גובה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 85.64.116.128 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מרחק אנכי}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מרחק אנכי}}
עדי רייכמן האישה הגבוהה ביותר בעולם , גובהה מתנשא על גובהו של מגדל אייפל . ניתן לשאר שבעתיד גברת רייכמן תגור במגדלי איייפל בתור תושבת קבועה וגובהה ייתנשא על 98 מטר .
'''גובה''' הוא מידתו של [[מרחק]] אנכי של עצם מנקודת ייחוס מסוימת. גובה נמדד ב[[יחידות מידה לאורך]], כגון [[מטר]]. שתי נקודות ייחוס נפוצות למדידת גובה:
'''גובה''' הוא מידתו של [[מרחק]] אנכי של עצם מנקודת ייחוס מסוימת. גובה נמדד ב[[יחידות מידה לאורך]], כגון [[מטר]]. שתי נקודות ייחוס נפוצות למדידת גובה:
* גובה של עצם ממישור כלשהו שהעצם נמצא עליו, למשל גובה של בניין מהקרקע שעליה הוא בנוי או גובהו של אדם מכפות רגליו ועד לראשו, שהוא למעשה גובהו מהרצפה שעליה הוא עומד.
* גובה של עצם ממישור כלשהו שהעצם נמצא עליו, למשל גובה של בניין מהקרקע שעליה הוא בנוי או גובהו של אדם מכפות רגליו ועד לראשו, שהוא למעשה גובהו מהרצפה שעליה הוא עומד.

גרסה מ־22:15, 22 באוגוסט 2011

גובה הוא מידתו של מרחק אנכי של עצם מנקודת ייחוס מסוימת. גובה נמדד ביחידות מידה לאורך, כגון מטר. שתי נקודות ייחוס נפוצות למדידת גובה:

  • גובה של עצם ממישור כלשהו שהעצם נמצא עליו, למשל גובה של בניין מהקרקע שעליה הוא בנוי או גובהו של אדם מכפות רגליו ועד לראשו, שהוא למעשה גובהו מהרצפה שעליה הוא עומד.
  • גובה מעל פני הים או גובה מתחת פני הים משמש לציון גובהם של עצמים על פני כדור הארץ, כגון הרים או יישובים.

יש להבחין בין גובהו העצמי של העצם ובין הגובה שבו הוא נמצא. בהתאם לכך משתנה גם נקודת הייחוס המשמשת לציון הגובה. כאשר מציינים שגובה המטוס הוא 10 מטרים, הכוונה היא לגובהו העצמי של המטוס מפני הקרקע שהוא עומד עליה. כאשר מציינים שהמטוס טס בגובה 10,000 מטרים, הכוונה היא לגובה שבו הוא נמצא מעל פני הים.

גובה משמש פעמים רבות למדידת שיאים ולקביעתם: האדם הגבוה ביותר, הבניין הגבוה ביותר, ההר הגבוה ביותר, המטוס שטס בגובה הרב ביותר וכדומה.

מדידת גובהו של עצם בתנאים מסוימים אינה מבטיחה שהגובה יישמר בכל סביבה שהיא, או במילים אחרות, גובה אינו בהכרח ערך אבסולוטי אלא תלוי בסביבתו. דוגמה נפוצה היא מדידת גובהו של האדם: גובהו של אדם הנמדד בגובה פני הים יהיה קטן מגובהו של אותו אדם אם יימדד בסביבה חסרת כוח משיכה, בחלל למשל. את ההבדל בגבהים הנמדדים ניתן לראות כאשר מודדים את אותו אדם בעמידה ובשכיבה, והתוצאות שיתקבלו יהיו שונות.[1]

ראו גם

הערות שוליים