כבוד שבת

כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת"

בהלכות שבת, כבוד שבת הינה מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.

מקור ותוצאות

מצוות כבוד שבת נלמדת מפסוק בספר ישעיהו:

אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קודשי, וקראת לשבת עונג, לקדוש ה' מכובד, וכיבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר

— ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג

מציווי כללי זה נלמדים מעשים שונים אותם יש לעשות לכבוד השבת:

• עזרא תיקן כי כיבוס הבגדים יעשה ביום חמישי, וזאת מכבוד שבת.
• רחיצת פנים, ידים ורגליים לכבוד השבת.
• התכוננות לשעת כניסת השבת, באופן המשווה לקבלת פני מלך או חתן וכלה.
• לבוש נקי ומיוחד לשבת.
• הימנעות מאמירת תחנון בתפילת מנחה של ערב שבת.
• הימנעות מקביעת סעודה בצהרי ערב שבת על מנת שאדם יכנס לשבת בהרגשת רעב קל.
• עריכת השולחן וכיסויו במפה בכניסת השבת וביציאתה (מלווה מלכה).
• סידור הבית, הדלקת נר (למאור) וסידור המיטות.
• השתתפות כל שהיא בהכנות הנעשות לקראת שבת.
• ריבוי מאכלים לסעודות שבת.
• איסור על אכילה ושתייה מעת כניסת השבת, קודם לעריכת קידוש.

החלוקה בין דברים שהם כבוד שבת לבין דברים שהם עונג שבת אינה חדה ומובהקת, אך לפי הגר"א כבוד שבת הם הפעולות הנעשות בערב שבת, ועונג שבת הם פעולות הנעשות בשבת עצמה.

לפני כניסת השבת יש לצאת לקראתה בבגדים נאים ולומר "בואי כלה" "בואי כלה". יש שנהגו לצאת מבית הכנסת לשדה או לשדה. כך גם היה נוהג האר"י ותלמידיו, והבעל שם טוב עם תלמידיו. הגרי"ז מבריסק היה נהוג להמתין במרפסת בכובד ראש עד כניסת השבת, ואז היה נכנס לביתו והיה אומר "בואי כלה". כיום נהוג לומר זאת בפיוט לכה דודי הנאמר בקבלת שבת, ובפיוט שבו נאמרים מילים אלו מסתובבים לכיוון הפתח ואומרים פזמון שכולל את המילים "בואי כלה בואי כלה בואי כלה".

בגמרא מובא מדרש אודות שני מלאכי השרת המלווים את האדם בליל שבת מבית הכנסת לביתו, הקשור להכנות הנעשות לכבוד השבת:

שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת - מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהיה רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'

ראו גם

• עונג שבת