בית רומנו (חברון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קואורדינטות, הגהה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של חברון. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם [[בית כנסת]] מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי [[טורקיה]], שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|מדיני]].
הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של חברון. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם [[בית כנסת]] מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי [[טורקיה]], שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב [[חיים חזקיהו מדיני|מדיני]].


לאחר מותו של רומנו בשנת 1912, ביקש הבן אברהם למכור את הבניין לערבים. ביוזמה של הרב שמעון הוייזמן נקנה הבניין בידי מוסדות [[חב"ד]] והוקמה בו הישיבה הגדולה "[[ישיבת תורת אמת|תורת אמת]]".
לאחר מותו של רומנו בשנת 1912, ביקש הבן אברהם למכור את הבניין לערבים. ביוזמה של הרב שמעון הוייזמן נקנה הבניין בידי מוסדות [[חב"ד]] והוקמה בו הישיבה הגדולה שפעלה במקום מספר חודשים ערב מלחמת העולם הראשונה "[[ישיבת תורת אמת|תורת אמת]]".


בשנת תרע"ז (1917) הפקיעו הבריטים את הבית ופתחו בו תחנת משטרה, אליו נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח.
במהלך המלחמה בשנת תרע"ד (1914) הפקיעו התורכים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אוייבת העות'מאנים. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו ב[[פרעות תרפ"ט]] (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.
בשנת תש"ח (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הערבים בבית רומנו [[בית ספר]] שהמשיך לפעול גם לאחר שחרור חברון בשנת תשכ"ז (1967). לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נמצא הבניין עם שתי קומות בלבד. בשנת תשמ"א (1981), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים ערבים תושבי העיר, השיבה הממשלה את הבניין לידי היהודים.
בשנת תש"ח (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הערבים בבית רומנו [[בית ספר]] שהמשיך לפעול גם לאחר שחרור חברון בשנת תשכ"ז (1967). לאחר [[מלחמת ששת הימים]] נמצא הבניין עם שתי קומות בלבד. בשנת תשמ"ב (1982), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים ערבים תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי בסמוך השיבה הממשלה את הבניין לידי היהודים.


[[ישיבת שבי חברון]], בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב [[חננאל אתרוג]]), שהחלה דרכה בבית הדסה, הועתקה לבית רומנו. בשנים תשנ"ו-תש"ס (1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד שתי קומות.
[[ישיבת שבי חברון]], בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב [[חננאל אתרוג]]), שהחלה דרכה בבית הדסה, הועתקה לבית רומנו. בשנים תשנ"ו-תש"ס (1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד שתי קומות.


רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה אך חלק משמש את [[צה"ל]] כבסיס המרכזי שלו בחברון, בתוך הבסיס מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות.
רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה אך חלק משמש את [[צה"ל]] כבסיס המרכזי שלו בחברון, בתוך הבסיס מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות.

לאחרונה (2011) החלו במקום עבודות להקמת 'מרכז-מבקרים' אשר יספר את סיפור המקום ותושביו.


{{coord|31|31|30.67|N|35|6|20.43|E|type:landmark|display=title}}
{{coord|31|31|30.67|N|35|6|20.43|E|type:landmark|display=title}}

גרסה מ־12:16, 20 במרץ 2011

בית רומנו במתכונתו הנוכחית, לאחר שהוספו לו בסוף שנות ה-90 קומות נוספות לצורכי ישיבת שבי חברון, נובמבר 2005
קובץ:CHBRON YSHIBA.jpg
ישיבת שבי חברון, 2008

בית רומנו הוא מבנה יהודי גדול מחוץ לקסבה של חברון.

על פי הכתובת שחקוקה על פתחו הוא נבנה בשנים 1876-1875. את הבניין הקים חיים ישראל (מרקדו) רומנו, סוחר תבואות עשיר מקושטא, במרכז שטח אדמה רחב ידיים אותו רכש.

הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של חברון. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם בית כנסת מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי טורקיה, שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב מדיני.

לאחר מותו של רומנו בשנת 1912, ביקש הבן אברהם למכור את הבניין לערבים. ביוזמה של הרב שמעון הוייזמן נקנה הבניין בידי מוסדות חב"ד והוקמה בו הישיבה הגדולה שפעלה במקום מספר חודשים ערב מלחמת העולם הראשונה "תורת אמת".

במהלך המלחמה בשנת תרע"ד (1914) הפקיעו התורכים את הבית מידי חסידי חב"ד, נתיני רוסיה אוייבת העות'מאנים. לאחר המלחמה העולמית פתחו בו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה. אל מקום זה נאספו בפרעות תרפ"ט (1929) פצועי והרוגי הטבח ומכאן יצאו היהודים לגלות מעירם.

בשנת תש"ח (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הערבים בבית רומנו בית ספר שהמשיך לפעול גם לאחר שחרור חברון בשנת תשכ"ז (1967). לאחר מלחמת ששת הימים נמצא הבניין עם שתי קומות בלבד. בשנת תשמ"ב (1982), לאחר רצח שישה יהודים ליד בית הדסה בידי מחבלים ערבים תושבי העיר וניסיון דקירה של יהודי בסמוך השיבה הממשלה את הבניין לידי היהודים.

ישיבת שבי חברון, בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב חננאל אתרוג), שהחלה דרכה בבית הדסה, הועתקה לבית רומנו. בשנים תשנ"ו-תש"ס (1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נוספו עוד שתי קומות.

רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה אך חלק משמש את צה"ל כבסיס המרכזי שלו בחברון, בתוך הבסיס מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות.

לאחרונה (2011) החלו במקום עבודות להקמת 'מרכז-מבקרים' אשר יספר את סיפור המקום ותושביו.