אנדריי מרקוב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Naorz (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==


מרקוב נולד ב-1856 ברייזן (Ryazan), [[רוסיה]]. בילדותו סבל ממגבלות בריאותיות שחייבו אותו להלך בקביים עד לגיל 10. ב-1874 התקבל לאוניברסיטת [[סנט-פטרסבורג]] לפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה, שם השלים תואר ראשון (1878), תואר שני (1880) ודוקטורט בשנת 1884. בשנת 1883 נשא לאישה את אהובת נעוריו. ב-1886 נתמנה לפרופסור באוניבסיטת סנט-פטרסבורג וב-1896 לחבר באקדמיה הרוסית למדעים. ב-1905, פרש מהוראה אקדמית באופן רשמי, אולם המשיך ללמד קורסים בתורת ההסתברות כמעט עד ליום מותו.
מרקוב נולד ב-[[1856]] ב[[ריאזן]], [[רוסיה]]. בילדותו סבל ממגבלות בריאותיות שחייבו אותו להלך בקביים עד לגיל 10. ב-1874 התקבל ל[[אוניברסיטת סנקט-פטרבורג]] לפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה, שם השלים תואר ראשון (1878), תואר שני (1880) ודוקטורט בשנת 1884. בשנת 1883 נשא לאישה את אהובת נעוריו. ב-1886 נתמנה לפרופסור ב[[אוניברסיטת סנקט-פטרבורג]] וב-1896 לחבר ב[[האקדמיה הרוסית הרוסית למדעים|אקדמיה הרוסית הרוסית למדעים]]. בשנת [[1905]] , פרש מהוראה אקדמית באופן רשמי, אולם המשיך ללמד קורסים ב[[תורת ההסתברות]] כמעט עד ליום מותו.


==תרומתו==
==תרומתו==

גרסה מ־07:14, 30 ביולי 2011

אנדרי מרקוב

אנדריי אנדרייביץ' מרקובאנגלית: Andrey Andreyevich Markov‏; 14 ביוני 185622 ביולי 1922) היה מתמטיקאי רוסי. ידוע בעיקר בזכות עבודתו על תהליכים אקראיים. על שמו קרואים שרשראות מרקוב ותהליכי החלטה מרקוביים.

ביוגרפיה

מרקוב נולד ב-1856 בריאזן, רוסיה. בילדותו סבל ממגבלות בריאותיות שחייבו אותו להלך בקביים עד לגיל 10. ב-1874 התקבל לאוניברסיטת סנקט-פטרבורג לפקולטה לפיזיקה ומתמטיקה, שם השלים תואר ראשון (1878), תואר שני (1880) ודוקטורט בשנת 1884. בשנת 1883 נשא לאישה את אהובת נעוריו. ב-1886 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת סנקט-פטרבורג וב-1896 לחבר באקדמיה הרוסית הרוסית למדעים. בשנת 1905 , פרש מהוראה אקדמית באופן רשמי, אולם המשיך ללמד קורסים בתורת ההסתברות כמעט עד ליום מותו.

תרומתו

ראשית מחקרו של מרקוב הוקדש לתורת המספרים ולאנליזה נומרית. לאחר שנת 1900 עסק בעיקר בתורת ההסתברות. ב 1909 ניסח הרחבה של משפט הגבול המרכזי בעזרת שיטת צ'בישב (Chebyshev) שהיה גם מורהו עבור רצפים המורכבים ממשתנים מקריים תלויים - מה שנודע לימים בתור "שרשראות מרקוב" ולהן שימושים בפיזיקה המודרנית ובמודלים כלכליים לחיזוי. אחד השימושים הראשונים של שרשראות מרקוב היה לנסח באופן מתמטי תנועה רנדומלית של חלקיקים בתמיסה מימית (Brownian motion), מאוחר יותר נעשה במודל זה שימוש לחיזוי מגמות בשוק המניות. בשנות החמישים של המאה ה-20 הורחב המודל של שרשראות מרקוב לתהליכי החלטה מרקוביים אשר מהווים מודל מרכזי בתורת הבקרה האופטימלית.

קישורים חיצוניים