באזאר

הכניסה לבאזאר באיספהאן שבאיראן.

השדירה המרכזית המקורה, אשר בבאזאר הגדול שבאיסטנבול.

באזאר (בכתב לטיני: Bazzar; בטורקית ובטטרית: Pazar; בפרסית: بازار) הוא מונח שמקורו בשפה הפרסית של תקופת האימפריה הסאסאנית, המציין מקום מפגש שבו התנהל סחר חליפין בין-שבטי, או מקטע מיישוב שבו מתנהלים בקביעות חיי מסחר והמכיל בתי מסחר בתחומים שונים‏‏.

מאוחר יותר, הופץ השימוש במילה גם לשטחי האימפריה המוסלמית וספיחיה, האימפריה העות'מאנית ודרכן לכל האזורים אשר היו נתונים לשליטתן בזמן כזה או אחר. הביטוי הפך להיות חלק מהפולקלור בישויות אילו ולמשל בסיפורי אלף לילה ולילה, חלק מהשתלשלות העלילות, מתרחש בבאזאר, שהיה גם מקום מפגש לקבוצות חברתיות כאלו ואחרות. כמו כן, הפך הביטוי סטריאוטיפ לשווקים במזרח הקרוב, על שלל מאפייניהם כגון מגוון רחב של סחורות ומוצרים בתחומים שונים, רובם בתפזורת. המחירים אינם אחידים, נקבעים במקח וממכר, תוך תחרות קולנית של הסוחרים, על ליבו של הקונה.

בחלק מן המקרים, התפתח מסביב לאתר ששימש כבאזאר מקום יישוב, אשר שמו נגזר מהייעוד המקורי. דוגמה לכך היא העיר פאזארדז'יק בבולגריה ‏‏. בערים גדולות התפתח הבאזאר לכדי רובע שלם מהעיר ובערים קטנות יותר, היה זה רחוב ארוך ובו חנויות שונות. במשך השנים התפתחה ארכיטקטורה ייחודית לבאזארים, הם נבנו מקורים עם שערי קשתות למעבר בין החלקים השונים וכן לכניסה והיציאה מהמתחם.

חלק מהבאזארים הקדומים נותרו פעילים גם בימינו; לדוגמה: הבאזאר הגדול שבעיר איסטנבול בטורקיה, והבאזאר בעיר ביטולה שבמקדוניה. אתרים אילו במדינות רבות הפכו למוקדי משיכה לתיירים רבים.

ברבות השנים הפך השימוש במילה לבינלאומי ומציין בנוסף לייעוד המקורי, גם ירידי מכירות של מוצרים משומשים, ירידי מכירות לשם צדקה ועוד.