כיכר שארל דה גול

כיכר שארל דה גול ושער הניצחון

כיכר שארל דה גול (צרפתית: place Charles-de-Gaulle), לשעבר כיכר האטואל (Place de l'Étoile; "כיכר הכוכב") נמצאת בפריז, בגבולות הרבעים של פריז - השמיני, השישה עשר והשבעה עשר. הכיכר, הידועה גם כיום בשמה הישן, הפכה רשמית לכיכר שארל דה גול לאחר מותו של שארל דה גול, ב-13 בנובמבר 1970. הכיכר נמצאת במרכז הציר ההיסטורי של פריז (אקס היסטוריק), ובמרכזה ניצב שער הניצחון.

היסטוריה

שמה המקורי של הכיכר הוא butte de Chaillot. בנייתה, שנעשתה במקביל לסלילת שאנז אליזה, הסתיימה בשנת 1777. השם "אטואל" (בצרפתית: Étoile, כוכב) הוא קדום, ומציין התכנסות של רחובות; מה שקרוי כיום "כיכר האטואל" היה במאה השמונה עשרה פרשת דרכים של שטחי צייד.

בשנת 1787, בעת בניית "קיר האיכרים" (mur des Fermiers généraux), "שער האטואל" (שקרוי גם "שער נויי" Neuilly) מוקם על-פי תוכניתו של האדריכל והאורבניסט, קלוד ניקולא לדו (Claude Nicolas Ledoux) לשם גביית מיסי הכניסה לפריז. שני מבנים, שאינם עוד כיום, הקיפו את השער. השער סימן את גבול פריז ואת גבול הרובע הראשון הישן שלה (על-פי חלוקת העיר משנת 1795, שנותרה על כנה עד חלוקת העיר לעשרים רבעים בשנת 1859), שכיום מצוי בחלקו ברובע השמיני של העיר, ובחלקו ברובע הראשון החדש.

בניית שער הניצחון המונומנטלי שבמרכז הכיכר הסתיימה בשנת 1836 בעת תקופת מלכותו של לואי פיליפ. בזמן הקיסרות השנייה עוצבה מחדש הכיכר על ידי האדריכל ז'אק היטורף (Jacques Hittorff), כחלק מתוכנית השיפוצים הגדולה של פריז שניהל הברון אוסמן, ששימש כמושל מחוז הסן מאז 1853, ובמסגרת תפקידו שאף לארגן מחדש את העיר. על-פי צו שניתן ב-13 באוגוסט 1854, השטח שסביב שער הניצחון וחלק מטיילת שלו ( promenoir de Chaillot) הופקעו לטובת בניית בתי מידות אותם ניתן לראות גם כיום. הגנים של אותם בתים הופנו לעבר הכיכר. ניתן לזהות בקלות בתים משום שלכולם עמודים זהים. בתים אלו בנויים משתי כנפיים שממסגרות את החצר הפתוחה.

השדרות

פנוראמה שצולמה מגג שער הניצחון, ומראה כמה מהשדרות שמתכנסות אל הכיכר.

תמונה אווירית של הכיכר, אליה מתכנסות שתים עשרה שדרות.

שתים עשרה שדרות מתכנסות אל כיכר שארל דה גול. השדרות, בכיוון השעון מהצפון, הינן:

1. שדרות וגרם (avenue de Wagram), שנקראות בשם זה מאז תקופת הקיסרות השנייה, ולפניכן נקראו "שדרות הכוכב" (boulevard de l'Étoile) ו"שדרות בזון" (boulevard Bezons).
2. שדרות הוש (avenue Hoche), שנקראו "שדרות המלכה אורטנז" ( avenue de la Reine-Hortense) בזמן הקיסרות השנייה, ולפניכן "שדרות מונסו" ( boulevard Monceau).
3. שדרות פרידלן (avenue de Friedland) מאז תקופת הקיסרות השנייה, "שדרות בוז'ון" לפניכן ( boulevard Beaujon).
4. שדרות השאנז אליזה (Avenue des Champs-Élysées).
5. שדרות מרסו (avenue Marceau), שנקראו "שדרת ז'זפין" בזמן הקיסרות השנייה.
6. שדרות יינה (avenue d'Iéna).
7. שדרות קלבר (avenue Kléber), שהיו "שדרות מלך רומא" ( avenue du Roi-de-Rome) בזמן הקיסרות השנייה, ולפניכן "שדרות פאסי" ( boulevard de Passy) .
8. שדרות ויקטור הוגו (avenue Victor Hugo), שהיו "שדרות ד'איו" ( avenue d'Eylau) בזמן הקיסרות השנייה, ו"שדרות סן-קלוד" ( avenue de Saint-Cloud) לפניכן.
9. שדרות פוש (avenue Foch), שנקראו "שדרות היער (בולון)" (avenue du Bois [de Boulogne]), בזמן הרפובליקה השלישית, ו"שדרות הקיסרית" ( avenue de l'Impératrice) בתקופת הקיסרות השנייה.
10. שדרות הגרנד ארמה (avenue de la Grande-Armée), שנקראו "שדרות ניי" (avenue de Neuilly) לפני תקופת הקיסרות השנייה.
11. שדרות קרנו (avenue Carnot), בתקופת הקיסרות השנייה - "שדרות אסלין" ( avenue d'Essling).
12. שדרות מק-מהון (avenue Mac-Mahon), שנקראו "שדרות הנסיך ז'רום" ( avenue du Prince Jérôme) בעת הקיסרות השנייה.