גרימסווטן – הבדלי גרסאות
Luckas-bot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט מוסיף: th:กริมสวอทน์ |
מ בוט מוסיף: vi:Grímsvötn |
||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
[[th:กริมสวอทน์]] |
[[th:กริมสวอทน์]] |
||
[[uk:Грімсвотн]] |
[[uk:Грімсвотн]] |
||
[[vi:Grímsvötn]] |
|||
[[zh:格里姆火山]] |
[[zh:格里姆火山]] |
||
גרסה מ־18:26, 25 במאי 2011
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:הר
פרמטרים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר |
קלדרה פעילה, מספר =1703-01 |
| גובה | 1,725 מטר |
| מדינה |
איסלנד  |
| מיקום | איסלנד |
| רכס הרים |
פנים איסלנד |
| התפרצות אחרונה | 21 במאי 2011 |
| קואורדינטות | 64°25′00″N 17°20′00″W / 64.416667°N 17.33333°W |
|
(למפת איסלנד רגילה) | |
  | |
גרימסווטן (איסלנדית Grímsvötn – תעתיק מדויק יותר גרימסוואך,[1] משמעות השם "המים של גרימס") הוא הר געש תת-קרחוני פעיל מסוג קלדרה השוכן בצדו הצפון-מערבי של קרחון ואטניוקול (Vatnajökull) בדרום מזרח איסלנד מתחת לכיפת הקרח. בשם גרימסווטן קרויים גם אגמי לוע תת-קרחונים המצויים מעל תא המאגמה של הר הגעש. גובהו 1,725 מטרים מעל פני הים.
גרימסווטן הוא הר געש בזלתי המתפרץ בתדירות הגדולה ביותר מבין כל הרי הגעש של איסלנד. ההר הוא חלק ממערכת בקעים שכיוונה צפון-מזרח – דרום-מערב. מערכת הבקעים של לאקי שההתפרצות העזה שלה בשנים 1784-1783 גרמה לשינוי אקלים באירופה היא חלק מאותה מערכת בקעים. גרימסווטן התפרץ באותו זמן, אך התפרצותו נמשכה זמן רב יותר, עד 1785. מכיוון שמרבית הר הגעש שוכנת מתחת לווטאניוקול, מרבית התפרצויותיו היו תת-קרחוניות, ופעולת הגומלין שבין המאגמה למי הפשרת הקרחון גורמים להתפרצות פריאטו-מגמטית עזה.
ב-21 במאי 2011 בשעה 19:25 לפי שעון UTC החל ההר להתפרץ. עמוד ההתפרצות הגיע לגובה של 12 קילומטרים כשהוא מלווה ברעידות אדמה ומשבית באופן חלקי טיסות באיסלנד, גרינלנד, סקוטלנד, נורבגיה, אירלנד ואנגליה ב-22 עד ה-24 במאי. מדד התפרצות הגעשית של התפרצות זו גדול בהרבה ממדד ההתפרצות של אייאפיאטלאייקוטל ב-2010.
התפרצות תת-קרחונית
האגם שבקלדרה של גרימסווטן, שממדיה 6 x 8 קילומטרים, מכוסה על ידי כיפת הקרח של קרחון ואטניוקול שעובייה כ-200 מטרים, כאשר רק החלק הדרומי של הקלדרה גלוי. פעילות גאותרמית והתפרצויות תת-קרחוניות בקלדרה המתרחשות באופן סדיר גורמות לתופעת השיטפון של מי הפשרת הקרחון המכונה באיסלנדית jökulhlaup.[2] ההתפרצות עשויות להמיס מספיק קרח על מנת למלא א הקלדרה של גרימסווטן במים, והלחץ המופעל על כיפת הקרח עשוי להיות כה חזק עד שהכיפה מתרוממת, ומאפשרת בכך לכמויות גדולות של מים להשתחרר ולזרום במהירות. עקב כך מתבצע ניטור קפדני על הקלדרה של גרימסווטן.
כשהתרחשה התפרצות גדלה ב-1996 ידעו הגאולוגים זמן רב מראש ששיטפון עלול להתחרש בכל רגע. השיטפון התרחש כמה שבועות אחרי שההתפרצות הסתיימה, אך הניטור דאג לסגור את כביש הטבעת של איסלנד (Hringvegur) ברגע שמי הפשרת הקרחונים פרצו את הקלדרה. קטע מהכביש נסחף בשיטפון שהתחולל, אך לא היו נפגעים בנפש.
