רכוש פרטי

רכוש פרטי הוא כינוי כולל לזכויותיו של אדם כלשהוא או של חברה כלשהיא להשיג, לרכוש, לשלוט, לנהל, למכור, ולהחליף כל סוג של קניין כגון : קרקע, הון , ומוצרים וחפצים שונים.

רכוש פרטי נבדל מרכוש ציבורי אשר מתייחס לנכסים הנמצאים בבעלות מדינה, ממשלה, רשות מקומית וכל גוף אחר אשר אינו פרטי.

השימוש במונח רכוש פרטי התפתח במהלך המאה ה-18 כפועל יוצא של המהפכה התעשייתית אשר יצרה מעמד חדש של אנשים פרטיים אשר הפכו לבעלי שליטה על [[גורמי יצור] וקרקע.

ההשקפה הליברלית

תומכי ההשקפה הכלכלית הליברלית המכונים לעיתים גם קפיטליסטים, רואים ברכוש הפרטי אבן יסוד בבניתה של חברה בריאה המתנהלת בתהליך של צמיחה והתפתחות. כך למשל על פי השקפה זו, הבעלות הפרטית על קרקע, דוחפת את בעליה לפעול לפיתוח שלה, אשר תוצאתו תהיה שיפור הרווחה לכלל הציבור כתוצר של השימושים בקרקע המפותחת ובתוספת המס שיגבה מן הבעלים בגין הפיתוח לטובת אוצר המדינה. יחד עם זאת, העלאת ערכה של הקרקע פועלת לטובת בעליה אשר סך הערך של רכושו הפרטי עולה.

המצדדים בזכויות האדם להחזקה של רכוש פרטי, טוענים עוד כי עצם ההחזקה של רכוש פרטי מעניקה לבעליה תחושה של יציבות כלכלית וחברתית, ולכן בעלי רכוש פרטי יפעלו להקפדה על אכיפת חוק ושמירה על בטחון רכושם על מנת לשמר את הסדר הקיים המעניק להם את תחושת הבטחון. בעלי רכוש פרטי שואפים לצימצום תופעת השחיתות הציבורית בקרב בעלי התפקידים השונים בממשל שכן שחיתות ציבורית מהווה איום על רכושם וערכו.

ההשקפה הסוציאליסטית

בעלי ההשקפה הכלכלית מן האסכולה הסוציאליסטית טוענים כי החזקה ושליטה על רכוש בידי אנשים פרטיים מצמצמת את פוטנציאל הצמיחה היצרני של הכלכלה.

לטענתם, החזקה של רכוש פרטי היא בעייתית מכיוון שהיא יוצרת בהכרח תהליך שבו ההון והעושר מתרכזים בידי קבוצה מצומצמת של אנשים, אשר ככל שכמות הרכוש הפרטי המצויה בידיהם גדלה, כך הם מאבדים עניין בהמשך הפיתוח הכלכלי לטובת רווחת שאר החברה ומתרכזים בפעילות להגנה ושמירה על הרכוש שצברו לעצמם.

בעלי השקפת עולם כלכלית מרקסיסטית מגדירים את צבירת הרכוש הפרטי כ"זכותם של מספר מצומצם של בעלי הון למנוע מאחרים את ההחזקה ברכוש פרטי משלהם". בעלי השקפת עולם מרקסיסטית טוענים כי הצורה הקיצונית של החזקה ברכוש פרטי היא יצירת מערכת יחסים חברתית של עובד בשכר חסר רכוש מול בעל הון.

רכוש פרטי ואמצעי יצור על פי התאוריה הכלכלית-פוליטית, קיימת הבחנה בין רכוש פרטי כגון מוצר צריכה כלשהוא, לבין רכוש פרטי שהוא הון המשמש כאמצעי יצור. הראשון משמעותו היא כי בעל הרכוש יכול למנוע מאחרים לקבל חזקה או שליטה ברכושו ללא הסכמתו. לעומת זאת השליטה ברכוש שהוא אמצעי יצור מתיחס לשליטתם של בודדים בכלים המאפשרים להם להגדיל את רכושם הפרטי כתוצאה מעבודתם של אחרים.