טיש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5: שורה 5:
בטישים הנערכים בשבתות וחגים, נוהגים רבים מהאדמו"רים לאכול בפני חסידיהם את סעודותיהם או את חלקן. יש אדמו"רים שלא סועדים את סעודתם בטיש ומסתפקים בטעימת יין ומיני מאפה. חלק בלתי נפרד ממרבית טקסי הטיש הינו אמירת ה[[לחיים]] ולחיצת היד לאדמו"ר.
בטישים הנערכים בשבתות וחגים, נוהגים רבים מהאדמו"רים לאכול בפני חסידיהם את סעודותיהם או את חלקן. יש אדמו"רים שלא סועדים את סעודתם בטיש ומסתפקים בטעימת יין ומיני מאפה. חלק בלתי נפרד ממרבית טקסי הטיש הינו אמירת ה[[לחיים]] ולחיצת היד לאדמו"ר.


בטיש, מסתופפים החסידים סביב האדמו"ר, מביטים במעשיו ובאכילתו, שרים [[ניגון|ניגוני]] שמחה ו[[תפילה]], ומקשיבים ל[[דרשה|דרשות]] מפי האדמו"ר, בדרך כלל על פסוקים מ[[פרשת השבוע]], מאמרי [[תורה]] וחסידות. בחסידויות גדולות מקובל להתקין [[טריבונה]] מדורג (ביידיש: פארענצ'עס) בגודל הנדרש כשעל מדרגותיו עומדים החסידים ומביטים על האדמו"ר.
בטיש, מסתופפים החסידים סביב האדמו"ר, מביטים במעשיו ובאכילתו, שרים [[ניגון|ניגוני]] שמחה ו[[תפילה]], ומקשיבים ל[[דרשה|דרשות]] מפי האדמו"ר, בדרך כלל על פסוקים מ[[פרשת השבוע]], מאמרי [[תורה]] וחסידות. בחסידויות גדולות מקובל להתקין [[טריבונה]] מדורגת (ביידיש: פארענצ'עס) בגודל הנדרש כשעל מדרגותיו עומדים החסידים ומביטים על האדמו"ר.


בחצרות חסידיים מקובל לייחס [[סגולה (יהדות)|סגולה]] לשיירי מאכליו של האדמו"ר. אלו קרויים [[שיריים|שִירַיִם]] ומחולקים לחסידים בעת הטיש.
בחצרות חסידיים מקובל לייחס [[סגולה (יהדות)|סגולה]] לשיירי מאכליו של האדמו"ר. אלו קרויים [[שיריים|שִירַיִם]] ומחולקים לחסידים בעת הטיש.

גרסה מ־04:22, 18 באוגוסט 2011

קובץ:Tish.JPG
טיש בחסידות בויאן בסוכות תש"ע
טיש בחסידות בעלז בפורים תשס"ו

טיש (יידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר, אותו הוא עורך בפני קהל חסידיו. טקס הטיש נערך בעיקר בשבתות וחגים, אולם גם בנסיבות שונות, כגון: סעודת מלווה מלכה, וסעודות הילולה.

בטישים הנערכים בשבתות וחגים, נוהגים רבים מהאדמו"רים לאכול בפני חסידיהם את סעודותיהם או את חלקן. יש אדמו"רים שלא סועדים את סעודתם בטיש ומסתפקים בטעימת יין ומיני מאפה. חלק בלתי נפרד ממרבית טקסי הטיש הינו אמירת הלחיים ולחיצת היד לאדמו"ר.

בטיש, מסתופפים החסידים סביב האדמו"ר, מביטים במעשיו ובאכילתו, שרים ניגוני שמחה ותפילה, ומקשיבים לדרשות מפי האדמו"ר, בדרך כלל על פסוקים מפרשת השבוע, מאמרי תורה וחסידות. בחסידויות גדולות מקובל להתקין טריבונה מדורגת (ביידיש: פארענצ'עס) בגודל הנדרש כשעל מדרגותיו עומדים החסידים ומביטים על האדמו"ר.

בחצרות חסידיים מקובל לייחס סגולה לשיירי מאכליו של האדמו"ר. אלו קרויים שִירַיִם ומחולקים לחסידים בעת הטיש.

מועדים וזמנים מפורסמים בהם עורכים טישים ידועים נערכים, בחג הסוכות בתוך הסוכה, בחג הפורים, ובסעודה המפסקת שלפני כניסת יום כיפור. בנוסף לטיש בפורים נערך משתה היין בו נהוג בהרבה חצרות להשתכר ביין כמצוות היום. ובכמה מהם אף נהוג לרקוד על השולחן בטיש פורים, ישנן חסידויות כגון חסידות קרעטשניף וחסידות נדבורנא שבהן נהוג לנגן בכינורות בטיש ולהנעים בשירים חסידיים.

ראו גם