יוליוס רוטשילד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:29, 26 באוגוסט 2011

יוליוס יותם רוטשילד (Julius Jotham Rothschild;‏ 12 ביולי 1885 - אפריל 1954) היה צייר וארכיאולוג ישראלי יליד גרמניה.

יוליוס רוטשילד נולד בעיר פלקרסהאוזן (Völkershausen) שבתורינגיה, גרמניה. הוא גדל בעיר אייזנך, שם למד בסמינר למורים. לאחר מכן למד אדריכלות ועיצוב פנים בברלין. בשנת 1905 סיים רוטשילד לימודים בית הספר הגבוהה לאמנות בוויימאר. בין מוריו היה הצייר לודוויג פון הופמן, שהציע לו להתמודד על משרת מורה לאמנות בירושלים שפרסם הוועד המקים של "בצלאל" בגרמניה.

בדצמבר 1906 הגיע רוטשילד בספינה לארץ ישראל והצטרף אל בוריס שץ ואפרים משה ליליאן כצוות המורים הראשון של "בצלאל". ביולי התארס לפרידה קאמיניץ, בתו של אליעזר ליפמן (בוים) קאמיניץ,^[1] בעל "מלון קאמיניץ". בבצלאל שימש יוליוס כמורה לציור ורישום. לאחר עזיבתו של ליליאן את בית הספר התבקש רוטשילד ליצור מתווים עבור מחלקת השטיחים של בית הספר. אולם, בעקבות מחאה של תלמידים אשר טענו כי רמתו המקצועים של רוטשילד נמוכה, פוטר רוטשילד ממשרתו. ייתכן כי הדבר היה קשור גם במאבקים של שץ כנגד הוועד של בצלאל בגרמניה, משום שגיסו של רוטשילד, אפרים כהן רייס, שימש כמפקח ההוצאות של "בצלאל" מטעם חברת "עזרה".

ב-1907 חזר רוטשילד לגרמניה, שם נולדו שלושת ילדיו. הוא שימש כשרטט והשלים לימודי אדריכלות קלאסית. בשנת 1913 חזרה המשפחה לארץ ישראל. בירושלים שימש כשרטט במשלחת הארכיאולוגית לחפירות "העופל" בראשות פרופ' בנזינגר. לאחר שקיבל משרה של מורה ב"טכניקום", היגרה המשפחה לחיפה, שם רוטשילד סייע בבניית הטכניון.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש כאדריכל לשיקום אתרי ארכאולוגיים מטעם השלטון העות'מני. לאחר המלחמה שימש כארכיאולוג באתרים שונים ביניהם ב"קברי הסנהדרין" וב"קבר הורדוס" בימין משה.

בשנת 1947 הציג תערוכה של ציורים ובהם ממראות האתרים הארכאולוגים בירושלים בבית אבן-עזר במושבה הגרמנית. חלקם פורסם בספר "הסאגה של עיר הקודש" (1954) מאת בנימין מזר.

נפטר בשנת 1954, בגיל 69.

במוזיאון ישראל נמצאים שלושה אקוורלים שלו מ-1906 – מתוות קישוטיים לשטיחים וכן ציור אקוורל בנושא "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".^[2]

לקריאה נוספת

עפרת, גדעון, "לאן נעלם יוליוס רוטשילד", בתוך וושינגטון חוצה את הירדן, הוצאת הספריה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 630–637.

קישורים חיצוניים

שרגא הר-גיל, אילו הייתי רוטשילד..., מעריב, 2 באוגוסט 1968

הערות שוליים

^ דוד תדהר (עורך), "אליעזר ליפמן (בוים) קמיניץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1200.
^ גדעון עפרת, אופקים רחבים: אמנות בישראל 2000-1900, עבודות נבחרות (א): יוליוס רוטשילד, סמטה בירושלים, צבעי מים, 1938, במחסן של גדעון עפרת.

תבנית:אין בינוויקי

[1] דוד תדהר (עורך), "אליעזר ליפמן (בוים) קמיניץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1200.

[2] גדעון עפרת, אופקים רחבים: אמנות בישראל 2000-1900, עבודות נבחרות (א): יוליוס רוטשילד, סמטה בירושלים, צבעי מים, 1938, במחסן של גדעון עפרת.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אין תמונה|גבר}}
-'''יוליוס רוטשילד''' ([[12 ביולי]] [[1885]] - אפריל [[1954]]) היה [[צייר]] ו[[ארכיאולוג]] [[ישראל|ישראלי]] יליד [[גרמניה]].
+'''יוליוס יותם רוטשילד''' (Julius Jotham Rothschild;{{כ}} [[12 ביולי]] [[1885]] - אפריל [[1954]]) היה [[צייר]] ו[[ארכיאולוג]] [[ישראלי]] יליד [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]].
-יוליוס רוטשילד נולד בעיר [[פלקרסהאוזן]] (Völkershausen) שב[[תורינגיה]], גרמניה. הוא גדל בעיר [[אייזנך]], שם למד ב[[סמינר]] למורים. לאחר מכן למד [[אדריכלות]] ו[[עיצוב פנים]] ב[[ברלין]]. בשנת [[1905]] סיים רוטשילד לימודים בית הספר הגבוהה לאמנות ב[[ויימאר]]. בין מוריו היה הצייר [[לודוויג פון הופמן]], שהציע לו להתמודד על משרת מורה לאמנות בירושלים שפרסם הועד המקים של "[[בצלאל]]" בגרמניה.
+יוליוס רוטשילד נולד בעיר [[פלקרסהאוזן]] (Völkershausen) שב[[תורינגיה]], [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]. הוא גדל בעיר [[אייזנך]], שם למד ב[[סמינר למורים]]. לאחר מכן למד [[אדריכלות]] ו[[עיצוב פנים]] ב[[ברלין]]. בשנת [[1905]] סיים רוטשילד לימודים בית הספר הגבוהה לאמנות ב[[ויימאר|וויימאר]]. בין מוריו היה הצייר [[לודוויג פון הופמן]], שהציע לו להתמודד על משרת מורה לאמנות בירושלים שפרסם הוועד המקים של "[[בצלאל]]" בגרמניה.
-בדצמבר [[1906]] הגיע רוטשילד בספינה לארץ-ישראל והצטרף אל [[בוריס שץ]] ו[[אפרים משה ליליאן]] כצוות המורים הראשון של "בצלאל". ביולי התארש ל[[פרידה קאמיניץ]], ביתו של בעל "[[מלון קאמיניץ]]". בבצלאל שימש יוליוס כמורה לציור ורישום. לאחר עזיבתו של ליליאן את בית הספר התבקש רוטשילד ליצור מתווים עבור מחלקת השטיחים של בית הספר. אולם, בעקבות מחאה של תלמידים אשר טענו כי רמתו המקצועים של רוטשילד נמוכה, פוטר רוטשילד ממשרתו. ייתכן כי הדבר היה קשור גם במאבקים של שץ כנגד הועד של בצלאל בגרמניה משום שגיסו של רוטשילד, [[אפרים כהן רייס]], שימש כמפקח ההוצאות של "בצלאל" מטעם חברת "[[חברת עזרה של יהודי גרמניה|עזרה]]".
+בדצמבר [[1906]] הגיע רוטשילד בספינה לארץ ישראל והצטרף אל [[בוריס שץ]] ו[[אפרים משה ליליאן]] כצוות המורים הראשון של "בצלאל". ביולי התארס ל[[פרידה קאמיניץ]], בתו של אליעזר ליפמן (בוים) קאמיניץ,{{הערה|{{תדהר|3|1200|אליעזר ליפמן (בוים) קמיניץ}}.}} בעל "[[מלון קאמיניץ]]". בבצלאל שימש יוליוס כמורה לציור ורישום. לאחר עזיבתו של ליליאן את בית הספר התבקש רוטשילד ליצור מתווים עבור מחלקת השטיחים של בית הספר. אולם, בעקבות מחאה של תלמידים אשר טענו כי רמתו המקצועים של רוטשילד נמוכה, פוטר רוטשילד ממשרתו. ייתכן כי הדבר היה קשור גם במאבקים של שץ כנגד הוועד של בצלאל בגרמניה, משום שגיסו של רוטשילד, [[אפרים כהן רייס]], שימש כמפקח ההוצאות של "בצלאל" מטעם חברת "[[חברת עזרה של יהודי גרמניה|עזרה]]".
-ב-[[1907]] חזר רוטשילד לגרמניה, שם נולדו שלושת ילדיו. הוא שימש כשרטט והשלים לימודי אדריכלות קלאסית. בשנת [[1913]] חזרה המשפחה לארץ ישראל. בירושלים שימש כשרטט במשלחת הארכיאולוגית לחפירות "[[העופל]]" בראשות פרופ' בנזינגר. לאחר שקיבל משרה של מורה ב"טכניקום", היגרה המשפחה ל[[חיפה]], שם רוטשילד סייע בבניית ה"[[טכניון]]".
+ב-[[1907]] חזר רוטשילד לגרמניה, שם נולדו שלושת ילדיו. הוא שימש כשרטט והשלים לימודי אדריכלות קלאסית. בשנת [[1913]] חזרה המשפחה לארץ ישראל. בירושלים שימש כשרטט במשלחת הארכיאולוגית לחפירות "[[העופל]]" בראשות פרופ' בנזינגר. לאחר שקיבל משרה של מורה ב"טכניקום", היגרה המשפחה ל[[חיפה]], שם רוטשילד סייע בבניית [[הטכניון]].
-בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] שימש כאדריכל לשיקום אתרי ארכאולוגיים מטעם השלטון העותמני. לאחר המלחמה שימש כארכיאולוג באתרים שונים ביניהם ב"[[קברי הסנהדרין]]" וב"קבר הורדוס" ב[[ימין משה]].
+בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] שימש כאדריכל לשיקום אתרי ארכאולוגיים מטעם [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מני]]. לאחר המלחמה שימש כארכיאולוג באתרים שונים ביניהם ב"[[קברי הסנהדרין]]" וב"קבר הורדוס" ב[[ימין משה]].
 בשנת [[1947]] הציג תערוכה של ציורים ובהם ממראות האתרים הארכאולוגים בירושלים בבית אבן-עזר ב[[המושבה הגרמנית (ירושלים)|מושבה הגרמנית]]. חלקם פורסם בספר "הסאגה של עיר הקודש" ([[1954]]) מאת [[בנימין מזר]].
+נפטר בשנת [[1954]], בגיל 69.
+במוזיאון ישראל נמצאים שלושה [[אקוורל]]ים שלו מ-1906 – מתוות קישוטיים לשטיחים וכן ציור אקוורל בנושא "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".{{הערה|1=[[גדעון עפרת]], [http://gideonofrat.wordpress.com/2011/01/21/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%90-2/ אופקים רחבים: אמנות בישראל 2000-1900, עבודות נבחרות (א): יוליוס רוטשילד, סמטה בירושלים, צבעי מים, 1938], במחסן של גדעון עפרת.}}
 ==לקריאה נוספת==
-*[[גדעון עפרת|עפרת, גדעון]], "לאן נעלם יוליוס רוטשילד", בתוך, '''וושינגטון חוצה את הירדן''', הוצאת הספריה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 630-637.
+* [[גדעון עפרת|עפרת, גדעון]], "לאן נעלם יוליוס רוטשילד", בתוך '''וושינגטון חוצה את הירדן''', הוצאת הספריה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 630–637.
+==קישורים חיצוניים==
+* {{מעריב|שרגא הר-גיל|אילו הייתי רוטשילד...|1968/08/02|02100}}
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:רוטשילד, יוליוס}}
 [[קטגוריה:ציירים יהודים]]
 [[קטגוריה:ציירים ישראלים]]
 [[קטגוריה:ארכאולוגים ישראלים]]
 [[קטגוריה:סגל בצלאל]]
+[[קטגוריה:אנשי העלייה השנייה]]
+{{אין בינוויקי|01:29, 26 באוגוסט 2011 (IDT)}}