לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם"

קישורים חיצוניים; בינוויקי שגוי; שכתוב חלקי
(קישורים חיצוניים; בינוויקי שגוי; שכתוב חלקי)
 
==השפעת הארגון על היישוב היהודי בירושלים==
הקו המרכזי של הארגון היה תמיכה אישית ביהודים לומדי תורה בארץ ישראל. לפיכך לא הסכים להקצות כספים למטרות החורגות מקיום אישי, כלומר כספים המיועדים למפעלים קהילתיים, להשקעה ברכש קרקע או רכוש משותף (ובכלל זה שלל את בניין [[בית הכנסת החורבה]]). להרן לא הסכים לתמוך ב"בעלי מלאכה" שהתפרנסו ממקצוע, אלה, כך טען, יכולים להתפרנס ממלאכה גם בחו"ל. דבר זה באעמד בסתירה למאמציו של מונטיפיורי ל"פרודוקטיביזציה" כלומר להפוך את הציבור היהודי לציבור יצרני, שיתפרנס מעבודה. להרן ביקש להגביל את העלייה לארץ ולפקח עליה כיוון שכמות ה"חלוקה" הייתה מוגבלת ועלייה בלתי-מוגבלת הצריכה או צמצום החלוקה שמקבלים התושבים או הגדלת מקורות הגיוס. סביב שנת [[ת"רפרודוקטיביזציה]] ([[1840]])שמטרתה היהלהסיר גידולאת בעלייההתלות לא מבוקרת ולהרן השפיע על בנו של הב[[חת"םכספי סופרהחלוקה|חלוקה]] שיוציאולהטמיע נגדבציבור העולים החדשים [[דין רודף]] כיוון שהם מסכנים בפועל את מקורותהיהודי המחייהערכים של תושבייצרנות ירושליםועמל מקבליכפיים. החלוקה, דבר המצביע על רצינות כוונתו ולא על דרישה אמיתית לפגוע בעולים.
 
להרן ביקש להגביל את העלייה לארץ ולפקח עליה כיוון שכמות כספי החלוקה הייתה מוגבלת ועלייה בלתי-מוגבלת הצריכה או צמצום החלוקה שמקבלים התושבים או הגדלת מקורות הגיוס. סביב שנת [[ת"ר]] ([[1840]]) היה גידול בעלייה לא מבוקרת ולהרן השפיע על בנו של ה[[חת"ם סופר]] שיוציא נגד העולים החדשים [[דין רודף]] כיוון שהם מסכנים בפועל את מקורות המחייה של תושבי ירושלים מקבלי החלוקה, דבר המצביע על רצינות כוונתו ולא על דרישה אמיתית לפגוע בעולים.
 
מדברי להרן ניתן להבין את תפיסתו החד-משמעית ביחס לכספי החלוקה:
 
==פולמוס הדוחות הכספיים==
ב[[שנות ה-40 של המאה ה-19]] החלו עיתונים יהודיים בגרמניה לדרוש מלהרן שיפרסם את הדוחות הכספיים של הארגון. דרישה זו נבעה מכמה סיבות הקשורות בהתעוררות ה[[רפורמה ביהדות]]:
ב[[שנות ה-40 של המאה ה-19]], עקב התעוררות ה[[יהדות רפורמית|רפורמה]] בקרב היהודים החלו עיתונים יהודיים בגרמניה לדרוש מלהרן שיפרסם את הדוחות הכספיים של הארגון. זאת עקב אידאולוגיה של היהודים הרפורמים שחדלה לראות ביישוב ארץ ישראל ערך וראתה ביהודים אזרחים נאמנים למדינתם, בנוסף אימצו היהודים את ערכי ה[[ליברליזם]] ותבעו להבין מה נעשה בכספם. הדרישה באה גם כדי להתכסות באיצטלה לגיטימית להימנעות מתשלום שהעיק מאוד על הקהילות היהודיות. בנוסף, התסיס את היהודים הרפורמים [[אברהם שלמה זלמן צורף]] (ראש"ז), מראשי הפרושים בירושלים, מתומכי הפרודוקטיביזציה ומתנגדו החריף ביותר של להרן. להרן, שחי ב"עולם הישן" לא הבין בתחילה את כוחה של העיתונות ואת עוצמת הדרישה וביטל אותה. את עמדתו פרסם בארבעה קונטרסים שנקראו "אמת מארץ" והופצו בקרב הקהילות היהודיות דרך בתי הכנסת. אולם לאחר תקיפה חוזרת ונשנית נאלץ לפרסם מאמר התנצלות, אך לא פרסם את הדוחות. רק לאחר מותו פרסמו אחיו עקיבא להרן ובניו את דוחות הארגון, אך זאת לאחר שחברי התנועה הרפורמית בגרמניה חדלו מלשלם לארגון.
* [[מצוות יישוב ארץ ישראל]] חדלה מלהיות ערך ב[[אידיאולוגיה]] של [[היהדות הרפורמית|יהדות רפורמית]], ובמקום זאת היא ראתה את היהודים כאזרחים נאמנים למדינתם.
* הרפורמה קדמה את ערכי ה[[ליברליזם]] ויהודים רבים תבעו להבין מה נעשה בכספם.
* [[אברהם שלמה זלמן צורף]], מראשי הפרושים בירושלים שתמך בפרודוקטיביזציה והיה ממתנגדיו החריפים ביותר של להרן, פעל להתסיס את הקהילה הרפורמית.
* התשלום העיק מאוד על הקהילות היהודיות, והיו שהשתמשו בסיבות האחרות כאצטלה לגיטימית להימנעות ממנו.
להרן, לא הבין בתחילה את כוחה של ה[[עיתונות]] ואת עוצמת הדרישה וביטל אותה. את עמדתו פרסם בארבעה קונטרסים שנקראו "אמת מארץ" והופצו בקרב הקהילות היהודיות דרך בתי הכנסת. לאחר תקיפה חוזרת ונשנית נאלץ לפרסם מאמר התנצלות, אך עדיין לא פרסם את הדוחות הכספיים. לאחר מותו פרסמו אחיו עקיבא להרן ובניו את הדוחות, אך חברי התנועה הרפורמית בגרמניה כבר חדלו מלשלם לארגון.
 
==ראו גם==
* יוסף ברמסון, '''למען ציון''' - תולדות פקידים ואמרכלים בעד ארץ-ישראל ב[[הולנד]], ירושלים, [[תשל"ט]].
* '''פותחי התקוה''' מירושלים לפתח תקוה, [[ג' קרסל]], הוצאת [[יד בן צבי]], תשל"ו.
* {{קתדרה|יוסף מכמן|התהוות המוסד 'פקידי ואמרכלי דערי הקודש' באמסטרדם|27.3|27, דצמבר 1982, עמ' 84-69}}
* {{קתדרה|[[אריה מורגנשטרן]]|אגרות הפקידים והאמרכלים מאמשטרדם וחקר היישוב היהודי בארץ-ישראל|27.1|27, דצמבר 1982, עמ' 108-85}}
 
[[קטגוריה:היישוב הישן]]
[[קטגוריה:שד"רים|*]]
[[קטגוריה:החלוקה]]
 
[[en:Akiba Lehren]]