יהודה אלמוג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:08, 18 ביולי 2011

יהודה קופילביץ אלמוג (1895 – 1972) היה איש תנועת "החלוץ" ברוסיה, עוזרו הקרוב של יוסף טרומפלדור מראשי גדוד העבודה, מפעילי הקיבוץ המאוחד בחברת אשלג ארץ-ישראלית, ראש המועצה הראשון של המועצה האזורית תמר. על שמו נקרא קיבוץ אלמוג, שהוקם בשנת 1979 בצפון ים המלח.

ביוגרפיה

יהודה אלמוג נולד בסולי שבפלך וילנה, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (ליטא) בשם אברהם מצקביץ'. הוא הושפע בנעוריו מהפציפיזם הטולסטויאני. גויס לצבא האימפריה הרוסית וערק ממנו (ואז אימץ את שמו של בן דודו יהודה קופילביץ'). הצטרף לארגון "החלוץ" ברוסיה, ונרתם למשימות תנועה הציונית בהשפעת יוסף טרומפלדור. לאחר מלחמת העולם הראשונה, אלמוג יצא לאיסטנבול ופעל למען חבורות חלוצים, שנשארו שם ללא אמצעי קיום ודרך להגיע לארץ ישראל.

בשנת תרע"ט 1919 עלה אלמוג לארץ ישראל, והשתתף בהקמת ההסתדרות הכללית ב-1920. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם ישראל שוחט ראש ארגון "השומר", ויחדיו ייסדו את "גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ 1920. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת עין חרוד בעמק יזרעאל בקיץ 1921.

אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען התיישבות גדוד העבודה בקרקעות הברון רוטשילד בחורן. בשנת 1922 הוא יצא עם חיים שטורמן וצבי נדב לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בשיטה שלאחר שנים נודעה בשם: "חומה ומגדל", והתבססה על החוק הקיים. לפי תוכניתו יוקמו היישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו ברכבת עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מיידי את שני היישובים. בשנת 1924 הוא יצא לאיראן להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה.^[1]

בשנות השלושים והארבעים יצא אלמוג מספר פעמים למסעות ארוכים במזרח אירופה, בשליחות "החלוץ" וגדוד העבודה. הוא נפגש, בין השאר, עם קהילות יהודים ועם נציגי קומונות חקלאיות.

תחילה היה ביתו בעין-חרוד, אך לאחר הפילוג ב-1923 עבר עם חבריו לתל יוסף. בעקבות הפילוג ל"ימין" ו"שמאל" בגדוד העבודה, והתפרקותו בשנים 1927-1929, הצטרף לחברי פלוגת גדוד העבודה בירושלים, אשר חבריה יסדו את קיבוץ רמת רחל. בשנות השלושים שינה את שם משפחתו ל"אלמוג", בהשראת הדרך שנסללה אז לאילת. הוא נישא לחוה, עולה מפולין, והצטרף כחבר לקיבוץ כפר גלעדי. בכל שנות פעילותו בים המלח התגוררה חוה בקיבוץ זה. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אילת, דן ועציון. אלמוג קרא לילדיו על שם אתרים בארץ ישראל מצפון ועד דרום, מדן ועד אילת; שמות הילדים מסמלים את החיים המגויסים למפעל ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. בשנת 1962 הסתלקה רעיתו חווה, ונקברה בבית העלמין בכפר גלעדי. לאחר פטירתו ב-1972 חקקו חברים על מצבתו את המילים: "יהודה אלמוג, החלוץ הנצחי".

פועלו באזור ים המלח

לבקשתו של משה נובומייסקי מנהל חברת האשלג הבריטיית בים המלח, יצא אלמוג בראש "הפלוגה המקובצת", אשר כללה חברי הקיבוץ המאוחד, להשתתף בהקמת מפעל אשלג בבעלות בריטית בסדום. הנהגת הקיבוץ המאוחד ציפתה כי הקמת המפעל תביא להקמת קיבוץ בדרום מזרח ים המלח. יהודה אלמוג התנדב להנהיג את הצעירים שהתגייסו לעבוד במפעל האשלג, ולהשתתף בהקמת ישוב חדש באזור המרוחק והמנותק. באותם ימים, לא הייתה דרך סלולה לסדום. ההגעה התבצעה בסירות אשר נעו מספר שעות מחופו הצפוני של ים המלח.

עד תש"ח 1948 הנהיג אלמוג את ציבור העובדים המאורגן בחברת האשלג. בינו לבין נובומייסקי מנהל חברת האשלג, שראה בהקשר הפועלי החלוצי עניין ערכי חשוב, שררו יחסים מורכבים. הקמת מדינת ישראל ערערה את אחיזתה של חברת האשלג באתר. עם פרוץ הקרבות, ניסה נובומייסקי לשמור על המפעל, מתוך כוונה להפעילו מחדש כאשר תסתיים המלחמה.

ב-20 במאי 1948 ננטש אזור צפון ים המלח בהוראות המטה הכללי; כמו גם מפעל האשלג הצפוני והשכונה העברית שהקימו עובדיו, קיבוץ בית הערבה, ואחר נהרסו בידי ערבים. המפעל הדרומי גם הושבת על ידי לוחמי הפלמ"ח לפני הנסיגה מן האתר. אך עוד לפני ההחלטה לעזוב את החוף הצפוני, פיטר נובומייסקי את עובדי החברה. פיטורים אלה הקצינו את היחסים המתוחים במילא בין נובומייסקי לבין אנשי הקיבוץ המאוחד, חברי בית הערבה ועובדי המפעל ובראשם יהודה אלמוג.

לאחר תש"ח, הוביל אלמוג קו נוקשה ביחס לנובומייסקי, וזה התקשה לחדש את העבודה במפעל הדרומי. וכך, בשנת 1952 הוקמה החברה הממשלתית "מפעלי ים המלח", ונובומייסקי נושל למעשה ממפעל חייו. יהודה אלמוג מונה אז גם לראש המועצה הראשון בים המלח, כשנוסדה המועצה האזורית "תמר". בשנת 1965 נאלץ לפרוש מתפקידו עקב חילוקי דעות עם חברי המועצה.^[2]

במהלך השנים תרם אלמוג רבות לפיתוח אתרים היסטוריים וישובים בים המלח. בין היתר יזם הקמת מלונות, יישובים, כבישים ושיקום אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים, כמו מצדה. בין יוזמותיו היו "אגודת מצדה", מוזיאון בית היוצר בנווה זוהר והתחלת בנית "משכן לתרבויות ים המלח" במצדה.

פרסומיו

יהודה קופלביץ [=אלמוג] וב.צ. ונסקי [=אשל], חבל סדום: צוער, ים-המלח והככר, עיןחרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ה. (מהדורה ב': תש"ט 1949).
יהודה אלמוג, בן ציון אשל, חבל ים המלח,‫ תל אביב: עם עובד, תשט"ז.^[3]

לקריאה נוספת

שמעון קושניר, אדם בערבה: פרקי עלילה מחייו של יהודה אלמוג, תל אביב: עם עובד, 1973.

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "יהודה אלמוג (קופלביץ, מצקביץ)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 2005
אלמוג (קופילביץ), יהודה, במאגר מידע "אדם בגליל" - בית יגאל אלון
יהודה אלמוג נפגש עם חברים, באתר קיבוץ עין גדי
ט.גרקו - ראשיתו של עמק, רשימה היסטורית על המסע שנערך מאחורי הקלעים עד יום ההתיישבות הראשון בעין חרוד
דודו דיין, דון קישוט של ים המלח, דבר, 24 בינואר 1958

הערות שוליים

^ צבי אילן, החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936, פעמים, 14, תשמ"ג 1982, עמ' 45-46.
^ שלמה גבעון, "הגוברנאטור של "סדום" – הלך בצורה "אלגאנטית"..., מעריב, 24 ביוני 1965.
^ סקירה קצרה, דבר, 29 במאי 1956.

[1] צבי אילן, החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936, פעמים, 14, תשמ"ג 1982, עמ' 45-46.

[2] שלמה גבעון, "הגוברנאטור של "סדום" – הלך בצורה "אלגאנטית"..., מעריב, 24 ביוני 1965.

[3] סקירה קצרה, דבר, 29 במאי 1956.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Yehuda_Kopolevitz_Almog22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודה אלמוג בשנות ה-40]]
-'''יהודה קופילביץ אלמוג''' ([[1895]] - [[1972]]) היה איש תנועת "[[החלוץ]]" ב[[רוסיה]], עוזרו הקרוב של [[יוסף טרומפלדור]] מראשי [[גדוד העבודה]], מפעילי [[הקיבוץ המאוחד]] ב[[חברת אשלג ארץ-ישראלית]], ראש המועצה הראשון של [[מועצה אזורית תמר|המועצה האזורית תמר]]. על שמו נקרא קיבוץ [[אלמוג (קיבוץ)|אלמוג]], שהוקם בשנת [[1979]] בצפון [[ים המלח]].
+'''יהודה קופילביץ אלמוג''' ([[1895]] – [[1972]]) היה איש תנועת "[[החלוץ]]" ב[[רוסיה]], עוזרו הקרוב של [[יוסף טרומפלדור]] מראשי [[גדוד העבודה]], מפעילי [[הקיבוץ המאוחד]] ב[[חברת אשלג ארץ-ישראלית]], ראש המועצה הראשון של [[מועצה אזורית תמר|המועצה האזורית תמר]]. על שמו נקרא קיבוץ [[אלמוג (קיבוץ)|אלמוג]], שהוקם בשנת [[1979]] בצפון [[ים המלח]].
 == ביוגרפיה==
-יהודה אלמוג נולד בשם אברהם מצקביץ' ב[[ליטא]]. הוא הושפע בנעוריו מה[[פציפיזם]] ה[[לב טולסטוי|טולסטויאני]]. גויס לצבא [[האימפריה הרוסית]] וערק ממנו (ואז אימץ את שמו של בן דודו יהודה קופילביץ'). הצטרף לארגון "[[החלוץ]]"  ברוסיה, ונרתם למשימות [[ציונות|תנועה הציונית]] בהשפעת [[יוסף טרומפלדור]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], אלמוג יצא ל[[איסטנבול]] ופעל למען חבורות חלוצים, שנשארו שם ללא אמצעי קיום ודרך להגיע לארץ ישראל.
+יהודה אלמוג נולד בסולי שב[[גוברניית וילנה|פלך וילנה]], ב[[תחום המושב]] היהודי של [[האימפריה הרוסית]] ([[ליטא]]) בשם '''אברהם מצקביץ''''. הוא הושפע בנעוריו מה[[פציפיזם]] ה[[לב טולסטוי|טולסטויאני]]. גויס ל[[צבא האימפריה הרוסית]] ו[[עריקה|ערק]] ממנו (ואז אימץ את שמו של בן דודו יהודה קופילביץ'). הצטרף לארגון "[[החלוץ]]" ברוסיה, ונרתם למשימות [[ציונות|תנועה הציונית]] בהשפעת [[יוסף טרומפלדור]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], אלמוג יצא ל[[איסטנבול]] ופעל למען חבורות חלוצים, שנשארו שם ללא אמצעי קיום ודרך להגיע לארץ ישראל.
-בשנת [[תרע"ט]] [[1919]] בא אלמוג ל[[ארץ ישראל]], והשתתף בהקמת [[ההסתדרות הכללית]] ב-[[1920]]. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם [[ישראל שוחט]] ראש ארגון "[[השומר]]", ויחדיו ייסדו את "[[גדוד העבודה]] על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ [[1920]]. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת [[עין חרוד]] ב[[עמק יזרעאל]] בקיץ [[1921]].
+בשנת [[תרע"ט]] [[1919]] [[העלייה השלישית|עלה]] אלמוג ל[[ארץ ישראל]], והשתתף בהקמת [[ההסתדרות הכללית]] ב-[[1920]]. יחד עם חבריו מן "החלוץ", נפגש עם [[ישראל שוחט]] ראש ארגון "[[השומר]]", ויחדיו ייסדו את "[[גדוד העבודה]] על שם יוסף טרומפלדור" בקיץ [[1920]]. אלמוג עמד בראש "פלוגת פתח-תקוה" של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת [[עין חרוד]] ב[[עמק יזרעאל]] בקיץ [[1921]].
-אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען [[התיישבות]] [[גדוד העבודה]] בקרקעות [[הברון רוטשילד]] ב[[חורן]]. בשנת [[1922]] הוא יצא עם [[חיים שטורמן]] ו[[צבי נדב]] לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בשיטה שלאחר שנים נודעה בשם: "[[חומה ומגדל]]", והתבססה על החוק הקיים. לפי תוכניתו יוקמו היישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו ב[[רכבת]] עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מיידי את שני היישובים. בשנת [[1924]] הוא יצא ל[[איראן]] להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה.{{הערה|1=[[צבי אילן]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_14.3(1).pdf החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936], [[פעמים (כתב עת)|פעמים]], 14, תשמ"ג 1982, עמ' 45-46}}
+אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען [[התיישבות]] [[גדוד העבודה]] בקרקעות [[הברון רוטשילד]] ב[[חורן]]. בשנת [[1922]] הוא יצא עם [[חיים שטורמן]] ו[[צבי נדב]] לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בשיטה שלאחר שנים נודעה בשם: "[[חומה ומגדל]]", והתבססה על החוק הקיים. לפי תוכניתו יוקמו היישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו ב[[רכבת]] עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מיידי את שני היישובים. בשנת [[1924]] הוא יצא ל[[איראן]] להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה.{{הערה|1=[[צבי אילן]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_14.3(1).pdf החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928-1936], [[פעמים (כתב עת)|פעמים]], 14, תשמ"ג 1982, עמ' 45-46.}}
 ב[[שנות  השלושים]] ו[[שנות הארבעים|הארבעים]] יצא אלמוג מספר פעמים למסעות ארוכים ב[[מזרח אירופה]], בשליחות "החלוץ" וגדוד העבודה. הוא נפגש, בין השאר, עם קהילות יהודים ועם נציגי [[קומונה|קומונות]] [[חקלאות|חקלאיות]].
-תחילה היה ביתו בעין-חרוד, אך לאחר הפילוג ב-[[1923]] עבר עם חבריו ל[[תל יוסף]]. בעקבות הפילוג ל"ימין" ו"שמאל" בגדוד העבודה, והתפרקותו בשנים [[1927]]-[[1929]], הצטרף לחברי פלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]], אשר חבריה יסדו את [[קיבוץ]] [[רמת רחל]]. ב[[שנות השלושים]] שינה את שם משפחתו ל"אלמוג", בהשראת הדרך שנסללה אז ל[[אילת]]. הוא התחתן עם חוה, עולה מ[[פולין]], והצטרף כחבר לקיבוץ [[כפר גלעדי]]. בכל שנות פעילותו ב[[ים המלח]] התגוררה חוה בקיבוץ זה.
+תחילה היה ביתו בעין-חרוד, אך לאחר הפילוג ב-[[1923]] עבר עם חבריו ל[[תל יוסף]]. בעקבות הפילוג ל"ימין" ו"שמאל" בגדוד העבודה, והתפרקותו בשנים [[1927]]-[[1929]], הצטרף לחברי פלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]], אשר חבריה יסדו את [[קיבוץ]] [[רמת רחל]]. ב[[שנות השלושים]] שינה את שם משפחתו ל"אלמוג", בהשראת הדרך שנסללה אז ל[[אילת]]. הוא נישא לחוה, עולה מ[[פולין]], והצטרף כחבר לקיבוץ [[כפר גלעדי]]. בכל שנות פעילותו ב[[ים המלח]] התגוררה חוה בקיבוץ זה.
-לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אילת, דן ועציון. אלמוג קרא לילדיו על שם אתרים בארץ ישראל מצפון ועד דרום, מדן ועד אילת; שמות הילדים מסמלים את החיים המגויסים למפעל ה[[התיישבות]] הציונית בארץ ישראל. בשנת [[1962]] הסתלקה רעיתו חווה, ונקברה בבית העלמין ב[[כפר גלעדי]]. לאחר פטירתו ב-[[1972]], חקקו חברים על מצבתו את המילים: "יהודה אלמוג, החלוץ הנצחי". ==פועלו באזור ים המלח==
+לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אילת, דן ועציון. אלמוג קרא לילדיו על שם אתרים בארץ ישראל מצפון ועד דרום, מדן ועד אילת; שמות הילדים מסמלים את החיים המגויסים למפעל ה[[התיישבות]] הציונית בארץ ישראל. בשנת [[1962]] הסתלקה רעיתו חווה, ונקברה בבית העלמין ב[[כפר גלעדי]]. לאחר פטירתו ב-[[1972]] חקקו חברים על מצבתו את המילים: "יהודה אלמוג, החלוץ הנצחי".
+==פועלו באזור ים המלח==
 לבקשתו של [[משה נובומייסקי]] מנהל חברת האשלג ה[[בריטי]]ית ב[[ים המלח]], יצא אלמוג בראש "הפלוגה המקובצת", אשר כללה חברי [[הקיבוץ המאוחד]], להשתתף בהקמת מפעל [[אשלג]] בבעלות בריטית ב[[סדום]]. הנהגת [[הקיבוץ המאוחד]] ציפתה כי הקמת המפעל תביא להקמת קיבוץ בדרום מזרח [[ים המלח]]. יהודה אלמוג התנדב להנהיג את הצעירים שהתגייסו לעבוד במפעל האשלג, ולהשתתף בהקמת ישוב חדש באזור המרוחק והמנותק. באותם ימים, לא הייתה דרך סלולה ל[[סדום]]. ההגעה התבצעה ב[[סירה|סירות]] אשר נעו מספר שעות מחופו הצפוני של ים המלח.
@@ שורה 20: / שורה 22: @@
 ב-[[20 במאי]] [[1948]] ננטש אזור צפון ים המלח בהוראות [[המטה הכללי]]; כמו גם [[מפעל האשלג הצפוני]] והשכונה העברית שהקימו עובדיו, קיבוץ [[בית הערבה]], ואחר נהרסו בידי ערבים. המפעל הדרומי גם הושבת על ידי לוחמי [[הפלמ"ח]] לפני הנסיגה מן האתר. אך עוד לפני ההחלטה לעזוב את החוף הצפוני, פיטר נובומייסקי את עובדי החברה. [[פיטורים]] אלה הקצינו את היחסים המתוחים במילא בין נובומייסקי לבין אנשי [[הקיבוץ המאוחד]], חברי [[בית הערבה]] ועובדי המפעל ובראשם יהודה אלמוג.
-לאחר [[תש"ח]], הוביל אלמוג קו נוקשה ביחס לנובומייסקי, וזה התקשה לחדש את העבודה במפעל הדרומי. וכך, בשנת [[1952]] הוקמה החברה הממשלתית "[[מפעלי ים המלח]]", ונובומייסקי נושל למעשה ממפעל חייו. יהודה אלמוג מונה אז גם לראש [[מועצה אזורית|המועצה]] הראשון ב[[ים המלח]], כשנוסדה ה[[מועצה אזורית תמר|מועצה האזורית "תמר"]].
+לאחר [[תש"ח]], הוביל אלמוג קו נוקשה ביחס לנובומייסקי, וזה התקשה לחדש את העבודה במפעל הדרומי. וכך, בשנת [[1952]] הוקמה החברה הממשלתית "[[מפעלי ים המלח]]", ונובומייסקי נושל למעשה ממפעל חייו. יהודה אלמוג מונה אז גם לראש [[מועצה אזורית|המועצה]] הראשון ב[[ים המלח]], כשנוסדה ה[[מועצה אזורית תמר|מועצה האזורית "תמר"]]. בשנת [[1965]] נאלץ לפרוש מתפקידו עקב חילוקי דעות עם חברי המועצה.{{הערה|{{מעריב|שלמה גבעון|"הגוברנאטור של "סדום" – הלך בצורה "אלגאנטית"...|1965/06/24|01100}}.}}
 במהלך השנים תרם אלמוג רבות לפיתוח אתרים היסטוריים וישובים בים המלח. בין היתר יזם הקמת [[בית מלון|מלונות]], יישובים, [[כביש]]ים ו[[שיקום]] אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים, כמו [[מצדה]]. בין יוזמותיו היו "אגודת מצדה", [[מוזיאון בית היוצר]] ב[[נווה זוהר]] והתחלת בנית "משכן לתרבויות ים המלח" ב[[מצדה]].
+==פרסומיו==
+* יהודה קופלביץ [=אלמוג] וב.צ. ונסקי [=אשל], '''חבל סדום: צוער, ים-המלח והככר''', עיןחרוד: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], תש"ה. (מהדורה ב': תש"ט 1949).
+* יהודה אלמוג, בן ציון אשל, '''חבל ים המלח''',‫ תל אביב: עם עובד, תשט"ז.{{הערה|{{דבר||סקירה קצרה|1956/05/29|00435}}.}}
+== לקריאה נוספת ==
+* [[שמעון קושניר]], '''אדם בערבה: פרקי עלילה מחייו של יהודה אלמוג''', תל אביב: [[עם עובד]], 1973.
 == קישורים חיצוניים ==
+* {{תדהר|4|2005|יהודה אלמוג (קופלביץ, מצקביץ)}}
 * [http://www.bet-alon.co.il/info/people_details.php?people_id=89 אלמוג (קופילביץ), יהודה], במאגר מידע "אדם בגליל" - [[בית יגאל אלון]]
 * [http://www.eingedi.co.il/htmls/article.aspx?c0=13445&bsp=664 יהודה אלמוג נפגש עם חברים], באתר קיבוץ [[עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]]
-* ט.גרקו - [http://www.wix.com/tgreco/t-greco#!__articles/vstc91=2 ראשיתו של עמק], רשימה היסטורית על המסע שנערך מאחורי הקלעים עד יום ההתיישבות הראשון בעין חרוד.
+* ט.גרקו - [http://www.wix.com/tgreco/t-greco#!__articles/vstc91=2 ראשיתו של עמק], רשימה היסטורית על המסע שנערך מאחורי הקלעים עד יום ההתיישבות הראשון בעין חרוד
+* {{דבר|דודו דיין|דון קישוט של ים המלח|1958/01/24|01800}}
-== לקריאה נוספת ==
-* [[שמעון קושניר]], '''אדם בערבה, פרקי עלילה מחייו של יהודה אלמוג''', הוצאת [[עם עובד]], תל אביב 1973.
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:אלמוג, יהודה}}
-{{מיון רגיל: קופילביץ אלמוג, יהודה}}
 [[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
 [[קטגוריה:ראשי מועצות אזוריות בישראל]]
+[[קטגוריה:מועצה אזורית תמר]]
+[[קטגוריה:ים המלח]]
+[[קטגוריה:הנגב]]
+[[קטגוריה:אנשי הקיבוץ]]
 [[cs:Jehuda Almog]]