ברתולד פייבל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תדהר, ניקוד
הרחבה בעיקר על בסיס תדהר, תוספות
שורה 1: שורה 1:
__NOTOC__
{{אין תמונה|גבר}}
{{אין תמונה|גבר}}
ד"ר '''ברוך ברתולד פַיְיבֶל''' (בכתיב לועזי: '''Berthold Feiwel''';{{כ}} [[15 באוגוסט]] [[1875]], [[מוראביה]] – [[29 בדצמבר]] [[1937]], [[ירושלים]]) היה [[עורך]], [[פובליציסט]] ועסקן [[ציונות|ציוני]].
ד"ר '''ברוך ברתולד פַיְיבֶל''' (בכתיב לועזי: '''Berthold Feiwel''';{{כ}} [[15 באוגוסט]] [[1875]], [[מוראביה]] – [[28 בדצמבר]] [[1937]], [[ירושלים]]) היה [[סופר]], [[משורר]], [[מתרגם]], [[עורך]], [[פובליציסט]] ועסקן [[ציונות|ציוני]], מראשוני הציונים. [[משפטן]] בהכשרתו, מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים במוסדות הציוניים, בהם מנהל [[קרן היסוד]] ו[[אוצר התיישבות היהודים]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
פייבל נולד בשנת [[1875]] בעיירה [[פוגוז'ליצה]] (פורליץ; ב[[צ'כית]]: Pohořelice) שב[[מוראביה]], אז ב{{ה|אימפריה האוסטרו-הונגרית}}. החל ללמוד בעיר [[ברנו]], ובהּ ייסד את "אגודת הסטודנטים הציוניים". בשנת [[1893]] החל ללמוד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת וינה]], שם התקרב ל[[תאודור הרצל]], היה מעוזריו הקרובים וסייע בארגון [[הקונגרס הציוני הראשון]] ([[1897]]), שבו אף נכח כציר מברנו. כן היה חבר [[הוועד הפועל הציוני|הוועד הפועל הגדול]].
ברתולד ("טולדי") פייבל נולד בשנת [[1875]] בעיירה [[פוגוז'ליצה]] (פורליץ; ב[[צ'כית]]: Pohořelice) שב[[מוראביה]], אז ב{{ה|אימפריה האוסטרו-הונגרית}}, במשפחה יהודית [[התבוללות|מתבוללת]]. החל ללמוד בעיר [[ברנו]], ובהּ ייסד את "אגודת הסטודנטים הציוניים". בשנת [[1893]] החל ללמוד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת וינה]], שם התקרב ל[[תאודור הרצל]], והיה מעוזריו הקרובים. ב-[[1894]] ייסד בברנו אגודת סטודנטים ציוניים בשם "וריטאס" ([[לטינית]]: אמת). בעקבותיו הוקם בעירו ובערים אחרות במוראביה סניף של [[ההסתדרות הציונית]]. ב-[[1896]] שירת ב[[צבא האימפריה האוסטרו-הונגרית|צבא האוסטרי-הונגרי]], וגם שם ניהל תעמולה ציונית. בשנת [[1897]] סייע בארגון [[הקונגרס הציוני הראשון]], שבו אף נכח כציר מברנו. עם תום הקונגרס שב לעירו, ושם ייסד עם [[רוברט שטריקר]] ו[[מקס היקל]] את ה-''Jüdische Volksstimme'' ("יידישע פאָלקסשטימע") – מן העיתונים הראשונים שדיברו בשם [[ציונות מדינית|הציונות המדינית]] – והיה עורכו הראשי.


שימש [[עורך|עורכו]] הראשי של ה-''Jüdische Volksstimme'' ("יידישע פאָלקסשטימע") ב[[ברנו]]. בין השנים [[1900]]–[[1901]] הוביל את ה[[ביטאון]] המרכזי של התנועה הציונית, "[[די ולט (שבועון ציוני)|די ולט]]", ואולם בקונגרס הציוני החמישי ([[1901]]) היה ממייסדי וממנהיגי [[הפרקציה הדמוקרטית]], סיעת ה[[אופוזיציה]] הצעירה אשר הציגה אלטרנטיבה להרצל. כחלק מפעילות הפרקציה הדמוקרטית ייסד פייבל ב[[ברלין]] בשיתוף עם [[אפרים משה ליליין]] ו[[מרטין בובר]] את [[הוצאת ספרים|הוצאה הספרים]] ''Jüdischer Verlag'' ("[[יודישער פערלאג]]"), שאותהּ ניהל בין השנים [[1902]]–[[1907]].
בין השנים [[1900]]–[[1901]] עבר ל{{ו|וינה}} ושם הוביל את ה[[ביטאון]] המרכזי של התנועה הציונית, "[[די ולט (שבועון ציוני)|די ולט]]", ואולם בקונגרס הציוני החמישי ([[1901]]) היה ממייסדי וממנהיגי [[הפרקציה הדמוקרטית]] סיעת ה[[אופוזיציה]] הצעירה אשר הציגה אלטרנטיבה להרצל. כחלק מפעילות הפרקציה הדמוקרטית ייסד פייבל ב[[ברלין]] בשיתוף עם [[אפרים משה ליליין]] ו[[מרטין בובר]] את [[הוצאת ספרים|הוצאה הספרים]] ''[[Jüdischer Verlag]]'' ("יודישער פערלאג"), שאותהּ ניהל בין השנים [[1902]]–[[1907]].


בהמשך ל[[הרמן שפירא]], שהציע בקונגרס הציוני הראשון להקים מוסד יהודי ל[[חינוך גבוה]], פרסמו בשנת [[1902]] ברתולד פייבל, חיים ויצמן ומרטין בובר את החוברת "בית-ספר-גבוה יהודי", שבה תיארו את אופיו של האקדמיה היהודית המתוכנת, והגדירו את תפקידיה.
בהמשך ל[[הרמן שפירא]], שהציע בקונגרס הציוני הראשון להקים מוסד יהודי ל[[חינוך גבוה]], פרסמו בשנת [[1902]] ברתולד פייבל, חיים ויצמן ומרטין בובר את החוברת "בית-ספר-גבוה יהודי", שבה תיארו את אופיו של האקדמיה היהודית המתוכנת, והגדירו את תפקידיה.


עם פטירתו של הרצל בשנת [[1904]] עבר פייבל עם מערכת ה"די ולט" ל[[קלן]].
בנוסף לפועלו כעורך וכמוציא לאור, [[תרגום|תרגם]] מיצירתו של [[מוריס רוזנפלד]] מ[[יידיש]] ל[[גרמנית]].
בשנת 1905 נישא לד"ר אסתר בת שכנא שניאורסון מלובביץ, שאותה הכיר ב[[אוניברסיטת ברלין]].


בנוסף לפועלו כעורך וכמוציא לאור, [[תרגום|תרגם]] מיצירתו של [[מוריס רוזנפלד]] מ[[ספרות יידיש|יידיש]] ל[[גרמנית]].
בהמשך דרכו נכנס ליליין לעסקי ה[[בנק]]אות. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה ב[[שווייץ]], ומשם עבר ל[[לונדון]], ונמנה עם חוגו של [[חיים ויצמן]]. בלונדון שימש מנהלהּ הראשון של"[[קרן היסוד]]" משנת הקמתהּ{{הערה|[http://www.kh-uia.org.il/EN/AboutUs/History/Pages/WelcomePageHistory.aspx Keren Hayesod History] {{אנגלית}}}}; בהמשך ניהל את [[חברת אחזקות|חברת האחזקות‎]] ה[[בנק]]אית "[[אוצר התיישבות היהודים‎]]".


בשנת [[1909]] פרש מפעילות הפוליטית, עבר ל[[שטרסבורג]] ונכנס לעסקי ה[[בנק]]אות אצל [[יוליוס סימון]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[1914]] עבר עם משפחתו ל[[ציריך]], ושם שהה עם משפחתו לאורך המלחמה.
בשנת [[1933]] [[העלייה השלישית|עלה ארצה]]. נפטר ב[[ירושלים]] ב-[[1937]], ונטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים|בית-העלמין הישן בהר הזיתים]].
עם [[הצהרת בלפור]] בסוף שנת [[1917]] עזב את עסקיו וחזר לשורות המערכה למען ה[[בית לאומי לעם היהודי|בית הלאומי בארץ ישראל]].

בשנת [[1920]] עבר ל[[לונדון]], שבה נוסדה אז [[קרן היסוד]], והתמנה למנהלהּ הראשון.{{הערה|[http://www.kh-uia.org.il/EN/AboutUs/History/Pages/WelcomePageHistory.aspx Keren Hayesod History] {{אנגלית}}.}} כיהן בתפקיד זה במשך שנים רבות. בלונדון נמנה עם חוגו של [[חיים ויצמן]].

משנת 1920 ועד [[1933]] היה חבר [[הוועד הפועל הציוני|הוועד הפועל הגדול]], ולמשך תקופה מסוימת גם חבר [[ההנהלה הציונית]]. בין השנים [[1926]]–[[1933]] ניהל את [[חברת אחזקות|חברת האחזקות‎]] ה[[בנק]]אית "[[אוצר התיישבות היהודים‎]]". משנת [[1929]] היה חבר הוועד המנהל של [[הסוכנות היהודית]].

בשנת [[1933]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] והשתקע ב[[ירושלים]].
בשנת [[1936]] חלה במחלה קשה, ונאלץ לעזוב את עבודתו ולעבור ל[[טבריה]]. משם אושפז בבית החולים "[[שערי צדק]]" בירושלים, וב-[[1937]] נפטר, בגיל 62. נטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים|בית-העלמין הישן בהר הזיתים]].

בניו: רפאל, סופר ועתונאי, ומיכאל, רופא צבאי באנגליה.


[[שמות רחובות בישראל|על שמו נקרא רחוב]] ב[[תל אביב]].
[[שמות רחובות בישראל|על שמו נקרא רחוב]] ב[[תל אביב]].


==ספריו==
==ספריו==
{{להשלים}}
[[קובץ:בית-ספר-גבוה יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|180px|החוברת "בית-ספר-גבוה יהודי", בגרסתה העברית]]
[[קובץ:בית-ספר-גבוה יהודי.jpg|שמאל|ממוזער|180px|החוברת "בית-ספר-גבוה יהודי", בגרסתה העברית]]
===בעברית===
*מרטין בובר, ברטולד פייבל, [[חיים ויצמן]], '''בית-ספר-גבוה יהודי''' (מגרמנית: שאול אש; מקור גרמני מול תרגום בעברית; הקדמה: [[ש"ה ברגמן]]), ירושלים: מאגנס, 1958.
*מרטין בובר, ברטולד פייבל, [[חיים ויצמן]], '''בית-ספר-גבוה יהודי''' (מגרמנית: שאול אש; מקור גרמני מול תרגום בעברית; הקדמה: [[ש"ה ברגמן]]), ירושלים: מאגנס, 1958.


===בגרמנית===
<div style="direction: ltr;">
<div style="direction: ltr;">
*Martin Buber, Berthold Feiwel & Chaim Weizmann, ''Eine jüdische Hochschule'', Berlin: Jüdischer Verlag, [1902].
*Martin Buber, Berthold Feiwel & Chaim Weizmann, ''Eine jüdische Hochschule'', Berlin: Jüdischer Verlag, [1902].
Junge Harfen
eine Sammlung jungjüdischer Gedichte
herausgegeben von Berthold Feiwel.
*Told {שם עטו של פייבל), mit einem Weiheblatt von E.M. Lilien, ''Die Judenmassacres in Kischinew'', Berlin: Judischer Verlag, [1903?].
*Told {שם עטו של פייבל), mit einem Weiheblatt von E.M. Lilien, ''Die Judenmassacres in Kischinew'', Berlin: Judischer Verlag, [1903?].
</div>
</div>
שורה 36: שורה 48:
===בעריכתו===
===בעריכתו===
<div style="direction: ltr;">
<div style="direction: ltr;">
*Berthold Feiwel & Ephraim Moses Lilien (eds.), Jüdischer Almanach 5663, Berlin: Jüdischer Verlag, 1902.
*Berthold Feiwel & Ephraim Moses Lilien (eds.), ''Jüdischer Almanach 5663'', Berlin: Jüdischer Verlag, 1902.
*Feiwel Berthold (ed.), ''Junge Harfen'': eine Sammlung jungjuedischer Gedichte, Berlin: Judischer Verlag, 1903.
*Feiwel Berthold (ed.), ''Junge Harfen'': eine Sammlung jungjuedischer Gedichte, Berlin: Judischer Verlag, 1903.
</div>
</div>


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''ברתולד פייבל, האיש ופעלו''', ירושלים: הספרייה הציונית, 1959 – מאמרים ומסות על פייבל.
* '''ברתולד פייבל, האיש ופעלו''', ירושלים: הספרייה הציונית, 1959 – מאמרים ומסות על פייבל.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{תדהר|2|584|ברתולד (ברוך) פייבל}}
* {{תדהר|2|584|ברתולד (ברוך) פייבל}}
* {{דבר|[[נתן מיכאל גלבר|נ. מ. גלבר]]|על דרכו|1935/09/11|00302}}
* {{דבר||ברתולד פייבל|1937/12/28|00700}} (על פטירתו)
* {{דבר|ז.ר.|ד"ר ברתולד פייבל|1937/12/29|00115}} (נקרולוג)
*[http://avot.cet.ac.il/gallery.aspx?pid=16&sid=5 תמונתם של כמה מחברי הנהגת "הפרקציה הדמוקרטית", ובהם פייבל], באתר אבות המייסדים
*[http://www.zionismus.info/grundlagentexte/stroemungen/feiwel-einfuehrung.htm ברתולד פייבל: ביוגרפיה], באתר haGalil {{גרמנית}}

'''פרי עטו:'''
* [http://openlibrary.org/search?q=Berthold+Feiwel&author_key=OL5688600A ספריו של ברתולד פייבל] ב-[[Open Library]]
<div style="direction: ltr;">
<div style="direction: ltr;">
*Berthold Feiwel, [http://www.zionismus.info/grundlagentexte/stroemungen/feiwel-1.htm Stroemungen im Zionismus], in: ''Ost und West'', Jg 2 (1902) Nr 10, pp. 687–694, באתר haGalil {{גרמנית}}
*Berthold Feiwel, [http://www.zionismus.info/grundlagentexte/stroemungen/feiwel-1.htm Stroemungen im Zionismus], in: ''Ost und West'', Jg 2 (1902) Nr 10, pp. 687–694, באתר haGalil {{גרמנית}}
*[http://avot.cet.ac.il/gallery.aspx?pid=16&sid=5 תמונתם של כמה מחברי הנהגת "הפרקציה הדמוקרטית", ובהם פייבל], באתר אבות המייסדים
</div>
</div>
*[http://www.zionismus.info/grundlagentexte/stroemungen/feiwel-einfuehrung.htm ברתולד פייבל: ביוגרפיה], באתר haGalil {{גרמנית}}
*[http://www.archive.org/search.php?query=creator%3A%22%5BFeiwel%2C%20Berthold%5D%201875-1937%22 ספריו של ברתולד פייבל: Die Judenmassacres in Kischinew,{{כ}} Junge Harfen ו-Lieder des Ghetto – לצפייה ולהורדה], ב[[ארכיון האינטרנט]] {{גרמנית}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}


{{קצרמר|אישים}}


{{מיון רגיל:פייבל, ברתולד}}
{{מיון רגיל:פייבל, ברתולד}}
שורה 69: שורה 83:
[[קטגוריה:מו"לים גרמנים]]
[[קטגוריה:מו"לים גרמנים]]
[[קטגוריה:בנקאים יהודים]]
[[קטגוריה:בנקאים יהודים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
[[קטגוריה:מתרגמים יהודים]]
[[קטגוריה:מתרגמים מיידיש]]
[[קטגוריה:מתרגמים לגרמנית]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים]]



גרסה מ־19:17, 30 ביוני 2011

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ד"ר ברוך ברתולד פַיְיבֶל (בכתיב לועזי: Berthold Feiwel;‏ 15 באוגוסט 1875, מוראביה28 בדצמבר 1937, ירושלים) היה סופר, משורר, מתרגם, עורך, פובליציסט ועסקן ציוני, מראשוני הציונים. משפטן בהכשרתו, מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים במוסדות הציוניים, בהם מנהל קרן היסוד ואוצר התיישבות היהודים.

ביוגרפיה

ברתולד ("טולדי") פייבל נולד בשנת 1875 בעיירה פוגוז'ליצה (פורליץ; בצ'כית: Pohořelice) שבמוראביה, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, במשפחה יהודית מתבוללת. החל ללמוד בעיר ברנו, ובהּ ייסד את "אגודת הסטודנטים הציוניים". בשנת 1893 החל ללמוד משפטים באוניברסיטת וינה, שם התקרב לתאודור הרצל, והיה מעוזריו הקרובים. ב-1894 ייסד בברנו אגודת סטודנטים ציוניים בשם "וריטאס" (לטינית: אמת). בעקבותיו הוקם בעירו ובערים אחרות במוראביה סניף של ההסתדרות הציונית. ב-1896 שירת בצבא האוסטרי-הונגרי, וגם שם ניהל תעמולה ציונית. בשנת 1897 סייע בארגון הקונגרס הציוני הראשון, שבו אף נכח כציר מברנו. עם תום הקונגרס שב לעירו, ושם ייסד עם רוברט שטריקר ומקס היקל את ה-Jüdische Volksstimme ("יידישע פאָלקסשטימע") – מן העיתונים הראשונים שדיברו בשם הציונות המדינית – והיה עורכו הראשי.

בין השנים 19001901 עבר לווינה ושם הוביל את הביטאון המרכזי של התנועה הציונית, "די ולט", ואולם בקונגרס הציוני החמישי (1901) היה ממייסדי וממנהיגי הפרקציה הדמוקרטית – סיעת האופוזיציה הצעירה אשר הציגה אלטרנטיבה להרצל. כחלק מפעילות הפרקציה הדמוקרטית ייסד פייבל בברלין בשיתוף עם אפרים משה ליליין ומרטין בובר את הוצאה הספרים Jüdischer Verlag ("יודישער פערלאג"), שאותהּ ניהל בין השנים 19021907.

בהמשך להרמן שפירא, שהציע בקונגרס הציוני הראשון להקים מוסד יהודי לחינוך גבוה, פרסמו בשנת 1902 ברתולד פייבל, חיים ויצמן ומרטין בובר את החוברת "בית-ספר-גבוה יהודי", שבה תיארו את אופיו של האקדמיה היהודית המתוכנת, והגדירו את תפקידיה.

עם פטירתו של הרצל בשנת 1904 עבר פייבל עם מערכת ה"די ולט" לקלן. בשנת 1905 נישא לד"ר אסתר בת שכנא שניאורסון מלובביץ, שאותה הכיר באוניברסיטת ברלין.

בנוסף לפועלו כעורך וכמוציא לאור, תרגם מיצירתו של מוריס רוזנפלד מיידיש לגרמנית.

בשנת 1909 פרש מפעילות הפוליטית, עבר לשטרסבורג ונכנס לעסקי הבנקאות אצל יוליוס סימון. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 עבר עם משפחתו לציריך, ושם שהה עם משפחתו לאורך המלחמה. עם הצהרת בלפור בסוף שנת 1917 עזב את עסקיו וחזר לשורות המערכה למען הבית הלאומי בארץ ישראל.

בשנת 1920 עבר ללונדון, שבה נוסדה אז קרן היסוד, והתמנה למנהלהּ הראשון.[1] כיהן בתפקיד זה במשך שנים רבות. בלונדון נמנה עם חוגו של חיים ויצמן.

משנת 1920 ועד 1933 היה חבר הוועד הפועל הגדול, ולמשך תקופה מסוימת גם חבר ההנהלה הציונית. בין השנים 19261933 ניהל את חברת האחזקות‎ הבנקאית "אוצר התיישבות היהודים‎". משנת 1929 היה חבר הוועד המנהל של הסוכנות היהודית.

בשנת 1933 עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. בשנת 1936 חלה במחלה קשה, ונאלץ לעזוב את עבודתו ולעבור לטבריה. משם אושפז בבית החולים "שערי צדק" בירושלים, וב-1937 נפטר, בגיל 62. נטמן בבית-העלמין הישן בהר הזיתים.

בניו: רפאל, סופר ועתונאי, ומיכאל, רופא צבאי באנגליה.

על שמו נקרא רחוב בתל אביב.

ספריו


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

קובץ:בית-ספר-גבוה יהודי.jpg
החוברת "בית-ספר-גבוה יהודי", בגרסתה העברית
  • מרטין בובר, ברטולד פייבל, חיים ויצמן, בית-ספר-גבוה יהודי (מגרמנית: שאול אש; מקור גרמני מול תרגום בעברית; הקדמה: ש"ה ברגמן), ירושלים: מאגנס, 1958.
  • Martin Buber, Berthold Feiwel & Chaim Weizmann, Eine jüdische Hochschule, Berlin: Jüdischer Verlag, [1902].

Junge Harfen eine Sammlung jungjüdischer Gedichte herausgegeben von Berthold Feiwel.

  • Told {שם עטו של פייבל), mit einem Weiheblatt von E.M. Lilien, Die Judenmassacres in Kischinew, Berlin: Judischer Verlag, [1903?].

בתרגומו

  • Morris Rosenfeld, Lieder des Ghetto (Übertragung aus dem Judischen von Berthold Feiwel ;mit Zeichnungen von E.M. Lilien), Berlin: B. Herz, 1920?.

בעריכתו

  • Berthold Feiwel & Ephraim Moses Lilien (eds.), Jüdischer Almanach 5663, Berlin: Jüdischer Verlag, 1902.
  • Feiwel Berthold (ed.), Junge Harfen: eine Sammlung jungjuedischer Gedichte, Berlin: Judischer Verlag, 1903.

לקריאה נוספת

  • ברתולד פייבל, האיש ופעלו, ירושלים: הספרייה הציונית, 1959 – מאמרים ומסות על פייבל.

קישורים חיצוניים

פרי עטו:

  • Berthold Feiwel, Stroemungen im Zionismus, in: Ost und West, Jg 2 (1902) Nr 10, pp. 687–694, באתר haGalil (בגרמנית)

הערות שוליים

  1. ^ Keren Hayesod History (באנגלית).