התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית

התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית

התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית הוא התיקון אשר העניק זכות בחירה לנשים בארצות הברית.

התיקון

מקור

The right of citizens of the United States to vote shall not be denied or abridged by the United States or by any State on account of sex.

Congress shall have power to enforce this article by appropriate legislation.

תרגום

זכותם של אזרחי ארצות הברית להצביע לא תבוטל או תוגבל על ידי ארצות הברית או על ידי מדינה מן המדינות על פי מאפיין של מין.

לקונגרס תהיה הסמכות לאכוף תיקון זה על ידי חקיקה מתאימה.

מהות

מהות התיקון היא האיסור להפלות את אזרחי ארצות הברית לפי מינם בכל הנוגע לזכות להצביע. מטרתו המקורית של התיקון הייתה הענקת שוויון זכויות לנשים, אך הוא תקף לשני המינים כאחד.

תולדות

התיקון היה שיאן של פעולות האקטיביסטים למען זכויות נשים, אשר פעלו בתחילת המאה ה-20. כבר בשנת 1869 העניקה וויומינג זכות הצבעה לנשים, בין השאר על מנת להגדיל את מספר המצביעים ולזכות במעמד של מדינה, וכך בשנת 1890 בהופכה למדינה הייתה וויומינג המדינה הראשונה בה הייתה לנשים זכות בחירה. עד 1914 הצטרפו לוויומינג עוד 10 מדינות, אולם קצב ההתקדמות היה איטי לטעמם של הפעילים למען זכות הצבעה לנשים אשר לא רצו להמשיך במאבק זוחל בכל מדינה בנפרד. פנייה לבית המשפט בטענה שמדובר באפליה לא הועילה, ועל כן הדרך של תיקון החוקה הייתה המסלול המהיר ביותר לשינוי. התיקון עבר לראשונה בבית הנבחרים ברוב קטן ב-10 בינואר 1918, בין השאר בתמיכת הנשיא וודרו וילסון אשר הצהיר על תמיכתו בתיקון יום קודם לכן. הסנאט, לעומת זאת, דחה את התיקון על הסף ולא הסכים לדון בו במשך תשעה חודשים. משעלה הנושא להצבעה בסנאט, חסרו שני קולות לרוב הדרוש והצעת התיקון נפלה.

הדבר גרם לתגובה חריפה מצד פעילים למען זכויות נשים, אשר ערכו תעמולה מקפת נגד הסנאטורים שהתנגדו לתיקון. אחרי הבחירות שהתקיימו אותה שנה היה בקונגרס רוב בשני הבתים לטובת התיקון, והתיקון עבר ברוב גדול בבית הנבחרים ב-21 במאי 1919, ובסנאט - ב-4 ביוני אותה שנה.

לאחר שמדינת טנסי אישרה את התיקון ב-18 באוגוסט 1920 ובכך השלימה את מספר האישורים הנחוץ לאישור התיקון, התיקון נתקבל. סמוך לאחר שהתיקון נתקבל, הוא אושרר גם על ידי קונטיקט וורמונט. פלורידה, לעומת זאת, אישררה את התיקון ה-19 רק ב-22 במאי 1969, למרות שכבר בשנת 1921 העבירה חוק המסדירה הצבעה שוויונית לכל תושבי המדינה.

מאוחר יותר, בשנת 1922, הוגשה לבית המשפט העליון של ארצות הברית עתירה נגד התיקון, בה נטען שהאישרור בטנסי ובמערב וירג'יניה לא היה תקין פרוצדורלית, שהחוקה אינה מאפשרת תיקון מעין זה ושחלק מהמדינות שאשררו את התיקון עשו זאת נגד החוקות שלהם. העתירה נדחתה על ידי השופטים פה אחד, תוך התייחסות לכל טענה בנפרד. הטענה לגבי אי חוקיות האשרור בטנסי ובמערב ויג'יניה נקבעה כחסרת משמעות לאור האישרור הנוסף בקונטיקט וורמונט. בנוסף, בית המשפט קבע שהליך האישרור של החוקה הינו פוליטי ואינו נתון לביקורת שיפוטית.

ראו גם

• מפלגת הנשים הלאומית
• זכות בחירה לנשים