רובה חצי-אוטומטי – הבדלי גרסאות
MathKnight (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
=== מלחמת העולם השנייה === |
=== מלחמת העולם השנייה === |
||
ב[[מלחמת העולם השנייה]] בלט בשימוש רובה [[M1 גאראנד]] החצי-אוטומטי של [[ארצות הברית]] לצד שימוש ב[[תת מקלע|תתי המקלע]] החדשניים. הגאראנד נחשב לאחד הרובים הטובים של המלחמה, ובלט על רקע ה[[לי אנפילד]] ה[[בריטניה|בריטי]] ורובי ה[[מאוזר]] [[מאוזר K98|K98]] ה[[גרמניה|גרמניים]], שניהם רובים בריחיים. מצד הצבא האדום, היה ה-[[SVT-40]] הרובה חצי האוטומטי הנפוץ ששירת לאורך כל המלחמה. לאחר תחילת [[מבצע ברברוסה]], בשנת [[1941]], החלו הגרמניים בפיתוח רובה חצי אוטומטי משלהם (המבוסס על ה-SVT-40), רובה זה היה ה-Gewehr 41 ויותר מאוחר ה-[[Gewehr 43]]. |
ב[[מלחמת העולם השנייה]] בלט בשימוש רובה [[M1 גאראנד]] החצי-אוטומטי של [[ארצות הברית]] לצד שימוש ב[[תת מקלע|תתי המקלע]] החדשניים. הגאראנד נחשב לאחד הרובים הטובים של המלחמה, ובלט על רקע ה[[לי אנפילד]] ה[[בריטניה|בריטי]] ורובי ה[[מאוזר]] [[מאוזר K98|K98]] ה[[גרמניה|גרמניים]], שניהם רובים בריחיים. מצד הצבא האדום, היה ה-[[SVT-40]] הרובה חצי האוטומטי הנפוץ ששירת לאורך כל המלחמה. לאחר תחילת [[מבצע ברברוסה]], בשנת [[1941]], החלו הגרמניים בפיתוח רובה חצי אוטומטי משלהם (המבוסס על ה-SVT-40), רובה זה היה ה-[[Gewehr 41]] (שנחשב לבעייתי ולא מוצלח) ויותר מאוחר ה-[[Gewehr 43]]. |
||
===שנות החמישים - 2008=== |
===שנות החמישים - 2008=== |
||
גרסה מ־19:55, 20 ביולי 2011
רובה חצי אוטומטי, או רובה מִטַעֵן, הוא רובה המנצל את אנרגיית הרתע הנוצרת בעת ירי כדור, על מנת לגרוף כדור נוסף אל בית הבליעה.
רובה כזה מוזן בדרך כלל ממחסנית ולעתים רחוקות יותר מתוף כדורים או משרשיר.
פעולה
רוב הרובים האוטומטיים והחצי אוטומטיים מבוססים על בריח נדרך גז. בעת היריה מופנים חלק מהגזים המצטברים בקנה לדחוף אחורה את הבריח ובאמצעות קפיץ מחזיר הוא גורף כדור נוסף מהמחסנית ונדרך בשנית.
היסטוריה
סוף המאה ה-19 ומלחמת העולם הראשונה
מקור הרובים החצי אוטומטיים ברובים הבריחיים שפותחו בשלהי המאה ה-19. לרובים אלה הייתה מחסנית פנימית, אולם הזנת הכדור מהמחסנית אל בית הבליעה הצריכה את הרובאי לדרוך את הרובה בין כל כדור וכדור.
מלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה בלט בשימוש רובה M1 גאראנד החצי-אוטומטי של ארצות הברית לצד שימוש בתתי המקלע החדשניים. הגאראנד נחשב לאחד הרובים הטובים של המלחמה, ובלט על רקע הלי אנפילד הבריטי ורובי המאוזר K98 הגרמניים, שניהם רובים בריחיים. מצד הצבא האדום, היה ה-SVT-40 הרובה חצי האוטומטי הנפוץ ששירת לאורך כל המלחמה. לאחר תחילת מבצע ברברוסה, בשנת 1941, החלו הגרמניים בפיתוח רובה חצי אוטומטי משלהם (המבוסס על ה-SVT-40), רובה זה היה ה-Gewehr 41 (שנחשב לבעייתי ולא מוצלח) ויותר מאוחר ה-Gewehr 43.
שנות החמישים - 2008
בשנות ה-50 של המאה ה-20, לאחר מלחמת קוריאה מרבית הרובים החצי אוטומטיים הוחלפו ברובי סער כגון ה AK-47 הרוסי וה M16 שהיו נפוצים במלחמת וייטנאם ובשאר מלחמות המחצית השנייה של המאה.
בצה"ל שירת הרומ"ט (רובה מטען) FN FAL הבלגי שהיה רובה חצי-אוטומטי משנות ה-50 של המאה ה-20 עד החלפתו במלחמת יום כיפור ברובי הסער M16 ומאוחר יותר בגליל.