מלאכת קורע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־03:11, 21 ביוני 2011

מלאכת קורע היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת. ככל ל"ט מלאכות שבת, מקור איסור מלאכה זו היא היותה במשכן, כאשר הייתה נופלת תולעת לאריג מיריעות המשכן ומנקבת חור זעיר באריג, היו קורעים את האריג את מקום החור, ותופרים אותו מחדש^[1].

הגדרת המלאכה

בתלמוד^{[[#cite_note-שם[[תלמוד_בבלי]],'"`UNIQ--nowiki-00000002-QINU`"'[[מסכת_שבת]],'"`UNIQ--nowiki-00000002-QINU`"'[[s:שבת_עג_ב|דף_ע"ג,_עמוד_ב']]-2|[2]]]} מוגדרת המלאכה ב”קורע על מנת לתפור”. רבי עקיבא איגר^[3] חוקר בהא דקורע על מנת לתפור, הוא משום שרק זה הוא גדר קורע כמו שהיה במשכן, או שבאמת קורע הוא גם שלא על מנת לתפור, אלא שאם קורע ללא תיקון הוא נחשב ל מקלקל, ו"כל המקלקלין פטורין". ומביא ראיה מהגמרא^[4] שאומרת שהקורע על מתו חייב, למרות שאינו על מנת לתפור, ומכאן ראיה שגם באופן שאינו על מנת לתפור אלא שאינו קלקול, חייב. אבל דעת התוספות^[5] היא שבקורע חייב דווקא על מנת לתפור, ואם אין המטהר "על מנת לתפור", אינו חייב למרות שאינו "מקלקל".

לפי שיטת רבי שניאור זלמן מלאדי הכוונה לקריעת (הפרדת) שני גופים דבוקים^[6] בלא מחשבת קלקול^[7], שכן מלאכה זו היא בניגוד למלאכת תופר שבה מחברים שני גופים לגוף אחד^[8]. ולפי שיטת רבי ישראל מאיר מראדין^[9] גם קריעת גוף אחד לשנים, כמו נייר, נחשבת לקריעה. ברמב"ם שולחן ערוך מנמק איסור קריעת נייר בנימוק "אין קורעין הנייר, מפני שהוא כמתקן כלי", ומכאן ראיה לכאורה, כדברי רבי שניאור זלמן מלאדי^[10].

יישומים

מי שקורע נייר לקרעים כדי לקנח משהו, חייב משום קורע, אם כי נחלקו הפוסקים אם הנייר נחשב לגוף אחד או לשני גופים (שהרי הוא מורכב מכמה גופים)^[11], ולכן ייתכן שאיסור זה תלוי במחלוקת האם קריעה של גוף אחד לשנים נחקשת לקריעה. יש שהתירו במקום הדחק לקרוע כלאחר יד^[12] זאת מלבד איסור מחתך. כך גם, מי שקורע מעטפה גם הוא עובר משום קורע.

קריעת דבר העשוי מגוף אחד, כגון עטיפות במבה, מתירים רוב הפוסקים, ויש מיעוט האוסרים. אם כי כאשר פותחים דבר שבפתיחתו הוא נהיה כלי, עוברים על איסור אחר שהוא מלאכת מכה בפטיש אם הקריעה לא הייתה דרך קלקול.

אדם הקורע מחמת כעסו, לא עובר על האיסור, ”הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין”^[13].

קישורים חיצוניים

הערך "קורע", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ה, עמוד א'.
[[#cite_ref-שם[[תלמוד_בבלי]],'"`UNIQ--nowiki-00000002-QINU`"'[[מסכת_שבת]],'"`UNIQ--nowiki-00000002-QINU`"'[[s:שבת_עג_ב|דף_ע"ג,_עמוד_ב']]_2-0|^]] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם שםתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ג, עמוד ב'
^ בגליון הש"ס (שבת ע"ג ע"ב).
^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ד, עמוד ב'
^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם שם
^ שולחן ערוך הרב סימן ש"מ סעיף יז.
^ המקלקל בשבת פטור מהתורה.
^ כך ביאר באורה ושמחה על הרמב"ם.
^ ביאור הלכה סימן שי"ז סעיף י"ג ד"ה אין.
^ בשביתת השבת ובקצות השולחן כתבו על המשנה ברורה שדבריו תמוהים כדברי נביאות.
^ ראה שמירת שבת כהלכתה.
^ עיי"ש.
^ בבלי - מסכת שבת פרק יג, דף קה, ב משנה

[1] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ה, עמוד א'.

[שם[[תלמוד_בבלי]],'"`UNIQ--nowiki-00000002-QINU`"'[[מסכת_שבת]],'"`UNIQ--nowiki-00000002-QINU`"'[[s:שבת_עג_ב|דף_ע"ג,_עמוד_ב']]-2] [[#cite_ref-שם[[תלמוד_בבלי]],'"`UNIQ--nowiki-00000002-QINU`"'[[מסכת_שבת]],'"`UNIQ--nowiki-00000002-QINU`"'[[s:שבת_עג_ב|דף_ע"ג,_עמוד_ב']]_2-0|^]] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם שםתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ג, עמוד ב'

[3] בגליון הש"ס (שבת ע"ג ע"ב).

[4] תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ד, עמוד ב'

[שם-5] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם שם

[6] שולחן ערוך הרב סימן ש"מ סעיף יז.

[7] המקלקל בשבת פטור מהתורה.

[8] כך ביאר באורה ושמחה על הרמב"ם.

[9] ביאור הלכה סימן שי"ז סעיף י"ג ד"ה אין.

[10] בשביתת השבת ובקצות השולחן כתבו על המשנה ברורה שדבריו תמוהים כדברי נביאות.

[11] ראה שמירת שבת כהלכתה.

[12] עיי"ש.

[13] בבלי - מסכת שבת פרק יג, דף קה, ב משנה

[1]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Thesun ripped 540x299.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקורע]]'''מלאכת קורע''' היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] האסורות בשבת. ככל ל"ט מלאכות שבת, מקור איסור מלאכה זו היא היותה במשכן, כאשר הייתה נופלת [[תולעת]] לאריג מיריעות המשכן ומנקבת חור זעיר באריג, היו קורעים את האריג את מקום החור, ותופרים אותו מחדש{{הערה|{{בבלי|שבת|עה|א}}.}}.
 ==הגדרת המלאכה==
-בתלמוד{{הערה|{{בבלי|שבת|עג|ב}}}} מוגדרת המלאכה ב{{ציטוטון|קורע על מנת לתפור}}. רבי [[עקיבא איגר]]{{הערה|בגליון הש"ס (שבת ע"ג ע"ב).}} חוקר בהא דקורע על מנת לתפור, הוא משום שרק זה הוא גדר קורע כמו שהיה ב[[משכן]], או שבאמת קורע הוא גם שלא על מנת לתפור, אלא שאם קורע ללא תיקון הוא נחשב ל [[מקלקל (שבת)|מקלקל]], ו"כל המקלקלין פטורין". ומביא ראיה מהגמרא{{הערה|שם=שם|שבת ק"ד ע"ב}} שאומרת שהקורע על מתו חייב, למרות שאינו על מנת לתפור, ומכאן ראיה שגם באופן שאינו על מנת לתפור אלא שאינו קלקול, חייב. אבל דעת התוספות{{הערה|שם=שם}} היא שבקורע חייב דווקא על מנת לתפור, ואם אין המטהר "על מנת לתפור", אינו חייב למרות שאינו "מקלקל".
+בתלמוד{{הערה||שם=שם{{בבלי|שבת|עג|ב}}}} מוגדרת המלאכה ב{{ציטוטון|קורע על מנת לתפור}}. רבי [[עקיבא איגר]]{{הערה|בגליון הש"ס (שבת ע"ג ע"ב).}} חוקר בהא דקורע על מנת לתפור, הוא משום שרק זה הוא גדר קורע כמו שהיה ב[[משכן]], או שבאמת קורע הוא גם שלא על מנת לתפור, אלא שאם קורע ללא תיקון הוא נחשב ל [[מקלקל (שבת)|מקלקל]], ו"כל המקלקלין פטורין". ומביא ראיה מהגמרא{{הערה|{{בבלי|שבת|קד|ב}}}} שאומרת שהקורע על מתו חייב, למרות שאינו על מנת לתפור, ומכאן ראיה שגם באופן שאינו על מנת לתפור אלא שאינו קלקול, חייב. אבל דעת התוספות{{הערה|שם=שם}} היא שבקורע חייב דווקא על מנת לתפור, ואם אין המטהר "על מנת לתפור", אינו חייב למרות שאינו "מקלקל".
 לפי שיטת רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] הכוונה לקריעת (הפרדת) שני גופים דבוקים{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]] סימן ש"מ סעיף יז.}} בלא מחשבת קלקול{{הערה|המקלקל בשבת פטור מהתורה.}}, שכן מלאכה זו היא בניגוד ל[[מלאכת תופר]]  שבה מחברים שני גופים לגוף אחד{{הערה|כך ביאר באורה ושמחה על הרמב"ם.}}. ולפי שיטת רבי [[ישראל מאיר מראדין]]{{הערה|ביאור הלכה סימן שי"ז סעיף י"ג ד"ה אין.}} גם קריעת גוף אחד לשנים, כמו [[נייר]], נחשבת לקריעה. ברמב"ם שולחן ערוך מנמק איסור קריעת נייר בנימוק "אין קורעין הנייר, מפני שהוא כמתקן כלי", ומכאן ראיה לכאורה, כדברי רבי שניאור זלמן מלאדי{{הערה|בשביתת השבת ובקצות השולחן כתבו על המשנה ברורה שדבריו תמוהים כדברי נביאות.}}.
 ==יישומים==
 מי שקורע נייר לקרעים כדי לקנח משהו, חייב משום קורע, אם כי נחלקו הפוסקים אם ה[[נייר]] נחשב לגוף אחד או לשני גופים (שהרי הוא מורכב מכמה גופים){{הערה|ראה [[שמירת שבת כהלכתה]].}}, ולכן ייתכן שאיסור זה תלוי במחלוקת האם קריעה של גוף אחד לשנים נחקשת לקריעה. יש שהתירו במקום הדחק לקרוע כלאחר יד{{הערה|עיי"ש.}} זאת מלבד איסור [[מחתך]]. כך גם, מי שקורע מעטפה גם הוא עובר משום קורע.