רבי אושעיא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־06:48, 24 במרץ 2011

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה) היה מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל. רבי אושעיא היה תלמידו של רבי חייא והמשיך את מפעלו העצום של רבו בסידור שארית הברייתות שלא סודרו על ידו.

רבי אושעיא היה נצר למשפחת חכמים גדולים. אביו היה רבי חמא בן ביסא. הגיע למעלות גבוהות מאוד בידיעת התורה בהיותו צעיר מאוד בשנים. מכיוון שזכה לראות את אביו רבי חמא וסבו רבי ביסא ולהורות יחדיו בבית מדרש אחד, קרא עליהם רמי בר חמא - ”והחוט המשולש לא במהרה ינתק”.

את רוב חכמתו בתורה קיבל מרבי חייא ובר קפרא, שהייו חכמים מבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא. הוא אף שימש מספר חכמים מביתו של רבי יהודה הנשיא.

בית מדרשו של רבי אושעיא היה בקיסריה. אחת ממסקנותיו המפורסמות של רבי אושעיא הייתה: "המנהג מבטל את ההלכה". בבית מדרשו גדלו תלמידי חכמים גדולים, מן המובהקים שבין חכמי האמוראים שבארץ ישראל. מחתימת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא לא נעשו יותר שינויים בנוסח המשנה, אך הברייתות עדיין לא נערכו באופן סופי, (למרות שגם הברייתות נכללו בספרות התנאים) ואמוראים אחדים היו לפעמים משנים או מוסיפים שינוי כלשהו בלשון הברייתא.

מפעלם של רבי חייא ותלמידו רבי אושעיא היה סידור הברייתות. הם התקבלו בתור סמכות מכרעת עד שהחכמים שאחריהם קבעו: "כל ברייתא שלא הייתה שנויה בבית מדרשו של רבי חייא ושל רבי אושעיא משובשת היא ואל תשיבו ממנה בבית המדרש". מפעלו של רבי אושעיא ניכר בהנחת אחד מהנדבכים הבסיסיים של התלמוד, על ידי בירור הברייתות וסידורן, בצורה שיכלו לשמש אבן פינה במבנה השקלא וטריא של הגמרא.

רבי יוחנן רצה לסומכו לרבנות, אך לא עלה בידו, עד שהוא ואחיו רב חנינא הסביר לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה^[1] ” וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים”, קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי^[2]

זיהויו

יש להבחין בינו לבין אמורא בבלי שעלה לארץ ישראל, והיה תלמידם של רבי אמי^[3]. ורבי אסי, היה שולח את רבה לשאול שאלות אמוראים אחרים כגון רב חסדא^[4]

קישורים חיצוניים

הרב אהרן הימן, "אושעיא רבה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א, באתר היברובוקס
רבי אושעיא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים

תבנית:אמוראים

[1] ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ב.

[2] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, עמוד א'.

[3] בבלי חולין קכ"ד, ע"א

[4] תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ו', עמוד ב'.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 רבי אושעיא היה תלמידו של [[רבי חייא]] והמשיך את מפעלו העצום של רבו בסידור שארית ה[[ברייתא|ברייתות]] שלא סודרו על ידו.
-רבי אושעיא היה נצר למשפחת חכמים גדולים. אביו היה [[רבי חמא בן ביסא]]. הגיע למעלות גבוהות מאוד בידיעת ה[[תורה]] בהיותו צעיר מאוד בשנים. אך את רוב חכמתו בתורה קיבל מ[[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]], שהייו חכמים מבית מדרשו של [[רבי יהודה הנשיא]]. הוא אף [[שימוש חכמים|שימש מספר חכמים]] מביתו של רבי יהודה הנשיא.
+רבי אושעיא היה נצר למשפחת חכמים גדולים. אביו היה [[רבי חמא בן ביסא]]. הגיע למעלות גבוהות מאוד בידיעת ה[[תורה]] בהיותו צעיר מאוד בשנים. מכיוון שזכה לראות את אביו רבי חמא וסבו רבי ביסא ולהורות יחדיו בבית מדרש אחד, קרא עליהם [[רמי בר חמא]] - {{ציטוטון|והחוט המשולש לא במהרה ינתק}}.
+את רוב חכמתו בתורה קיבל מ[[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]], שהייו חכמים מבית מדרשו של [[רבי יהודה הנשיא]]. הוא אף [[שימוש חכמים|שימש מספר חכמים]] מביתו של רבי יהודה הנשיא.
 [[בית מדרש|בית מדרשו]] של רבי אושעיא היה ב[[קיסריה]]. אחת ממסקנותיו המפורסמות של רבי אושעיא הייתה: "ה[[מנהג (יהדות)|מנהג]] מבטל את ה[[הלכה]]". בבית מדרשו גדלו תלמידי חכמים גדולים, מן המובהקים שבין חכמי האמוראים שבארץ ישראל.
@@ שורה 10: / שורה 12: @@
 מפעלם של רבי חייא ותלמידו רבי אושעיא היה סידור הברייתות. הם התקבלו בתור סמכות מכרעת עד שהחכמים שאחריהם קבעו: "כל ברייתא שלא הייתה שנויה בבית מדרשו של רבי חייא ושל רבי אושעיא משובשת היא ואל תשיבו ממנה בבית המדרש". מפעלו של רבי אושעיא ניכר בהנחת אחד מהנדבכים הבסיסיים של ה[[תלמוד]], על ידי בירור הברייתות וסידורן, בצורה שיכלו לשמש [[אבן פינה]] במבנה השקלא וטריא של הגמרא.
-[[רבי יוחנן]] רצה ל[[סמיכה לרבנות|סומכו לרבנות]], אך לא עלה בידו, עד שרבי חנינא הסביר לו כי הוא צאצא של בית [[עלי הכהן]], שעליו נאמרה הקללה{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ב|לב}}.}} {{ציטוטון| וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים}}, קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|יד|א}}.}}
+[[רבי יוחנן]] רצה ל[[סמיכה לרבנות|סומכו לרבנות]], אך לא עלה בידו, עד שהוא ואחיו [[רב חנינא]] הסביר לו כי הוא צאצא של בית [[עלי הכהן]], שעליו נאמרה הקללה{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ב|לב}}.}} {{ציטוטון| וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים}}, קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|יד|א}}.}}
 ==זיהויו==
 יש להבחין בינו לבין אמורא בבלי שעלה לארץ ישראל, והיה תלמידם של רבי אמי<ref>[[S:חולין קכד א|בבלי חולין קכ"ד, ע"א]]</ref>. ו[[רבי אסי]], היה שולח את [[רבה]] לשאול שאלות אמוראים אחרים כגון [[רב חסדא]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|ו|ב}}.}}