בית הסוהר דמון – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: טורקי; |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
[[קטגוריה:בתי סוהר בישראל|דמון]] |
[[קטגוריה:בתי סוהר בישראל|דמון]] |
||
[[קטגוריה:הכרמל]] |
[[קטגוריה:הכרמל]] |
||
{{coord|32.733|N|35.0225|E|type:landmark|display=title}} |
|||
גרסה מ־22:55, 23 באפריל 2011
בית סוהר דמון הוא בית כלא השוכן על הר הכרמל.
בית סוהר דמון הוקם בשנת 1953 על אדמות שהיו שייכות לחברת "קרמאן, דיק וסלטי" בבעלות משפחת קרמאן – משפחה ערבית מוסלמית[1] מחיפה – במקום שהיו בו מחסני טבק.[2] את הכלא הקימו האסירים עצמם, שעברו מבתי כלא אחרים, שבהם לא היה מקום. בית סוהר דמון סבל שנים רבות מבעיות תחזוקה ובריחות של אסירים. בשנת 2000 נסגר בשל המצב הירוד בו. לאחר האינתיפאדה השנייה נפתח מחדש. כיום משמש בית הסוהר למאסר ולמעצר של שוהים בלתי חוקיים, וכן יש בו אגף אחד של אסירים פליליים העוסקים בתחזוקתו. בסך הכול, מוחזקים בבית הסוהר כ-500 אסירים.
בית הסוהר נבנה על אתרו של יישוב קדום מהתקופה הביזנטית בשם "ח'רבת א-דמון". בחצר הכלא התגלתה רצפת פסיפס, בורות קברים חצובים ושברי עמודים.[3]
ב-2 בדצמבר 2010, במהלך השריפה בכרמל, נשרפו יערות מסביב לכלא והוא פונה. כ-40 סוהרים נהרגו שכסיימו את עבודתם בפינוי הכלא בדרכם חזרה למקום מבטחים, כשהאוטובוס שבו נסעו נלכד בלהבות. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה פונה כלא שלם מיושביו.[4] על אף שהאש בערה מסביב לבית הכלא הוא לא ניזוק.[5]
קישורים חיצוניים
- בית סוהר דמון, באתר השב"ס
- ברוך קרא, דו"ח: כלא דמון אינו ראוי לבני אדם, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2002
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים ניר חסון, דו"ח: קטינים כלואים בתנאים קשים בכלא הביטחוני "דמון", באתר הארץ- אורה דרור, אני רוצה לעשו משהו פרודוקטיבי, מעריב, 24 בינואר 1960 כתבה בה מתאר דוד בן הרוש ממנהיגי אירועי ואדי סאליב את חוויותיו מהכלא והתנאים בו.
הערות שוליים
- ^ אלכס כרמל, תולדות חיפה בימי הטורקים, הוצאת יד בן צבי, 1969, עמ' 179
- ^ מנחם מרקוס, "הר הכרמל - סקר נוף ומסלולי טיול", הוצאת רשות שמורות הטבע, 1997, עמ' 66
- ^ "כל מקום ואתר", הוצאת משרד הביטחון, עמוד 113
- ^ "ישראל היום", 3 בדצמבר 2010, עמוד 9
- ^ האש בערה במשך 4 ימים - אך כלא דמון לא ניזוק, חדשות 2, 5 בדצמבר 2010
