דיופיזיטיות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
ב[[המאה ה-5|מאה ה-5]] התנהל וויכוח האם היה ל[[ישו]] בחייו טבע אחד – אלוהי, השקפה המכונה [[מונופיזיטיות]], שיוצגה על ידי [[אוטיכס]] ראש המנזר ב[[קונסטנטינופול]], כנגד הדעה כי לישו היו שני טבעים, טבע אלוהי וטבע אנושי, השקפה דיאופיזיטית כדעת [[פלביאנוס]], [[פטריארך קונסטנטינופול]].
ב[[המאה ה-5|מאה ה-5]] התנהל וויכוח האם היה ל[[ישו]] בחייו טבע אחד – אלוהי, השקפה המכונה [[מונופיזיטיות]], שיוצגה על ידי [[אוטיכס]] ראש המנזר ב[[קונסטנטינופול]], כנגד הדעה כי לישו היו שני טבעים, טבע אלוהי וטבע אנושי, השקפה דיאופיזיטית כדעת [[פלביאנוס]], [[פטריארך קונסטנטינופול]].


פלאבינוס כינס בשנת [[448]] [[סינוד]] שגינה את אוטיכס, האשים אותו בכפירה מונופיזיטית (חד-גשמית) ונידה אותו. אך אוטיכס חזר על דעתו וערער בפני [[דיוסקורוס]], [[פטריארך]] [[אלכסנדריה]] ו[[סוורוס]], פטריארך [[אנטיוכיה]]. בתמיכתם, כינס הקיסר [[האימפריה הביזנטית|הביזנטי]] [[תאודוסיוס השני]] (408-450) בשנת 449 [[ועידה אקומנית]] ב[[אפסוס]] (שזכתה אחר־כך לכינוי "לטרוקיניום" - ועידת גזלנים) ובה זוכה אוטיכס ואילו פלביאנוס גונה, וזמן קצר אחר־כך מת. ה[[אפיפיור]]הבא, [[לאו הראשון]] לא הכיר בהחלטות [[ועידת אפסוס השנייה|הוועידה]]. בשנת [[451]] כונסה [[ועידת כלקדון]], ובה תמכו ההגמונים בהשקפתו של לאו ואישרו את ההשקפה הדיאופיזיטית, שעל פיה היה ישו בחייו משיח בעל שני טבעים שלמים (הטבע האלוהי והטבע האנושי) שלא התמזגו לאחד, אף שהיו נמצאים בגוף אחד ולא נבדלו זה מזה.. על פי השקפה זו ישו היה בעודו בחיים בעת בעונה אחת אל (ולפיכך היה זהה עם אלוהים באלוהיותו) ואדם (ולפיכך היה זהה לכל אדם אחר באנושיותו). כן הוציאה הוועידה מחוץ לכנסייה את אוטיכס, סוורוס ודיוסקורוס.
פלאבינוס כינס בשנת [[448]] [[סינוד]] שגינה את אוטיכס, האשים אותו בכפירה מונופיזיטית (חד-גשמית) ונידה אותו. אך אוטיכס חזר על דעתו וערער בפני [[דיוסקורוס]], [[פטריארך]] [[אלכסנדריה]] ו[[סוורוס]], פטריארך [[אנטיוכיה]]. בתמיכתם, כינס הקיסר [[האימפריה הביזנטית|הביזנטי]] [[תאודוסיוס השני]] (408-450) בשנת 449 [[ועידה אקומנית]] ב[[אפסוס]] (שזכתה אחר־כך לכינוי "לטרוקיניום" - ועידת גזלנים) ובה זוכה אוטיכס ואילו פלביאנוס גונה, וזמן קצר אחר־כך מת. ה[[אפיפיור]] `הבא, [[לאו הראשון]] לא הכיר בהחלטות [[ועידת אפסוס השנייה|הוועידה]]. בשנת [[451]] כונסה [[ועידת כלקדון]], ובה תמכו ההגמונים בהשקפתו של לאו ואישרו את ההשקפה הדיאופיזיטית, שעל פיה היה ישו בחייו משיח בעל שני טבעים שלמים (הטבע האלוהי והטבע האנושי) שלא התמזגו לאחד, אף שהיו נמצאים בגוף אחד ולא נבדלו זה מזה. על פי השקפה זו ישו היה בעודו בחיים בעת בעונה אחת אל (ולפיכך היה זהה עם אלוהים באלוהיותו) ואדם (ולפיכך היה זהה לכל אדם אחר באנושיותו). כן הוציאה הוועידה מחוץ לכנסייה את אוטיכס, סוורוס ודיוסקורוס.


בראשית [[המאה ה-7]] אף היה נסיון לאחד את המונופיזיטיות והדיופיזיטיות באמצעות ה[[מונותליטיזם]].
בראשית [[המאה ה-7]] אף היה נסיון לאחד את המונופיזיטיות והדיופיזיטיות באמצעות ה[[מונותליטיזם]].

גרסה מ־21:46, 5 ביוני 2011

דיופיזיטיות (יוונית עתיקה: δυοφυσῖται מילולית "שני טבעים") היא השקפה כריסטולוגית בדבר טבעו של ישו. הכריסטולוגיה שבה מחזיקות הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוקסית היא דיופיזיטיות, דהיינו שישו, שהוא התגלמות בן האלוהים בגוף אדם, מורכב משתי מהויות, אלוהית ואנושית.

במאה ה-5 התנהל וויכוח האם היה לישו בחייו טבע אחד – אלוהי, השקפה המכונה מונופיזיטיות, שיוצגה על ידי אוטיכס ראש המנזר בקונסטנטינופול, כנגד הדעה כי לישו היו שני טבעים, טבע אלוהי וטבע אנושי, השקפה דיאופיזיטית כדעת פלביאנוס, פטריארך קונסטנטינופול.

פלאבינוס כינס בשנת 448 סינוד שגינה את אוטיכס, האשים אותו בכפירה מונופיזיטית (חד-גשמית) ונידה אותו. אך אוטיכס חזר על דעתו וערער בפני דיוסקורוס, פטריארך אלכסנדריה וסוורוס, פטריארך אנטיוכיה. בתמיכתם, כינס הקיסר הביזנטי תאודוסיוס השני (408-450) בשנת 449 ועידה אקומנית באפסוס (שזכתה אחר־כך לכינוי "לטרוקיניום" - ועידת גזלנים) ובה זוכה אוטיכס ואילו פלביאנוס גונה, וזמן קצר אחר־כך מת. האפיפיור `הבא, לאו הראשון לא הכיר בהחלטות הוועידה. בשנת 451 כונסה ועידת כלקדון, ובה תמכו ההגמונים בהשקפתו של לאו ואישרו את ההשקפה הדיאופיזיטית, שעל פיה היה ישו בחייו משיח בעל שני טבעים שלמים (הטבע האלוהי והטבע האנושי) שלא התמזגו לאחד, אף שהיו נמצאים בגוף אחד ולא נבדלו זה מזה. על פי השקפה זו ישו היה בעודו בחיים בעת בעונה אחת אל (ולפיכך היה זהה עם אלוהים באלוהיותו) ואדם (ולפיכך היה זהה לכל אדם אחר באנושיותו). כן הוציאה הוועידה מחוץ לכנסייה את אוטיכס, סוורוס ודיוסקורוס.

בראשית המאה ה-7 אף היה נסיון לאחד את המונופיזיטיות והדיופיזיטיות באמצעות המונותליטיזם.