשטאדט, דורות האחרונים, ניו יורק, תרע"א-1911, עמ' 163.

[2] צבי קרניאל, הפיליטון העברי, אל"ף הוצאת ספרים, תל אביב, 1981, פרק רביעי

[3] "דוגמאות מספר המלים", עמוד ב', באתר עיתונות יהודית היסטורית (לצפייה יש להתקין תמיכה ב- java במחשב)

[4] פורסם בקובץ "פרדס", בעריכת רבניצקי, אודסה, תרנ"ב

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:Untitledfffff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישראל חיים טביוב]]
+[[קובץ:Israel tebayev.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישראל חיים טביוב]]
 '''ישראל חיים טַבְיוֹב''' (ב[[כתיב]] [[יידיש|יידי]]: '''טאַוויאָוו'''; [[כ' בכסלו]] [[תרי"ח]],<ref>לפי "טאוויאוו, ה"ר ישראל חיים", בתוך: בן ציון אייזענשטאדט, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2900&pgnum=15 דורות האחרונים], ניו יורק, תרע"א-1911, עמ' 163.</ref>{{כ}} [[1858]] – [[כ"א בכסליו]] [[תרפ"א]], [[2 בדצמבר]] [[1920]]) היה [[סופר]], [[עיתונאי]], [[מתרגם]] ו[[מחנך]] ב[[תקופת התחייה]], מחברם של [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] בשפה ה[[עברית]].
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 לפרנסתו עבד כ[[רואה חשבון]] של חברה מסחרית מקומית <ref>[[צבי קרניאל]], '''הפיליטון העברי''', אל"ף הוצאת ספרים, תל אביב, 1981, פרק רביעי</ref>.
-כבר בנערותו החל לכתוב לעיתון "[[הלבנון]]". בשנת [[1889]] החל לפרסם [[פיליטון|פיליטונים]] בעיתון "[[המליץ]]", ואלו זכו לפופולריות רבה הפיליטון הראשון שפרסם היה "דוגמאות מספר המלים" בגליון 77 של המליץ לשנת 1889.{{הערה|[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/hameliz/html/hameliz-18890415.htm "דוגמאות מספר המלים"], עמוד ב', באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]] לצפייה יש להתקין תמיכה ב- java במחשב}} בשנת [[1901]] ([[תרס"א]]) לקח חלק בפרסום השבועון "[[הדור]]" ב[[ורשה|וורשה]], ובין השנים [[1905]] ל-[[1908]] השתתף בהוצאת [[יומון]] בעברית בשם [[הזמן]] שיצא לאור ב[[וילנה|ווילנה]]. בין השנים [[1908]]–[[1910]] הוציא לאור עיתון לילדים בשפה העברית בשם "החבר"; תחילה היה זה עיתון יומי לילדים שיצא לאור בווילנה, אך עם הזמן הפך העיתון ל[[שבועון]] ועבר לצאת בעיר ריגה.
+כבר בנערותו החל לכתוב לעיתון "[[הלבנון]]". בשנת [[1889]] החל לפרסם [[פיליטון|פיליטונים]] בעיתון "[[המליץ]]", ואלו זכו לפופולריות רבה הפיליטון הראשון שפרסם היה "דוגמאות מספר המלים" בגליון 77 של המליץ לשנת 1889.{{הערה|[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/hameliz/html/hameliz-18890415.htm "דוגמאות מספר המלים"], עמוד ב', באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]] (לצפייה יש להתקין תמיכה ב- java במחשב)}} בשנת [[1901]] ([[תרס"א]]) לקח חלק בפרסום השבועון "[[הדור]]" ב[[ורשה|וורשה]], ובין השנים [[1905]] ל-[[1908]] השתתף בהוצאת [[יומון]] בעברית בשם [[הזמן]] שיצא לאור ב[[וילנה|ווילנה]]. בין השנים [[1908]]–[[1910]] הוציא לאור עיתון לילדים בשפה העברית בשם "החבר"; תחילה היה זה עיתון יומי לילדים שיצא לאור בווילנה, אך עם הזמן הפך העיתון ל[[שבועון]] ועבר לצאת בעיר ריגה.
 טביוב פרסם ספרים ומאמרים בתחומים שונים. מאמר שהכה הדים בזמנו היה "ספרותינו היפה ועתידותיה"<ref>פורסם בקובץ "פרדס", בעריכת רבניצקי, אודסה, תרנ"ב</ref> בו קרא להרחבת הלשון העברית, התאמתה והפיכתה לשפה נמלצת פחות לפני כתיבת ספרות יפה. ספרו המפורסם ביותר הוא [http://www.benyehuda.org/tavyov/meshalim.html '''אוצר המשלים והפתגמים'''], שבו ליקט כשלושת אלפים [[פתגם|פתגמים]] ב[[שפה|שפות]] ה[[עברית]] וה[[ארמית]]. כל פתגם ו[[משל]] לוּוה בהסבר על מקורו והשתלשלותו לאורך השנים. הוא גם כינס [[אנתולוגיה]] על [[הספרות העברית]] מאז ימי [[גירוש ספרד|גלות ספרד]] ועד ימיו. כמו כן כתב ספרים רבים ל[[לימוד]] השפה העברית, אשר זכו לפופולריות רבה.