חבורה ציקלית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
חבורות ציקליות הן דוגמה למושג הכללי יותר, [[מודול ציקלי]].
חבורות ציקליות הן דוגמה למושג הכללי יותר, [[מודול ציקלי]].


==הגדרה ודוגמאות==
==הגדרה וסימון יחידות ודוגמאות==


באופן פורמלי, חבורה ציקלית היא חבורה <math>\ G</math> שבה קיים איבר <math>\ g\in G</math> שהחזקות שלו מרכיבות את החבורה כולה. לאיבר כזה קוראים '''יוצר''' של החבורה. כאשר משתמשים בכתיב כפלי, מקובל לסמן את החבורה הציקלית הנוצרת על ידי איבר <math>\ g</math> בסימון <math>\ \langle g \rangle</math>.
באופן פורמלי, חבורה ציקלית היא חבורה <math>\ G</math> שבה קיים איבר <math>\ g\in G</math> שהחזקות שלו מרכיבות את החבורה כולה. לאיבר כזה קוראים '''יוצר''' של החבורה. כאשר משתמשים בכתיב כפלי, מקובל לסמן את החבורה הציקלית הנוצרת על ידי איבר <math>\ g</math> בסימון <math>\ \langle g \rangle</math>.


כל שתי חבורות ציקליות בעלות אותו [[סדר (תורת החבורות)|סדר]] הן [[איזומורפיזם (מתמטיקה)|איזומורפיות]] זו לזו, ולכן מוצדק לדבר על '''החבורה הציקלית''' מסדר n, ב[[ה' הידיעה]]. כאשר רוצים להדגיש את סדר החבורה, מקובל לסמן את החבורה הציקלית הנוצרת על ידי איבר <math>\ g</math> מסדר n, כ- <math>\ \langle g|g^n=1 \rangle</math> ואפילו <math>\ \langle g|g^n \rangle</math> (ראו [[חבורה מוצגת סופית]]).
לדוגמה, החבורה <math>\ \mathbb{Z}</math> הכוללת את כל המספרים השלמים, ביחס לפעולת החיבור, היא ציקלית. כל איבר שלה מתקבל מסיכום היוצר <math>\ 1</math> לעצמו, מספר סופי של פעמים. דוגמה נוספת מתקבלת מן המספרים <math>\ \{0,1,2,\dots,n-1\}</math> עם פעולת החיבור [[חשבון מודולרי|מודולו]] המספר הטבעי <math>\ n</math>, כלומר [[חבורת מנה|חבורת המנה]] <math>\ \mathbb{Z}/n\mathbb{Z}</math>. גם כאן, <math>\ 1</math> הוא יוצר של החבורה, שהיא בעלת [[סדר של חבורה|סדר]] <math>\ n</math>.


החבורה האינסופית <math>\ \mathbb{Z}</math> הכוללת את כל המספרים השלמים, ביחס לפעולת החיבור, היא ציקלית. כל איבר שלה מתקבל מסיכום היוצר <math>\ 1</math> לעצמו, מספר סופי של פעמים. [[חבורת מנה|חבורת המנה]] <math>\ \mathbb{Z}/n\mathbb{Z}</math>, המורכבת מן המספרים <math>\ \{0,1,2,\dots,n-1\}</math> עם פעולת החיבור [[חשבון מודולרי|מודולו]] המספר הטבעי <math>\ n</math>, הוא חבורה ציקלית מ[[סדר של חבורה|סדר]] <math>\ n</math>, כאשר גם כאן, <math>\ 1</math> הוא יוצר של החבורה.
בכל חבורה, תת-החבורה הנוצרת על ידי איבר אחד <math>\ g</math> (ומורכבת, על-פי ההגדרה, מכל החזקות <math>\ \{g^k : k\in \mathbb{Z}\}</math>), היא חבורה ציקלית.


כל חבורה ציקלית מסדר <math>\ n</math> איזומורפית ל-<math>\ \mathbb{Z}_n</math>, וכל חבורה ציקלית אינסופית איזומורפית ל-<math>\ \mathbb{Z}</math>, ולכן גם אלו סימונים מקובלים לחבורה ציקלית.
== [[קיום ויחידות|יחידות]] וסימון ==


בכל חבורה, תת-החבורה הנוצרת על ידי איבר אחד <math>\ g</math> (ומורכבת, על-פי ההגדרה, מכל החזקות <math>\ \{g^k : k\in \mathbb{Z}\}</math>), היא חבורה ציקלית.
כל שתי חבורות ציקליות בעלות אותו [[סדר (תורת החבורות)|סדר]] הן [[איזומורפיזם (מתמטיקה)|איזומורפיות]] זו לזו, ולכן מוצדק לדבר על '''החבורה הציקלית''' מסדר n, ב[[ה' הידיעה]]. כאשר רוצים להדגיש את סדר החבורה, מקובל לסמן את החבורה הציקלית הנוצרת על ידי איבר <math>\ g</math> מסדר n, כ- <math>\ \langle g|g^n=1 \rangle</math> ואפילו <math>\ \langle g|g^n \rangle</math> (ראו [[חבורה מוצגת סופית]]).

כל חבורה ציקלית מסדר <math>\ n</math> איזומורפית ל-<math>\ \mathbb{Z}_n</math>, וכל חבורה ציקלית אינסופית איזומורפית ל-<math>\ \mathbb{Z}</math>, ולכן גם אלו סימונים מקובלים לחבורה ציקלית.


== איברים ==
== איברים ==

גרסה מ־18:03, 24 במרץ 2011

בתורת החבורות, חבורה ציקלית היא חבורה הנוצרת על ידי איבר אחד. במקרה כזה, כל אחד מאברי החבורה הוא חזקה של אותו איבר, והיא בפרט חבורה אבלית.

חבורות ציקליות הן הדוגמה הפשוטה ביותר לחבורה, ולפי משפט המיון לחבורות אבליות נוצרות סופית, אפשר להרכיב מהן (באמצעות מכפלה ישרה) את החבורות האבליות הנוצרות סופית. אם מרשים הרכבה מסובכת יותר, אפשר לבנות מן החבורות הציקליות את כל החבורות הפתירות.

חבורות ציקליות הן דוגמה למושג הכללי יותר, מודול ציקלי.

הגדרה וסימון יחידות ודוגמאות

באופן פורמלי, חבורה ציקלית היא חבורה שבה קיים איבר שהחזקות שלו מרכיבות את החבורה כולה. לאיבר כזה קוראים יוצר של החבורה. כאשר משתמשים בכתיב כפלי, מקובל לסמן את החבורה הציקלית הנוצרת על ידי איבר בסימון .

כל שתי חבורות ציקליות בעלות אותו סדר הן איזומורפיות זו לזו, ולכן מוצדק לדבר על החבורה הציקלית מסדר n, בה' הידיעה. כאשר רוצים להדגיש את סדר החבורה, מקובל לסמן את החבורה הציקלית הנוצרת על ידי איבר מסדר n, כ- ואפילו (ראו חבורה מוצגת סופית).

החבורה האינסופית הכוללת את כל המספרים השלמים, ביחס לפעולת החיבור, היא ציקלית. כל איבר שלה מתקבל מסיכום היוצר לעצמו, מספר סופי של פעמים. חבורת המנה , המורכבת מן המספרים עם פעולת החיבור מודולו המספר הטבעי , הוא חבורה ציקלית מסדר , כאשר גם כאן, הוא יוצר של החבורה.

כל חבורה ציקלית מסדר איזומורפית ל-, וכל חבורה ציקלית אינסופית איזומורפית ל-, ולכן גם אלו סימונים מקובלים לחבורה ציקלית.

בכל חבורה, תת-החבורה הנוצרת על ידי איבר אחד (ומורכבת, על-פי ההגדרה, מכל החזקות ), היא חבורה ציקלית.

איברים

היוצר של חבורה ציקלית כמעט לעולם אינו יחיד. החבורה הציקלית האינסופית נוצרת על ידי או על ידי . לחבורה ציקלית מסדר יש יוצרים (כאשר היא פונקציית אוילר), שהם בדיוק החזקות עבורן זר ל-.

באופן כללי יותר, הסדר של איבר הוא , כאשר הוא המחלק המשותף המקסימלי של .

חבורת האוטומורפיזמים

מכיוון שאוטומורפיזם מוכרח להעביר יוצר של החבורה ליוצר אחר, יש לחבורה הציקלית מסדר בדיוק אוטומורפיזמים, וניתן להבחין שחבורת האוטומורפיזמים שלה איזומורפית לחבורת אוילר .

גאוס מצא שחבורת אוילר היא ציקלית בדיוק כאשר שווה ל- 2, 4, חזקה של ראשוני אי-זוגי, או פעמיים חזקה של ראשוני איזוגי.

פירוק לגורמים

המכפלה הישרה של שתי חבורות ציקליות היא חבורה ציקלית, אם ורק אם n ו- m זרים. במקרה זה, כמובן, היא איזומורפית ל- . מן המשפט היסודי של האריתמטיקה נובע שאפשר לפרק כל חבורה ציקלית למכפלה ישרה של חבורות ציקליות שכל אחת מהן מסדר חזקה של ראשוני. לדוגמה, .