חדיד (בית חרושת) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:58, 19 באפריל 2011

"חדיד" היה בית החרושת המודרני הראשון בארץ ישראל לייצור סבון משמן.

רקע והקמה

בשנת 1903 הגיע המהנדס נחום וילבושביץ (וילבוש) לארץ, אחד התחומים שעניין אותו היה כבישת שמן זית, הוא גילה שהתהליך נעשה בבתי הבד בארץ ישראל בצורה מכנית על ידי מכבשי עץ, ולכן הציע להקים מפעל בו יפיקו שמן בתהליך של "כבישה חמה" בתהליך כימי העושה שימוש בבנזין.

מאחר ושמן מכבישה חמה נחשב איכותי פחות, ומחירו נמוך יותר מאשר שמן מכבישה קרה, הציע וילבושביץ להפיק הפקה משנית של שמן מגפת (פסולת הזיתים שנשארת אחרי שכובשים אותם בכבישה קרה).

על מנת להרחיב את הידע בנושא, וכן על מנת ליצור קשרים מתאימים עם ספקי ציוד, נסע וילבושביץ (שהספיק בינתיים להחליף את שמו לוילבוש) ב-1905 לצ'כוסלובקיה, במקביל רכשו חובבי ציון מצאריצין (וולגוגרד דהיום) 100 דונם מאדמות הכפר הערבי ח'דיתה, עליהן הוקם בית החרושת "חדיד". שם בית החרושת נלקח מתל חדיד הסמוך, שעליו שכן הכפר הערבי, ועבדו בו כ- 50-80 פועלים יהודים.

בסמוך לבית החרושת, הקים ישראל בלקינד בית ספר ליתומי הפרעות ברוסיה (פרעות "המאות השחורות" ופרעות קישינב), על פי חזונו - "יוקם בית ספר שהשפה העברית בהוראה, בעבודה ובבית - היא הציר שעליו יסבו חיי בית הספר והם יגדלו לאכרים עבריים בריאים ברוחם ובנפשם" אולם בית הספר שנקרא "בית הספר הלאומי לעבודת האדמה - קריית ספר" שרד רק שנה אחת ונסגר מחוסר תקציב לקיומו.

סמוך למפעל, על שטח שרכשה קק"ל שתלו עצי זית, עצים אלו היו ראשיתו של "יער הרצל" - כיום יער בן שמן.

בית החרושת חדיד לא היה רווחי והצליח למצות רק כ-10 אחוז שמן מהגפת, ולכן נסגר.

לאחר סגירת המפעל

חלק מהציוד והמכונות ששימשו את בית החרושת הועברו למפעל "עתיד" (לימים בית חרושת שמן). על חלק מאדמותיו הוקמה ב-1909 החווה החקלאית הלאומית בן שמן שנסגרה במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-1911 הקים בוריס שץ ליד המפעל הנטוש כפר לצורפים תימנים בשם "שכונת בצלאל". אולם גם כפר זה ניטש במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1915 השמידה שריפה את בית החרושת.

ב-1919 הקימו במקום תחנת נסיונות חקלאית, ובצידה הוקם מושב בן שמן. סמוך למושב ייסד ד"ר זיגפריד להמן ב-1927 את כפר הנוער בן שמן הקיים עד היום. ב-1936 הוקם על שטח המפעל משק פועלות.

ניתן לראות במקום עדיין שרידים קלושים לבית החרושת ושכונת הצורפים.

קישורים חיצוניים

נחום וילבוש: מתעשיות מסורתיות לתעשיות חדישות

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 "'''חדיד'''" היה [[בית חרושת|בית החרושת]] המודרני הראשון ב[[ארץ ישראל]] לייצור [[סבון]] מ[[שמן]].
+== רקע והקמה ==
 בשנת [[1903]] הגיע ה[[מהנדס]] [[נחום וילבושביץ]] (וילבוש) לארץ, אחד התחומים שעניין אותו היה כבישת [[שמן זית]], הוא גילה שהתהליך נעשה ב[[בית בד|בתי הבד]] בארץ ישראל בצורה מכנית על ידי מכבשי עץ, ולכן הציע להקים [[מפעל]] בו יפיקו שמן בתהליך של "כבישה חמה" בתהליך [[כימיה|כימי]] העושה שימוש ב[[בנזין]].
 מאחר ושמן מכבישה חמה נחשב איכותי פחות, ומחירו נמוך יותר מאשר שמן מכבישה קרה, הציע וילבושביץ להפיק הפקה משנית של שמן מ[http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%92%D7%A4%D7%AA גפת] (פסולת הזיתים שנשארת אחרי שכובשים אותם בכבישה קרה).
-על מנת להרחיב את הידע בנושא, וכן על מנת ליצור קשרים מתאימים עם ספקי ציוד, נסע וילבושיץ (שהספיק בינתיים להחליף את שמו לוילבוש) ב-[[1905]] ל[[צ'כוסלובקיה]], במקביל רכשו [[חובבי ציון]] מ[[צאריצין]] (וולגוגרד דהיום) 100 דונם מאדמות כפר [[ח'דיתה]], עליהן הוקם בית החרושת "חדיד", עבדו בו כ- 50-80 פועלים יהודים. שם בית החרושת נלקח מ[[תל חדיד]] הסמוך, תל עליו שכן הכפר ח'דיתה.
+על מנת להרחיב את הידע בנושא, וכן על מנת ליצור קשרים מתאימים עם ספקי ציוד, נסע וילבושביץ (שהספיק בינתיים להחליף את שמו לוילבוש) ב-[[1905]] ל[[צ'כוסלובקיה]], במקביל רכשו [[חובבי ציון]] מ[[צאריצין]] (וולגוגרד דהיום) 100 דונם מאדמות הכפר הערבי [[ח'דיתה]], עליהן הוקם בית החרושת "חדיד". שם בית החרושת נלקח מ[[תל חדיד]] הסמוך, שעליו שכן הכפר הערבי, ועבדו בו כ- 50-80 פועלים יהודים.
 בסמוך לבית החרושת, הקים [[ישראל בלקינד]] בית ספר ליתומי הפרעות ברוסיה ([[פרעות "המאות השחורות"]] ו[[פרעות קישינב]]), על פי חזונו - "יוקם בית ספר שהשפה העברית בהוראה, בעבודה ובבית - היא הציר שעליו יסבו חיי בית הספר והם יגדלו לאכרים עבריים בריאים ברוחם ובנפשם" אולם בית הספר שנקרא "בית הספר הלאומי לעבודת האדמה - קריית ספר" שרד רק שנה אחת ונסגר מחוסר תקציב לקיומו.
@@ שורה 12: / שורה 13: @@
 סמוך למפעל, על שטח שרכשה [[קק"ל]] שתלו עצי זית, עצים אלו היו ראשיתו של "יער הרצל" - כיום [[יער בן שמן]].
-המפעל לא היה רווחי והצליח למצות רק כ-10 אחוז שמן מהגפת, ולכן נסגר ובשנת [[1915]] הושמד בשריפה.
+בית החרושת חדיד לא היה רווחי והצליח למצות רק כ-10 אחוז שמן מהגפת, ולכן נסגר.
+== לאחר סגירת המפעל ==
+חלק מהציוד והמכונות ששימשו את בית החרושת הועברו למפעל "עתיד" (לימים [[שמן תעשיות|בית חרושת שמן]]).
 על חלק מאדמותיו הוקמה ב-[[1909]] החווה החקלאית הלאומית [[בן שמן]] שנסגרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]].
+ב-[[1911]] הקים [[בוריס שץ]] ליד המפעל הנטוש כפר ל[[צורף|צורפים]] תימנים בשם "שכונת בצלאל". אולם גם כפר זה ניטש במהלך מלחמת העולם הראשונה.
+בשנת [[1915]] השמידה שריפה את בית החרושת.
+ב-[[1919]] הקימו במקום תחנת נסיונות חקלאית, ובצידה הוקם מושב [[בן שמן]]. סמוך למושב ייסד ד"ר [[זיגפריד להמן]] ב-[[1927]] את [[כפר הנוער בן שמן]] הקיים עד היום. ב-[[1936]] הוקם על שטח המפעל [[משק פועלות]].
-ב-[[1911]] הקים [[בוריס שץ]] ליד המפעל הנטוש כפר ל[[צורף|צורפים]] תימנים, אולם גם כפר זה (שכונת בצלאל) ניטש במהלך מלחמת העולם הראשונה.
-ב-[[1919]] הקימו במקום תחנת נסיונות חקלאית, בצידה הוקם מושב [[בן שמן]], ולידו ייסד ד"ר [[זיגפריד להמן]] ב-[[1927]] את [[כפר הנוער בן שמן]] הקיים עד היום. ב-[[1936]] הוקם על שטח המפעל [[משק פועלות]].
 ניתן לראות במקום עדיין שרידים קלושים לבית החרושת ושכונת הצורפים.
-חלק מהציוד והמכונות ששימשו את בית החרושת חדיד הועברו למפעל "עתיד" (בית חרושת שמן).
 ==קישורים חיצוניים==