יחס הרזרבה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט'
מ החלפת נתון לגבי היחס בישראל לנתון מהימן מפרסום של בנק ישראל
שורה 9: שורה 9:
ליחס הרזרבה קשר ישיר לסיכון ככל שיחס הרזרבה קטן יותר כך הבנק פחות יציב. מאידך לבנק יש אינטרס ליחס רזרבות קטן מכיוון שאז יתאפשר לו להלוות יותר ומכאן גם להרוויח יותר, על אותן הרזרבות.
ליחס הרזרבה קשר ישיר לסיכון ככל שיחס הרזרבה קטן יותר כך הבנק פחות יציב. מאידך לבנק יש אינטרס ליחס רזרבות קטן מכיוון שאז יתאפשר לו להלוות יותר ומכאן גם להרוויח יותר, על אותן הרזרבות.


הנחת יסוד אומרת שלא כל לקוחות הבנק יבואו לבנק באותה העת וידרשו את כספם ולא כולם ירצו לקבל כסף מזומן אלא יסתפקו בשק ובהעברה בנקאית ולכן לבנק אין צורך להחזיק 100 אחוז מסך הכסף שהופקד בו. במצב של מלחמה/ חשד להונאה בבנק, מצב שהוא שונה מהנחת היסוד, לקוחות הבנקים "יסתערו" על הבנקים למשיכת כספיהם ובמצב כזה הבנקים צפויים לקרוס. בישראל יחס הרזרבה הוא 1 ל 0.96 על פי חוק. יחס הרזרבה לא שונה בארץ מאז 1990. {{מקור}}
הנחת יסוד אומרת שלא כל לקוחות הבנק יבואו לבנק באותה העת וידרשו את כספם ולא כולם ירצו לקבל כסף מזומן אלא יסתפקו בשק ובהעברה בנקאית ולכן לבנק אין צורך להחזיק 100 אחוז מסך הכסף שהופקד בו. במצב של מלחמה/ חשד להונאה בבנק, מצב שהוא שונה מהנחת היסוד, לקוחות הבנקים "יסתערו" על הבנקים למשיכת כספיהם ובמצב כזה הבנקים צפויים לקרוס.


בישראל, עומד יחס הרזרבה של הבנקים המסחריים על כ-6%. להשוואה, במהלך [[2008]] העלתה [[סין]] את יחס הרזרבה במדינה ל-17.5% <ref>[http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/general/infrep/heb/inf-08-2.pdf דו"ח האינפלציה של [[בנק ישראל]], 2008, עמ' 10]</ref>.
הבנקים המסחריים שומרים על יחס רזרבה גבוה יותר מהנדרש, כיון שהם פועלים לפי יחס [[הלימות ההון]].


הבנקים המסחריים שומרים על יחס רזרבה גבוה יותר מהנדרש, כיון שהם פועלים לפי יחס [[הלימות ההון]].


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:מקרו-כלכלה]]
[[קטגוריה:מקרו-כלכלה]]
[[קטגוריה:בנקאות]]
[[קטגוריה:בנקאות]]

גרסה מ־01:22, 25 באוגוסט 2011

יחס הרזרבה הוא שיעור הכסף שמשמש את הבנק לכיסוי דרישות הלקוחות לקבל כסף מזומן מהבנק. לקוח בנקאי יכול לקבל מהבנק את כספו בשתי דרכים:

  • כסף מזומן.
  • פקדונות העובר ושב - שקים, העברות בנקאיות.

כדי לתת ללקוח כסף מזומן, על הבנק לשמור על יחס רזרבה, כלומר חייב להישמר שיעור מסוים מסך כל הפקדונות שהופקדו בבנק שיהוו ערובה לכך שבעבודה שוטפת, כל לקוח שירצה לקבל כסף מזומן יכול לקבל אותו. יחס הרזרבה נקבע לרוב על ידי הבנק המרכזי, כשבישראל בנק ישראל קובע אותו.

שיעור יחס הרזרבה נקבע על ידי השלטונות, כאשר ככל שיחס הרזרבה גדול יותר כך הבנקים מורשים לתת פחות הלוואות ויחס רזרבה נמוך משמעותו שהבנקים יכולים לתת יותר הלוואות ביחס למזומנים שברשותם. ליחס הרזרבה קשר ישיר לסיכון ככל שיחס הרזרבה קטן יותר כך הבנק פחות יציב. מאידך לבנק יש אינטרס ליחס רזרבות קטן מכיוון שאז יתאפשר לו להלוות יותר ומכאן גם להרוויח יותר, על אותן הרזרבות.

הנחת יסוד אומרת שלא כל לקוחות הבנק יבואו לבנק באותה העת וידרשו את כספם ולא כולם ירצו לקבל כסף מזומן אלא יסתפקו בשק ובהעברה בנקאית ולכן לבנק אין צורך להחזיק 100 אחוז מסך הכסף שהופקד בו. במצב של מלחמה/ חשד להונאה בבנק, מצב שהוא שונה מהנחת היסוד, לקוחות הבנקים "יסתערו" על הבנקים למשיכת כספיהם ובמצב כזה הבנקים צפויים לקרוס.

בישראל, עומד יחס הרזרבה של הבנקים המסחריים על כ-6%. להשוואה, במהלך 2008 העלתה סין את יחס הרזרבה במדינה ל-17.5% [1].

הבנקים המסחריים שומרים על יחס רזרבה גבוה יותר מהנדרש, כיון שהם פועלים לפי יחס הלימות ההון.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.