תחכמוני (בית ספר) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 7608545 של 82.210.141.129 (שיחה)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}})
שורה 16: שורה 16:
*[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)]]
*[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)]]
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
<references />


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־02:12, 23 ביולי 2011

תחכמוני הוא שם נפוץ לבתי ספר יהודיים ציוניים דתיים, בישראל ומחוצה לה. מקור השם בתחכמוני, שהיה מגיבורי דוד המלך[1] , ולפי הפרשנים וחז"ל היה תארו של דוד עצמו‏‏[2]‏.

תחכמוני כמוסד לימודי

בית מדרש לרבנים תחכמוני של תנועת המזרחי בוורשה היה מעין המשך ישיר לישיבת הרב יעקב ריינס אשר נתן את השם תחכמוני לישיבה שהוא הקים[דרוש מקור]. מערכת חינוכית זו, כללה את רשת בתי-ספר "יבנה" ו"תחכמוני" שהסתעפה על פני פולין כולה. [3]

תחכמוני בארץ ישראל

תמונה כיתתית בבית הספר תחכמוני בבית שאן בשנות החמישים

בית הספר הראשון בארץ ישראל שנקרא בשם זה היה בעיר יפו. הוא הוקם בשנת 1905 כתלמוד תורה אחווה, וכעבור שלוש שנים הוסב שמו לתחכמוני. שנים ספורות לאחר מכן נזקק הציבור הדתי בתל אביב לתלמוד תורה דתי, והוחלט להעתיק אליה את בית הספר היפואי, תוך כדי הוספת שנות לימוד והרחבת תוכניות הלימודים. תחילה מוקם בית הספר בבית אהרן שלוש, אך המקום היה צר מהכיל והוחלט להקים מבנה מיוחד עבור בית הספר. בית הספר השתכן ברחוב ליליינבלום, בבניין שנבנה בכספי תרומות שנאספו על ידי פעילי תנועת המזרחי.

בירושלים הוקם בית הספר תחכמוני בשנת 1909 ברחוב אתיופיה, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. הקמת ביה"ס תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש. ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך. בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, בפלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, מסורתיים ודתיים כאחד. עם זאת, כיום בית הספר הינו חרדי.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ‏"אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד, ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת, תַּחְכְּמֹנִי, רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ הָעֶצְנִו, עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָד" (ספר שמואל ב', כג ח). ‏
  2. ^ ‏ "יושב בשבת - דעת המתרגם וכן דעת רז"ל כי זה הפסוק על דוד רצה לומר אלה שמות הגבורים אשר לדוד שהיה יושב בשבת וכו'" (רד"ק על שמואל ב', כג ח) ‏
  3. ^ י. מישאל, בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא, אתר דעת

קישורים חיצוניים

בתי ספר "תחכמוני"