לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "פרעות איסטנבול"

הוסרו 1,476 בתים ,  לפני 9 שנים
==תוצאות==
התוצאה הישירה של הפרעות הייתה הגברת קצב הגירת היוונים מאיסטנבול, וב-[[1965]] הוערך מספרם ב-48,000 איש בלבד. ממשלת מנדרס טענה כי הפרעות היו מעשה ידיהם של פעילי שמאל, אולם במשפטים הצבאיים שנערכו לאחר ההפיכה הצבאית ב-[[1960]] הואשמו ראשי [[המפלגה הדמוקרטית (טורקיה, 1946)|המפלגה הדמוקרטית]] ומנדרס בראשם באחריות להם. פסק הדין קבע כי מנדרס עודד תחילה את המעשים אך לאחר מכן איבד את השליטה במצב. מנדרס ושניים נוספים מבין חברי מפלגתו הוצאו להורג, אך זאת בשל האישומים האחרים שבגינם עמדו לדין - בגידה, שחיתות ופגיעה בחוקה. בכל אופן, העמדה הטורקית הרשמית המכירה באחריות ראש הממשלה לפרעות איסטנבול (גם אם בעיקר בכובעו כאיש המפלגה הדמוקרטית), היא בהחלט יוצאת דופן בנרטיב הלאומי בעניין פעולות איבה על רקע אתני שהתרחשו במדינה במהלך [[המאה ה-20]].
 
==גירוש העם היווני מאדמתו==
במאה ה-20 התעללו התורכים בעם היווני וגרשו אותם מבתיהם בכוח. רוב ערי החוף הדרומי של הים התיכון, היו שייכות לעם היווני ולתרבותו העשירה. למעלה מ 2.5 מיליון איש הפכו לפליטים שגורשו ליוון, והתקשו תחילה, במציאת עבודה ביוון. למרות זאת במשך השנים הממשלה והעם היווני קלטו אותם, ורבים זכו להקים בתים, משפחות ולהתגבר על הטראומה הקשה של גירושם מאדמתם. הממשלה התורכית מעולם לא הכירה בהם כאזרחיה ולכן גם לא משלמת להם פנסיה וגימלאות על עבודתם בשטחה, עד כה. דבר שגרר הוצאות עתק מצד יוון.
 
התורכים שינו את שמות הערים והכפרים, מיוונית לתורכית, וגם הפכו את כל בתי הכנסיות האורתודוכסיות למסגדים, עד עצם היום הזה.
 
גם כיום בשנת 2011, ממשיכים התורכים להתגרות ביוונים על ידי משלוח של מטוסי קרב מדגמים שונים (כולל [[מיראז']]), החוצים את גבולות יוון, כשהם חמושים, והיוונים משיבים במשלוח מטוסים חמושים מצידם. מצב בהחלט לא יציב.
 
== הערות שוליים ==